הקשר בין הערכה עצמית לבין דימוי עצמי

הקשר בין דימוי עצמי לבין הערכה עצמית

בניגוד למה שרבים חושבים, דימוי עצמי נמוך הוא לא ההיפך מ”הערכה עצמית גבוהה”, אלא בקצה השני של הסקאלה נמצאת קבלה עצמית. בואו נעשה קצת סדר במושגים:

דימוי עצמי מוגדר כדרך שבה אנו תופסים ומגדירים את עצמנו. הדימוי העצמי שלנו מתפתח, למעשה, לאורך תקופת הילדות וההתבגרות, אך הוא דינאמי ונתון לשינוי עקב תהליכים חיצוניים ופנימיים שעוברים עלינו.

דימוי עצמי נמוך מתייחס לתחושה סובייקטיבית לגבי היכולות והכישורים שלנו בתחומים שונים. המחשבות והאמונות שיש לנו לגבי עצמנו משפיעים על ההערכה והקבלה העצמית שלנו. על המאפיינים של דימוי עצמי וההשלכות של אי טיפול בו ניתן לקרוא כאן. 

הערכה העצמית היא הפער בין “העצמי האידיאלי” לבין “העצמי המצוי”. ככל שהפער גדול יותר, כך הדימוי העצמי יהיה נמוך יותר.

קבלה עצמית מאפשרת למטופל ליהנות מנקודות החוזק שלו ומכישוריו הייחודיים ובמקביל גם לחיות בשלום עם נקודות החולשה, הטעויות והכישלונות.

מה ההבדל ביניהם?

דימוי עצמי נמוך הוא תולדה של מגוון בעיות נפשיות – חרדות, פוביות, דיכאון, בעיות קשב וריכוז, הפרעות אכילה ועוד.

הערכה עצמית נמוכה קשורה בדרך כלל לתחום ספציפי בחיים – מראה חיצוני, מערכות יחסים, קריירה, לימודים וכו’. כך שמטופל יכול לסבול מדימוי עצמי נמוך בקשרים בינאישיים ולהיות עם ביטחון עצמי גבוה במקום העבודה (לכן המטפלים המקצועיים חייבים לזהות את מרכיבי הדימוי העצמי של המטופל ולהתאים לו תכנית טיפול ייעודית).

טיפול CBT בדימוי עצמי ובהערכה עצמית נמוכה:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מאפשר למטופלים הסובלים מדימוי עצמי נמוך ומהערכה עצמית נמוכה לזהות את המחשבות השליליות, הטורדניות, הביקורתיות והבלתי רציונאליות ולהחליף אותן במחשבות חיוביות וריאליות, התואמות למציאות.

ההתמודדות עם המחשבות השליליות מאפשרת למטופלים לממש את הפוטנציאל האישי הטמון בהם, לקבל בהבנה את נקודות החולשה ולהימנע משיפוטיות יתר ומביקורתיות, המובילות להערכה עצמית נמוכה.

דוגמאות למחשבות שליליות, איתם מתמודדים המטופלים במהלך הטיפול:

• אני לא מספיק מוכשר
• אני נחות, לא שווה או פגום, בהשוואה לאנשים אחרים
• אני מכוער/אני שמן
• אני טיפש
• אני כישלון
• לא אוהבים אותי
• אני שונא את עצמי

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה, בהרמוניה:

• טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות השליליות, הגורמות לדימוי עצמי נמוך והחלפתן במחשבות חיוביות ופרודוקטיביות.

  המטרה לאפשר למטופל להחליף את רכיבי ההערכה העצמית הנמוכה, המעכבים צמיחה והתפתחות, ב”קבלה עצמית”. המטפל יוכיח למטופל, בהדרגה, כי המחשבות השליליות הראשוניות שלו שגויות ובלתי מבוססות.

• טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי יתמקד בהחלפת דפוסי ההתנהגות שנוצרו עקב הדימוי העצמי הנמוך בדפוסי התנהגות סתגלניים ופרודוקטיביים. הטיפול כולל חשיפה למצבים “מאתגרים” המעוררים דימוי עצמי נמוך, במטרה לאפשר למטופל להתמודד עם הקשיים, הלכה למעשה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול קצר מועד, אפקטיבי ותכליתי, המאפשר לכל מטופל להתמודד עם שורש הבעיה שגרמה לדימוי עצמי נמוך, כדי שיוכל לשפר את איכות חייו ולהצליח בכל תחומי החיים.