10 טיפים להתגבר על חרדת מבחנים

אין תגובות

חרדת מבחנים ( או “חרדת ביצוע”) הינה פוביה, השייכת למשפחת הפרעות החרדה.

באופן טבעי, מבחנים מעוררים פחד או חרדה, במידה מסוימת,  אצל כולנו. יתרה מכך, לחץ מתון לפני בחינה נחשב לחיובי, שכן הוא מניע אותנו ללמידה ולתרגול.

חרדת מבחנים, על פי ההגדרה הפסיכיאטרית, לעומת זאת, פוגעת בנו בהיבט הפיזי, הרגשי וההתנהגותי ומונעת מאיתנו לממש את היכולות האובייקטיביות שלנו.
על פי נתונים סטטיסטיים, כחמישה עשר אחוזים מהאוכלוסייה, סובלים מחרדת מבחנים (התופעה שכיחה בעיקר בקרב מתבגרים וסטודנטים).

 במאמר זה ריכזנו עבורכם 10 טיפים יעילים, שיסייעו לכם להתגבר על חרדת בחינות:

  1. הרגלי למידה נכונים – לעיתים קרובות, הרגלי למידה לקויים, עלולים להשפיע על ההישגים של התלמיד ועקב כך לגרום לחרדת בחינות. הרגלי למידה טובים כוללים ניהול נכון של הזמן, שינון החומר הנלמד, אבחנה בין עיקר לטפל, תרגול רב של מבחני בית, בדרגות קושי שונות ועוד. חשוב לטפח הרגלי למידה נכונים כבר מגיל צעיר. עם זאת, ניתן לשפר אותם גם בהמשך, באופן עצמאי או באמצעות סיוע מקצועי (טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם חרדת בחינות טומן בחובו גם הקניית טכניקות ללמידה נכונה ופונקציונאלית).
  2. גישה אופטימית – חשוב לפתח גישה אופטימית כבר בשלבי הלמידה למבחן.
    שכנעו את עצמכם שאתם מסוגלים ללמוד את החומר היטב ולהצליח במבחן, הפנימו שכישלון אינו מדד לחוכמה ושניתן ללמוד מטעויות על מנת לשפר הישגים בעתיד. גישה חיובית כזו, תאפשר לכם לקחת דברים בפרופורציות וכך גם להוריד את רמת החרדה באופן ניכר. ניתן לחזור על משפט נגד פרפקציוניזם בזמן הלימוד והמבחן: “אני רוצה מושלם, אבל אני צריך רק מספיק טוב”.
  3. תנאים פיזיים ללמידה – חשוב להקפיד על תנאי סביבה פיזיים מתאימים ונוחים: למידה בסביבה נטולת גירויים ורעשים, ישיבה על כיסא פונקציונאלי, הימנעות מהסחות דעת (שיחות טלפון, משחקי מחשב) ועוד.
  4. הכנת הגוף למבחן – הכנה ראויה של הגוף לפני אתגר הבחינה, תסייע לכם להיות רעננים ונמרצים יותר. ההכנה הפיזית כוללת: פעילות ספורטיבית משחררת ערב לפני המבחן (ריצה או הליכה קצרה למשל), שינה טובה ורצופה, ארוחת בוקר קלה ונשנושים למבחן עצמו.
  5. הגעה מוקדמת – מומלץ להגיע לפני הזמן למקום הבחינה, על מנת להוריד את רמת החרדה לגבי איחור פוטנציאלי (יש  לתכנן את הזמן בצורה נכונה ולקחת בחשבון פקקים ועיכובים נוספים).
  6. בחירת מקום ישיבה – על מנת למנוע מצב של חשיפה לגירויים ולמטרדים במהלך הבחינה, יש לבחור מקום ישיבה נוח, נטול רעשים עם תאורה מתאימה.
  7. הימנעות ממצבים מלחיצים רגע לפני הבחינה – לא מומלץ לעבור על החומר כמה דקות לפני הבחינה. כמו כן, כדאי להימנע מלשוחח עם סטודנטים בעלי גישה פסימית או עם סטודנטים שלא התכוננו היטב לבחינה.
  8. קריאת הוראות – חשוב לקרוא היטב את ההוראות לפני שמתחילים לענות על השאלות וכן, להתייעץ עם המרצה או המתרגלת, במידה וישנם דברים שאינם ברורים. התרכזו במבחן שלכם ואל תניחו להסחות דעת חיצוניות להשפיע עליכם (רשרוש של דפים, יציאה מוקדמת של סטודנטים מהכיתה ועוד).
    במהלך הבחינה עצמה, תנו לגלי חרדה להציף אתכם ואל תפחדו מהם. במידה והם מגיעים, הם יעברו תוך כמה דקות. אם תלחמו בהם, הם יתחדשו מעצמם ויישארו לזמן רב יותר.
    היזכרו בעובדות בזמן המבחן: “הצלחתי במבחנים עד עכשיו, הפחד שלי לא מבוסס, זה כמו פחד מחושך.”
  9. תכנון הזמן בבחינה – התחילו לענות על השאלות הקלות, שיחזקו את הביטחון העצמי שלכם, לגבי יכולתכם לענות גם על השאלות הקשות יותר. אם אתם לא מצליחים לענות על שאלה מסוימת, דלגו עליה ונסו להשאיר זמן לחזור אליה בהמשך. זכרו! גם אם לא עניתם על כל השאלות, תוכלו להגיע לציון טוב במבחן.
    הקציבו זמן לכל שאלה והתכוננו להכיל את הפחד שהתשובה שלכם אינה מספיק טובה במידה ואתם ממשיכים הלאה ללא תחושת שלמות.
  10. טיפול בחרדות – אם לא הצלחתם להתגבר בעצמכם על חרדת הבחינות, אל דאגה! טיפול קוגניטיבי התנהגותי יסייע לכם להתמודד באופן יעיל עם התופעה המטרידה הזו, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.
    הטיפול מתחלק לשני חלקים:
    טיפול קוגניטיבי – מתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות, שגורמות לכם להפרעת חרדה ולפחד מכישלון (“אסור לי להיכשל במבחן”) והחלפתן במחשבות חיוביות ומותאמות למציאות. בשלב הזה של הטיפול מנסים לשנות תכונות שליליות, כדוגמת דימוי עצמי נמוך או פרפקציוניזם, שמובילות לחרדות בכלל ולחרדת מבחנים בפרט.
    טיפול התנהגותי – מתמקד בהקניית דפוסי התנהגות להפחתת חרדת בחינות. הטיפול כולל גם תרגולי נשימות, דמיון מודרך וטכניקות הרפיה נוספות.

חרדת בחינות הינה תופעה שכיחה ומעיקה, המדירה שינה מעינינו. הבשורה הטובה היא שלא צריך בהכרח להמשיך לסבול. טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם חרדת מבחנים הינו טיפול קצר מועד, אפקטיבי, ממוקד מטרה ובעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)10 טיפים להתגבר על חרדת מבחנים
עוד >>

ביטחון עצמי נמוך – מהו וכיצד מטפלים בו?

ביטחון עצמי הוא האמונה של האדם בעצמו, ביכולות שלו ובכישורים שלו.
מכאן שביטחון עצמי נמוך מוגדר כחוסר אמונה של האדם ביכולת שלו להגיע להישגים. היעדר ביטחון עצמי יוצר פער משמעותי בין מה שהאדם מסוגל לעשות לבין מה שהוא עושה בפועל. חוסר המימוש העצמי בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים – לימודים, קריירה מקצועית, מערכת יחסים עם בן/בת זוג, מעמד חברתי ועוד.
הבשורה הטובה היא שביטחון עצמי נמוך אינו כורח המציאות והוא ניתן לטיפול בהצלחה רבה.

מהם הגורמים המשפיעים על הביטחון העצמי?

לדעתם של פסיכולוגים, ביטחון עצמי הוא לא תכונה מולדת, אלא תכונה נרכשת, שמתחילה להתעצב כבר בשלב הינקות ומושפעת מגורמים סביבתיים שונים:

  • טיב הקשר הראשוני עם האם בגיל הינקות משפיע על רמת הביטחון העצמי.
  • להורים יש תפקיד חשוב ומכריע בעיצוב הביטחון העצמי של ילדיהם: בחינוך שהם מקנים להם, במידת המעורבות בחייהם, באופן הצבת הגבולות ובמידת הפרגון וההערכה כלפיהם.
  • דימוי עצמי נמוך (לגבי המראה החיצוני, למשל) משפיע באופן ישיר ומובהק על רמת הביטחון העצמי.
  • הקשר שמתפתח בין הפרט לגורמים השונים, מעבר למשפחה הגרעינית (חברים לכיתה, מורים וכו’) משפיע על רמת הביטחון העצמי.
  • סך ההצלחות אל מול כל הכישלונות, שאדם חווה במהלך חייו תורם למידת הביטחון העצמי שלו.
  • לעיתים אדם ירגיש חוסר ביטחון עצמי בסיטואציות מסוימות בלבד (בתחום העבודה או ביחסים הבינאישיים, למשל).

מהם המאפיינים של חוסר ביטחון עצמי?

  • אדם עם ביטחון עצמי נמוך נותן לפחדים להשתלט עליו בכל תחומי החיים החשובים. הוא יהיה פאסיבי ויימנע מיוזמה ומעשייה, שיכולה לקדם אותו.
  • קיים קשר הדוק בין ביטחון עצמי נמוך לחרדות, פוביות ודיכאון.
  • אדם בעל חוסר ביטחון עצמי יחוש קשיים בתכנון ובקבלת החלטות.
  • אדם עם ביטחון עצמי נמוך יחוש לעיתים רגשי נחיתות – תחושה שכולם יותר טובים ויותר מוצלחים ממנו.
  • צורך מתמיד לרצות את הזולת (התעסקות בלתי פוסקת ב”מה חושבים עלי”, “מה אומרים עליי” וכו’…).
  • אדם חסר ביטחון עצמי מייחס את הצלחותיו לגורמים חיצוניים ואת כישלונותיו לגורמים פנימיים.
  • אדם עם ביטחון עצמי נמוך חש פחד להתמודד עם סיטואציות קשות ומאתגרות.

בעוד שאנשים עם ביטחון עצמי גבוה מקבלים באהבה, הן את מעלותיהם האישיות והן את חסרונותיהם, אנשים חסרי ביטחון לא מקבלים את עצמם ולכן, הם אף פעם לא יהיו מאושרים ומסופקים.

מהן ההשלכות של ביטחון עצמי נמוך?

כאמור, ההשלכות של היעדר ביטחון עצמי הן קשות ובאות לידי ביטוי בכל תחומי החיים:

  • אנשים חסרי ביטחון לא יכולים לצמוח ולהתפתח מבחינת מקצועית.
  • יש פער גדול בין מה שאנשים חסרי ביטחון חושבים על עצמם לבין איך שהסביבה תופסת את הפוטנציאל האמיתי שגלום בהם.
  • חוסר ביטחון עצמי עלול לפגוע במערכות יחסים קיימות של האדם וביכולתו לפתח קשרים חדשים (במקרים קיצוניים,  תיווצר מניעה מוחלטת ממפגשים ומיצירת קשרים).
  • אנשים עם ביטחון עצמי נמוך עלולים לפתח דיכאון.

טיפול בביטחון עצמי נמוך – טיפול CBT:

מחקרים שבוצעו בתחום, הוכיחו כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) הינו טיפול אפקטיבי ביותר להתמודדות יעילה עם בעיות הנובעות מביטחון עצמי נמוך ומדימוי עצמי נמוך.
נקודת ההנחה היא שביטחון עצמי נמוך נובע מקיבעון מחשבתי ולכן טיפול הכרתי, שמתמקד במחשבות הוא מאוד יעיל.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות הטורדניות והמעיקות שגורמות לחוסר הביטחון, והחלפתן במחשבות אופטימיות ומותאמות למציאות האובייקטיבית.

  • טיפול התנהגותי – שמטרתו  להחליף את דפוסי ההתנהגות הלקויים (הימנעות, תקיעות וכו’) בדפוסי התנהגות פרודוקטיביים. המטפל חושף את המטופל, בהדרגה, לסיטואציות שנתפסות כ”מאיימות”, על מנת שיוכל להתמודד איתן ביעילות הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

ביטחון עצמי נמוך פוגע, לעיתים קרובות, בתפקוד היומיומי התקין ובאיכות החיים. טיפול CBT קצר, יעיל, ממוקד ומכוון מטרה יאפשר לכל אחד לעלות על דרך המלך ולנהל אורח חיים פורה ומהנה יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)ביטחון עצמי נמוך – מהו וכיצד מטפלים בו?
עוד >>

דימוי עצמי נמוך – מהו וכיצד מטפלים בו?

אין תגובות

דימוי עצמי מוגדר כמכלול של תכונות, הערכות ואפיונים שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיהם. הדימוי העצמי שלנו מתפתח עוד מהינקות ולאורך תקופת הילדות והבגרות, והוא תלוי בגורמים סביבתיים/חיצוניים ופנימיים כאחד.
דימוי עצמי נמוך קשור באופן ישיר לבעיות דיכאון, חרדה, פוביות, הפרעות אכילה, הפרעות קשב, קשיים ביצירת קשרים בינאישיים תקינים, פרפקציוניזם וכו’.
דימוי עצמי נמוך מבטא את הפער בין מה שהאדם שואף להיות לבין איך שהוא מעריך את עצמו בפועל. הוא נוטה לפתח ביקורת הרסנית (ולא פרודוקטיבית) כלפי עצמו והוא מייחס לעצמו רק כישלונות.
אמנם, לעיתים קרובות, הדימוי העצמי הנמוך לא משקף את היכולות והכישורים האובייקטיביים של הפרט, אך יש לו השלכות שליליות בכל תחומי החיים החשובים – לימודים, קריירה מקצועית, יחסי זוגיות, קשרים חברתיים ועוד.
לעומת זאת, מחקרים שבוצעו בתחום מלמדים על קשר ישיר והדוק בין דימוי עצמי גבוה לתפקוד יעיל ולהישגים גבוהים.
המסקנה היא שדימוי עצמי נמוך (וביטחון עצמי נמוך) פוגעים ביכולת המעשית של הפרט לממש את עצמו ולהביא את כישוריו לידי ביטוי.

מהם הגורמים לדימוי עצמי נמוך?

הדימוי העצמי מתפתח, כאמור, לאורך תקופת הילדות והבגרות והוא מושפע הן מגורמים פיזיים ונפשיים של הפרט והן מגורמים חברתיים וסביבתיים:

  • מחקרים מלמדים שהדימוי העצמי מושפע מהקשר הראשוני של התינוק עם אמו, כבר במהלך שנת חייו הראשונה. קשר שלילי המתבטא בנטישה/היעדר חום ואהבה עלול לגרום, בהמשך, לדימוי עצמי נמוך.
  • ישנה סברה כי ישנה השפעה גנטית להיווצרות דימוי עצמי נמוך, ברם היא טרם הוכחה מבחינת מחקרית.
  • דימוי עצמי מושפע מהקשר של הילד עם הגורמים המשמעותיים בחייו: הורים, אחים, קרובי משפחה, מורים וחברים.
  • קשר תומך ומפרגן של הורים מחזק את הביטחון והדימוי העצמי ואילו קשר שלילי המתבסס על חוסר תמיכה/פרגון והיעדר ציפיות (או לחילופין ציפיות מוגזמות) עלול לפגוע בהערכה העצמית של הילד.
  • סך הכישלונות שהאדם חווה במהלך חייו בהשוואה להישגים ולהצלחות, משפיע באופן ניכר על ההערכה, הביטחון והדימוי העצמי שלו.

מהם המאפיינים של דימוי עצמי נמוך?

לדימוי עצמי נמוך יש השלכות שליליות בכל תחומי החיים:

  • הימנעות מאינטראקציה חברתית
  • היעדר מימוש פוטנציאל אישי
  • פסימיות ותסכול מתמיד
  • הפרעות אכילה
  • דיכאון/חרדה
  • הזנחת המראה החיצוני
  • היעדר מוטיבציה וחוסר רצון להתמודד עם אתגרים
  • ביטחון עצמי נמוך, או לחילופין, ביטחון עצמי גבוה ומופגן (שנועד להסתיר דימוי עצמי נמוך או לפצות עליו).
  • תחושה מתמדת שכולם בעלי יכולות גבוהות יותר
  • ציפיות נמוכות מהחיים

טיפול בדימוי עצמי נמוך – טיפול CBT:

הטיפול היעיל ביותר להתמודדות עם דימוי עצמי נמוך ועם ביטחון עצמי נמוך, הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
מטרת הטיפול היא לנטרל את ההשפעות השליליות של דימוי עצמי נמוך, על מנת לבחון את היכולות האובייקטיביות של המטופל, שתאפשרנה מימוש מלא של הפוטנציאל האישי שלו.

הטיפול מתחלק לשני שלבים חשובים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול הכרתי, המתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות, הגורמות להיעדר ביטחון עצמי ולהערכה עצמית נמוכה, והחלפתן במחשבות פרודוקטיביות, התואמות למציאות. נקודת ההנחה היא, שדימוי עצמי נמוך נובע מקיבעון מחשבתי ולכן, ניתן לשנות אותו.
  • טיפול התנהגותי יתמקד בשינוי דפוסי ההתנהגות וההרגלים השליליים שנוצרו עקב דימוי עצמי נמוך. הטיפול כולל תרגול אישי וקבלת משימות להתמודדות עם סיטואציות מאתגרות, במטרה לאפשר למטופל להתגבר על הקשיים ולממש את יכולתו ואת כישוריו בכל תחומי החיים.

טיפול CBT  הינו טיפול אפקטיבי, קצר מועד ומכוון מטרה. הוא מאפשר לכל אחד ואחד לנהל את חייו באופן פרודוקטיבי וליהנות מאורח חיים תקין.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)דימוי עצמי נמוך – מהו וכיצד מטפלים בו?
עוד >>

טיפול בכעסים – כיצד עושים זאת?

אין תגובות

סובל מהתקפי כעס וזעם?

מרגיש שהכעס מנהל לך את החיים?

טיפול CBT יאפשר לך למצוא דרכים לשלוט בכעסים, לנווט אותם ולנהל אורח חיים בריא ופרודוקטיבי יותר!

כולנו חווים כעס מידי פעם, אך כשהוא בלתי נשלט ובלתי פרופורציונאלי, הוא פוגע בכל תחומי החיים ומזיק הן לנו והן לסביבתנו הקרובה.

כעס בלתי נשלט עלול להופיע בשני אופנים:

  • התפרצויות זעם חוזרות ונשנות כלפי הסביבה – משפחה, עמיתים לעבודה, חברים, מכרים, נותני שירות וכו’. ההתפרצות הרגשית מתבטאת בצורה מילולית (צעקות חסרות פשר, קללות וכו’) ובמקרים קיצוניים גם בצורה פיזית. במקרים כאלו, התפקוד של הסובל מהתקפי הזעם, נפגע באופן ניכר, בכל תחומי החיים: עבודה, יחסים בינאישיים, מעמד חברתי וכו’. בדרך כלל, הסביבה הקרובה אליו, תפעיל עליו לחצים לגשת לטיפול מקצועי.
  • הצטברות כעסים – ישנם אנשים, הבוחרים “להדחיק” את רגשי הכעס, על מנת לא לפגוע ביחסים עם סביבתם הקרובה. הצטברות רגשי כעס, לאורך זמן, עלולה להביא להתפרצות זעם בלתי פרופורציונאלית. יתרה מזו, ההדחקה גורמת לבעיות פיזיות ונפשיות, בקרב האדם הסובל מכעסים.

אנשים הסובלים מכעסים בלתי נשלטים, נוטים להאשים את סביבתם בכל הבעיות האישיות שלהם ובכל הדברים הרעים שמתרחשים בחייהם.

מהם הגורמים להתפרצויות כעס בלתי נשלטות?

  • פגיעה בכבודו של האדם, המלווה בהשפלה או זלזול
  • פגיעה מילולית, פיזית או נפשית באדם או בסביבתו הקרובה
  • ישנם אנשים המייחסים את תגובות הכעס שלהם לכוח ולעוצמה. הם משתמשים, למעשה, בכעס כאמצעי הגנה בזמן ריב או מתקפה
  • ישנם אנשים בעלי אגו מפותח, המשתמשים בכעס כביטוי לחשיבות עצמית יתרה (“אנשים צריכים להתנהג בדרך שלי, לענות לציפיות שלי…” וכו’).
  • לעיתים קרובות, כעס מסווה רגשות אחרים, המזינים אותו – קינאה, חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך, חרדת נטישה, תסכול, בושה, עלבון, חוסר אונים, רגשי נחיתות ועוד. מובן שדרך זו, אינה מסייעת להתמודד עם הבעיות האמיתיות. נהפוך הוא, היא רק מגבירה אותן ויוצרת “כדור שלג” של הימנעות מהתמודדות עם שורש הבעיה.

מהן ההשלכות של התפרצויות הזעם הבלתי פרופורציונאליות?
להתמודדות שגויה עם ניהול כעסים יש השלכות שליליות בתחום הבריאותי, החברתי והסביבתי:

  • התפרצויות זעם חוזרות ונשנות, עלולות לפגוע במערכת החיסונית ולחשוף את האדם הסובל מהן ליותר מחלות. יתרה מכך, התפרצות זעם עלולה להעלות את לחץ הדם, את רמת הכולסטרול ולהגביר את הסיכוי לחלות במחלת לב או סוכרת.
  • כעס בלתי נשלט מוביל, בסופו של דבר, לפגיעה ביחסים המשפחתיים עם בן/בת הזוג ועם הילדים וכן, ביחסים עם החברים והסביבה הרחוקה יותר.
  • אדם הסובל מכעס בלתי נשלט, עלול לפגוע בקשריו עם המנהלים והעמיתים וכך לטרפד את סיכוייו להתקדם לתפקידים בכירים יותר. במקרים קיצוניים, הוא גם עלול לאבד את מקום עבודתו.
  • אדם שלא שולט בכעסיו מעביר ערכי חינוך שליליים לצאצאיו, העלולים לחקות את מעשיו ולהתנהג בצורה לא הולמת גם מחוץ לכותלי הבית.

טיפול בכעסים – טיפול קוגניטיבי התנהגותי:
באמצעות טיפול CBT קצר מועד ומכוון מטרה, ניתן להתגבר על כעסים בלתי נשלטים ולאמץ אורח חיים בריא ומתוקן יותר.
מטרת הטיפול היא להחליף את ההתנהגות האגרסיבית המזיקה בהתנהגות אסרטיבית, פרודוקטיבית וממוקדת מטרה.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה באופן הרמוני:

  • טיפול קוגניטיבי, המתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות, שמובילות להתפרצות הכעס ובהחלפתן במחשבות ריאליות ומותאמות לסיטואציה. לדוגמה : במקום המחשבה “הוא חייב לעשות את זה”, הוא ילמד לחשוב –  “רצוי שהוא יעשה את זה” (אבל הוא לא חייב…..)
  • טיפול התנהגותי מתמקד בהחלפת דפוסי ההתנהגות. שלב זה כולל תרגול טכניקות פעולה להתמודדות יעילה עם מצבים, שעוררו בעבר כעס אצל המטופל. הטיפול גם כולל טכניקות הרפיה להפחתת רגשות שליליים.

כעסים בלתי נשלטים פוגעים בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים, הן של הסובלים מהם והן של סביבתם הקרובה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר, יעיל וממוקד, יאפשר התמודדות עם הרגשות השליליים וניווטם לדפוסי התנהגות פרודוקטיביים ומועילים יותר.

[box type=”download”]“…אני מדברת אחרת חושבת אחרת מאירה פנים לוקחת אחריות…”

“…חוויה מרפאה…בפעם הראשונה בחיי שמו לי מראה, דרכה  ראיתי עוד דרכים בהן אפשר להתייחס לאירועים שגרמו לי סבל רב…”

-קטי

קרא עוד >>[/box]



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)טיפול בכעסים – כיצד עושים זאת?
עוד >>