חרדה חברתית במקום העבודה

אין תגובות

חרדה חברתית הינה חרדה המתעוררת עקב הימצאות באינטראקציה עם אנשים.
היא מתאפיינת בתחושה של לחץ, מתח ועצבנות יתר במקומות בהם הפרט חושש שאדם אחר בודק, מעריך או מבקר אותו.
הפוביה החברתית נובעת, לרוב, מהיעדר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך, חשש משיפוטיות, זלזול או דחייה.

פעולות שנראות שגרתיות עבור מרבית האנשים נחשבות כ”מאיימות” עבור אלו שסובלים מחרדה חברתית – הליכה למסעדה, השתתפות במסיבות, שיחות עם מכרים וזרים, אכילה בציבור ועוד.
הפרעות חרדה באות לידי ביטוי בדופק מואץ, רעד בידיים ובקול, הזעת יתר, בעיות במערכת העיכול, הסמקה, תחושת בלבול ובמקרים קיצוניים בדיכאון ובבעיות התמכרות (אלכוהול, סמים וכו’)

נתונים סטטיסטיים מראים כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית, בעוצמה כזו או אחרת.

חרדה חברתית – השלכות:
לפוביה החברתית השלכות מרחיקות לכת בתחום התעסוקתי.
היא עלולה לשבש את סיכויי הקבלה לעבודה אטרקטיבית ומכניסה כבר בשלב המיונים והראיונות. כמו כן, היא גורמת לתפקוד לקוי בשגרת היום יום בעבודה, שבאה לידי ביטוי בהיעדר שיחות עם עמיתים, בהימנעות מהשתתפות פעילה בדיונים ובישיבות, בחוסר אסרטיביות, בבידוד חברתי ועוד.
אנשים הסובלים מחרדה חברתית עלולים להגביל את עצמם למקומות עבודה, שאינם דורשים אינטראקציה עם אנשים או לחברות קטנות עם מעט עובדים.
באופן כללי, אנשים עם פוביה חברתית תופסים את הסביבה כמאיימת, בלתי תומכת וביקורתית ולכן, הם מבססים את ההחלטות לגבי התעסוקה המקצועית שלהם, על פי מידת האינטראקציה הישירה עם אנשים אחרים.
ההגבלות הללו מונעות מהם, למעשה, לממש את מלוא הפוטנציאל האישי שלהם בתחום הקריירה והקידום האישי והמקצועי.

חרדה חברתית – טיפול CBT:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדות חברתיות בפרט.
מחקרים שבוצעו בתחום מעידים על אחוזי הצלחה גבוהים ומעודדים במיוחד.

טיפול CBT הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה. הוא נועד לעבוד על המחשבות של הפרט, תוך התייחסות ושימת דגש על הדרך בה המטופלים תופסים את עצמם, את סביבתם ואת האינטראקציה שלהם עם קבוצות אנשים שונות.

הטיפול מתחלק לשני שלבים חשובים, המשלימים זה את זה בהרמוניה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות המעוררות מצבי חרדה חברתית (“כולם מסתכלים עלי”, “כולם חושבים שאני טיפש” וכו’) והחלפתן במחשבות חיוביות, פרודוקטיביות, התואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – מטרת הטיפול ההתנהגותי הינה ליצור (בשיתוף פעולה של המטופל) דפוסי התנהגות סתגלניים ונורמטיביים.
    במהלך הטיפול נחשף המטופל, באופן הדרגתי ומתון (על פי קצב אישי וצרכים אינדיבידואליים) לאותם מצבים חברתיים  מאיימים, במטרה להפחית את עוצמת החרדה, עד להיעלמותה המוחלטת.

חרדה חברתית הינה תופעה שכיחה, הפוגעת באיכות החיים ובסיכויי ההצלחה של האנשים הסובלים ממנה. הבשורה הטובה היא שלא חייבים להמשיך לסבול!

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יעיל וממוקד, יאפשר להתגבר על הפרעות חרדה ולסגל דפוסי חשיבה והתנהגות גמישים וחיוביים יותר, המעלים את סיכויי ההצלחה במקום העבודה.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)חרדה חברתית במקום העבודה
עוד >>

חרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?

אין תגובות

מרגיש פחד או חוסר נוחות, כתוצאה ממפגשים עם אנשים חדשים?

האם אתה מתחיל להזיע או לרעוד בכל פעם שאתה נאלץ לדבר מול קהל?

חושש לומר משהו טיפשי ליד אנשים אחרים?

אם כן, ככל הנראה אתה סובל מחרדה חברתית.

חרדה חברתית (או פוביה חברתית) מוגדרת כפחד ברור ומתמשך, לפני ובזמן, מצבים חברתיים שונים, הדורשים אינטראקציה כלשהי עם אנשים אחרים (בעיקר אנשים זרים).
בניגוד לביישנות, החרדה החברתית גורמת לסבל, קשיי תפקוד, פגיעה ניכרת באיכות החיים (זוגיות, קריירה וכו’) ולעיתים קרובות אף לדיכאון נפשי.
ממחקרים עולה כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית בעוצמות שונות.

סימפטומים:

אדם הסובל מפוביה חברתית חווה סימפטומים רגשיים והתנהגותיים רבים:

  • חרדה אינטנסיבית ממצבים חברתיים יום יומיים
  • הימנעות מסיטואציות חברתיות (מפגשים קבוצתיים, מסיבות וכו’)
  • צורך להביא חבר למפגשים
  • חרדה מקדימה, המופיעה זמן רב לפני האירוע החברתי המלחיץ (וגם לאחריו)
  • פחד שאחרים יבחינו בעצבנות שלו
  • פחד שיפעל בדרכים שיביכו ו/או ישפילו אותו
  • חשש שאחרים ישפטו אותו באופן שלילי (טיפש, משעמם…)

כמו כן, החרדה מלווה בתסמינים פיזיים רבים, הדומים להתקפי פאניקה:

  • דופק מואץ
  • הזעת יתר או גלי חום
  • הסמקה ותחושת בלבול
  • קלקול קיבה
  • בחילות
  • רעד בגוף ובקול
  • קוצר נשימה
  • לחץ בחזה
  • סחרחורת

גורמים:
ככל הנראה חרדה חברתית נגרמת על ידי שילוב של מספר גורמים:

  • גורמים ביולוגיים – מחקרים שונים הוכיחו כי קיים קשר בין התפתחות החרדה להיעדר איזון כימי במוח (שחרור מוגבר של נוראפינפרין במוח).
  • גורמים תורשתיים – היום הדעה הרווחת היא שיש לבסיס הגנטי מרכיב בהתפתחות חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט. (לאנשים הסובלים מפוביה חברתית יש, לעיתים קרובות, גם קרובי משפחה ,מדרגה ראשונה או שנייה, הסובלים מהתופעה)
  • גורמים פסיכולוגיים – אנשים הסובלים מרגישות יתר, דימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ומחשבות טורדניות, הם בעלי סיכויים גבוהים יותר לפתח פוביה חברתית.
  • גורמים סביבתיים – אירועים שליליים מהעבר וסגנון חיים (חרם חברתי, פגיעה באמון האישי, הגנת יתר מצד ההורים וכו’) משפיעים גם הם על התפתחות החרדה החברתית.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי):
CBT נחשב לכלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדה חברתית בפרט.
מטרת הטיפול היא לעזור לאנשים ללמוד לשנות את האמונות השליליות ברמת הליבה (המשפיעות על הפרשנות המעוותות של הסביבה) ולשבור את מעגל ההימנעות (ממצבים חברתיים) המזין את עצמו.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – זיהוי המחשבות השליליות והחלפתן בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר. אנו נבדוק את המסקנות בזמן פחד מול ההיגיון ומול הצלחות מההיסטוריה של המטופל.
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (על פי היכולות האינדיבידואליות של המטופל) למצבים חברתיים מעוררי פחד. לדוגמה – תרגול דמיוני של ראיון עבודה באמצעות משחק תפקידים, כשלב ראשוני מקדים לחשיפת המטופל להתמודדות מעשית עם מציאת עבודה, המותאמת לכישוריו.

טיפול CBT ממוקד ומכוון מטרה יאפשר לכל מטופל ומטופל להתמודד באופן מעשי עם חרדה חברתית, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)חרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?
עוד >>

10 דרכים לזיהוי האם את/ה סובל/ת מהפרעת אכילה

אין תגובות

הפרעות אכילה מוגדרות כמחלה נפשית, המאופיינת בהתנהגות של אכילה חריגה.
מחקרים מראים שכחמישה אחוזים מאוכלוסיית בני הנוער בישראל סובלים מהפרעות אכילה.

להפרעות האלו יש השפעה מזיקה והרסנית בכל תחומי החיים – החל מנזקים פיזיים, דרך נזקים התנהגותיים ועד לנזקים נפשיים ורוחניים.
בניגוד לאנורקסיה (המאופיינת באיבוד משקל רציני) ולאכילה כפייתית (המאופיינת בהשמנת יתר), השינויים הפיזיים כתוצאה מבולימיה, בדרך כלל אינם נראים לעין.
יחד עם זאת, ישנה חשיבות מכרעת בזיהוי מוקדם של כלל התסמינים המאפיינים הפרעות אכילה, מעבר לשינויים החיצוניים. שכן טיפול בהפרעות אכילה, מבעוד מועד, יסייע במניעת נזקים פיזיים ונפשיים בלתי הפיכים.

במאמר זה נספר לך על 10 דרכים שיוכלו לעזור לך לזהות הפרעות אכילה:

  1. ספירת קלוריות אובססיבית – לאנשים הסובלים מהפרעות אכילה יש נטייה ברורה ואובססיבית לעסוק בספירת קלוריות. בנוסף להתייחסות המוגזמת למספר הקלוריות ולאחוזי השומן בכל ארוחה, הם גם, בדרך כלל, יימנעו באופן קפדני מקבוצות מזון מסוימות.
  2. אובססיה לגבי המשקל – עיסוק יתר במשקל, במבנה הגוף ובגזרה, מאפיין אנשים הסובלים מהפרעות אכילה. אנורקסיה נרבוזה, למשל, מלווה בתחושת תמידית של משקל יתר, שאינה תואמת את המציאות.
  3. פעילות גופנית כפייתית – בשתי הפרעות האכילה הנפוצות (בולימיה ואנורקסיה) קיימת, בדרך כלל, פעילות גופנית מופרזת שמטרתה היחידה היא לשרוף קלוריות ולהפחית את משקל הגוף.
  4. דיאטה קיצונית – אנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה ימשיכו לעשות דיאטה קיצונית ובלתי פרופורציונאלית גם לאחר שהגיעו למשקל היעד. גם אנשים הסובלים מהפרעה של בולימה נוטים לפצוח בצום או בדיאטה קיצונית לאחר בולמוסי אכילה.
  5. פעולות טיהור (בולימיה) – אנשים הסובלים מבולימיה (התקפי אכילה אינטנסיביים) נוהגים לבצע אקט של “טיהור” (צום, הקאה, נטילת כדורים משלשלים וכו’) כדי להיפטר מעודף הקלוריות שצרכו. מי שסובל מההפרעה הזו, מבלה בחדר האמבטיה בתדירות גבוהה לאחר הארוחות
  6. הימנעות מאכילה משותפת – לרוב, מי שסובל מההפרעות האלו, נמנע מאכילה משותפת במסעדות, אירועים, מפגשים עם בני משפחה, חברים וכו’. הוא גם ישתמש בדרך כלל בתירוצים שונים – “אני לא רעב”, “אכלתי לפני שבאתי” וכו’ וכו’…..
  7. שינוי דרסטי במשקל – כאמור, התסמין הזה מאפיין בעיקר את האנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה או אכילה כפייתית. אך הוא בהחלט אמור להדליק נורה אדומה לקיום בעיות אכילה.
  8. דימוי עצמי נמוך – אחד המאפיינים הדומיננטיים של הפרעות אכילה הוא היעדר ביטחון עצמי או דימוי עצמי נמוך ביחס למראה החיצוני בכלל ולמבנה ומשקל הגוף בפרט. אנשים הסובלים מבעיות אכילה לא מרוצים מהמראה שלהם ומתלוננים על היותם שמנים מידי (גם אם הם מאוד רזים).
  9. דיכאון וחרדה – גם דיכאון, חרדה ותנודות קיצוניות במצבי הרוח עלולים להצביע על קיומה של הפרעת אכילה.
  10. תסמינים פיזיים – הפרעות אכילה, על כל גווניהן (אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית) מלוות בתסמינים פיזיים רבים: עייפות כרונית, שינויים במערכת העיכול, נשירת שיער, מחזור לא סדיר, צרבות, בעיות שיניים ועוד.

אם אתה (או מישהו מהקרובים אליך) סובל לפחות מחלק מהתסמינים שצוינו לעיל, כדאי לפנות לרופא להמשך בדיקה ומעקב.

טיפול באנורקסיה (או בכל הפרעת אכילה אחרת) בשיטת CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) מסייע בפתרון הבעיה מהשורש ובמניעת הישנות המחלה גם בטווח הרחוק יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)10 דרכים לזיהוי האם את/ה סובל/ת מהפרעת אכילה
עוד >>

מה הקשר בין טיפול CBT לדימוי העצמי שלנו?

אין תגובות

דימוי עצמי מוגדר כדרך שבה אנו תופסים ומגדירים את עצמנו.
הדימוי העצמי שלנו מתפתח, למעשה, לאורך תקופת הילדות וההתבגרות, אך הוא דינאמי ונתון לשינוי עקב תהליכים חיצוניים ופנימיים שעוברים עלינו.

דימוי עצמי נמוך מתייחס לתחושה סובייקטיבית לגבי היכולות והכישורים שלנו בתחומים שונים. המחשבות והאמונות שיש לנו לגבי עצמנו משפיעים על ההערכה והקבלה העצמית שלנו.

מידת ההערכה העצמית היא הפער בין “העצמי האידיאלי” לבין “העצמי המצוי”. ככל שהפער גדול יותר, כך הדימוי העצמי יהיה נמוך יותר.

דימוי עצמי נמוך – מאפיינים:

דימוי עצמי נמוך הינו תולדה של מגוון בעיות נפשיות – חרדות, פוביות, דיכאון, בעיות קשב וריכוז, הפרעות אכילה ועוד.
הערכה עצמית נמוכה קשורה בדרך כלל לתחום ספציפי בחיים – מראה חיצוני, מערכות יחסים, קריירה, לימודים וכו’. כך שמטופל יכול לסבול מדימוי עצמי נמוך בקשרים בינאישיים ולהיות עם ביטחון עצמי גבוה במקום העבודה (לכן המטפלים המקצועיים חייבים לזהות את מרכיבי הדימוי העצמי של המטופל ולהתאים לו תכנית טיפול ייעודית).

בניגוד למה שרבים חושבים, דימוי עצמי נמוך  הוא לא ההיפך מ”הערכה עצמית גבוהה”. בקצה השני של הסקאלה, נמצאת ה”קבלה העצמית”, המאפשרת למטופל ליהנות מנקודות החוזק שלו ומכישוריו הייחודיים, ובמקביל גם לחיות בשלום עם נקודות החולשה, הטעויות והכישלונות.

דימוי עצמי נמוך – טיפול CBT:


טיפול קוגניטיבי התנהגותי מאפשר למטופלים הסובלים מדימוי עצמי נמוך לזהות את המחשבות השליליות, הטורדניות, הביקורתיות והבלתי רציונאליות ולהחליף אותן במחשבות חיוביות וריאליות, התואמות למציאות.
ההתמודדות עם המחשבות השליליות מאפשרת למטופלים לממש את הפוטנציאל האישי הטמון בהם, לקבל בהבנה את נקודות החולשה ולהימנע משיפוטיות יתר ומביקורתיות, המובילות להערכה עצמית נמוכה.

דוגמאות למחשבות שליליות, איתם מתמודדים המטופלים במהלך הטיפול:

  •        אני לא מספיק מוכשר
  •        אני נחות, לא שווה או פגום, בהשוואה לאנשים אחרים
  •        אני מכוער/אני שמן
  •        אני טיפש
  •        אני כישלון
  •        לא אוהבים אותי
  •       אני שונא את עצמי

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה, בהרמוניה:

  •        טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות השליליות, הגורמות לדימוי עצמי נמוך והחלפתן במחשבות חיוביות ופרודוקטיביות. המטרה לאפשר למטופל להחליף את רכיבי ההערכה העצמית הנמוכה, המעכבים צמיחה והתפתחות, ב”קבלה עצמית”. המטפל יוכיח למטופל, בהדרגה, כי המחשבות השליליות הראשוניות שלו שגויות ובלתי מבוססות.
  •        טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי יתמקד בהחלפת דפוסי ההתנהגות שנוצרו עקב הדימוי העצמי הנמוך בדפוסי התנהגות סתגלניים ופרודוקטיביים. הטיפול כולל חשיפה למצבים “מאתגרים” המעוררים דימוי עצמי נמוך, במטרה לאפשר למטופל להתמודד עם הקשיים, הלכה למעשה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, אפקטיבי ותכליתי, המאפשר לכל מטופל להתמודד עם שורש הבעיה שגרמה לדימוי עצמי נמוך, כדי שיוכל לשפר את איכות חייו ולהצליח בכל תחומי החיים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)מה הקשר בין טיפול CBT לדימוי העצמי שלנו?
עוד >>