חרדת בחינות – כיצד אדע אם אני סובל ממנה?

אתה לומד המון לקראת הבחינה, יודע שאתה שולט בחומר היטב ואין סיבה שלא תצליח, ובכל זאת- כשהבחינה מתחילה אתה מרגיש פתאום "בלק אאוט",  כל מה שלמדת ברח לך מהראש, הלב שלך פועם במהירות ודעתך מוסחת.  וכל מה שאתה מרגיש זה תסכול ותחושת כשלון. מייד אחרי הבחינה, התשובות חוזרות אליך והתסכול, כמובן, גובר.

אם התחושות למעלה מוכרות לך היטב ייתכן שאתה סובל מחרדת בחינות.

 

 

 

איך תוכל לזהות אם אתה אכן סובל מחרדת בחינות?

חשוב לציין שלא כל מצב של מתח ועוררות לפני בחינה מעיד על חרדת בחינות. תחושת עצבנות ואף חרדה מסוימת היא טבעית לחלוטין, ורוב התלמידים והסטודנטים חווים אותה במידה זו או אחרת. עם זאת, חשוב להבין גם שחרדת בחינות היא אחד הסוגים הנפוצים של הפרעות חרדה וכאשר רמת החרדה גבוהה ופוגעת בתפקוד בזמן הבחינה, בביצועים ובהישגים שלך, היא הופכת בעייתית.

חרדת בחינות עשויה להיות שונה מעט מאדם לאדם ולבוא לידי במינונים שונים אצל אנשים שונים, אולם הסימפטומים הנפוצים הם:
במישור הפיזיולוגי: כאבי ראש, סחרחורות, שינויים קיצוניים בטמפרטורת הגוף, יובש בפה, דופק מהיר ואף קוצר נשימה.
במישור הרגשי: חשים בדרך כלל תחושות מוגזמות של פחד, השוואה לאחרים, תחושות של כעס, אכזבה וכשלון.
במישור הקוגניטיבי: מחשבות נודדות וקושי בארגון המחשבות, חוסר ריכוז, חשיבה עצמית שלילית. הרגשות השליליים יוצרים רעש פנימי שחוסם את יכולת האחזור ושליפת המידע מהזיכרון ולעיתים מעכב גם את ההבנה.

 

איך מתמודדים עם חרדת בחינות?

 

למד איך ללמוד – אצל חלק מהאנשים הסיבה להתפתחות הפרעות החרדה קשורה בהיעדר אסטרטגיות למידה נכונות ולכן, גיבוש טכניקות למידה ואסטרטגיות התמודדות עם בחינות עשויה לסייע. תוכל להיעזר באיש מקצוע או לפנות לסדנת מיומנויות למידה. כשתבין מה עובד עבורך, הצמד לאותן טכניקות וצעדים. ביסוס שגרת הכנה לבחינה יעזור לך להרגיש מוכן יותר לקראת הבחינה ויפחית את רמות המתח.

למד טכניקות הרפיה –  ישנן מספר טכניקות הרפיה שעשויות לעזור לך להירגע ואף להישאר רגוע במהלך הבחינה-
נשימות עמוקות, דמיון מודרך – עצום את העיניים ודמיין תוצאות חיוביות, מתיחה והרפיה של השרירים- התמקדות בקבוצת שרירים אחת בכל פעם. טכניקות אלו משמשות בהתמודדות עם התקפי חרדה ועשויות לסייע מאוד בהחזרת השליטה בגוף והביטחון.

הכן את עצמך פיזית לקראת הבחינה – אל תזניח את הגוף שלך- המח שלך זקוק לדלק על מנת לתפקד כראוי:
דאג לישון היטב בלילה לפני הבחינה, הקפד לאכול ביום הבחינה ולשתות הרבה מים. הימנע ממשקאות אנרגיה או משקאות המכילים קפאין- הם עלולים להגביר חרדה.

פנה לטיפול –טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד וקצר מועד נחשב ליעיל ביותר בהתמודדות עם חרדת בחינות – עקרונות הטיפול דומים מאוד לטיפול בהפרעות חרדה באופן כללי- זיהוי דפוסי החשיבה שיוצרים את החרדה ובהתנהגויות המשמרות אותה וכמו כן, נלמדות טכניקות התמודדות יעילות.

לבסוף, ניתן לטפל בחרדת בחינות ולשפר משמעותית את איכות חייך כתלמיד או כסטודנט. חבל להגיע למצב של חוסר תפקוד לימודי או התקפי חרדה על מנת לטפל בבעיה, ורצוי לשתף ולפנות לייעוץ כבר בשלבים מוקדמים.

דר' אוהד הרשקוביץחרדת בחינות – כיצד אדע אם אני סובל ממנה?
עוד >>

15 טיפים לעצירת ביקורת עצמית

האם אתה נוטה לשפוט את עצמך על כל טעות קטנה בחייך?

האם אתה חש רגשי אשמה לעיתים קרובות?

האם אתה מרגיש חסר ערך בהשוואה לאחרים?

אם ענית לשאלות הללו בחיוב, כדאי שתמשיך לקרוא את המאמר.

ביקורת עצמית, במידה מסוימת, מסייעת לנו להתקדם, להתפתח ולהגשים את שאיפותינו בכל תחומי החיים, אך כשהיא הופכת להיות גבוהה מדי, היא כבר גורמת לבעיות פסיכולוגיות רבות (דיכאון, חרדה ואפילו הפרעות אכילה) ואף עלולה לגרום לבעיות בתפקוד ולהרס עצמי.
אנשים הסובלים מביקורת עצמית גבוהה, נוקטים תמיד בגישה בלתי מתפשרת, בלתי סלחנית ומאוד מחמירה כלפי עצמם. כך, הם נכנסים למערבולת של ייסורים ורגשי אשמה, הפוגעים באיכות חייהם, בכוח היצירתי הטבעי שלהם, בדימוי העצמי וביחסיהם עם עצמם ועם הסובבים אותם.

איך מתפתחת ביקורת עצמית גבוהה?

  • בדרך כלל, אנשים הסובלים מביקורת עצמית גבוהה, חוו בילדותם ביקורת קשה ותובענית מצד ההורים או גורמים מוסמכים אחרים (מורים, מדריכים וכו'). הגישה  הביקורתית הפכה להיות חלק מהקול הפנימי שלהם (גם אם הם לא מודעים לכך).
  • ציפיות גבוהות מהסביבה (הורים, מורים, אחים וכו') גורמות לילדים לפתח ביקורת עצמית ולהרגיש נחותים בהשוואה לאנשים שעונים על אותן ציפיות גבוהות ("אני לא חכם כמו אחי ולכן לא אוכל להתקבל לבית ספר לרפואה", "אין לי סיכוי להרוויח משכורת גבוהה כמו של אבא שלי"… וכו' וכו'…..)
  • גם ילדים שהוזנחו במהלך ילדותם ולא זכו לתמיכה, פיתחו גישה בלתי מתפשרת להישגים שגרמה לביקורתיות יתר כלפי עצמם.
  • ישנו קשר הדוק בין ביקורת עצמית גבוהה לפרפקציוניזם.

אז איך מטפלים בביקורת עצמית גבוהה?

אם אתה חושב שיש לך בעיה של ביקורת עצמית גבוהה, זה הזמן להתחיל לטפל.
במאמר הבא תקבל חמישה עשר טיפים חשובים, שיסייעו לך למתן את הביקורת העצמית, כך שהיא תוכל לשרת אותך לצמיחה ולהתפתחות אישית:

  1. טעויות הן תכונה אנושית – ראשית, קבל את העובדה, שכבן אדם, אתה עלול לשגות. זה אולי יפתיע אותך, אבל כולם עושים טעויות, גם אלו שנראים לך הכי מושלמים ומוצלחים. ההבדל בינך לביניהם הוא שאתה בוחר להתעכב על כל טעות קטנה בחייך, להתאבל עליה ולשלם עליה מחיר כבד של ייסורי מצפון ואשמה… ברגע שתבין שטעות היא תכונה אנושית נסלחת, תצליח להעריך את עצמך יותר.
  2. החוכמה היא ללמוד מהטעויות שלנו – צריך להבין שהדרך להצלחה רצופה במכשולים ובטעויות. החוכמה היא ללמוד מהן ולהתקדם הלאה. למידת הטעויות לא רק מאפשרת לך למנוע את חזרתם בעתיד, היא גם מקדמת אותך להצלחה.
  3. לנקוט בגישה סלחנית – תלמד לסלוח לעצמך על טעויות שאתה עושה ותמשיך הלאה. (כאמור, שלמות היא לא תכונה אנושית).
  4. דוגמה אישית טובה לסביבה – זכור שאתה מהווה מודל חיקוי בסביבתך הקרובה – ילדים, אחיינים, נכדים… בוודאי לא תרצה שילדיך יסבלו מחוסר הערכה ודימוי עצמי נמוך.
  5. ביקורת עצמית גבוהה לא משפרת ביצועים – ביקורת עצמית, במידה מסוימת מסייעת לנו ללמוד, להפנים ולהשתפר בכל תחומי החיים. כשהביקורת הופכת להיות בלתי פרופורציונאלית היא כבר פוגעת ביכולות האמיתיות שלנו, בכושר החשיבה ובמימוש הפוטנציאלי האישי, הלכה למעשה.
  6. אם אתה לא אוהב את עצמך, גם אחרים לא יאהבו אותך – אדם שלא מסוגל להעריך את עצמו, יחווה גם חוסר ההערכה חיצונית. לא זאת בלבד, שאין לך יכולת לאהוב אנשים אחרים, גם הם לא יוכלו להעריך ולאהוב אותך. זה הופך להיות כדור שלג שרק יגביר את חוסר הביטחון והדימוי העצמי הנמוך שלך.
  7. ההערכה מבוססת מאמצים – תלמד להעריך את עצמך על המוטיבציה הגבוהה שלך ועל המאמצים שאתה משקיע ולא רק על התוצאות.
  8. להסתכל על חצי הכוס המלאה – ללמוד להסתכל על חצי הכוס המלאה, זו לא קלישאה. זו הדרך להצלחה ולחיים מלאי משמעות וסיפוק. אם תבחר להתמקד בדברים שאתה כן טוב בהם ופחות בנקודות תורפה שלך, תוכל לקבל את עצמך (וגם להוקיר).
  9. לקחת דברים בפרופורציה – אנשים הסובלים מביקורת עצמית גבוהה, מחמירים עם עצמם על כל טעות קטנה או על כל תוצאה של פעולה, שאינה עולה בקנה אחד עם המטרה הראשונית. "אנשים שעושים מכל זבוב, פיל". אם תלמד לקחת דברים בפרופורציות ותפנים שלא כל טעות זה סוף העולם, חייך יהיו קלים ונינוחים יותר.

10. השוואה לאחרים היא לא תמיד דבר טוב – השוואה לאחרים כבסיס להגברת מוטיבציה מולידה תחרות בריאה ופרודוקטיבית, אך כשהיא גורמת לך להרגיש נחות, היא כבר הופכת להיות הרסנית. המטרה היא להיות הכי טוב שאתה יכול, בלי לבדוק כל הזמן, כמה טובים הם אחרים (אם החלטת להשקיע מאמצים כדי להצליח בלימודי מנהל עסקים, אל תשווה את עצמך לאחיך שסיים לימודי רפואה בהצטיינות).

11. התמקדות בדברים, הניתנים לשליטה – חשוב להבין שלא כל דבר בחיים נתון לשליטתנו. עיסוק בדברים הבלתי ניתנים לשליטה יוצר חרדות ומתחים מיותרים שכן, אין ביכולתנו לשנותם.
התמקדות בדברים שאתה כן יכול להשפיע עליהם תהייה פרודוקטיבית ופורה
(החלטה להשקיע שעות לימוד רבות במבחן – נמצאת בשליטתך, דרגת הקושי שלו כבר לא נמצאת בשליטתך).

12. לחלק את המטרות ליעדים, הניתנים להשגה – לעיתים קרובות, אדם שסובל מביקורת עצמית גבוהה, מרגיש שהוא לא מצליח לממש את מטרותיו. חשוב לקחת את המטרות ולחלק אותם ליעדי ביניים קטנים, הניתנים למדידה. לדוגמה – השאיפה להשתתף במרתון ארצי היא מטרה שצריך להשקיע בה המון משאבים, כדי להגיע לתוצאות. אם לא נחלק אותה ליעדים קטנים וישימים יותר (כמו הישגים התחלתיים באימון אישי, השתתפות בתחרות מקומית וכו') תחושת התסכול והפחד מכישלון ישתלטו עלינו במהרה.

13. להטיל ספק במחשבות שליליות – ככל שאדם עסוק יותר במחשבות שליליות וטורדניות, כך יש סיכוי גבוה יותר שהן תחזורנה להופיע עד שהן תושרשנה עמוק בתודעה. דפוסי החשיבה הטורדניים האלו ("אני לא מוצלח", "אין לי סיכוי להתקבל לעבודה" וכו') משפיעים באופן קיצוני על ההישגים בפועל.
בכל פעם שצצה לך מחשבה כזו, נסה להתעמת איתה, להטיל בה ספק ולבדוק את תקפותה – האם זה נכון להגיד שאני לא מוצלח? מה עם ההישגים שכן הגעתי אליהם בחיים? וכו'. אי קבלת דפוסי החשיבה השליליים האלו כמשהו מובן מאליו, תעזור לך לאט לאט להשתחרר מהם.

14. להמיר את המחשבות הפסימיות במחשבות אופטימיות – בכל פעם שצצה מחשבה שלילית, נסה להמיר אותה במחשבה פרודוקטיבית ואופטימית יותר, עד שתצליח לסגל לעצמך דפוסי חשיבה חיוביים יותר (לדוגמה – אם עולה המחשבה "אני בטוח אכשל במבחן", תמיר אותה במחשבה "למדתי כל כך טוב, אני בטוח אעבור את המבחן").

15. טיפול מקצועי – לא תמיד אנחנו מצליחים ליישם את הכלים בגפנו. בדיוק בשביל זה יש מטפלים מקצועיים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) הינו טיפול קצר מועד שמכוון לתיקון של טעויות בחשיבה ולהקניית כלים להתמודדות מעשית.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והחלפתן במחשבות אופטימיות
  • טיפול התנהגותי – הבודק את השינוי התפיסתי בשטח. בשלב זה מקבלים כלים לרכישת דפוסי התנהגות סתגלניים, שיאפשרו מיתון ביקורת עצמית והתמודדות ריאלית יותר עם אתגרי החיים.

בעידן המודרני, המאופיין בתחרותיות, דינאמיות ותובענות, ביקורת עצמית גבוהה הופכת להיות חלק אינטגראלי מאורח החיים של אנשים רבים.
תכונה זו לא מקדמת אותנו לשום מקום. הבשורה הטובה היא שלא חייבים להמשיך לחיות איתה!

דר' אוהד הרשקוביץ15 טיפים לעצירת ביקורת עצמית
עוד >>

מהי הפרעת שינה וכיצד נוכל לטפל בה?

מהי הפרעת שינה וכיצד נוכל לטפל בה?

אם גם אתם מוצאים עצמכם ערים בשעות לא שעות, מתהפכים במיטה בחוסר אונים, בוהים בטלביזיה או במסך המחשב ומבינים שגם הלילה, השינה לא תגיע, מתעוררים מותשים בבוקר ויודעים שעוד יום ישנוני ועייף צפוי לכם- דעו שאתם לא לבד.
מחקרים מצביעים על כך שכ- 20% מהגברים וכ-30% מהנשים סובלים מהפרעות שינה והתופעה אף הולכת ומחריפה עם הגיל.
איך תדעו אם גם אתם חלק מסטטיסטיקת הסובלים מהפרעת שינה ואם כן, מה תוכלו לעשות כדי לזכות בשינה רציפה ולילות שלווים?

מהי הפרעת שינה וממה היא נגרמת?
הפרעות שינה באות  לידי ביטוי באופן שונה אצל אנשים שונים. חלק מהאנשים מתקשים להירדם, חלקם סובלים מהתעוררויות תכופות במהלך השינה מבלי יכולת להירדם שוב, מסיוטים או מאיכות שינה לקויה, הבאה לידי ביטוי בשינה חסרת מנוחה.  
גם הסיבות האפשריות לתופעה מגוונות ונעות החל מתנאים פיזיים כמו רעשים סביבתיים או טמפרטורת החדר, גורמים הקשורים באורח חיים כמו סגנון חיים עמוס ופעלתנות יתר ועד גורמים רפואיים או נפשיים כגון: מתח ולחץ, חרדה או דיכאון.

כיצד ניתן לטפל בהפרעות שינה?
שינוי אורח החיים – עיסוק בפעילות גופנית מתונה במהלך היום, שינויים תזונתיים – הקפדה על ארוחה קלה בלבד לפני השינה והימנעות מצריכת משקאות אלכוהוליים או כאלה המכילים קפאין, סיגול רוטינת פעולות שינה, טכניקות הירגעות והרפיה גופנית ונפשית, והקפדה על תנאי שינה נוחים- חדר מאוורר, מזרן איכותי, וכרית נוחה- כל אלה תורמים משמעותית לאיכות השינה ועשויים לסייע בטיפול ומניעה.

טיפול תרופתי – להפרעות השונות מותאמים טיפולים שונים,  אולם הנפוץ בהם הוא כדורי שינה אשר מסייעים בהירדמות. תרופות שינה יעילות מאוד בטווח הקצר ובייחוד במצבים קיצוניים של התמודדות עם מתחים, דאגות או צער עמוק, אולם הן מספקות הקלה זמנית בלבד ומטפלות בתסמינים ומתעלמות משורש הבעיה.

טיפול CBTטיפול CBT להפרעות שינה נועד לטיפול בשורש הבעיה מעבר לתסמינים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי כולל למעשה תוכנית מובנית שמסייעת לזהות את האמונות המשפיעות על היכולת להירדם ולישון היטב ולשנות אותן ובמקביל, לסגל הרגלי שינה טובים לצד הימנעות מהרגלים המונעים שינה או פוגמים באיכותה.

כיצד טיפול קוגניטיבי התנהגותי עוזר להתמודדות עם הבעיה?
השלב הראשון בטיפול הוא "חינוך לשינה"-  המטופל לומד על יסודות השינה- מחזורי השינה ומה עלול לשבש אותם, כיצד אמונות, התנהגויות וגורמים חיצוניים עלולים להשפיע על איכות השינה. שלב זה חשוב על מנת לבצע שינוי יסודי, עמוק ויעיל.
במהלך החלק הקוגניטיבי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי מלמד המטפל את המטופל לזהות את המחשבות ואמונות השווא המשפיעות על ההתנהגות הגורמת להפרעות שינה כמו: "אני מפחד להירדם כי שוב יהיו לי סיוטים" או אמונת השווא שלילה ללא שינה עלול להוביל למחלה.  המטופל לומד "לשוחח" עם המחשבות המטרידות, לשלוט בהן ולהימנע מהן.
החלק ההתנהגותי של הטיפול מאפשר תרגול של התנהגויות חליפיות שאינן מושפעות מהמחשבות הטורדניות ונועד לסגל כלים התנהגותיים יעילים כגון: טיפול שליטה בגירויים-  המסייעת בהסרת הגורמים אשר מורים למוח להימנע משינה לדוגמה: מורים למטופל להשתמש בחדר השינה לשינה וסקס בלבד, ולעזוב את החדר אחרי 15 דקות במידה ואינו מצליח להירדם.

טיפול CBT  נחשב יעיל במיוחד בטיפול בהפרעות שינה. יתרונו הוא בהשפעה ארוכת הטווח ובכלים שהמטופל רוכש ומסגל לעצמו וכל זאת, תוך מספר פגישות קצר יחסית. הגישה היעילה ביותר כוללת שילוב שיטות טיפוליות שונות ולצד הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי מעודדת שינוי באורח החיים ואף נטילת תרופות שינה לזמן מה במידת המורך.

דר' אוהד הרשקוביץמהי הפרעת שינה וכיצד נוכל לטפל בה?
עוד >>

חרדת טיסות – לא חייבים להמשיך לסבול…

חרדת טיסות (אירופוביה) מוגדרת כחרדה ספציפית או ייחודית השייכת למשפחת הפוביות (פוביה הקשורה לאירועים או מצבים ספציפיים – טיסה, נסיעה במנהרות, הימצאות במעלית ועוד).
רובנו עלולים להרגיש מתח ואי נוחות בעקבות חווית הטיסה. ברם, פוביה מטיסה היא מצב קיצוני של חרדה המוביל למצוקה רגשית קשה (התקף פאניקה לפני ובמהלך הטיסה) ולבעיית תפקוד משמעותית (סירוב לטוס לצרכי עבודה, מפגשים משפחתיים וכו').
בעידן הגלובליזציה המודרני, המאופיין  באפשרויות תעסוקה מעבר לים, נסיעות, טיולים ונדידה של קרובי משפחה בין היבשות, חרדת טיסות בהחלט עלולה להפוך למגבלה.
על פי מחקרים שבוצעו בתחום, חרדת טיסות פוגעת בכ-עשרה עד ארבעים אחוז מהאוכלוסייה.
עבור אותם אנשים הטיסה מהווה חוויה של "פחד מוות", הגורמת לגוף להיכנס למצב של "שיתוק" או "קיפאון".
הבשורה הטובה היא שניתן לטפל בחרדת טיסות ואף להתגבר עליה

מהם הגורמים לחרדת טיסה?

  • טראומות מהעבר – חוויה שלילית מטיסות קודמות (כיסי אוויר, סערות או חלילה, תאונות אוויריות) גורמת לטראומה ולחרדה מהתנסות חוזרת.
  • אירועי טרור אוויריים, חטיפת מטוס או פיגוע – אירועי טרור אוויריים, כדוגמת אירוע הטרור של ה- 11.9 יצר והגביר חרדה בקרב אנשים רבים בארץ ובעולם.
  • השפעת הסביבה הקרובה – חרדת הטיסה עלולה להתפתח, עוד מתקופת הילדות, כתוצאה מהפנמת הפחד של הסביבה הקרובה (בדרך כלל הורים).
  • פחדים עקיפים – לעיתים קרובות, חרדת טיסה היא חלק מבעיה פסיכולוגית או פחד אחר:
  • התקפי חרדה – אנשים הסובלים מהתקפי חרדה, פוחדים לשהות במקום, שלא יוכלו להיחלץ ממנו בקלות או לקבל בו עזרה מיידית. מטוס הוא אחד מהמקומות הללו, העלולים לעורר חרדה.
  • קלסטרופוביה –פחד מטיסה יכול להיות גם חלק מהפרעת קלסטרופוביה, שהינה פחד ממקומות סגורים. אנשים אלו יחששו מלשהות במטוס, בשל היותו מקום סגור. כמו כן, חרדת הטיסות יכולה לנבוע מאגורפוביה (פחד ממרחבים פתוחים וממקומות הומי אדם).
  • פחד מטביעה – ישנם אנשים שהפחד שלהם מטיסה, נובע בעצם מהפחד מהתרסקות, המסתיימת בטביעה אל תוך מימי האוקיינוס.
  • חוסר שליטה – לעיתים חרדת הטיסה נובעת מהמשמעות של היעדר שליטה במטוס (התחושה שאם הם היו מטיסים את המטוס, השליטה הייתה חוזרת אליהם והם לא היו מפחדים).

מהם הסימפטומים של חרדת טיסה?
פחד טיסה בא לידי ביטוי בחרדה קיצונית לפני טיסה, במהלך טיסה או בהימנעות מוחלטת מטיסה
האדם הלוקה בחרדה, עלול לפתח סימפטומים של מצוקה רגשית – זיעה קרה, דפיקות לב מואצות, כאבי ראש, סחרחורות, כאבי בטן, בחילות, הקאות, תחושת חנק, יובש בפה וכו'.

טיפול בחרדת טיסה – טיפול CBT:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוכח מבחינה מחקרית ככלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדת טיסה בפרט.
המטרה היא לשנות את דפוסי החשיבה, הקשורים לבעיה ולחשוף את המטופל, בהדרגה, למצבים מעוררי חרדה, על מנת שילמד להתמודד איתם ולהתגבר עליהם בטווח המיידי והרחוק יותר.
הטיפול מתחלק לשני שלבים חשובים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות והרגשות השליליים, שמעוררים את החרדה מטיסות ("טיסה היא דבר מסוכן מאוד", "בטוח יקרה לי משהו בטיסה" ועוד) ובהחלפתם במחשבות רציונאליות ותואמות את המציאות.
  • טיפול התנהגותי – טיפול התנהגותי נועד לחשוף את המטופל, בהדרגה (בהתאם ליכולות ולקצב האישי שלו) למצבים מעוררי חרדה, תוך כדי רכישת טכניקות יישומיות להתמודדות עם מצבים מאתגרים. כך, בהתחלה יתבקש המטופל לצפות בתמונות של מטוסים או בסרטים, לשהות בשדה תעופה, עד שיוכל להתמודד בפועל עם טיסות אמיתיות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם חרדת טיסה, הינו טיפול קצר מועד (עשר עד עשרים מפגשים), פרודוקטיבי, מכוון מטרה ובעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד.

דר' אוהד הרשקוביץחרדת טיסות – לא חייבים להמשיך לסבול…
עוד >>

צורך בשליטה – כיצד מתגברים עליו בצורה נכונה?

הצורך להיות בשליטה על חיינו, הינו צורך טבעי, אבל כשאנו מרגישים צורך גם לשלוט על האנשים מסביבנו ולכפות עליהם, פעם אחר פעם את דעתנו, אזי מדובר בהפרעה נפשית, שדורשת התערבות טיפולית.
ההפרעה הזו מזוהה פעמים רבות עם הפרעות נוספות, כדוגמת OCD (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית), פרפקציוניזם, הפרעות אכילה, הפרעות חרדה (חרדת נהיגה, חרדת טיסה וכו') התמכרות לעבודה (workaholic), קשיים ביצירת קשרים חדשים ועוד.

אחת הבעיות המרכזיות שמאפיינות אנשים עם צורך בשליטה היא הפחד להיפגע על ידי הסביבה. הם מאמינים שיוכלו להגן על עצמם אם יהיו בשליטה מלאה על כל תחומי החיים שלהם ובכל הקשרים שהם ייצרו עם סביבתם, כולל הקשר הזוגי והאינטימי. הם, כמובן, יפחדו לחשוף את נקודות התורפה שלהם.
ככל שהאדם מרגיש צורך גדול יותר בשליטה, כך יש לו יותר פחדים רגשיים.

כיצד מתפתח הצורך בשליטה בקרב אנשים?

  • היעדר חום ואהבה מהסביבה הקרובה (הורים) בתקופת הילדות יוצר תחושה של סכנה קיומית. הפחד הזה גורם להדחקה ולהימנעות מחשיפת רגשות ולבניית צורך תמידי בשליטה כדרך להתמודד עם "הסכנה הקיומית".
  • הפרעה של צורך בשליטה היא בדרך כלל תולדה של הפרעת חרדה. אדם עם צורך בשליטה מפחד מכישלונות בלימודים, בעבודה, במערכת היחסים ובכל תחום אחר בחיים. על מנת שהפחד לא יכריע אותו, הוא ינסה להיות בשליטה מלאה על כל האנשים הסובבים אותו.

אדם עם צורך בשליטה מסגל לעצמו תכונות אופי, המקשות על יצירת קשרים חברתיים, על כל גווניהן (קשרים בינאישיים, קשרי עבודה וכו') – הוא מפתח גישה בלתי מתפשרת, הוא לא מסוגל לנהל משא ומתן, הוא לא מקבל חולשות של אנשים אחרים והוא ביקורתי מאוד הן כלפי עצמו והן כלפי סביבתו.

צורך בשליטה – השלכות:
ההשלכות ותופעות הלוואי שעלולות להיגרם כתוצאה מההפרעה של צורך בשליטה באות לידי ביטוי, הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי:

  • צורך תמידי להיות בשליטה גורם לגוף להיות דרוך ומוכן לסכנה – המתחים המצטברים גורמים לכאבי שרירים, כאבי ראש, הפרעות במערכת העיכול ולבעיות בריאותיות נוספות.
  • צורך בשליטה גורם להתנהגות כפייתית, תבניתית ולא פרודוקטיבית.
  • אנשים עם צורך בשליטה הם אנשים בודדים, שלא מסוגלים ליצור קשרים חיוביים. יתרה מכך, אנשים נוטים להתרחק מהם, כיוון ששהייה בסביבתם מעוררת מתחים, חרדות ותחושות לא נעימות.
  • אנשים הסובלים מההפרעה אף פעם אינם מרוצים או מסופקים.
  • צורך בשליטה במצב מוקצן ובלתי פרופורציונאלי עלול לגרום להפרעות אכילה קשות, כדוגמת אנורקסיה או בולימיה, המסכנות חיים.

צורך בשליטה – איך מתמודדים?

  • בניית הערכה עצמית ומודעות עצמית מהווה את הבסיס לטיפול בהפרעה של צורך בשליטה.
  • קבלת השראה ממנהיגים מפורסמים ומוצלחים שניהלו בדרך שיתופית ולא פחדו להאציל סמכויות, תאפשר רכישת מיומנויות ניהול פרודוקטיביות יותר.
  • תרגילי נשימה והרפיה להרגעת הגוף והנפש יסייעו למיתון התגובות והתחושות השליליות, שמתעוררות באינטראקציה עם אחרים. (מומלץ לנסות לסגל דיבור איטי ומאופק שיסייע להתמודדות עם הצורך בשליטה)
  • הדרך היעילה והבטוחה להתמודדות עם ההפרעה היא קבלת טיפול מגורם מוסמך. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) נחשב לטיפול קצר מועד, אפקטיבי וממוקד מטרה. הטיפול מתמקד בשיפור הביטחון העצמי וההערכה העצמית ובהפחתה של הצורך בשליטה והנטייה לפרפקציוניזם. הוא מתחלק לשני שלבים:
  • טיפול קוגניטיבי – זיהוי המחשבות השליליות והמגבילות, המעוררות את הצורך בשליטה והחלפתן במחשבות חיוביות, המבוססות על ידע, דעות ורציונאל.
  • טיפול התנהגותי – בחינת ההשערות והמחשבות החדשות, הלכה למעשה. האם כדאי לפעול על פי ההיגיון או על פי הפחדים? האם הפחדים באמת מתממשים, מה המחיר של המצוקה הנפשית? וכו'. המטפל מסייע למטופל לרכוש דפוסי התנהגות סתגלניים גם באמצעות טכניקות הרפיה ודמיון מודרך.

צורך בשליטה הוא הפרעה נפשית, יחסית נפוצה, שפוגעת הן באדם שסובל ממנה והן בסביבתו הקרובה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יסייע בהתמודדות עם ההפרעה ובבניית אורח חיים בריא ופרודוקטיבי יותר.

דר' אוהד הרשקוביץצורך בשליטה – כיצד מתגברים עליו בצורה נכונה?
עוד >>

מהי חרדת נטישה? כיצד נטפל בה?

חרדת נטישה מוגדרת כפחד קיצוני ובלתי פרופורציונאלי מכל מה שקשור לפרידה או עזיבה של אדם משמעותי בחייו של האדם (אם, אב, בן זוג ואפילו בעל חיים או חפץ יקר).

למעשה, כולנו תלויים רגשית באובייקט מסוים וחשים פחד נטישה, באופן כזה או אחר, אך במידה ומופיעה חרדה קיצונית, הפוגעת בתפקוד, במערכות יחסים ובאיכות החיים, נדרשת התערבות טיפולית.
חשוב להפריד בין חרדת נטישה בגילאים שונים ובשלבים התפתחותיים שונים, שכן פחד מפרידה מהורים בגיל הרך (גיל 8 חודשים עד לגיל הגן) נחשב לתופעה נורמאלית לחלוטין.

מהם התסמינים של חרדת נטישה?

  • חרדה קיצונית שאינה קשורה לגיל או לשלב ההתפתחותי.
  • קושי להירדם לבד.
  • פחד להישאר לבד בבית או בכל מקום אחר.
  • סיוטים חוזרים ונשנים לגבי פרידות ונטישות של אנשים קרובים.
  • הימנעות ממשחקים משותפים עם חברים, עקב הפחד להיפרד מההורים (בקרב אוכלוסיית הילדים).
  • ילדים הסובלים מחרדת נטישה מפחדים שיקרה משהו קיצוני שיגרום להפרדה (חטיפה, הליכה לאיבוד וכו').
  • פחד קיצוני מפני סיטואציות של לינה זמנית מחוץ לבית.
  • סימפטומים פיזיים של חרדה כללית: דופק מואץ, כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי שרירים, בחילות ועוד.
  • על מנת שההפרעה תאובחן כחרדת נטישה, הסימפטומים אמורים להימשך לפחות ארבעה שבועות ברצף.
  • הסימפטומים יובילו לפגיעה משמעותית בתפקוד היום יומי (קריירה, זוגיות, לימודים, קשרים חברתיים וכו').
  • לעיתים חרדת נטישה מלווה בדיכאון.

מהם הגורמים לחרדת נטישה?

הפרעות חרדה בכלל וחרדת נטישה בפרט, אינן נובעות, בדרך כלל מסיבה אחת, אלא מאינטראקציה של כמה סיבות:

  • גורמים ביולוגיים – היעדר איזון כימי של סרטונין ונוראדרנלין במוח גורם להפרעות חרדה וביניהן, חרדת נטישה.
  • גורמים תורשתיים – מחקרים מלמדים כי ילדים ובני נוער להורים הסובלים מחרדת נטישה, נוטים לסבול יותר מההפרעה הטורדנית הזו.

 גורמים סביבתיים

  • ילדים שגדלו בצילם של הורים ביקורתיים או אסרטיביים מדי עלולים לפתח בבגרותם תלות בלתי פרופורציונאלית באובייקטים אחרים.
  • טראומה פיזית או נפשית בילדות ובבגרות (מוות של אדם קרוב, התעללות מינית, גירושים וכו') עלולים ליצור חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך, תלות רגשית והפרעת חרדת נטישה.
  • הורים הנוקטים בגישה קיצונית של דאגנות יתר כלפי הסביבה עלולים "להעביר" לילדיהם  את החרדות הבלתי פרופורציונאליות האלו.

טיפול בחרדת נטישה – טיפול CBT:

טיפול בחרדות בכלל ובחרדת נטישה בפרט, באמצעות CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב לאחד הטיפולים האפקטיביים והמוצלחים ביותר.
מטרת הטיפול היא להקנות כלים פרקטיים להתמודדות יעילה עם הפרעת החרדה, על מנת ליצור שינוי חיובי באופן מהיר ומיידי.
נקודת המוצא של הטיפול היא שההתנהגות של בני אדם נלמדת ומעוצבת ולכן ניתן לשנות אותה על ידי שינוי דפוסי החשיבה והרגשות.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והלא רציונאליות, שמעוררות את התחושה של חרדת הנטישה, והחלפתן במחשבות חיוביות ומותאמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי שם דגש על החלפת דפוסי ההתנהגות השליליים (הימנעות ממפגשים חברתיים ומיציאה מכותלי הבית, בניית מערכת יחסית תלותית וכו') בדפוסי התנהגות חיוביים וסתגלניים יותר. הטיפול כולל הקניית טכניקות הרפיה ודמיון מודרך להתמודדות יעילה עם החרדה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם בעיות חרדה בכלל וחרדת נטישה בפרט הינו טיפול קצר מועד, יעיל וממוקד מטרה. חשוב להדגיש שקצב הטיפול מותאם ליכולות האישיות של המטופל. מחקרים שבוצעו בתחום הוכיחו את יעילותו של הטיפול בכל מה שקשור להפרעות חרדה למיניהן.

דר' אוהד הרשקוביץמהי חרדת נטישה? כיצד נטפל בה?
עוד >>

10 טיפים להתגבר על חרדת מבחנים

חרדת מבחנים ( או "חרדת ביצוע") הינה פוביה, השייכת למשפחת הפרעות החרדה.

באופן טבעי, מבחנים מעוררים פחד או חרדה, במידה מסוימת,  אצל כולנו. יתרה מכך, לחץ מתון לפני בחינה נחשב לחיובי, שכן הוא מניע אותנו ללמידה ולתרגול.

חרדת מבחנים, על פי ההגדרה הפסיכיאטרית, לעומת זאת, פוגעת בנו בהיבט הפיזי, הרגשי וההתנהגותי ומונעת מאיתנו לממש את היכולות האובייקטיביות שלנו.
על פי נתונים סטטיסטיים, כחמישה עשר אחוזים מהאוכלוסייה, סובלים מחרדת מבחנים (התופעה שכיחה בעיקר בקרב מתבגרים וסטודנטים).

 במאמר זה ריכזנו עבורכם 10 טיפים יעילים, שיסייעו לכם להתגבר על חרדת בחינות:

  1. הרגלי למידה נכונים – לעיתים קרובות, הרגלי למידה לקויים, עלולים להשפיע על ההישגים של התלמיד ועקב כך לגרום לחרדת בחינות. הרגלי למידה טובים כוללים ניהול נכון של הזמן, שינון החומר הנלמד, אבחנה בין עיקר לטפל, תרגול רב של מבחני בית, בדרגות קושי שונות ועוד. חשוב לטפח הרגלי למידה נכונים כבר מגיל צעיר. עם זאת, ניתן לשפר אותם גם בהמשך, באופן עצמאי או באמצעות סיוע מקצועי (טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם חרדת בחינות טומן בחובו גם הקניית טכניקות ללמידה נכונה ופונקציונאלית).
  2. גישה אופטימית – חשוב לפתח גישה אופטימית כבר בשלבי הלמידה למבחן.
    שכנעו את עצמכם שאתם מסוגלים ללמוד את החומר היטב ולהצליח במבחן, הפנימו שכישלון אינו מדד לחוכמה ושניתן ללמוד מטעויות על מנת לשפר הישגים בעתיד. גישה חיובית כזו, תאפשר לכם לקחת דברים בפרופורציות וכך גם להוריד את רמת החרדה באופן ניכר. ניתן לחזור על משפט נגד פרפקציוניזם בזמן הלימוד והמבחן: "אני רוצה מושלם, אבל אני צריך רק מספיק טוב".
  3. תנאים פיזיים ללמידה – חשוב להקפיד על תנאי סביבה פיזיים מתאימים ונוחים: למידה בסביבה נטולת גירויים ורעשים, ישיבה על כיסא פונקציונאלי, הימנעות מהסחות דעת (שיחות טלפון, משחקי מחשב) ועוד.
  4. הכנת הגוף למבחן – הכנה ראויה של הגוף לפני אתגר הבחינה, תסייע לכם להיות רעננים ונמרצים יותר. ההכנה הפיזית כוללת: פעילות ספורטיבית משחררת ערב לפני המבחן (ריצה או הליכה קצרה למשל), שינה טובה ורצופה, ארוחת בוקר קלה ונשנושים למבחן עצמו.
  5. הגעה מוקדמת – מומלץ להגיע לפני הזמן למקום הבחינה, על מנת להוריד את רמת החרדה לגבי איחור פוטנציאלי (יש  לתכנן את הזמן בצורה נכונה ולקחת בחשבון פקקים ועיכובים נוספים).
  6. בחירת מקום ישיבה – על מנת למנוע מצב של חשיפה לגירויים ולמטרדים במהלך הבחינה, יש לבחור מקום ישיבה נוח, נטול רעשים עם תאורה מתאימה.
  7. הימנעות ממצבים מלחיצים רגע לפני הבחינה – לא מומלץ לעבור על החומר כמה דקות לפני הבחינה. כמו כן, כדאי להימנע מלשוחח עם סטודנטים בעלי גישה פסימית או עם סטודנטים שלא התכוננו היטב לבחינה.
  8. קריאת הוראות – חשוב לקרוא היטב את ההוראות לפני שמתחילים לענות על השאלות וכן, להתייעץ עם המרצה או המתרגלת, במידה וישנם דברים שאינם ברורים. התרכזו במבחן שלכם ואל תניחו להסחות דעת חיצוניות להשפיע עליכם (רשרוש של דפים, יציאה מוקדמת של סטודנטים מהכיתה ועוד).
    במהלך הבחינה עצמה, תנו לגלי חרדה להציף אתכם ואל תפחדו מהם. במידה והם מגיעים, הם יעברו תוך כמה דקות. אם תלחמו בהם, הם יתחדשו מעצמם ויישארו לזמן רב יותר.
    היזכרו בעובדות בזמן המבחן: "הצלחתי במבחנים עד עכשיו, הפחד שלי לא מבוסס, זה כמו פחד מחושך."
  9. תכנון הזמן בבחינה – התחילו לענות על השאלות הקלות, שיחזקו את הביטחון העצמי שלכם, לגבי יכולתכם לענות גם על השאלות הקשות יותר. אם אתם לא מצליחים לענות על שאלה מסוימת, דלגו עליה ונסו להשאיר זמן לחזור אליה בהמשך. זכרו! גם אם לא עניתם על כל השאלות, תוכלו להגיע לציון טוב במבחן.
    הקציבו זמן לכל שאלה והתכוננו להכיל את הפחד שהתשובה שלכם אינה מספיק טובה במידה ואתם ממשיכים הלאה ללא תחושת שלמות.
  10. טיפול בחרדות – אם לא הצלחתם להתגבר בעצמכם על חרדת הבחינות, אל דאגה! טיפול קוגניטיבי התנהגותי יסייע לכם להתמודד באופן יעיל עם התופעה המטרידה הזו, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.
    הטיפול מתחלק לשני חלקים:
    טיפול קוגניטיבי – מתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות, שגורמות לכם להפרעת חרדה ולפחד מכישלון ("אסור לי להיכשל במבחן") והחלפתן במחשבות חיוביות ומותאמות למציאות. בשלב הזה של הטיפול מנסים לשנות תכונות שליליות, כדוגמת דימוי עצמי נמוך או פרפקציוניזם, שמובילות לחרדות בכלל ולחרדת מבחנים בפרט.
    טיפול התנהגותי – מתמקד בהקניית דפוסי התנהגות להפחתת חרדת בחינות. הטיפול כולל גם תרגולי נשימות, דמיון מודרך וטכניקות הרפיה נוספות.

חרדת בחינות הינה תופעה שכיחה ומעיקה, המדירה שינה מעינינו. הבשורה הטובה היא שלא צריך בהכרח להמשיך לסבול. טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם חרדת מבחנים הינו טיפול קצר מועד, אפקטיבי, ממוקד מטרה ובעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד.

דר' אוהד הרשקוביץ10 טיפים להתגבר על חרדת מבחנים
עוד >>

ביטחון עצמי נמוך – מהו וכיצד מטפלים בו?

ביטחון עצמי הוא האמונה של האדם בעצמו, ביכולות שלו ובכישורים שלו.
מכאן שביטחון עצמי נמוך מוגדר כחוסר אמונה של האדם ביכולת שלו להגיע להישגים. היעדר ביטחון עצמי יוצר פער משמעותי בין מה שהאדם מסוגל לעשות לבין מה שהוא עושה בפועל. חוסר המימוש העצמי בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים – לימודים, קריירה מקצועית, מערכת יחסים עם בן/בת זוג, מעמד חברתי ועוד.
הבשורה הטובה היא שביטחון עצמי נמוך אינו כורח המציאות והוא ניתן לטיפול בהצלחה רבה.

מהם הגורמים המשפיעים על הביטחון העצמי?

לדעתם של פסיכולוגים, ביטחון עצמי הוא לא תכונה מולדת, אלא תכונה נרכשת, שמתחילה להתעצב כבר בשלב הינקות ומושפעת מגורמים סביבתיים שונים:

  • טיב הקשר הראשוני עם האם בגיל הינקות משפיע על רמת הביטחון העצמי.
  • להורים יש תפקיד חשוב ומכריע בעיצוב הביטחון העצמי של ילדיהם: בחינוך שהם מקנים להם, במידת המעורבות בחייהם, באופן הצבת הגבולות ובמידת הפרגון וההערכה כלפיהם.
  • דימוי עצמי נמוך (לגבי המראה החיצוני, למשל) משפיע באופן ישיר ומובהק על רמת הביטחון העצמי.
  • הקשר שמתפתח בין הפרט לגורמים השונים, מעבר למשפחה הגרעינית (חברים לכיתה, מורים וכו') משפיע על רמת הביטחון העצמי.
  • סך ההצלחות אל מול כל הכישלונות, שאדם חווה במהלך חייו תורם למידת הביטחון העצמי שלו.
  • לעיתים אדם ירגיש חוסר ביטחון עצמי בסיטואציות מסוימות בלבד (בתחום העבודה או ביחסים הבינאישיים, למשל).

מהם המאפיינים של חוסר ביטחון עצמי?

  • אדם עם ביטחון עצמי נמוך נותן לפחדים להשתלט עליו בכל תחומי החיים החשובים. הוא יהיה פאסיבי ויימנע מיוזמה ומעשייה, שיכולה לקדם אותו.
  • קיים קשר הדוק בין ביטחון עצמי נמוך לחרדות, פוביות ודיכאון.
  • אדם בעל חוסר ביטחון עצמי יחוש קשיים בתכנון ובקבלת החלטות.
  • אדם עם ביטחון עצמי נמוך יחוש לעיתים רגשי נחיתות – תחושה שכולם יותר טובים ויותר מוצלחים ממנו.
  • צורך מתמיד לרצות את הזולת (התעסקות בלתי פוסקת ב"מה חושבים עלי", "מה אומרים עליי" וכו'…).
  • אדם חסר ביטחון עצמי מייחס את הצלחותיו לגורמים חיצוניים ואת כישלונותיו לגורמים פנימיים.
  • אדם עם ביטחון עצמי נמוך חש פחד להתמודד עם סיטואציות קשות ומאתגרות.

בעוד שאנשים עם ביטחון עצמי גבוה מקבלים באהבה, הן את מעלותיהם האישיות והן את חסרונותיהם, אנשים חסרי ביטחון לא מקבלים את עצמם ולכן, הם אף פעם לא יהיו מאושרים ומסופקים.

מהן ההשלכות של ביטחון עצמי נמוך?

כאמור, ההשלכות של היעדר ביטחון עצמי הן קשות ובאות לידי ביטוי בכל תחומי החיים:

  • אנשים חסרי ביטחון לא יכולים לצמוח ולהתפתח מבחינת מקצועית.
  • יש פער גדול בין מה שאנשים חסרי ביטחון חושבים על עצמם לבין איך שהסביבה תופסת את הפוטנציאל האמיתי שגלום בהם.
  • חוסר ביטחון עצמי עלול לפגוע במערכות יחסים קיימות של האדם וביכולתו לפתח קשרים חדשים (במקרים קיצוניים,  תיווצר מניעה מוחלטת ממפגשים ומיצירת קשרים).
  • אנשים עם ביטחון עצמי נמוך עלולים לפתח דיכאון.

טיפול בביטחון עצמי נמוך – טיפול CBT:

מחקרים שבוצעו בתחום, הוכיחו כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) הינו טיפול אפקטיבי ביותר להתמודדות יעילה עם בעיות הנובעות מביטחון עצמי נמוך ומדימוי עצמי נמוך.
נקודת ההנחה היא שביטחון עצמי נמוך נובע מקיבעון מחשבתי ולכן טיפול הכרתי, שמתמקד במחשבות הוא מאוד יעיל.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות הטורדניות והמעיקות שגורמות לחוסר הביטחון, והחלפתן במחשבות אופטימיות ומותאמות למציאות האובייקטיבית.

  • טיפול התנהגותי – שמטרתו  להחליף את דפוסי ההתנהגות הלקויים (הימנעות, תקיעות וכו') בדפוסי התנהגות פרודוקטיביים. המטפל חושף את המטופל, בהדרגה, לסיטואציות שנתפסות כ"מאיימות", על מנת שיוכל להתמודד איתן ביעילות הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

ביטחון עצמי נמוך פוגע, לעיתים קרובות, בתפקוד היומיומי התקין ובאיכות החיים. טיפול CBT קצר, יעיל, ממוקד ומכוון מטרה יאפשר לכל אחד לעלות על דרך המלך ולנהל אורח חיים פורה ומהנה יותר.

דר' אוהד הרשקוביץביטחון עצמי נמוך – מהו וכיצד מטפלים בו?
עוד >>