למה דווקא לפנות לטיפול CBT על פני טיפולים אחרים?

אין תגובות

אורח החיים המודרני חושף אותנו לחרדות, מתחים ולאינספור דאגות ומחשבות שליליות, הטורדות את מנוחתנו ופוגעות בתפקוד היום יומי התקין שלנו.

פנייה לטיפול נפשי/רגשי הינה הכרחית במקרים מסוימים.

כיום, קיימות שיטות טיפול רבות ומגוונות, הנותנות מענה למצוקה נפשית ולבעיות רגשיות שונות.

במאמר הבא נדגיש את היתרונות הדומיננטיים והיחסיים של טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) בהשוואה לשיטות טיפול אחרות.

טיפול CBT מבוסס, למעשה, על שילוב של עקרונות מהטיפול הקוגניטיבי (לפיו בעיות רגשיות מתעוררות עקב דפוסי חשיבה שליליים ומעוותים) ומהטיפול ההתנהגותי ביהביוריסטי (המבוסס על ההנחה שהפרעות רגשיות הן תולדה של דפוסי התנהגות בלתי סתגלניים).

מטפלים רבים עובדים בשיטה זו עם מטופלים הסובלים מבעיות חרדה שונות (חרדה מוכללת, חרדה מצבית וכו’), דיכאון, הפרעות אכילה, הפרעות שינה, הפרעות דחק פוסט טראומטיות, היפוכונדרייה ועוד מגוון בעיות נפשיות ורגשיות נוספות.
מטרת הטיפול הינה לסגל אמונות ודפוסי חשיבה רציונאליים ומציאותיים שיאפשרו אימוץ התנהגות פונקציונאלית ופרודוקטיבית יותר.
שיטה זו הוכחה מבחינה מחקרית וקלינית כטיפול יעיל להתמודדות עם הפרעות ספציפיות, בהשוואה לשיטת טיפול אחרות, כגון טיפול פסיכו-דינאמי, EMDR וכו’
כך למשל נמצא כי שיטת הטיפול EMDR (שנחשבת פופולארית לטיפול בטראומות) הטומנת בחובה עיבוד זיכרון באמצעות תנועות עיניים, הוכחה כיעילה בעיקר הודות למאפיינים הקיימים גם בטיפול CBT – הפחתה שיטתית של רגישות וחשיפה.

השילוב בין עקרונות הטיפול הקוגניטיבי לעקרונות הטיפול ההתנהגותי מאפשר טיפול יסודי, תכליתי ומכוון מטרה – שיפור ביטחון עצמי והערכה עצמית, התמודדות עם מנהגים כפייתיים המאפיינים הפרעת או סי די, הכחדה או כיבוי של סימפטומים של חרדת נהיגה ועוד ועוד…

כיוון שמדובר בגישה טיפולית ממוקדת בעיה ומכוונת פעולה, היא מאפשרת התמודדות עם ההפרעה הרגשית הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.
תכנית הטיפול הינה פרו אקטיבית, ממוקדת סימפטומים וכוללת חשיפה הדרגתית ומבוקרת (בהתאם לצרכיו האינדיבידואליים של כל מטופל ומטופל) לסיטואציות הקשורות במישרין ו/או בעקיפין לבעיה הרגשית ולהפרעת החרדה.
במהלך הטיפול רוכש המטופל טכניקות פרקטיות, הן במישור הקוגניטיבי (מחשבתי) והן במישור ההתנהגותי, להתמודדות יעילה עם מצבי חרדה:

בשלב הראשון המטפל מזהה את דפוסי החשיבה השליליים והבלתי רציונאליים על מנת להחליפם בחשיבה חיובית וריאלית. לאחר מכן, הוא מסייע למטופל לסגל דפוסי התנהגות חיוביים ופרודוקטיביים.
לדוגמה – אדם הסובל מחרדה חברתית ישבור (בסיוע מלא של המטפל) את מעגל ההימנעות ממפגשים חברתיים באמצעות חשיפה מתונה והדרגתית, עד להכחדה טוטאלית של הסימפטומים המעוררים את ההתקפים.
בסיום הטיפול, כשהוא מצויד בכלים הנכונים, יוכל המטופל לשפר באופן ניכר את איכות חייו ואת תפקודו בשגרת היום יום.
בניגוד לטיפול הדינאמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, אינו עוסק כמעט בגורמים להיווצרותם של בעיות, אלא מתמקד בפתרונם.
מסיבה זו, טיפול CBT הוא, לרוב, טיפול קצר מועד (כשלושה עד שישה חודשים) ויחד עם זאת, תוצאותיו נושאות פרי.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)למה דווקא לפנות לטיפול CBT על פני טיפולים אחרים?
עוד >>

הקשר בין הפרעת דימוי גוף והפרעות אכילה

אין תגובות

דימוי גוף מתייחס הן להערכה העצמית שלנו כלפי גופנו והן לאיך שאנו חושבים שאחרים מעריכים אותו. הפרעת אכילה נחשבת לבעיה נפשית המורכבת ממחשבות ומדפוסי התנהגות לא תקינים לגבי אוכל ומשקל.

מחקרים רבים שבוצעו בתחום מצאו קשר הדוק בין הערכה עצמית נמוכה ודימוי גוף נמוך לבין הפרעות אכילה (אכילה כפייתית, אנורקסיה, בולימיה ועוד). במקרים רבים הערכה עצמית נמוכה היא תנאי הכרחי להתפתחות הפרעות אכילה.

כיצד דימוי גוף נמוך וחוסר ביטחון עצמי מובילים להפרעות אכילה?

גיל ההתבגרות (המלווה בשינויים פיזיולוגיים ונפשיים) הוא שלב מאוד קריטי בתהליך גיבוש זהות אישית ודימוי עצמי. התהליך הזה מורכב ומסובך יותר בקרב בנות שנוטות, בדרך כלל, להיות יותר ביקורתיות כלפי עצמן.

היעדר הביטחון לגבי הזהות העצמית שלהן, עלולה להסיט את תשומת ליבן מ”האני הפנימי” למראה הפיזי שלהן.
בתרבות, בה דוגמניות, המגיעות לתת משקל, משמשות כמודל לחיקוי, יש שאיפה חד משמעית לרדת במשקל וכמה שיותר.

השיטה “הקלה” מבחינתן לשיפור המראה החיצוני היא הפחתה מהירה במשקל, מה שעלול להוביל למעגל קסמים של צום, הרעבה, הקאות או במילים אחרות – הפרעות אכילה.

הסגידה הזו לרזון מתפתחת פעמים רבות גם אצל בחורות מבוגרות יותר, הסובלות מחוסר ביטחון עצמי ומדימוי גוף נמוך.
במקרים אלו, בטוחות הבנות כי שיפור המראה החיצוני ייתן מענה לכל הבעיות האחרות שלהן – בעיות חברתיות, מתחים נפשיים, שינויים גדולים המתרחשים בחייהן ועוד.

הבעיה היא שהפרעות האכילה הללו  (היוצאות מכלל שליטה) גורמות לאיבוד משקל, לבעיות פריון, לנזקים בריאותיים ובמקרים קיצוניים אף למוות.

טיפול בהפרעות אכילה – טיפול CBT:

טיפול CBT  (בשילוב עם טיפול תרופתי, במידת הצורך) נחשב ככלי פרקטי ואפקטיבי לטיפול בהפרעות אכילה, על כל גווניהן.

הטיפול מתחלק למספר שלבים:

  • בשלב הקוגניטיבי של הטיפול, שמים דגש על זיהוי המחשבות הטורדניות והכפייתיות לגבי דימוי גוף נמוך, הערכה עצמית נמוכה וחוסר ביטחון עצמי, במטרה להחליפן במחשבות חיוביות ורציונאליות. שלב זה יאפשר למטופל לבנות הערכה עצמית חיובית יותר ולקבל באהבה את המראה החיצוני שלו.

  • השלב השני של הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי התנהגות שליליים הקשורים לאכילה והחלפתן בהתנהגות רצויה, המכוונת להרגלי תזונה נכונים ובריאים ולהכחדה טוטאלית של הרגלים מזיקים.

  • השלב השלישי של הטיפול מתבצע על ידי דיאטן מקצועי במטרה לפקח על הרגלי האכילה היום יומיים של המטופל באמצעות ניהול יומן אכילה, לימוד עקרונות של תזונה בריאה, ההשלכות של תזונה לא מאוזנת ועוד. שלב זה קורה לאחר שהמטופל בשל לקבל שינויים, וגם אז רק במידה ועדיין יש אכילה לא מאוזנת לאחר טיפול ה- CBT (לעיתים אין צורך בשלב זה כלל).

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה. בניית התכנית ושלבי הטיפול שלה, מותאמים באופן אישי לכל מטופל ומטופל.

טכניקות הטיפול בהפרעות אכילה הנרכשות במהלך התכנית, תאפשרנה למטופל להתמודד באופן יעיל עם הבעיה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הקשר בין הפרעת דימוי גוף והפרעות אכילה
עוד >>

הקשר בין OCD לחוסר ביטחון עצמי

אין תגובות

או סי די (הפרעה טורדנית כפייתית) הינה הפרעת חרדה, המאופיינת במחשבות טורדניות חוזרות ונשנות, המלוות בהתנהגות חוזרת ובלתי נשלטת:

מחשבות אובססיביות:

מחשבות שליליות ולא רציונאליות, היוצרות חרדה ומצוקה נפשית. חשוב לציין כי האנשים הסובלים מההפרעה, מודעים לעובדה כי המחשבות אינן רציונאליות, אך עם זאת, הם לא מצליחים להתנתק מהן.

התנהגות קומפולסיבית:

אנשים עם או סי די מנסים להתגבר על החרדה באמצעות פעולות מוטוריות או מחשבתיות, המבוצעות באופן חזרתי וטקסי (בדיקה חוזרת ונשנית של דלתות, חלונות, תנור וכיריים, רחיצת ידיים במשך שעות, ניקיון בלתי פוסק של הבית, סידור חפצים בסדר מסוים ועל פי כללים שנקבעו על ידי החולה ועוד).

כיוון שהפעילות הטקסית הזו מפחיתה את החרדה רק בטווח המיידי, נוצר בקרב החולה “מעגל קסמים” של מחשבות אובססיביות והתנהגות כפייתית.

מחקרים שבוצעו בתחום מצאו כי לחוסר ביטחון עצמי ולחוסר אמון בזולת יש תפקיד מרכזי בהתפתחות הפרעת או סי די.
“אני לא בוטח באנשים אחרים כשהם אומרים לי שהם נעלו את הדלת עבורי ואני גם לא סומך על עצמי”.

אם מחשבה מוזרה צצה במוחם של אנשים רגילים, הם ידאגו לבטל אותה, תוך זמן קצר. לעומת זאת, בקרב אנשים הסובלים מחוסר ביטחון עצמי או מהיעדר קבלה עצמית, המחשבה עלולה להפוך לטורדנית ואובססיבית.
כאשר אדם הסובל מאו סי די מתחיל לפתח הערכה עצמית ומוכן לקבל את עצמו באהבה, הוא יוכל גם להתחיל לשבור את מעגל הקסמים שנכנס אליו.

טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי


הפרעת או סי די, פעמים רבות, משבשת את איכות החיים ופוגעת באופן ניכר בתפקוד התקין של החולה (בבית, בסביבת העבודה, באירועים ועוד)
הבשורה הטובה היא שיש דרך לטפל בה ולמגר אותה – טיפול CBT הוביל לפריצת דרך בכל מה שקשור לתהליך ההחלמה מאו סי די.
מדובר בטיפול פרו אקטיבי, במסגרתו המטפל והמטופל מזהים ביחד את המחשבות הטורדניות והבלתי רציונאליות עם דפוסי ההתנהגות הנלווים להם ויוצרים טקטיקות פרקטיות להתמודדות עם הבעיה, הלכה למעשה.

תכנית הטיפול כוללת טיפול בחשיפה ומניעת תגובה (ERP) –

  • שלב החשיפה – השלב של החשיפה כולל הכנת רשימה (בשיתוף פעולה עם המטופל) של התסמינים מהם סובל החולה וחשיפה הדרגתית, מתונה (ולעיתים גם דמיונית) לסיטואציות המעוררות מחשבות שליליות וחרדות. המטרה בשלב הזה היא להפחית את רמת החרדה, על ידי הסתגלות והרגלה הדרגתית לסיטואציות שעוררו אותה. המטופל מקבל, על פי הקצב האישי שלו, “שיעורי בית” להתמודדות יעילה עם הסיטואציות גם מחוץ לחדר הטיפולים.
  • מניעת תגובה – שלב זה מתייחס להתנהגות הכפייתית של המטופל. מטרתו ללמד אותו איך להתנגד לצורך בביצוע פעילויות טקסיות (ולא מועילות), עד להיעלמותן המוחלטת.

טיפול CBT נחשב גם יעיל ביותר בהתמודדות עם חוסר ביטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה שעלולים לגרום (או לעורר) תסמיני הפרעת או סי די.

 ocd-survey



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הקשר בין OCD לחוסר ביטחון עצמי
עוד >>

אגורפוביה – למה דווקא טיפול CBT?

אין תגובות

אגורפוביה הינה הפרעה נפשית, המאופיינת בחרדה קיצונית מהימצאות במקומות ציבוריים ו/או הומי אדם.
אנשים הסובלים מההפרעה, עלולים לפתח חרדה מנסיעה בתחבורה ציבורית או מכניסה לחנויות, מסעדות, בתי קולנוע, מעליות וכו’.
החרדה הזו נובעת, למעשה, מפחד בסיסי – הפחד להיות במקום שקשה לצאת ממנו בקלות ושהעזרה בו אינה זמינה ומיידית.
במקרים רבים האגורפוביה מתפתחת בעקבות התקפי פאניקה שהתעוררו במקום ציבורי מסוים. כך למשל, אם אדם חווה התקף פאניקה תוך כדי נסיעה ברכבת, הוא עלול לפתח חרדה מנסיעה חוזרת בתחבורה ציבורית.
אמנם ההפרעה הזו מופיעה בטווח רחב של עוצמות, אך במרבית המקרים היא פוגמת באיכות החיים ובתפקוד התקין של החולה.

אגורפוביה – נתונים סטטיסטיים:

שכיחות ההפרעה באוכלוסייה נעה בין כשני אחוזים עד שישה אחוזים, כאשר הגילאים השכיחים הם 35 – 25. עוד מראים הנתונים כי ההפרעה שכיחה יותר בקרב נשים (ההערכה היא ששיעור ההפרעה בקרב נשים גבוה פי שניים).

אגורפוביה – תסמינים:

כאמור, טווח התסמינים של ההפרעה משתנה מחולה לחולה:

  • במקרים של אגורפוביה מתונה יפתח החולה חרדה בכל יציאה מהבית לבד ואילו במקרים של אגורפוביה קיצונית הוא יימנע לחלוטין מיציאה למקומות ציבוריים
  • בקרב חולים מסוימים ההימנעות הינה נקודתית (הימנעות מנסיעה ברכבת או כניסה לקניון) ובקרב חולים אחרים ההימנעות היא כללית.
  • הסובלים מאגורפוביה עלולים לחוש חרדה משניים (או יותר) מהמצבים הבאים: הימצאות במקום הומה אדם, הימצאות במקום ציבורי, נסיעה לבד או נסיעה למקום המרוחק מהבית.
  • אחוז גבוה מהאנשים הסובלים מאגורפוביה לוקים בהפרעות נפשיות נוספות, כדוגמת דיכאון ואו.סי.די (הפרעה טורדנית כפייתית).
  • אנשים הסובלים מההפרעה חווים תסמינים פיזיים המאפיינים חרדה ו/או התקף פאניקה: זיעה קרה, דופק מהיר, כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש, סחרחורות, רעידות, קשיי נשימה, כאבי חזה ועוד.

אגורפוביה – טיפול CBT:

אנשים הלוקים באגורפוביה נמנעים מלהגיע למקומות, המעוררים בהם חרדות.
מעגל ההימנעות הזה מחריף את הבעיה ופוגע באופן ניכר באיכות חייהם.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הינו הטיפול היעיל ביותר למגוון הפרעות נפשיות, כולל אגורפוביה, כיוון שהוא מאפשר לחולה לשנות דרכי חשיבה שגויים, רגשות שליליים ודפוסי התנהגות בלתי רציונאליים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מבוסס על הרעיון שדרכי חשיבה מסוימות עלולות לעורר חרדות, פוביות והתקפי פאניקה. המטרה היא לסייע למטופל לזהות את דפוסי החשיבה הבלתי רציונאליים, שמעוררים את החרדה ולהחליפן במחשבות מועילות ומציאותיות יותר.
  • טיפול התנהגותי – בשלב הטיפול ההתנהגותי מסייעים למטופל להחליף את דפוסי ההתנהגות השליליים (של הימנעות ממקומות ציבוריים) בדפוסי התנהגות ריאליים ומועילים. השינוי מתבצע באמצעות חשיפה הדרגתית ומבוקרת לסיטואציות מעוררות חרדה. לדוגמה – צעד ראשון יכול להיות הליכה קצרה מחוץ לבית (בליווי ובתמיכה מקצועית של המטפל), לאחר מכן, הליכה ארוכה יותר ובהדרגה, כניסה לחנות או למקום ציבורי אחר.
    הטכניקות הנרכשות בשלב הזה תאפשרנה למטופל להתמודד בהצלחה עם החרדה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה. באמצעותו ניתן להתגבר על האגורפוביה ולאמץ אורח חיים בריא ואיכותי יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)אגורפוביה – למה דווקא טיפול CBT?
עוד >>

עונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?

אין תגובות

“חופשה” ו”חרדה”,  לכאורה נתפסות כמילים מנוגדות. הרי מטרת החופשה להעניק לנו שלווה ולעזור לנו להתנתק (לתקופה מסוימת) מטרדות השגרה היום יומיים.
מסתבר כי חופשה או טיול חלומי עלולים לגרום לחרדה ולהתקפי פאניקה בקרב אנשים מסוימים.

חרדת חופשות – איך היא מתפתחת?
אדם בעל נטייה להפרעות חרדה עלול להיות טרוד במחשבות שליליות וקטסטרופליות גם לגבי חופשות וטיולים.
ניכר כי החרדה מחופשות באה לידי ביטוי בעיקר בטיסות לחו”ל, ליעדים לא מוכרים (אך לא רק)
החרדה נובעת ממחשבות אובססיביות וטורדניות לגבי דברים שעלולים להתרחש במהלך החופשה “המאיימת”:

  • חרדת טיסה – הפרעת החרדה עלולה להתפתח כתוצאה ממחשבות שליליות לגבי אסון או תאונה מחרידה שעלולה להתרחש בזמן הטיסה ליעד המיוחל. בקרב אנשים מסוימים עלולה להתפתח חרדה מוקצנת שמא יעלו בטעות על הטיסה הלא נכונה (כתוצאה מחוסר התמצאות בשדה התעופה) וינחתו ביעד עוין.
  • הפחד להיות רחוק מהבית – אנשים הסובלים מחרדה מרגישים מאוימים כשהם נמצאים רחוק מהטריטוריה האישית והמוגנת שלהם – רחוקים מהילדים, מהחברים, מהעמיתים לעבודה, מחיות המחמד וכו’. תחושת אי הוודאות וחוסר הביטחון גורמים להתקפי פאניקה.
  • פחד משוד או גניבה – אמנם במקומות מסוימים נדרשים התיירים לפקוח עין ולשמור על חפציהם האישיים בשל החשש לגניבה, אך הסבירות למקרה היא עדיין נמוכה ואין סיבה ממשית להימנע מחופשה בגלל זה.
  • פחד לאבד את המטען – אנשים מסוימים עלולים לפחד, מבעוד מועד, שהמטען האישי שלהם ילך לאיבוד בטיסה וישבש את חופשתם.

מובן שההסתברות לכל התרחישים הנ”ל נמוכה, מה גם שמדובר בדברים שעלולים לקרות לנו בקרבת הבית.

סימפטומי חרדה:
פחד מחופשות ומטיולים עלול לעורר סימפטומי חרדה פיזיולוגיים: רעידות בגוף, דופק מואץ, הזעה קרה, כאבי ראש, כאבי בטן, בעיות במערכת העיכול, בחילות, סיוטים בלילה ועוד. במקרים קיצוניים, אנשים עם חרדת חופשות, עלולים להימנע מנסיעות

טיפול בחרדות:
מעגל ההימנעות רק מחריף את הבעיה ולא פותר אותה.
אחרי הכל, כולנו זקוקים לחופשה (בארץ או בחו”ל) כדי לאסוף כוחות ולחזור לשגרה בהרגשה טובה ונינוחה יותר.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נמצא יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדות חופשה בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והטורדניות לגבי טיולים וחופשות והחלפתן במחשבות ריאליות ורציונאליות יותר. שכן, הפרעות החרדה מתפתחות כתוצאה ממחשבות שליליות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מאפשר חשיפה הדרגתית ומבוקרת למצבים שנתפסים כמאיימים בעיני המטופל, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.
    תכנון לוגיסטי מוקפד של החופשה ואיסוף מידע לגבי היעד הנכסף יאפשרו להתמודד טוב יותר עם חוסר הוודאות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה וכדאי להיעזר בו, מבעוד מועד, כדי להבטיח חופשה שלווה, רגועה ומהנה.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)עונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?
עוד >>