חרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?

מרגיש פחד או חוסר נוחות, כתוצאה ממפגשים עם אנשים חדשים?

האם אתה מתחיל להזיע או לרעוד בכל פעם שאתה נאלץ לדבר מול קהל?

חושש לומר משהו טיפשי ליד אנשים אחרים?

אם כן, ככל הנראה אתה סובל מחרדה חברתית.

חרדה חברתית (או פוביה חברתית) מוגדרת כפחד ברור ומתמשך, לפני ובזמן, מצבים חברתיים שונים, הדורשים אינטראקציה כלשהי עם אנשים אחרים (בעיקר אנשים זרים).
בניגוד לביישנות, החרדה החברתית גורמת לסבל, קשיי תפקוד, פגיעה ניכרת באיכות החיים (זוגיות, קריירה וכו’) ולעיתים קרובות אף לדיכאון נפשי.
ממחקרים עולה כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית בעוצמות שונות.

סימפטומים:

אדם הסובל מפוביה חברתית חווה סימפטומים רגשיים והתנהגותיים רבים:

• חרדה אינטנסיבית ממצבים חברתיים יום יומיים
• הימנעות מסיטואציות חברתיות (מפגשים קבוצתיים, מסיבות וכו’)
• צורך להביא חבר למפגשים
• חרדה מקדימה, המופיעה זמן רב לפני האירוע החברתי המלחיץ (וגם לאחריו)
• פחד שאחרים יבחינו בעצבנות שלו
• פחד שיפעל בדרכים שיביכו ו/או ישפילו אותו
• חשש שאחרים ישפטו אותו באופן שלילי (טיפש, משעמם…)

כמו כן, החרדה מלווה בתסמינים פיזיים רבים, הדומים להתקפי פאניקה:

• דופק מואץ
• הזעת יתר או גלי חום
• הסמקה ותחושת בלבול
• קלקול קיבה
• בחילות
• רעד בגוף ובקול
• קוצר נשימה
• לחץ בחזה
• סחרחורת

גורמים:
ככל הנראה חרדה חברתית נגרמת על ידי שילוב של מספר גורמים:

• גורמים ביולוגיים – מחקרים שונים הוכיחו כי קיים קשר בין התפתחות החרדה להיעדר איזון כימי במוח (שחרור מוגבר של נוראפינפרין במוח).
• גורמים תורשתיים – היום הדעה הרווחת היא שיש לבסיס הגנטי מרכיב בהתפתחות חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט. (לאנשים הסובלים מפוביה חברתית יש, לעיתים קרובות, גם קרובי משפחה ,מדרגה ראשונה או שנייה, הסובלים מהתופעה)
• גורמים פסיכולוגיים – אנשים הסובלים מרגישות יתר, דימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ומחשבות טורדניות, הם בעלי סיכויים גבוהים יותר לפתח פוביה חברתית.
• גורמים סביבתיים – אירועים שליליים מהעבר וסגנון חיים (חרם חברתי, פגיעה באמון האישי, הגנת יתר מצד ההורים וכו’) משפיעים גם הם על התפתחות החרדה החברתית.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי):
CBT נחשב לכלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדה חברתית בפרט.
מטרת הטיפול היא לעזור לאנשים ללמוד לשנות את האמונות השליליות ברמת הליבה (המשפיעות על הפרשנות המעוותות של הסביבה) ולשבור את מעגל ההימנעות (ממצבים חברתיים) המזין את עצמו.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

• טיפול קוגניטיבי – זיהוי המחשבות השליליות והחלפתן בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר. אנו נבדוק את המסקנות בזמן פחד מול ההיגיון ומול הצלחות מההיסטוריה של המטופל.
• טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (על פי היכולות האינדיבידואליות של המטופל) למצבים חברתיים מעוררי פחד. לדוגמה – תרגול דמיוני של ראיון עבודה באמצעות משחק תפקידים, כשלב ראשוני מקדים לחשיפת המטופל להתמודדות מעשית עם מציאת עבודה, המותאמת לכישוריו.

טיפול CBT ממוקד ומכוון מטרה יאפשר לכל מטופל ומטופל להתמודד באופן מעשי עם חרדה חברתית, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.