הפרעות חרדה

2 c תגובות

הפרעות חרדה למיניהן גורמות למחשבות טורדניות או שליליות על עצמנו או העולם, סמפטומים גופניים לא נעימים ואפילו כואבים, התנהגויות של בריחה או הימנעות שפוגעת בתפקוד שלנו, ותחושות רגשיות שמגיעות לעוצמה ותדירות לא נורמטיבית. ככל שהחרדה מתמשכת כך מרגיש לנו כאילו הכוחות שלנו נגמרות והמוטיבציה וחשק בחיים יורדים.

היום, יודעים שניתן לטפל בהפרעות חרדה בזמן קצר באמצעות טיפול שמתייחס לדפוסי חשיבה והתנהגות הגורמים לרמות גבוהות של חרדה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מפתח אצל המטופל כלים לזהות ולשנות דפוסים לא בריאים בזמן אמת על מנת להוריד את רמות החרדה. הטיפול מיועד לכל הספקטרום של חרדה, כולל פוביות (כמו פחד מנהיגה), חרדה חברתית (כולל פחד קהל), התקפי פאניקה, OCD, פוסט-טראומה, הפרעות אכילה, ועוד.

לקרוא עוד אודות הפרעה ספציפית, יש לבחור אותה מהרשימה:

הטיפול המומלץ להפרעות חרדה הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
ניתן לקרוא אודות CBT כאן >>

 

במכון CBT אנו מטפלים בכל סוגי חרדה, כולל ההפרעות הרשומות למעלה.
ניתן לקרוא אודות המכון כאן >>

 

רוצה לדעת אם יש לך הפרעת חרדה? מלא/י את השאלון לחרדה עכשיו >>

 

[box type=”download”]“…הטיפול עזר לי להתרכז ולהתמקד במקומות החשובים לי ולראות באור חיובי את כל הנעשה בחיי ובד בבד להפחית כליל את רגעי החרדה עם כל הסימפטומים המתלווים אליו…”

-א.

קרא עוד >>[/box]



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הפרעות חרדה
עוד >>

הפרעות אכילה

2 c תגובות

כאשר אנו מדברים על הפרעות אכילה, אנו עוסקים בסדרה של הפרעות אשר המשותף להן הוא דפוס קיצוני ושגוי של אכילה. הפרעת אכילה יכולה להתבטא בצריכה מוגזמת של מזון או מנגד, בהמנעות כמעט מוחלטת ממנו, אך לשני הקצוות הללו השפעה מסכנת חיים.

מה זה הפרעות אכילה?

כאשר אנו מדברים על הפרעות אכילה אנו מדברים למעשה על 4 הפרעות הכלולות ב-DSM, ספר האבחון הפסיכיאטרי הרשמי, שהן אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית (Binge Eating) והפרעת אכילה לא ספיצפית. אל אותן הפרעות אכילה, מתווספת הפרעת אכילה נוספת שטרם נכנסה ל-DSM, אך מטרידה מאד את הסובלים ממנה והיא אכילה רגשית.

על אף שבעבר הפרעות אכילה נחשבו הפרעות “נשיות” מחקרים מראים כי גם גברים סובלים מהם. 9% מהנשים ו-3% מהגברים סובלים מאנורקסיה ארוכת טווח, 1.5% מהנשים ו-5% מהגברים סובלים מבולימיה, ו-3% מהנשים ו-2% מהגברים סובלים מאכילה כפייתית. רבים מבעלי הפרעות האכילה, החלו לפתח אותם לפני הגיעם לגיל 20, ועיקרם בגיל ההתבגרות.

כיצד מתפתחות הפרעות אכילה כגון אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית?

קיימים מספר מודלים המסבירים כיצד מתפתחות הפרעות אכילה הנעים על הציר שבין התורשתי לסביבתי. המודל הראשון הוא מודל סוציולוגי-תרבותי, הרואה בתרבות המעריצה את הרזון, כאשם העיקרי ביצירת הפרעת אכילה. הערצת הרזון בתקופת השפע שבה אנו חיים יוצרת סתירה, ומובילה לתפיסת עצמי נמוכה ולרצון לשנותה, על ידי אימוץ הפרעת אכילה. דבר זה נפוץ במיוחד בקרב מתבגרים בכלל ומתבגרים בעלי משקל עודף בפרט.

מודל אחר רואה בהווצרותה של הפרעת אכילה דרך לשליטה על העצמי ועל הגוף מצידו של הלוקה בהן. לפי תיאוריה זו, הפרעת אכילה מתפתחת בעיקר במשפחות בהן יש שליטת יתר של ההורים או התעללות מצידם בילדים. במקרים אלו הילדים בהם משתמשים בדפוסי האכילה ככלי לשליטה עצמית ולהגנה על ההערכה העצמית שלהם.

על פי מודל נוסף, היחס של החברה אלינו הינו גם כן מניע חזק להווצרותן של הפרעות אכילה. כך למשל, בידוד חברתי עשוי להוביל ללחץ, דכאון וחרדה ובכדי למצוא נחמה, הסובל מהם עשוי לפנות לאכילה רגשית מוגזמת. מנגד, לחץ חברתי להרזיה עשוי להוביל במקרים מסויימים להתפתחותן של אנורקסיה או בולימיה.

איך מטפלים בהפרעות אכילה?

מכיוון שהפרעות אכילה הן הפרעות מסכנות חיים, חשוב לטפל בהן ברגע שמזהים את הבעיה. בעבר, נהוג היה להגיע לטיפול פסיכואנליטי משפחתי לפתירת הפרעת האכילה שאובחנה. בשנים האחרונות, הפסיכואנליזה אבדה את קרנה, וכיום מושם דגש רב על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר הוכח כמועיל במיוחד לטיפול בהפרעות אכילה בשיעורים של למעלה מ-65%.

מכיוון שקיים קשר הדוק בין הפרעת אכילה מסוג בולימיה לדכאון, טיפול בה באמצעות תרופות נוגדות דכאון כגון פרוזאק, הפך מקובל, והוא מסייע בשיעור של כ-60%. הטיפול אינו יעיל במיוחד עבור אנורקסיה, ובאופן כללי ההמלצה היא לשלבו עם טיפול CBT, בכדי להקטין את הסיכוי לנסיגה בחזרה אל ההפרעה.

טיפול בהפרעות אכילה במכון CBT

מכון CBT מציע טיפול קוגניטיבי התנהגותי עבור הפרעות אכילה. במסגרת הטיפול, המטופל לומד כיצד לזהות את הסימנים החוזרים הקשורים להימצאותה של הפרעת אכילה, מקפיד על ניהול יומן אכילה מסודר, לומד כיצד להתגבר על המחשבות השליליות ולשפר את הדימוי העצמי וכיצד להתגבר על בעיות ופיתויים שעלולים להופיע ביומיום.

הפרעות אכילה:

 

רוצה לדעת אם יש לך הפרעת אכילה? מלא/י את השאלון לחרדה עכשיו >>

 

[box type=”download”]“…מאד נהניתי מההקשבה, הקבלה, סבר הפנים, הסבלנות וכמובן הפתרונות המעשיים תוך כדי ליווי צמוד…” 

“…התחלתי להיות  קשובה לעצמי ולקבל את עצמי…” 

קרא עוד >>[/box]

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הפרעות אכילה
עוד >>

OCD

6 c תגובות

הפרעת אובססיביות קומפולסיביות – OCD

 

האם אני סובל מ-OCD?

הפרעת אובססיביות קומפולסיביות (OCD) היא ההפרעה הנפשית הרביעית הנפוצה ביותר. בין 2-3% מהאוכלוסיה סובלים מ-OCD, וביותר משליש מהמקרים היא מתחילה בתקופת הילדות או בגיל ההתבגרות. לנשים יש סיכוי כפול משל גברים ללקות ב-OCD, אך היא מתבטאת באופן שונה בין המינים: בעוד שנשים סובלות יותר מאובססיות, לגברים יש יותר דחפים כפייתיים. בכדי לענות על השאלה “האם אני סובל מהפרעת אובססיביות קומפולסיביות?”, עלינו לברר אם אנו עומדים בקריטריון הראשון מבין הקריטריונים לאבחון OCD – קיומן של אובססיות וקומפולסיות.

אובססיות הן מחשבות, דמיונות או דחפים שאינן מבוססות מציאות, אך גורמות לנו לחרדה ומצוקה ולרצון להתעלם מהן או לדכא אותן. הקומפולסיות הן הכלי שבאמצעותו מנסה הסובל מ-OCD לדכא את האובססיות. מדובר בפעולות פיזיות או מנטאליות טקסיות וחוזרות, שאינן קשורות לסיטואציה המדומיינת ואינן בעלות כח אובייקטיבי להפחתת החרדה, אך הן מסייעות למבצען להירגע ולהאמין כי באמצעותן נמנעה התרחשותו של אסון.

 

מה המאפיינים של הפרעת אובססיביות קומפולסיביות?

רוב הסובלים מ-OCD, סובלים גם מקומפולסיות וגם מאובססיות. האובססיות של הסובלים מ-OCD, מתאפיינות במחשבות מטרידות, לא רציונאליות ובלתי ניתנות לגירוש, היוצרות חרדה. הן מופיעות בצורה של משאלה אובססיבית (למשל משאלה על מותו של אדם), דחפים בלתי נשלטים (למשל דחף לנקות ולסדר), חזיונות אובססיביים (למשל עירום של אנשים שאנו פוגשים) ספקות והתלבטויות אובססיביות (למשל קושי לקבל החלטה) ועוד.הקומפולסיות מתאפיינות במעשים שאינם בהכרח רציונאליים, אך הסובל מ-OCD, חש כי הוא חייב לבצעם בכדי למנוע דבר מה נורא, ובכדי להפחית את החרדה. הקומפולסים מופיעים כדחף לניקיון הכולל את שטיפת הידיים, ניקיון הסביבה הקרובה וכן הלאה, על פי טקס קבוע. קומפולסיה נוספת היא בדיקה חוזרת ונשנית של הגז, הדלת וכדומה בכדי לוודא שהכל בסדר. דחף נוסף הוא לסידור של דברים וליצירת סימטריה, ודחפים נוספים כוללים נגיעה או הימנעות מנגיעה בפריטים מסוימים, ספירה של פריטים, או חזרה על ביטוים כמעין מנטרה.

 

 

יש לי מחשבות מטרידות, האם זה אומר שיש לי OCD?

לכולנו יש מחשבות מטרידות שמעסיקות אותנו במשך שעות ארוכות, טקסים קטנים שאנו מאמינים שיסייעו לנו להצליח או ירחיקו את הרע מאיתנו, ומחשבות מנקרות העוסקות בסוגית “האם זכרתי לנעול היום את הדלת?”, אך אין זה אומר שכולנו סובלים מ-OCD.

הסובלים מהפרעת אובססיביות קומפולסיביות, חווים אובססיות וקומפולסיות מוגזמות, בתדירות ממוצעת של לפחות שעה ביום. החוויה הזו יוצרת הפרעה משמעותית לשגרת החיים הפוגעת בתפקוד היומיומי, החברתי, האקדמי ועוד, ומכניסה לחייהם לחץ וחרדה משמעותיים. הסובלים מ-OCD, מכירים בכך שהאובססיות והקומפולסיות שלהם מוגזמות, אך אינם מסוגלים להפסיק.

בכדי לאבחן אדם כסובל מ-OCD, עלינו לוודא כי המחשבות אינן מתרכזות סביב נושא יחיד, דבר שעשוי להעיד על קיומן של הפרעות מנטאליות אחרות. כמו כן, יש לוודא כי המקור ל-OCD, אינו שימוש בחומרים תרופתיים או ממכרים, או כתוצאה ממצב רפואי.

 

איך מטפלים ב-OCD?

יש שלוש גישות מרכזיות המסבירות מה גורם ל-OCD, ולפיכך כיצד ניתן לטפל בו. הגישה הראשונה היא הפסיכודינמית, המגדירה את הסובלים מ-OCD, כבעלי קונפליקט לא פתור, בין האיד לאגו, שבכדי להלחם במחשבות ובדחפים הנוצרים מהאיד, האובססיות, נעשה שימוש במנגנוני הגנה, אשר מתבטאים בקומפולסיות. הטיפול בשיטה זו כולל הצפה של הקונפליקט הלא מודע ופתירתו, בתהליך של טיפול פסיכודינמי. המחקרים מצאו את הטיפול הזה כלא יעיל במיוחד לטיפול בהפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית, ואף יש חשד כי הוא מערים קשיים על הסובלים מ-OCD, שכן הוא מחייב אותם לעסוק אפילו יותר במחשבות הטורדניות שלהם.

הגישה השניה היא הגישה הניורולוגית טוענת כי הסובלים מ-OCD, הם אנשים בעלי פעילות יתר במסלול הקורטיקלי-סטיראטלי-תלמי, שאינם מצליחים להגביל את המחשבות והמעשים החוזרים שלהם. תאוריה נוספת מדברת על פעילות נמוכה של סרוטנין (Serotonin), כפי שקורה בדכאון. הטיפול אותו מציעה גישה זו הינו תרופתי (תרופות כגון ציפרמיל, ציפרלקס, פרוזאק, פקסיל, זולופט, לובוקס ועוד), ומטרתו להגביל את הפעילות של מסלול זה, שיעורי ההצלחה בו נעים בין 40-60%, אך קיימות תופעות לוואי אפשריות.

הטיפול שהוכח כבעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד בהפרעות OCD הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). טיפול זה מתמקד בשינוי דפוסי התנהגות וחשיבה של אדם הסובל מ הפרעת אובססיביות קומפולסיביות. האדם לומד לזהות את דפוסי החשיבה האובססיביים האופייניים לOCD ולהבין את הקשר ביניהם לבין ההתנהלות הקומפולסיבית. בתהליך זה לומד המטופל שלא להיות מנוהל על ידי דפוסי מחשבה אלו לסגל אורח חשיבה אחר ופחות מגביל. בחלק הקוגניטיבי של הטיפול לומד המטופל לסמוך על עצמו ולא להיכנע לפחדים או להשתמש במנגנוני הגנה כמו פרפקציוניזם או שליטת יתר. בחלק ההתנהגותי של טיפול CBT, נחשף המטופל בהדרגה, בפיקוח ואם צריך בליווי (ראה ליווי טיפולי בשטח) למצבים המעוררים בו לחצים אולם לומד להימנע מביצוע פעולות קומפולסיביות כדרך התמודדות. תגובות אחרות נבדקות מול המציאות מול הפעולות האובססיביות אליהם הוא רגיל כדי לחשוף את העובדה שהללו אינן מסייעות בהפחתת החרדות באמת.

ניתן לבצע טיפול CBT באופן פרטני עם אופציה ללוות את הפגישות האישיות בתרגול קבוצתי. מחקרים בתחום הצביעו על שיפור משמעותי של 55%-85% בסימפטומים של ההפרעה. בעקבות טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בשורה התחתונה והחשובה – טיפול בשיטה זו מאפשר להשיג חזרה שליטה על החיים.

*מחקר משנת 2009, שפורסם בירחון להפרעות חרדה, הראה כי טיפול CBT, יכול לשפר את חייהם של סובלים מ-OCD שאינם מגיבים לתרופות מסוג SRI, בטווח הקצר והארוך.[1] גם אלו שהתרופות ל-OCD משפיעות עליהם, הראו שיפור משמעותי כאשר התווסף לכך טיפול CBT, ביחס לקבוצת הביקורת שקבלה רק את התרופות.[2]

 

 

הפרעות נוספות הנחשבות כחלק ממשפחת הפרעות OCD:

 

רוצה לדעת אם יש לך OCD? מלא/י את השאלון ל-OCD עכשיו >>

[box type=”download”]“…לשמחתי כבר מההתחלה הרגשתי מאוד בנוח עם המטפלת שלי ובנוסף הרגשתי שהיא מבינה היטב את המצוקות שלי, מה הכי מפריע לי ומה הייתי רוצה להשיג…”

“…במהלך הטיפול הבנתי שהמטרה היא לא להגיע אל מקום מסוים, אלא להפוך את ההתמודדות לדרך חיים. לדעת איך להתמודד ואיך לעזור לעצמי במצבים שקשים לי…”

“…במהלך הטיפול העזתי להסתכל לפחד בעיניים, להתמודד עם השדים שלי, וזה לא היה קל. עכשיו, כשאומרים על משהו שהוא לא קל, אני מיד מבינה מכך שהוא אפשרי…”

-ג.

קרא עוד >>[/box]


[2] http://www.dialogues-cns.org/brochures/45/pdf/45.pdf#page=71

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)OCD
עוד >>

דיכאון

2 c תגובות

מה זה דיכאון (דיכאון מג’ורי)?

דיכאון הינו הפרעה נפשית, מחלה הפוגעת במצב הרוח ופוגעת בתפקוד, הן בגוף והן בנפש. דיכאון מגיע בסוגים שונים ורמות שונות של חומרה. סוגי דיכאון נפוצים יכולים להיות דיכאון מינורי המכונה גם דיסטמיה או דיכאון מג’ורי הידוע כ – Major Depression Disorder (MDD). בניגוד לעצבות זמנית חולפת, דיכאון הינו הפרעה מתמשכת (שנמשכת יותר משבועיים בממוצע) שעלולה גם להחריף במידה ולא מטפלים בה ויש קושי רב לסובלים ממנה להניע עצמם ולטפל בה בראוי. אדם הסובל מדיכאון מג’ורי שוקע לרגשות קשים של ייאוש ועצב, מאבד עניין בסביבה שלו ובכלל בחיים, לוקה ברגשות הערכה עצמית ירודה מאוד ופעמים רבות אף יגיע למחשבות אובדניות.

דיכאון נפשי עלול גם להוביל להשלכות ותופעות פיזיות כפי שיפורטו בהמשך.

 

סימפטומים המעידים על הפרעת דיכאון מג’ורי

ישנם תסמינים די ברורים שיעידו כי אדם עלול להיות סובל מדיכאון קליני (מג’ורי) ולא רגשי עצבות חולפים או משבר זמני. מדובר בירידה דרסטית ברמת התפקוד והאנרגיה המלווה במחשבות שליליות. ניתן לומר שאם מופיעים אצל אדם לפחות חמישה מהסימפטומים ברשימה הבאה, במהלך תקופת זמן שעולה על שבועיים, יש לתת על כך את הדעת ולאבחן באופן מקצועי את הפרעת הדיכאון שכנראה קיימת. להלן רשימת התסמינים:

  • בעיות בריכוז, זיכרון או ביצוע החלטות
  • חוסר אנרגיה, חוסר מרץ, תחושת כבדות
  • תחושת אשמה, חוסר ערך, חוסר אונים
  • תחושת חוסר תקווה
  • התקפי בכי, התקפי רגזנות (בעיקר אצל בני נוער)
  • קשיי שינה או שנת יתר
  • עצבנות יתר, חוסר רוגע
  • ירידה בחשק לפעילויות כייפיות, לסקס
  • עלייה או ירידה בתאבון, תנודות מורגשות במשקל
  • כאבים גופניים (כאבי ראש, בטן) שלא משתפרים עם טיפול רפואי
  • רגשות חרדה, דכדוך עמוק, עצבות או ריקנות שעות רבות ביום או כל הזמן.
  • מחשבות חוזרות על מוות או פחד ממנו ואף ניסיונות אובדניים (כ15% מהסובלים מדיכאון מג’ורי ינסו להתאבד לפחות פעם אחת).

 

 

מה גורם לדיכאון?

דיכאון יכול להתפרץ מסיבות שונות. בין השאר, ישנו גם מרכיב גנטי, כלומר הנטייה לדיכאון עלולה לעבור בתורשה. הטריגר לפריצתו של דיכאון מג’ורי יכול להיות אירועים שונים בין אם בעבר או בילדות (שצפים בשלב מאוחר יותר) או בהווה. מצב חיים כללי כגון קשיים כלכליים קשים או לחצים גדולים בעבודה יכול גם הוא לעורר דיכאון. בנוסף יכולים להיות גם גורמים פיזיים כמו שימוש בסמים, תזונה לא טובה וחוסרים בה (למשל מחסור בויטמינים כמו 12B), עייפות מתמשכת, הפסקת עישון ועוד. יכול להיות משבר אישי קשה (גירושים, מחלה או מוות של אדם קרוב) שגורם להתפרצות הדיכאון.

בגדול ידוע היום כי שכיחות תופעת הדיכאון המג’ורי כפולה אצל נשים מאשר גברים ושכיחותה הכללית באוכלוסיה עומדת היום על כמעט 5% (נצפתה התרחבות בהיקפה בשנים האחרונות).

 

האם ניתן לטפל בדיכאון?

בהחלט כן. יש היום מעל 80% הצלחה בטיפול באנשים הסובלים מהפרעת דיכאון ושיטות הטיפול הולכות ומשתכללות. ישנו טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שהוא אחד הטיפולים המקובלים ביותר.

טיפול קוגניטיבי הינו טיפול קצר מועד המתמקד בדפוסי חשיבה בעייתיים שמחזקים את פיתוח והחזקת סימפטומי הדיכאון. תחילה נכנסים לתהליך של זיהוי מחשבות קיצוניות אותן בהמשך ניתן להחליף עם מחשבות מאוזנות ובריאות יותר.

החלק ההתנהגותי בטיפול מעודד את הסובל להקטין התנהגויות שמחזקות אמונות שליליות ולהגביר התנהגויות שמחזקות אמונות חיוביות, כל זאת בליווי ובאמצעות טכניקות שונות וכלים שמקבל המטופל להתמודדות כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה שלו.

במכון CBT הטיפול כולל פגישות מול מטפל קוגניטיבי וגם פגישות בשטח עם מלווה בזמן תרגול שינויים התנהגותיים.

 

רוצה לדעת אם יש לך דיכאון? מלא/י את השאלון לדיכאון עכשיו >>

 

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)דיכאון
עוד >>