חרדה היא אחת הבעיות השכיחות בתחום בריאות הנפש, הפוגעת בכל שכבות האוכלוסייה; לפחות חמישה אחוז מהאוכלוסייה סובלים מ הפרעות חרדה בעוצמה כזו או אחרת.
החרדה משקפת הקצנה של פחד לגיטימי ואבולוציוני שקיים בכל אדם, עד כדי שיבוש אורח החיים והתפקוד היומיומי. החדשות הטובות הן שלחרדות יש טיפול- ואפילו קצר ויעיל.
ממחקרים עולה כי פחות משליש מהסובלים פונים לטיפול בחרדות-  בשל הסטיגמה הקיימת על הפונים לקבלת סיוע נפשי, או בשל חוסר מודעות.

מהן הפרעות חרדה?
חרדה מוגדרת כפחד קיצוני ולא רציונאלי הגורם להימנעות מהתמודדות עם הסיטואציה, הגורם או החפץ הגורמים לפחד. בבסיסה החרדה היא תגובת חירום טבעית של הגוף, שנועדה להתגונן מפני סכנה, אולם במקרים מסוימים החרדה מקצינה והופכת להפרעה- תופעה מעיקה וקיצונית הגורמת למחשבות טורדניות או שליליות על עצמנו או על העולם, סימפטומים גופניים לא נעימים, תחושות רגשיות בעוצמה ותדירות לא נורמטיבית, והתנהגויות של בריחה או הימנעות, שפוגעת בתפקוד שלנו.
ככל שהחרדה מתמשכת, כך מרגיש שהכוחות נגמרים, המוטיבציה והחשק יורדים וישנה פגיעה משמעותית באיכות החיים.

סימפטומים כלליים של חרדות
לחרדה תסמינים גופניים ופסיכולוגיים כאחד. ברמה הפיזיולוגית מעוררת החרדה תגובות כמו: דפיקות לב מואצות, מתח שרירים, יובש בפה, הזעה, קוצר נשימה ועוד.
במישור הרגשי והקוגניטיבי היא גורמת לדאגה בלתי פוסקת לגבי תחומי חיים מרכזיים, ניתוק מהעצמי, קשיי ריכוז, שיתוק ואף חשש למות או להשתגע.

סוגים של הפרעות חרדה
 בין הסוגים השכיחים ביותר של הפרעות חרדה נמנות ההפרעות הבאות:

  • הפרעת חרדה מוכללת (GAD) –  כאשר דאגה או חרדה הופכת כרונית, אורכת למעלה ממספר חודשים, וגוברת עד כדי פגיעה בתפקוד – ייתכן שמדובר בהפרעת חרדה מוכללת. חשוב להבין כי לא מדובר בדאגנות רגילה מהסוג הפוקד את כולנו מעת לעת, אלא בתגובה חריפה, חסרת פרופורציה, למגוון סיטואציות השזורות בחיים. המאפיין העיקרי של GAD הוא עיסוק מתמיד במחשבות טורדניות יומיומיות המוכללות לכל תחומי החיים (לימודים, עבודה, זוגיות, קשרים חברתיים וללא קשר לאירוע ממשי.
  • ·         הפרעת פאניקה (Panic Disorder)– הפרעת פאניקה הינה תחושת פחד המועצמת לכדי התקף עז אך חולף של חרדה קשה ותחושת אימה, גם במצבים לא מאיימים כלל. התקף פאניקה יכול להופיע באופן פתאומי לחלוטין, ללא כל טריגר ובכל סיטואציה, מלווה בתסמינים פיזיים קשים כמו: הפרעות בקצב הלב, הפרעות נשימה, רעידות בלתי רצוניות, הזעת יתר, לחצים בחזה ועוד.
    אדם החווה התקפי פאניקה לעיתים תכופות עלול להגיע למצבים קיצוניים של הימנעות מוחלטת ממקומות פומביים (אגורפוביה), על מנת לא לעבור את ההתקפים המשתקים.
  • פוביה ((PHOBIA – מצב של פחד קיצוני המתמקד במצב או אובייקט מסוים וגורם לתגובת חרדה מוקצנת שאינה תואמת את המציאות. רשימת הפוביות הספציפיות נעה ממצבים בעלי השלכות מסוכנות (פחד גבהים או פחד מטיסות) עד פחד שאין בו הגיון ברור כמו פחד מילדים, פחד מהליכה או פחד מהספרה 8.  אדם הלוקה בפוביה יהיה עסוק בהימנעות והתרחקות מהדבר שמעורר בו את רגש הבעתה, ותפקודו עלול להיפגע למשל, אדם המפחד מדם, עלול לסרב לקבל טיפול רפואי. פוביה שכיחה מאוד באוכלוסיה וקרוב לעשרים אחוזים מהאנשים סובלים מפוביה זו או אחרת.הפוביה מתחלקת לתת-קבוצות רבות של פוביות ספציפיות כאשר השכיחות בהן הן חרדה חברתית ואגורפוביה.

חרדה (פוביה) חברתית –מאופיינת כפחד עמוק ולא רציונאלי ממצבים של ביקורת או דחייה על ידי אנשים אחרים. אנשים הסובלים מחרדה חברתית מפחדים ליצור אינטראקציה עם אנשים ועקב כך נכנסים למעגל של הימנעות מחשיפה חברתית. התופעה פוגעת באיכות החיים ובתפקוד היומיומי, ולעיתים קרובות, גם גורמת לדיכאון.
חרדה חברתית יכולה להופיע אצל ילדים ומבוגרים כאחד ועל אף היותה נפוצה, היא סובלת מחשיפה מועטה הנובעת, באופן אירוני, מחרדתם הגדולה של הסובלים ממנה להיחשף.

אגורפוביה – אגורפוביה היא פוביה הגורמת לסובלים ממנה הימנעות ממקומות מהם יהיה להם קשה להיחלץ במהירות ובקלות. פעמים רבות התפתחות האגורפוביה נובעת מהפחד של אנשים ללקות בהתקף פאניקה או מצוקה פיזית אחרת בסביבה של אנשים זרים. המחשבה על התקף חרדה עמוק ואי יכולת “לברוח” מהמצב גורמת לאנשים הלוקים בהם לסגת ולהגיע למצב של הימנעות מדברים בסיסיים, החל מנסיעה ברכבת/באוטובוס, שימוש במעלית, דרך הימנעות מיציאה לקניונים, בתי קפה או חופי רחצה, ועד מצב של פחד מלהישאר לבד או לצאת מהבית.

  • חרדת נטישה (Separation Anxiety Disorder)– ילדים רבים עד גיל 3 חשים חרדה מסוימת כאשר הורה עוזב את החדר, או יוצא מתחום הראייה שלהם. אולם, ילדים בגיל 4 ואילך אשר אינם מסוגלים להיפרד מהוריהם, פיתחו ככל הנראה חרדת נטישה. מדובר בתופעה המשפיעה על כ 4 אחוז מכלל הילדים, במסגרתה הילד חווה מצב של חרדה קיצונית כל אימת שהוא רחוק מהבית או מצוי בנפרד מההורים. בזמן הפרידה הילדים חווים בדרך כלל פחדים וחששות באשר לבריאותם וביטחונם של הוריהם. חרדת הנטישה עשויה להופיע לראשונה בכל גיל לפני גיל 18 אך שכיחה במיוחד בגילאים  7-9 ויכולה לבוא לידי ביטוי בסירוב של הילד ללכת לבית הספר או למחנות, לדרוש שמישהו יישאר איתו בזמן שהולך לישון או לישון עם הוריו, להתלוות להורה לכל מקום ועוד.
    מהם הגורמים להפרעות חרדה?
    מקובל לחשוב שהפרעות חרדה נגרמות כתוצאה משילוב של גורמים תורשתיים, פקטורים ביולוגיים- (תהליכים כימיים במח) וגורמים פסיכולוגיים כמו אישיות, אירועי חיים וסגנון חיים. כלומר, הפרעות חרדה הן בחלקן מולדות ובחלקן נלמדות. אם הוריך סובלים מהפרעת חרדה, הסבירות לכך שגם לך תהיה חרדה חברתית גבוהה יותר. אולם, רק 30% מהגורמים לחרדה הם תורשתיים, וישנו גם מרכיב התנהגותי חזק – חוויות קשות או לא נעימות גורמות לחשש מהנסיבות שליוו את אותה חוויה, מהמקום שבו התרחשה ועוד. ככל שנחווה יותר סיטואציות כאלה, נהפוך רגישים אליהן במיוחד, האמונות השליליות יתחזקו ובמרבית המקרים גם ננקוט בטקטיקת הימנעות שתקבע את החרדה.כיצד ניתן לטפל בהפרעות חרדה?
    מגוון גישות משמשות לטיפול בחרדות, ביניהן גישות פסיכולוגיות ורפואיות. הגישה הרפואית-תרופתית יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה זו או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. חשוב להדגיש שגישה זו אינה מניחה הנחות לגבי סיבות התופעה, אלא מטפלת בסימפטומים בלבד ולכן, הפסקת התרופות תחזיר פעמים רבות את החרדה.כדי לטפל בחרדה ולמנוע את הישנותה, יש להבין ראשית את ההקשרים בהן היא מופיעה, ללמוד להתמודד עם התגובות שהיא מעוררת ולבסוף, “להתיידד איתה” כלומר, לקבל את החרדה (בצורותיה המתונות) כחלק טבעי מהחיים. כל אלו יושגו בצורה הטובה ביותר בטיפול-  המתחקה אחר מקור החרדות, מאיר דרכים חדשות להתבוננות על סיטואציות מעוררות חרדה, ומעניק כלים להתמודדות ארוכת טווח.

    הגישה המובילה בתחום הטיפול בחרדות היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שהוכח כיעיל ביותר בהתמודדות עם כל הספקטרום של הפרעות חרדה כולל פוביות, חרדה חברתית, התקפי פאניקה, חרדת נטישה וכו’.
    הטיפול מתמקד בשני תחומים חשובים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי –התחקות אחר המחשבות החרדתיות והפתולוגיות, במטרה לשנות אותן ולהתאימן למציאות.
  • טיפול התנהגותי – פיתוח דפוסי התנהגות נורמטיביים המאפשרים להתמודד, הלכה למעשה, עם אותן סיטואציות, הנתפסות כמאיימות.

הרעיון בבסיס הגישה טוען שאם תלמד לזהות את הדפוסים הבעייתיים, ולהחליף את האמונות הבעייתיות –  תוכל לשנות את התחושות שלך ולהפחית את תחושת החרדה. CBT הוא טיפול קצר, יעיל וממוקד מטרה- הטיפול יהיה יעיל במיוחד כאשר הוא מכוון לסוג החרדה או הפוביה הספציפית ממנה סובל האדם וכאשר המטופל מוכן לטיפול, ומשתף פעולה באופן מלא.

מכון CBTהפרעות חרדה

כתיבת תגובה