צורך בשליטה – כיצד מתגברים עליו בצורה נכונה?

אין תגובות

הצורך להיות בשליטה על חיינו, הינו צורך טבעי, אבל כשאנו מרגישים צורך גם לשלוט על האנשים מסביבנו ולכפות עליהם, פעם אחר פעם את דעתנו, אזי מדובר בהפרעה נפשית, שדורשת התערבות טיפולית.
ההפרעה הזו מזוהה פעמים רבות עם הפרעות נוספות, כדוגמת OCD (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית), פרפקציוניזם, הפרעות אכילה, הפרעות חרדה (חרדת נהיגה, חרדת טיסה וכו’) התמכרות לעבודה (workaholic), קשיים ביצירת קשרים חדשים ועוד.

אחת הבעיות המרכזיות שמאפיינות אנשים עם צורך בשליטה היא הפחד להיפגע על ידי הסביבה. הם מאמינים שיוכלו להגן על עצמם אם יהיו בשליטה מלאה על כל תחומי החיים שלהם ובכל הקשרים שהם ייצרו עם סביבתם, כולל הקשר הזוגי והאינטימי. הם, כמובן, יפחדו לחשוף את נקודות התורפה שלהם.
ככל שהאדם מרגיש צורך גדול יותר בשליטה, כך יש לו יותר פחדים רגשיים.

כיצד מתפתח הצורך בשליטה בקרב אנשים?

  • היעדר חום ואהבה מהסביבה הקרובה (הורים) בתקופת הילדות יוצר תחושה של סכנה קיומית. הפחד הזה גורם להדחקה ולהימנעות מחשיפת רגשות ולבניית צורך תמידי בשליטה כדרך להתמודד עם “הסכנה הקיומית”.
  • הפרעה של צורך בשליטה היא בדרך כלל תולדה של הפרעת חרדה. אדם עם צורך בשליטה מפחד מכישלונות בלימודים, בעבודה, במערכת היחסים ובכל תחום אחר בחיים. על מנת שהפחד לא יכריע אותו, הוא ינסה להיות בשליטה מלאה על כל האנשים הסובבים אותו.

אדם עם צורך בשליטה מסגל לעצמו תכונות אופי, המקשות על יצירת קשרים חברתיים, על כל גווניהן (קשרים בינאישיים, קשרי עבודה וכו’) – הוא מפתח גישה בלתי מתפשרת, הוא לא מסוגל לנהל משא ומתן, הוא לא מקבל חולשות של אנשים אחרים והוא ביקורתי מאוד הן כלפי עצמו והן כלפי סביבתו.

צורך בשליטה – השלכות:
ההשלכות ותופעות הלוואי שעלולות להיגרם כתוצאה מההפרעה של צורך בשליטה באות לידי ביטוי, הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי:

  • צורך תמידי להיות בשליטה גורם לגוף להיות דרוך ומוכן לסכנה – המתחים המצטברים גורמים לכאבי שרירים, כאבי ראש, הפרעות במערכת העיכול ולבעיות בריאותיות נוספות.
  • צורך בשליטה גורם להתנהגות כפייתית, תבניתית ולא פרודוקטיבית.
  • אנשים עם צורך בשליטה הם אנשים בודדים, שלא מסוגלים ליצור קשרים חיוביים. יתרה מכך, אנשים נוטים להתרחק מהם, כיוון ששהייה בסביבתם מעוררת מתחים, חרדות ותחושות לא נעימות.
  • אנשים הסובלים מההפרעה אף פעם אינם מרוצים או מסופקים.
  • צורך בשליטה במצב מוקצן ובלתי פרופורציונאלי עלול לגרום להפרעות אכילה קשות, כדוגמת אנורקסיה או בולימיה, המסכנות חיים.

צורך בשליטה – איך מתמודדים?

  • בניית הערכה עצמית ומודעות עצמית מהווה את הבסיס לטיפול בהפרעה של צורך בשליטה.
  • קבלת השראה ממנהיגים מפורסמים ומוצלחים שניהלו בדרך שיתופית ולא פחדו להאציל סמכויות, תאפשר רכישת מיומנויות ניהול פרודוקטיביות יותר.
  • תרגילי נשימה והרפיה להרגעת הגוף והנפש יסייעו למיתון התגובות והתחושות השליליות, שמתעוררות באינטראקציה עם אחרים. (מומלץ לנסות לסגל דיבור איטי ומאופק שיסייע להתמודדות עם הצורך בשליטה)
  • הדרך היעילה והבטוחה להתמודדות עם ההפרעה היא קבלת טיפול מגורם מוסמך. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) נחשב לטיפול קצר מועד, אפקטיבי וממוקד מטרה. הטיפול מתמקד בשיפור הביטחון העצמי וההערכה העצמית ובהפחתה של הצורך בשליטה והנטייה לפרפקציוניזם. הוא מתחלק לשני שלבים:
  • טיפול קוגניטיבי – זיהוי המחשבות השליליות והמגבילות, המעוררות את הצורך בשליטה והחלפתן במחשבות חיוביות, המבוססות על ידע, דעות ורציונאל.
  • טיפול התנהגותי – בחינת ההשערות והמחשבות החדשות, הלכה למעשה. האם כדאי לפעול על פי ההיגיון או על פי הפחדים? האם הפחדים באמת מתממשים, מה המחיר של המצוקה הנפשית? וכו’. המטפל מסייע למטופל לרכוש דפוסי התנהגות סתגלניים גם באמצעות טכניקות הרפיה ודמיון מודרך.

צורך בשליטה הוא הפרעה נפשית, יחסית נפוצה, שפוגעת הן באדם שסובל ממנה והן בסביבתו הקרובה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יסייע בהתמודדות עם ההפרעה ובבניית אורח חיים בריא ופרודוקטיבי יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)צורך בשליטה – כיצד מתגברים עליו בצורה נכונה?
עוד >>

מהי חרדת נטישה? כיצד נטפל בה?

אין תגובות

חרדת נטישה מוגדרת כפחד קיצוני ובלתי פרופורציונאלי מכל מה שקשור לפרידה או עזיבה של אדם משמעותי בחייו של האדם (אם, אב, בן זוג ואפילו בעל חיים או חפץ יקר).

למעשה, כולנו תלויים רגשית באובייקט מסוים וחשים פחד נטישה, באופן כזה או אחר, אך במידה ומופיעה חרדה קיצונית, הפוגעת בתפקוד, במערכות יחסים ובאיכות החיים, נדרשת התערבות טיפולית.
חשוב להפריד בין חרדת נטישה בגילאים שונים ובשלבים התפתחותיים שונים, שכן פחד מפרידה מהורים בגיל הרך (גיל 8 חודשים עד לגיל הגן) נחשב לתופעה נורמאלית לחלוטין.

מהם התסמינים של חרדת נטישה?

  • חרדה קיצונית שאינה קשורה לגיל או לשלב ההתפתחותי.
  • קושי להירדם לבד.
  • פחד להישאר לבד בבית או בכל מקום אחר.
  • סיוטים חוזרים ונשנים לגבי פרידות ונטישות של אנשים קרובים.
  • הימנעות ממשחקים משותפים עם חברים, עקב הפחד להיפרד מההורים (בקרב אוכלוסיית הילדים).
  • ילדים הסובלים מחרדת נטישה מפחדים שיקרה משהו קיצוני שיגרום להפרדה (חטיפה, הליכה לאיבוד וכו’).
  • פחד קיצוני מפני סיטואציות של לינה זמנית מחוץ לבית.
  • סימפטומים פיזיים של חרדה כללית: דופק מואץ, כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי שרירים, בחילות ועוד.
  • על מנת שההפרעה תאובחן כחרדת נטישה, הסימפטומים אמורים להימשך לפחות ארבעה שבועות ברצף.
  • הסימפטומים יובילו לפגיעה משמעותית בתפקוד היום יומי (קריירה, זוגיות, לימודים, קשרים חברתיים וכו’).
  • לעיתים חרדת נטישה מלווה בדיכאון.

מהם הגורמים לחרדת נטישה?

הפרעות חרדה בכלל וחרדת נטישה בפרט, אינן נובעות, בדרך כלל מסיבה אחת, אלא מאינטראקציה של כמה סיבות:

  • גורמים ביולוגיים – היעדר איזון כימי של סרטונין ונוראדרנלין במוח גורם להפרעות חרדה וביניהן, חרדת נטישה.
  • גורמים תורשתיים – מחקרים מלמדים כי ילדים ובני נוער להורים הסובלים מחרדת נטישה, נוטים לסבול יותר מההפרעה הטורדנית הזו.

 גורמים סביבתיים

  • ילדים שגדלו בצילם של הורים ביקורתיים או אסרטיביים מדי עלולים לפתח בבגרותם תלות בלתי פרופורציונאלית באובייקטים אחרים.
  • טראומה פיזית או נפשית בילדות ובבגרות (מוות של אדם קרוב, התעללות מינית, גירושים וכו’) עלולים ליצור חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך, תלות רגשית והפרעת חרדת נטישה.
  • הורים הנוקטים בגישה קיצונית של דאגנות יתר כלפי הסביבה עלולים “להעביר” לילדיהם  את החרדות הבלתי פרופורציונאליות האלו.

טיפול בחרדת נטישה – טיפול CBT:

טיפול בחרדות בכלל ובחרדת נטישה בפרט, באמצעות CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב לאחד הטיפולים האפקטיביים והמוצלחים ביותר.
מטרת הטיפול היא להקנות כלים פרקטיים להתמודדות יעילה עם הפרעת החרדה, על מנת ליצור שינוי חיובי באופן מהיר ומיידי.
נקודת המוצא של הטיפול היא שההתנהגות של בני אדם נלמדת ומעוצבת ולכן ניתן לשנות אותה על ידי שינוי דפוסי החשיבה והרגשות.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והלא רציונאליות, שמעוררות את התחושה של חרדת הנטישה, והחלפתן במחשבות חיוביות ומותאמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי שם דגש על החלפת דפוסי ההתנהגות השליליים (הימנעות ממפגשים חברתיים ומיציאה מכותלי הבית, בניית מערכת יחסית תלותית וכו’) בדפוסי התנהגות חיוביים וסתגלניים יותר. הטיפול כולל הקניית טכניקות הרפיה ודמיון מודרך להתמודדות יעילה עם החרדה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם בעיות חרדה בכלל וחרדת נטישה בפרט הינו טיפול קצר מועד, יעיל וממוקד מטרה. חשוב להדגיש שקצב הטיפול מותאם ליכולות האישיות של המטופל. מחקרים שבוצעו בתחום הוכיחו את יעילותו של הטיפול בכל מה שקשור להפרעות חרדה למיניהן.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)מהי חרדת נטישה? כיצד נטפל בה?
עוד >>