כל מה שרצית לדעת על הפרעת או סי די (אובססיביות קומפולסיביות) ולא ידעת את מי לשאול

אין תגובות

בוודאי שמעת את המושג או סי די, לא פעם אחת.
מדובר בהפרעה נפשית המסווגת כהפרעת חרדה ומתאפיינת בדפוסי חשיבה טורדניים ואובססיביים, המובילים לדפוסי פעולה כפייתיים.
אנשים הלוקים בהפרעה הזו, מנסים להתגבר על החרדה שיוצרות המחשבות הטורדניות והפולשניות, באמצעות התנהגות קומפולסיבית, שבאה לידי ביטוי בחזרה על פעולה מסוימת מספר פעמים (בדיקה חוזרת ונשנית של דלת הכניסה, של דלת הרכב וכו’) וביצירת טקסים כפייתיים.
הבעיה באה לידי ביטוי בעובדה שהפעולות הקומפולסיביות מפחיתות את החרדה רק לזמן קצר ואילו האנשים הסובלים מאו סי די נכנסים ל”מעגל קסמים” של מחשבות טורדניות, על אף הידיעה הברורה שהן לא עולות בקנה אחד עם המציאות.
מיותר לציין כי המחשבות והפעולות הכפייתיות הללו משבשות את איכות החיים ופוגמות בתפקוד התקין בכל תחומי החיים החשובים – עבודה, לימודים, ביצוע משימות בבית, זוגיות, יחסים בינאישיים וכו’.

על פי מחקרים שבוצעו בתחום, כשלושה אחוזים מהאוכלוסייה, סובלים מהפרעת או סי די.

או סי די – סימפטומים נלווים:
מחשבות אובססיביות:

  • מחשבות טורדניות, שליליות ולא מציאותיות, היוצרות חרדה ממשית ומצוקה נפשית.
  • אנשים הסובלים מההפרעה מודעים לעובדה שהמחשבות הן דמיוניות ולא רציונאליות, אך עם זאת לא הם מצליחים להתנתק מהן.

פעולות קומפולסיביות:

  • פעולות מוטוריות או פעולות חשיבתיות המבוצעות באופן חזרתי/טקסי במטרה להפחית את תחושת החרדה (שטיפת ידיים חוזרת ונשנית, ספירה, חזרה על מילה מסוימת ועוד)

לעיתים קרובות, אנשים עם או סי די סובלים גם מדיכאון, קשיי ריכוז, הפרעות שינה וכו’

או סי די – גורמים:

  • חוסר איזון ביוכימי – אחת ההשערות לגבי הגורם להפרעה, הינה חוסר איזון ביוכימי במוח. מחקרים מצאו קשר בין רמות נמוכות של סרוטונין להופעת OCD.
  • גנטיקה – אמנם טרם בודדו את הגן האחראי על התסמונת, אך כן מצאו שלילדים להורים עם או סי די, יש סיכוי גבוה יותר ללקות בהפרעה
  • סביבה – גורמי מתח בחיים (בעיות בזוגיות, פיטורין וכו’) עלולים לעורר את ההפרעה ואף להגביר את התסמינים לאלו שכבר סובלים ממנה.

טיפול ב- OCD – טיפול קוגניטיבי התנהגותי:

אם בעבר היה קשה לאבחן את המחלה ולטפל בה כראוי, הרי שכיום ניתן להתגבר עליה באמצעות טיפול ב- OCD (טיפול קוגניטיבי התנהגותי).
מטרת הטיפול היא לחשוף את המטופל באופן הדרגתי ומבוקר למצבים מעוררי חרדה עד להכחדתם המלאה.
תכנית הטיפול כוללת חשיפה ומניעת תגובה:

  • חשיפה – הכנה של רשימה (בשיתוף מלא עם המטופל), המפרטת את התסמינים מהם סובל החולה וחשיפה הדרגתית ומבוקרת (ולעיתים דמיונית) לאותם מצבים מעוררי חרדה.
    החשיפה תסייע להפחתת והכחדת החרדה באמצעות “הרגלה” (הסתגלות המטופל למצבים שעוררו אצלו את החרדה)
  • מניעת תגובה – בשלב זה לומד המטופל להתנגד לצורך לבצע את אותן פעילויות כפייתיות עד להכחדתן המוחלטת.

או סי די היא הפרעה הפוגעת באופן ניכר באיכות החיים. הבשורה הטובה היא, שכבר לא צריך להמשיך לסבול ממנה. טיפול ב- OCD קצר, אפקטיבי ומכוון מטרה, יאפשר לכל אחד מהלוקים בהפרעה לאמץ אורח חיים בריא, תקין ואיכותי יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)כל מה שרצית לדעת על הפרעת או סי די (אובססיביות קומפולסיביות) ולא ידעת את מי לשאול
עוד >>

מהם הגורמים לאגורפוביה? כיצד ניתן להתמודד איתה?

אין תגובות

אגורפוביה הינה הפרעה נפשית, המשתייכת לקבוצת הפרעות חרדה.
היא באה לידי ביטוי בפחד ממקומות פתוחים, ציבוריים והומי אדם.

כיום מקובל להניח כי האגורפוביה מהווה סיבוך של התקף פאניקה שעלול להתעורר, ללא התראה מוקדמת, במקום ציבורי בו קשה לקבל עזרה ו/או לצאת.
אנשים הסובלים מאגורפוביה מפחדים לשהות במקומות ציבוריים, במיוחד איפה שיש התאספות המונית של אנשים (קניונים, מרכזים מסחריים, רכבות, אוטובוסים וכו’)
מובן שהפחד הוא לא מציאותי, לא רציונאלי וחסר פרופורציה לגבי אמיתות הסכנה שנשקפת לחולה.
ניתן להבחין בין דרגות חומרה שונות של המחלה, כאשר אגורפוביה מתונה באה לידי ביטוי בפחד לצאת מן הבית לבד ואילו אגורפוביה קיצונית מתבטאת בהסתגרות מוחלטת בבית ולעיתים גם בפחד לצאת מהחדר, ללא ליווי של אדם מוכר.
חשוב להדגיש כי אגורפוביה היא לא ההיפך מקלאוסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) – בבסיס ההפרעה עומד הפחד להיתפס במבוכה עם התקף פאניקה מחוץ לבית (מה שלא סביר שיקרה בתוך כותלי הבית).
על פי הערכות סטטיסטיות, כ- 6% – 2% מהאוכלוסייה לוקים במחלה (התופעה שכיחה פי שניים בקרב נשים).
אחוז גבוה מהאנשים הלוקים באגורפוביה סובלים מהפרעות נפשיות נוספות, כגון דיכאון ו- OCD.
למחלה נלווים גם תסמינים פיזיים של התקפי פאניקה והפרעות חרדה: דופק מהיר, נשימות מהירות, בחילות, כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי חזה, הזעת יתר ועוד.

אגורפוביה – גורמים:
מחקרים מלמדים כי המחלה נגרמת בדרך כלל משילוב של מספר גורמים:

  • נטייה גנטית – כיום מקובל לחשוב כי לאנשים המפתחים הפרעות חרדה כלשהן יש נטייה גנטית או ביולוגית לכך (רגישות יתר במערכת העצבים ועוררות יתר לגירויים).
    מספר מחקרים מצאו קשר בין אגורפוביה לקשיים בהתמצאות מרחבית. ההנחה היא שמקומות הומים גורמים לאנשים הסובלים מהתמצאות מרחבית לקויה, פחד ובלבול.
  • השפעות סביבתיות
  • מחקרים שבוצעו בתחום, מצאו קשר בין צריכה ממושכת של תרופות הרגעה ותרופות שינה לאגורפוביה.
  • חוויות קשות מהעבר עלולות לגרום להפרעה. פעמים רבות אנשים מקשרים בין החוויה הטראומטית למקום בו היא התרחשה (אוטובוס, קניון וכו’).אותם אנשים מאמינים כי ההימנעות מהגעה לאותו מקום, תכחיד את התקף החרדה.
  • גורמים התנהגותיים – גם טראומות ילדות וחוויות קשות ומודחקות עלולות לגרום בשלב מסוים בחיים להפרעה (מלחמה, פיגוע, התעללות וכו’)

אגורפוביה – טיפול:
מחקרים רבים הוכיחו ששיטת CBT היא הכי אפקטיבית לטיפול בחרדות בכלל ובאגורפוביה בפרט (במקרים קיצוניים מומלץ לשלב גם טיפול תרופתי)
השיטה מתבססת על ההנחה כי חרדות וקשיים רגשיים הם תולדה של אימוץ דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות מגבילים, בלתי מסתגלים ולעיתים גם מזיקים.
מטרת הטיפול היא לשנות את אותם דפוסים לקויים ולהתאימם למציאות.

הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי שמטרתו לזהות את דפוסי החשיבה הטורדניים ולהחליפם בדפוסי חשיבה חיוביים וריאלים יותר.
  • טיפול התנהגותי ששם דגש על רכישת דפוסי התנהגות אלטרנטיביים ועל התמודדות מעשית עם מצבים מעוררי פאניקה. המטופל נחשף בהדרגה למקומות שמעוררים חרדה, עד שהוא מצליח להתגבר על התקפי הפאניקה. חשוב להדגיש כי תהליך הטיפול מותאם ליכולות האישיות של המטופל

לטיפול בהפרעות חרדה באמצעות CBT, יש אחוזי הצלחה גבוהים. הוא נחשב לטיפול קצר מועד, אפקטיבי, מכוון מטרה ומותאם לצרכים האינדיבידואליים של המטופל. היתרון היחסי והדומיננטי של השיטה בא לידי ביטוי בעובדה שהיא מאפשרת התמודדות עם סיטואציות מאתגרות, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)מהם הגורמים לאגורפוביה? כיצד ניתן להתמודד איתה?
עוד >>

חדר מיון טלפוני לשבורי לב

אין תגובות

‏11/02/2013

לרגל חג האהבה: חדר מיון טלפוני לשבורי לב

פורום CBT פותח חדר מיון טלפוני לשבורי לב, לרגל חג האהבה. הקו יפעל לאורך כל יום האהבה, בטלפון 1-800-100-940, ויספק למתקשרים יעוץ ראשוני חינם, על ידי מטפלים המתמחים בטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (CBT). 

 

התגובות לחג האהבה המתקרב נחלקות לשניים. מצד אחד נמצאים הזוגות המאושרים שמחכים להזדמנות להפגין את אהבתם, ומנגד נמצאים הבודדים והמתוסכלים שיום זה מדגיש אף יותר את מצבם.

על פי ד”ר אוהד הרשקוביץ, יו”ר פורום CBT, “יום האהבה הוא יום שמעורר טריגרים שליליים אצל רבים. ביום שבו אור הזרקורים נמצא על זוגיות והאדרתה, מי שאינו נמצא בזוגיות או שהזוגיות שלו אינה מתאימה לדפוס המקובל, מרגיש שהחריגות שלו מועצמת.

בחג האהבה יש עלייה באחוז האנשים שחווים מחשבות דיכאוניות, חרדות, מחשבות אובססיביות או תחושת ערך נמוך. הם יושבים בבית וחושבים מחשבות שליליות כדוגמת “לעולם לא אמצא זוגיות”, “הזוגיות שלי לא מספיק טובה”, “אף אחד לא יאהב אותי כמו האקס “, וכן הלאה. המחשבות הללו פוגעות בדימוי העצמי ופועלות למעשה כנבואה שמגשימה את עצמה.”

“חג האהבה מנסה לשקף לנו כיצד נראית זוגיות מוצלחת, ולכן הוא משמש עבור רבים כבסיס להשוואה עם מצבם הנוכחי. עבור מי שלא נמצא בזוגיות הפער נראה גדול מאד, והוא מעורר תחושות של כשלון וחוסר יכולת. רווקים רבים יושבים בחג הזה ושואלים את עצמם – מה לא בסדר איתי? למה אני לא מצליח למצוא אהבה? ומעוררים בעצמם חרדות וספקות. החרדות והספקות הללו מקשים עליהם לאזור את האומץ הדרוש למצוא אהבה בעתיד, ובכך יוצרים מעגל שקשה לצאת ממנו.

חדר המיון הטלפוני של פורום CBT, נועד כדי לספק לאותם רווקים את נקודת שבירת המעגל. באמצעות הכלים אותם מציעה שיטת CBT, שהינה שיטת טיפול פסיכולוגית המטפלת הן במימד החשיבתי והן בהתנהגותי, אנו מאפשרים למתקשרים לשנות את נקודת המבט שלהם על עצמם ומצבם, ועוזרים להם שלא לשקוע בתוך הרחמים העצמיים.” מסביר ד”ר הרשקוביץ.

לא כל הזוגות חוגגים את חג האהבה, ואצל חלק מהם ההתעלמות מהחג יוצרת גם כן עלייה ברמת החרדות. לדברי יו”ר פורום CBT, “אנחנו משווים את הזוגיות שלנו לאחרים ומתחילים לתהות האם העובדה שלא ציינו את חג האהבה אומרת שהזוגיות לא בריאה, שאנחנו לא מאושרים יחד, או שאנחנו מאבדים עניין אחד בשני והופכים לזוגות שלא עושים כלום יחד.

 [vsw id=”iUYjpJKHMdE” source=”youtube” width=”425″ height=”344″ autoplay=”no”]

קשה להעלות את הנושא הזה דווקא בעיצומו של חג אהבה. לכן אנו מציעים לבני זוג שמוצאים את עצמם עם תהיות מסוג זה, לשוחח איתנו ולבחון האם מדובר בפרשנות, שמועצמת לאור היום, או בבעיה אמיתית בקשר. אנשים מגיעים למסקנות מרחיקות לכת על סמך השוואה קוגניטיבית לדפוס של “מהו חג האהבה ומהי אהבה?”, ובאמצעות כלי האבחון והטיפול של ה-CBT, ניתן להבין מהי אהבה עבורנו ומה אנו צריכים ממנה כדי להיות מאושרים.”

חדר המיון הטלפוני יסייע למתקשרים לבחון האם מדובר באירוע חולף שנוצר בשל נוכחותו של חג האהבה או בגלל מאפייני אישיות, שמקשים עליהם ליצור קשרים זוגיים ולשמור אותם. “אנשים בעלי ערך עצמי נמוך, פרפקציוניזם, חרדות, אובססיות לאקס, או נטייה לנרקיסיזם, סובלים מבעיות התמודדות עם הרגש שמקשות עליהם להפתח לאחר ולקיים זוגיות טובה ויציבה.

מצד אחד נמצאים האנשים שלא מאמינים שימצאו עוד זוגיות ולכן הם אינם מרפים מהאקס, או נשארים בקשר שבו הם סובלים. מנגד, נמצאים האנשים שמחבלים בכל סיכוי לזוגיות, על ידי השתלטות, פסילה מהירה, או חניקת בני הזוג בתשומת לב. אבחון של המצב וטיפול קוגניטיבי התנהגותי, שמשנים את דפוסי החשיבה וההתנהגות, יכולים להגדיל את הסיכוי שבחג האהבה הבא אותם אנשים ימצאו זוגיות טובה ומאושרת, ולא יצטרכו את חדר המיון ללבבות שבורים שהקמנו.” מסכם ד”ר הרשקוביץ.

הקו החם יפעל ביום האהבה ה-14.2.13, החל מהשעה 7:00 בבוקר, ועד ל1:00 בלילה. את הקו יאיישו מטפלים מוסמכים בשיטת CBT, שיציעו למתקשרים אוזן קשבת ויעוץ ראשוני. ניתן לפנות לקו החם בטלפון 1-800-100-940.

אודות ד”ר אוהד הרשקוביץ:

ד”ר אוהד הרשקוביץ הוא פסיכולוג מטפל, יו”ר פורום CBT ומנהל מכון CBT, המקיים טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים שכוללים ליווי בשטח בזמן תרגול ליישום השינויים בזמן אמת. ד”ר הרשקוביץ קיבל את התואר דוקטורט לפסיכולוגיה קלינית (Psy.D.) מבי”ס המקצועי לפסיכולוגיה בשיקאגו, ארה”ב (Chicago School of Professional Psychology) ועלה לישראל בשנת 2004. לד”ר הרשקוביץ, ניסיון של למעלה מעשור בטיפול בשיטת CBT במקומות הנחשבים בארץ בטיפול בהפרעות כפייתיות, טראומה והפרעות אכילה.

אודות פורום CBT:

פורום CBT הוקם על ידי מטפלים מובילים בתחום ה-CBT בישראל, על מנת לקדם את החשיפה והמודעות לטיפול פסיכולוגי בשיטת CBT בארץ. שיטת CBT היא השיטה המובילה לטיפול פסיכולוגי במדינות המערביות, והיא מגובה בהוכחות מחקריות ובשיעורי הצלחה פנומנליים. בראש הפורום עומדים היו”ר ד”ר אוהד הרשקוביץ, בעל מכון CBT, ומנכ”ל הפורום שיר נוי, בעלת מכון חיבורים הפעילים מזה שנים בתחום.



צור קשר

מכון CBTחדר מיון טלפוני לשבורי לב
עוד >>

כיצד תדע שאתה סובל מחרדת טיסות ודרכים לפיתרון

אין תגובות

אתה מתכנן חופשה מדהימה ליעד אקזוטי או בדיוק הודיעו לך על נסיעת עסקים חשובה. אתה נרגש לקראת הנסיעה ובו זמנית, חושב על העלייה למטוס, על הטיסה ומתחילות להתעורר בך תחושות לא נעימות- אתה חושב על הצפיפות, על ההסתגרות בחלל הקטן למשך זמן ארוך, מתחיל לחשוש מאסונות אוויריים שעלולים להתרחש ובלי שאתה מבחין, ההתרגשות הופכת לחשש ולעיתים, אף לחרדה של ממש.

פחד מטיסה עלול להיווצר על ידי פוביות אחרות כמו: פחד ממקומות סגורים, אגורפוביה או פחד גבהים, או הפחד לחוות התקפי חרדה, הוא עלול להיות קשור לחוויות טראומטיות קודמות הקשורות בטיסה או מטוסים, או חשש מפני אסון כמו תאונת מטוס או השתלטות מחבל, המועצמת מאוד באמצעות סנסציות תקשורתיות.

איך תדע האם מדובר בחשש טבעי, שמופיע אצל כולנו לפני ובמהלך טיסה, או שמא מדובר בחרדת טיסות? וכיצד תוכל להתגבר על התחושות הקשות?

האם אתה סובל מחרדת טיסות?

אנשים הסובלים מחרדת טיסות סובלים למעשה מרמת חרדה גבוהה מאוד, אשר עלולה לגרום להם מצוקה קשה והתקפי חרדה, או אפילו הימנעות מטיסה. חרדת הטיסות מאופיינת בסימפטומים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים כאחד: מבחינה פיזיולוגית האדם חש דפיקות לב מואצות וקוצר נשימה, יובש בפה, הקאות, הזעת יתר. ובאופן כללי, סימפטומים של התקפי חרדה.
מבחינה פסיכולוגית, מאופיינת החרדה במחשבות שליליות אובססיביות, תחושת חוסר שליטה נקודתי ומוכלל, חוסר אונים.

כיצד מתגברים על חרדת טיסות?

תן לפחד שם – מכיר את האמרה שהכרה בבעיה היא מחצית הדרך לפתרון? היא נכונה גם כאן. כדי להיות מסוגל להתמודד עם החרדה עליך להגדיר אותה, וגם להבין מה בדיוק מעורר בך את הפחד. האם מדובר בפחדים שכיחים או שמא מדובר בחרדות עמוקות יותר שמצריכות טיפול בחרדות?

אסוף מידע –  קרא מידע על מטוסים, על תנודות ורעשים טבעיים של המטוס, על אמצעי הבטיחות הננקטים במטוס.
בקיצור- הפוך את המחשבות הקטסטרופליות שמזינות את החרדה, לכאלה המבוססות על ידע ועובדות.

הסח את דעתך –  במקום להתמקד בקולות המנוע או בתנודות המטוס והמהמורות בדרך, נסה להעביר את הזמן באמצעות ספר שכבר התחלת ותוכל לצלול לתוכו בקלות, סרט, שיחות עם הנוסעים- כל דבר שיסיט את המיקוד מהמחשבות החרדתיות.

המנע מאלכוהול וקפאין–  אל תנסה לברוח לאלכוהול. הם עלולים לייבש את הגוף ולהקשות עליו להתמודד עם תנאי הטיסה. העדיפו ארוחה קלה ומים לפני הטיסה וחטיפים או פירות במהלכה.

תטוס! – הימנעות מטיסות מנציחה את החרדה ואף עלולה להגביר אותו. תתמודד, תטוס, אבל עשה זאת בהדרגה- התחל בטיסות קצרות ליעדים קרובים והמשך בהדרגה.

תרגילי הרפיה– ישנן טכניקות פשוטות שעשויות להפחית את הפחד ולעזור לשלוט בהתקפי חרדה במהלך הטיסה-
תרגילי נשימה, כיווץ והרפיה של השרירים או תרגילי דמיון מודרך.

אם ניסית להתמודד בעצמך ללא הצלחה, או במקרים של חרדת טיסה קיצונית, מומלץ בהחלט לפנות לטיפול בחרדות.
טיפול קצר מועד, המבוסס על הגישה הקוגניטיבית- התנהגותית, הוכח כיעיל מאוד בהתמודדות עם חרדת טיסות.

אל תוותר על חלום הטיסה, אל תדחה הצעות עבודה ואל תיכנע לפחדים!



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)כיצד תדע שאתה סובל מחרדת טיסות ודרכים לפיתרון
עוד >>