ד"ר אוהד הרשקוביץ

צורך בשליטה – כיצד מתגברים עליו בצורה נכונה?

ההפרעה הזו מזוהה פעמים רבות עם הפרעות נוספות, כדוגמת OCD (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית), פרפקציוניזם, הפרעות אכילה, הפרעות חרדה (חרדת נהיגה, חרדת טיסה וכו') התמכרות לעבודה (workaholic), קשיים ביצירת קשרים חדשים ועוד.

אחת הבעיות המרכזיות שמאפיינות אנשים עם צורך בשליטה היא הפחד להיפגע על ידי הסביבה. הם מאמינים שיוכלו להגן על עצמם אם יהיו בשליטה מלאה על כל תחומי החיים שלהם ובכל הקשרים שהם ייצרו עם סביבתם, כולל הקשר הזוגי והאינטימי. הם, כמובן, יפחדו לחשוף את נקודות התורפה שלהם.

ככל שהאדם מרגיש צורך גדול יותר בשליטה, כך יש לו יותר פחדים רגשיים.

 

כיצד מתפתח הצורך בשליטה בקרב אנשים?

  • היעדר חום ואהבה מהסביבה הקרובה (הורים) בתקופת הילדות יוצר תחושה של סכנה קיומית. הפחד הזה גורם להדחקה ולהימנעות מחשיפת רגשות ולבניית צורך תמידי בשליטה כדרך להתמודד עם "הסכנה הקיומית".
  • הפרעה של צורך בשליטה היא בדרך כלל תולדה של הפרעת חרדה. אדם עם צורך בשליטה מפחד מכישלונות בלימודים, בעבודה, במערכת היחסים ובכל תחום אחר בחיים. על מנת שהפחד לא יכריע אותו, הוא ינסה להיות בשליטה מלאה על כל האנשים הסובבים אותו.

אדם עם צורך בשליטה מסגל לעצמו תכונות אופי, המקשות על יצירת קשרים חברתיים, על כל גווניהן (קשרים בינאישיים, קשרי עבודה וכו') – הוא מפתח גישה בלתי מתפשרת, הוא לא מסוגל לנהל משא ומתן, הוא לא מקבל חולשות של אנשים אחרים והוא ביקורתי מאוד הן כלפי עצמו והן כלפי סביבתו.

צורך בשליטה – השלכות:

ההשלכות ותופעות הלוואי שעלולות להיגרם כתוצאה מההפרעה של צורך בשליטה באות לידי ביטוי, הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי:

  • צורך תמידי להיות בשליטה גורם לגוף להיות דרוך ומוכן לסכנה – המתחים המצטברים גורמים לכאבי שרירים, כאבי ראש, הפרעות במערכת העיכול ולבעיות בריאותיות נוספות.
  • צורך בשליטה גורם להתנהגות כפייתית, תבניתית ולא פרודוקטיבית.
  • אנשים עם צורך בשליטה הם אנשים בודדים, שלא מסוגלים ליצור קשרים חיוביים. יתרה מכך, אנשים נוטים להתרחק מהם, כיוון ששהייה בסביבתם מעוררת מתחים, חרדות ותחושות לא נעימות.
  • אנשים הסובלים מההפרעה אף פעם אינם מרוצים או מסופקים.
  • צורך בשליטה במצב מוקצן ובלתי פרופורציונאלי עלול לגרום להפרעות אכילה קשות, כדוגמת אנורקסיה או בולימיה, המסכנות חיים.

צורך בשליטה – איך מתמודדים?

  • בניית הערכה עצמית ומודעות עצמית מהווה את הבסיס לטיפול בהפרעה של צורך בשליטה.
  • קבלת השראה ממנהיגים מפורסמים ומוצלחים שניהלו בדרך שיתופית ולא פחדו להאציל סמכויות, תאפשר רכישת מיומנויות ניהול פרודוקטיביות יותר.
  • תרגילי נשימה והרפיה להרגעת הגוף והנפש יסייעו למיתון התגובות והתחושות השליליות, שמתעוררות באינטראקציה עם אחרים. (מומלץ לנסות לסגל דיבור איטי ומאופק שיסייע להתמודדות עם הצורך בשליטה)
  • הדרך היעילה והבטוחה להתמודדות עם ההפרעה היא קבלת טיפול מגורם מוסמך. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) נחשב לטיפול קצר מועד, אפקטיבי וממוקד מטרה. הטיפול מתמקד בשיפור הביטחון העצמי וההערכה העצמית ובהפחתה של הצורך בשליטה והנטייה לפרפקציוניזם. הוא מתחלק לשני שלבים:
  • טיפול קוגניטיבי – זיהוי המחשבות השליליות והמגבילות, המעוררות את הצורך בשליטה והחלפתן במחשבות חיוביות, המבוססות על ידע, דעות ורציונאל.
  • טיפול התנהגותי – בחינת ההשערות והמחשבות החדשות, הלכה למעשה. האם כדאי לפעול על פי ההיגיון או על פי הפחדים? האם הפחדים באמת מתממשים, מה המחיר של המצוקה הנפשית? וכו'. המטפל מסייע למטופל לרכוש דפוסי התנהגות סתגלניים גם באמצעות טכניקות הרפיה ודמיון מודרך.

צורך בשליטה הוא הפרעה נפשית, יחסית נפוצה, שפוגעת הן באדם שסובל ממנה והן בסביבתו הקרובה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יסייע בהתמודדות עם ההפרעה ובבניית אורח חיים בריא ופרודוקטיבי יותר.

דילוג לתוכן