חרדת בחינות – כיצד אדע אם אני סובל ממנה?

אין תגובות

אתה לומד המון לקראת הבחינה, יודע שאתה שולט בחומר היטב ואין סיבה שלא תצליח, ובכל זאת- כשהבחינה מתחילה אתה מרגיש פתאום “בלק אאוט”,  כל מה שלמדת ברח לך מהראש, הלב שלך פועם במהירות ודעתך מוסחת.  וכל מה שאתה מרגיש זה תסכול ותחושת כשלון. מייד אחרי הבחינה, התשובות חוזרות אליך והתסכול, כמובן, גובר.

אם התחושות למעלה מוכרות לך היטב ייתכן שאתה סובל מחרדת בחינות.

 

 

 

איך תוכל לזהות אם אתה אכן סובל מחרדת בחינות?

חשוב לציין שלא כל מצב של מתח ועוררות לפני בחינה מעיד על חרדת בחינות. תחושת עצבנות ואף חרדה מסוימת היא טבעית לחלוטין, ורוב התלמידים והסטודנטים חווים אותה במידה זו או אחרת. עם זאת, חשוב להבין גם שחרדת בחינות היא אחד הסוגים הנפוצים של הפרעות חרדה וכאשר רמת החרדה גבוהה ופוגעת בתפקוד בזמן הבחינה, בביצועים ובהישגים שלך, היא הופכת בעייתית.

חרדת בחינות עשויה להיות שונה מעט מאדם לאדם ולבוא לידי במינונים שונים אצל אנשים שונים, אולם הסימפטומים הנפוצים הם:
במישור הפיזיולוגי: כאבי ראש, סחרחורות, שינויים קיצוניים בטמפרטורת הגוף, יובש בפה, דופק מהיר ואף קוצר נשימה.
במישור הרגשי: חשים בדרך כלל תחושות מוגזמות של פחד, השוואה לאחרים, תחושות של כעס, אכזבה וכשלון.
במישור הקוגניטיבי: מחשבות נודדות וקושי בארגון המחשבות, חוסר ריכוז, חשיבה עצמית שלילית. הרגשות השליליים יוצרים רעש פנימי שחוסם את יכולת האחזור ושליפת המידע מהזיכרון ולעיתים מעכב גם את ההבנה.

 

איך מתמודדים עם חרדת בחינות?

 

למד איך ללמוד – אצל חלק מהאנשים הסיבה להתפתחות הפרעות החרדה קשורה בהיעדר אסטרטגיות למידה נכונות ולכן, גיבוש טכניקות למידה ואסטרטגיות התמודדות עם בחינות עשויה לסייע. תוכל להיעזר באיש מקצוע או לפנות לסדנת מיומנויות למידה. כשתבין מה עובד עבורך, הצמד לאותן טכניקות וצעדים. ביסוס שגרת הכנה לבחינה יעזור לך להרגיש מוכן יותר לקראת הבחינה ויפחית את רמות המתח.

למד טכניקות הרפיה –  ישנן מספר טכניקות הרפיה שעשויות לעזור לך להירגע ואף להישאר רגוע במהלך הבחינה-
נשימות עמוקות, דמיון מודרך – עצום את העיניים ודמיין תוצאות חיוביות, מתיחה והרפיה של השרירים- התמקדות בקבוצת שרירים אחת בכל פעם. טכניקות אלו משמשות בהתמודדות עם התקפי חרדה ועשויות לסייע מאוד בהחזרת השליטה בגוף והביטחון.

הכן את עצמך פיזית לקראת הבחינה – אל תזניח את הגוף שלך- המח שלך זקוק לדלק על מנת לתפקד כראוי:
דאג לישון היטב בלילה לפני הבחינה, הקפד לאכול ביום הבחינה ולשתות הרבה מים. הימנע ממשקאות אנרגיה או משקאות המכילים קפאין- הם עלולים להגביר חרדה.

פנה לטיפול –טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד וקצר מועד נחשב ליעיל ביותר בהתמודדות עם חרדת בחינות – עקרונות הטיפול דומים מאוד לטיפול בהפרעות חרדה באופן כללי- זיהוי דפוסי החשיבה שיוצרים את החרדה ובהתנהגויות המשמרות אותה וכמו כן, נלמדות טכניקות התמודדות יעילות.

לבסוף, ניתן לטפל בחרדת בחינות ולשפר משמעותית את איכות חייך כתלמיד או כסטודנט. חבל להגיע למצב של חוסר תפקוד לימודי או התקפי חרדה על מנת לטפל בבעיה, ורצוי לשתף ולפנות לייעוץ כבר בשלבים מוקדמים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)חרדת בחינות – כיצד אדע אם אני סובל ממנה?
עוד >>

15 טיפים לעצירת ביקורת עצמית

אין תגובות

האם אתה נוטה לשפוט את עצמך על כל טעות קטנה בחייך?

האם אתה חש רגשי אשמה לעיתים קרובות?

האם אתה מרגיש חסר ערך בהשוואה לאחרים?

אם ענית לשאלות הללו בחיוב, כדאי שתמשיך לקרוא את המאמר.

ביקורת עצמית, במידה מסוימת, מסייעת לנו להתקדם, להתפתח ולהגשים את שאיפותינו בכל תחומי החיים, אך כשהיא הופכת להיות גבוהה מדי, היא כבר גורמת לבעיות פסיכולוגיות רבות (דיכאון, חרדה ואפילו הפרעות אכילה) ואף עלולה לגרום לבעיות בתפקוד ולהרס עצמי.
אנשים הסובלים מביקורת עצמית גבוהה, נוקטים תמיד בגישה בלתי מתפשרת, בלתי סלחנית ומאוד מחמירה כלפי עצמם. כך, הם נכנסים למערבולת של ייסורים ורגשי אשמה, הפוגעים באיכות חייהם, בכוח היצירתי הטבעי שלהם, בדימוי העצמי וביחסיהם עם עצמם ועם הסובבים אותם.

איך מתפתחת ביקורת עצמית גבוהה?

  • בדרך כלל, אנשים הסובלים מביקורת עצמית גבוהה, חוו בילדותם ביקורת קשה ותובענית מצד ההורים או גורמים מוסמכים אחרים (מורים, מדריכים וכו’). הגישה  הביקורתית הפכה להיות חלק מהקול הפנימי שלהם (גם אם הם לא מודעים לכך).
  • ציפיות גבוהות מהסביבה (הורים, מורים, אחים וכו’) גורמות לילדים לפתח ביקורת עצמית ולהרגיש נחותים בהשוואה לאנשים שעונים על אותן ציפיות גבוהות (“אני לא חכם כמו אחי ולכן לא אוכל להתקבל לבית ספר לרפואה”, “אין לי סיכוי להרוויח משכורת גבוהה כמו של אבא שלי”… וכו’ וכו’…..)
  • גם ילדים שהוזנחו במהלך ילדותם ולא זכו לתמיכה, פיתחו גישה בלתי מתפשרת להישגים שגרמה לביקורתיות יתר כלפי עצמם.
  • ישנו קשר הדוק בין ביקורת עצמית גבוהה לפרפקציוניזם.

אז איך מטפלים בביקורת עצמית גבוהה?

אם אתה חושב שיש לך בעיה של ביקורת עצמית גבוהה, זה הזמן להתחיל לטפל.
במאמר הבא תקבל חמישה עשר טיפים חשובים, שיסייעו לך למתן את הביקורת העצמית, כך שהיא תוכל לשרת אותך לצמיחה ולהתפתחות אישית:

  1. טעויות הן תכונה אנושית – ראשית, קבל את העובדה, שכבן אדם, אתה עלול לשגות. זה אולי יפתיע אותך, אבל כולם עושים טעויות, גם אלו שנראים לך הכי מושלמים ומוצלחים. ההבדל בינך לביניהם הוא שאתה בוחר להתעכב על כל טעות קטנה בחייך, להתאבל עליה ולשלם עליה מחיר כבד של ייסורי מצפון ואשמה… ברגע שתבין שטעות היא תכונה אנושית נסלחת, תצליח להעריך את עצמך יותר.
  2. החוכמה היא ללמוד מהטעויות שלנו – צריך להבין שהדרך להצלחה רצופה במכשולים ובטעויות. החוכמה היא ללמוד מהן ולהתקדם הלאה. למידת הטעויות לא רק מאפשרת לך למנוע את חזרתם בעתיד, היא גם מקדמת אותך להצלחה.
  3. לנקוט בגישה סלחנית – תלמד לסלוח לעצמך על טעויות שאתה עושה ותמשיך הלאה. (כאמור, שלמות היא לא תכונה אנושית).
  4. דוגמה אישית טובה לסביבה – זכור שאתה מהווה מודל חיקוי בסביבתך הקרובה – ילדים, אחיינים, נכדים… בוודאי לא תרצה שילדיך יסבלו מחוסר הערכה ודימוי עצמי נמוך.
  5. ביקורת עצמית גבוהה לא משפרת ביצועים – ביקורת עצמית, במידה מסוימת מסייעת לנו ללמוד, להפנים ולהשתפר בכל תחומי החיים. כשהביקורת הופכת להיות בלתי פרופורציונאלית היא כבר פוגעת ביכולות האמיתיות שלנו, בכושר החשיבה ובמימוש הפוטנציאלי האישי, הלכה למעשה.
  6. אם אתה לא אוהב את עצמך, גם אחרים לא יאהבו אותך – אדם שלא מסוגל להעריך את עצמו, יחווה גם חוסר ההערכה חיצונית. לא זאת בלבד, שאין לך יכולת לאהוב אנשים אחרים, גם הם לא יוכלו להעריך ולאהוב אותך. זה הופך להיות כדור שלג שרק יגביר את חוסר הביטחון והדימוי העצמי הנמוך שלך.
  7. ההערכה מבוססת מאמצים – תלמד להעריך את עצמך על המוטיבציה הגבוהה שלך ועל המאמצים שאתה משקיע ולא רק על התוצאות.
  8. להסתכל על חצי הכוס המלאה – ללמוד להסתכל על חצי הכוס המלאה, זו לא קלישאה. זו הדרך להצלחה ולחיים מלאי משמעות וסיפוק. אם תבחר להתמקד בדברים שאתה כן טוב בהם ופחות בנקודות תורפה שלך, תוכל לקבל את עצמך (וגם להוקיר).
  9. לקחת דברים בפרופורציה – אנשים הסובלים מביקורת עצמית גבוהה, מחמירים עם עצמם על כל טעות קטנה או על כל תוצאה של פעולה, שאינה עולה בקנה אחד עם המטרה הראשונית. “אנשים שעושים מכל זבוב, פיל”. אם תלמד לקחת דברים בפרופורציות ותפנים שלא כל טעות זה סוף העולם, חייך יהיו קלים ונינוחים יותר.

10. השוואה לאחרים היא לא תמיד דבר טוב – השוואה לאחרים כבסיס להגברת מוטיבציה מולידה תחרות בריאה ופרודוקטיבית, אך כשהיא גורמת לך להרגיש נחות, היא כבר הופכת להיות הרסנית. המטרה היא להיות הכי טוב שאתה יכול, בלי לבדוק כל הזמן, כמה טובים הם אחרים (אם החלטת להשקיע מאמצים כדי להצליח בלימודי מנהל עסקים, אל תשווה את עצמך לאחיך שסיים לימודי רפואה בהצטיינות).

11. התמקדות בדברים, הניתנים לשליטה – חשוב להבין שלא כל דבר בחיים נתון לשליטתנו. עיסוק בדברים הבלתי ניתנים לשליטה יוצר חרדות ומתחים מיותרים שכן, אין ביכולתנו לשנותם.
התמקדות בדברים שאתה כן יכול להשפיע עליהם תהייה פרודוקטיבית ופורה
(החלטה להשקיע שעות לימוד רבות במבחן – נמצאת בשליטתך, דרגת הקושי שלו כבר לא נמצאת בשליטתך).

12. לחלק את המטרות ליעדים, הניתנים להשגה – לעיתים קרובות, אדם שסובל מביקורת עצמית גבוהה, מרגיש שהוא לא מצליח לממש את מטרותיו. חשוב לקחת את המטרות ולחלק אותם ליעדי ביניים קטנים, הניתנים למדידה. לדוגמה – השאיפה להשתתף במרתון ארצי היא מטרה שצריך להשקיע בה המון משאבים, כדי להגיע לתוצאות. אם לא נחלק אותה ליעדים קטנים וישימים יותר (כמו הישגים התחלתיים באימון אישי, השתתפות בתחרות מקומית וכו’) תחושת התסכול והפחד מכישלון ישתלטו עלינו במהרה.

13. להטיל ספק במחשבות שליליות – ככל שאדם עסוק יותר במחשבות שליליות וטורדניות, כך יש סיכוי גבוה יותר שהן תחזורנה להופיע עד שהן תושרשנה עמוק בתודעה. דפוסי החשיבה הטורדניים האלו (“אני לא מוצלח”, “אין לי סיכוי להתקבל לעבודה” וכו’) משפיעים באופן קיצוני על ההישגים בפועל.
בכל פעם שצצה לך מחשבה כזו, נסה להתעמת איתה, להטיל בה ספק ולבדוק את תקפותה – האם זה נכון להגיד שאני לא מוצלח? מה עם ההישגים שכן הגעתי אליהם בחיים? וכו’. אי קבלת דפוסי החשיבה השליליים האלו כמשהו מובן מאליו, תעזור לך לאט לאט להשתחרר מהם.

14. להמיר את המחשבות הפסימיות במחשבות אופטימיות – בכל פעם שצצה מחשבה שלילית, נסה להמיר אותה במחשבה פרודוקטיבית ואופטימית יותר, עד שתצליח לסגל לעצמך דפוסי חשיבה חיוביים יותר (לדוגמה – אם עולה המחשבה “אני בטוח אכשל במבחן”, תמיר אותה במחשבה “למדתי כל כך טוב, אני בטוח אעבור את המבחן”).

15. טיפול מקצועי – לא תמיד אנחנו מצליחים ליישם את הכלים בגפנו. בדיוק בשביל זה יש מטפלים מקצועיים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) הינו טיפול קצר מועד שמכוון לתיקון של טעויות בחשיבה ולהקניית כלים להתמודדות מעשית.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והחלפתן במחשבות אופטימיות
  • טיפול התנהגותי – הבודק את השינוי התפיסתי בשטח. בשלב זה מקבלים כלים לרכישת דפוסי התנהגות סתגלניים, שיאפשרו מיתון ביקורת עצמית והתמודדות ריאלית יותר עם אתגרי החיים.

בעידן המודרני, המאופיין בתחרותיות, דינאמיות ותובענות, ביקורת עצמית גבוהה הופכת להיות חלק אינטגראלי מאורח החיים של אנשים רבים.
תכונה זו לא מקדמת אותנו לשום מקום. הבשורה הטובה היא שלא חייבים להמשיך לחיות איתה!



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)15 טיפים לעצירת ביקורת עצמית
עוד >>

מהי הפרעת שינה וכיצד נוכל לטפל בה?

אין תגובות

מהי הפרעת שינה וכיצד נוכל לטפל בה?

אם גם אתם מוצאים עצמכם ערים בשעות לא שעות, מתהפכים במיטה בחוסר אונים, בוהים בטלביזיה או במסך המחשב ומבינים שגם הלילה, השינה לא תגיע, מתעוררים מותשים בבוקר ויודעים שעוד יום ישנוני ועייף צפוי לכם- דעו שאתם לא לבד.
מחקרים מצביעים על כך שכ- 20% מהגברים וכ-30% מהנשים סובלים מהפרעות שינה והתופעה אף הולכת ומחריפה עם הגיל.
איך תדעו אם גם אתם חלק מסטטיסטיקת הסובלים מהפרעת שינה ואם כן, מה תוכלו לעשות כדי לזכות בשינה רציפה ולילות שלווים?

מהי הפרעת שינה וממה היא נגרמת?
הפרעות שינה באות  לידי ביטוי באופן שונה אצל אנשים שונים. חלק מהאנשים מתקשים להירדם, חלקם סובלים מהתעוררויות תכופות במהלך השינה מבלי יכולת להירדם שוב, מסיוטים או מאיכות שינה לקויה, הבאה לידי ביטוי בשינה חסרת מנוחה.  
גם הסיבות האפשריות לתופעה מגוונות ונעות החל מתנאים פיזיים כמו רעשים סביבתיים או טמפרטורת החדר, גורמים הקשורים באורח חיים כמו סגנון חיים עמוס ופעלתנות יתר ועד גורמים רפואיים או נפשיים כגון: מתח ולחץ, חרדה או דיכאון.

כיצד ניתן לטפל בהפרעות שינה?
שינוי אורח החיים – עיסוק בפעילות גופנית מתונה במהלך היום, שינויים תזונתיים – הקפדה על ארוחה קלה בלבד לפני השינה והימנעות מצריכת משקאות אלכוהוליים או כאלה המכילים קפאין, סיגול רוטינת פעולות שינה, טכניקות הירגעות והרפיה גופנית ונפשית, והקפדה על תנאי שינה נוחים- חדר מאוורר, מזרן איכותי, וכרית נוחה- כל אלה תורמים משמעותית לאיכות השינה ועשויים לסייע בטיפול ומניעה.

טיפול תרופתי – להפרעות השונות מותאמים טיפולים שונים,  אולם הנפוץ בהם הוא כדורי שינה אשר מסייעים בהירדמות. תרופות שינה יעילות מאוד בטווח הקצר ובייחוד במצבים קיצוניים של התמודדות עם מתחים, דאגות או צער עמוק, אולם הן מספקות הקלה זמנית בלבד ומטפלות בתסמינים ומתעלמות משורש הבעיה.

טיפול CBTטיפול CBT להפרעות שינה נועד לטיפול בשורש הבעיה מעבר לתסמינים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי כולל למעשה תוכנית מובנית שמסייעת לזהות את האמונות המשפיעות על היכולת להירדם ולישון היטב ולשנות אותן ובמקביל, לסגל הרגלי שינה טובים לצד הימנעות מהרגלים המונעים שינה או פוגמים באיכותה.

כיצד טיפול קוגניטיבי התנהגותי עוזר להתמודדות עם הבעיה?
השלב הראשון בטיפול הוא “חינוך לשינה”-  המטופל לומד על יסודות השינה- מחזורי השינה ומה עלול לשבש אותם, כיצד אמונות, התנהגויות וגורמים חיצוניים עלולים להשפיע על איכות השינה. שלב זה חשוב על מנת לבצע שינוי יסודי, עמוק ויעיל.
במהלך החלק הקוגניטיבי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי מלמד המטפל את המטופל לזהות את המחשבות ואמונות השווא המשפיעות על ההתנהגות הגורמת להפרעות שינה כמו: “אני מפחד להירדם כי שוב יהיו לי סיוטים” או אמונת השווא שלילה ללא שינה עלול להוביל למחלה.  המטופל לומד “לשוחח” עם המחשבות המטרידות, לשלוט בהן ולהימנע מהן.
החלק ההתנהגותי של הטיפול מאפשר תרגול של התנהגויות חליפיות שאינן מושפעות מהמחשבות הטורדניות ונועד לסגל כלים התנהגותיים יעילים כגון: טיפול שליטה בגירויים-  המסייעת בהסרת הגורמים אשר מורים למוח להימנע משינה לדוגמה: מורים למטופל להשתמש בחדר השינה לשינה וסקס בלבד, ולעזוב את החדר אחרי 15 דקות במידה ואינו מצליח להירדם.

טיפול CBT  נחשב יעיל במיוחד בטיפול בהפרעות שינה. יתרונו הוא בהשפעה ארוכת הטווח ובכלים שהמטופל רוכש ומסגל לעצמו וכל זאת, תוך מספר פגישות קצר יחסית. הגישה היעילה ביותר כוללת שילוב שיטות טיפוליות שונות ולצד הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי מעודדת שינוי באורח החיים ואף נטילת תרופות שינה לזמן מה במידת המורך.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)מהי הפרעת שינה וכיצד נוכל לטפל בה?
עוד >>