הקשר בין הפרעות אכילה לבעיות חברתיות

אין תגובות

הפרעת אכילה מוגדרת כבעיה נפשית הגורמת לפגיעה משמעותית בדפוסי התנהגות הקשורים לאכילה (אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית ועוד). אמנם מדובר בהפרעה רב סיבתית המורכבת משילוב של משתנים גנטיים, התנהגותיים וסביבתיים, אך מסתבר שלמרכיב החברתי – רגשי יש השפעה ניכרת ואף הרסנית.

מחקרים שבוצעו בתחום, מצאו קשר בין חרדה חברתית לבין התפתחות של הפרעות אכילה.
על פי נתונים סטטיסטיים ממחקר שפורסם בעיתון אמריקאי המתמחה בפסיכיאטריה, כשני שליש מהנבדקים שסבלו מהפרעות אכילה כלשהן, סבלו גם מהפרעות חרדה. כמו כן, הראו הנתונים כי אנשים הסובלים מחרדה או דיכאון, נוטים יותר לפתח הפרעות אכילה.

כך למשל, אנשים הסובלים מהפרעת אכילה, מדווחים במקרים רבים כי החרדה שלהם מתמקדת, בדרך כלל, בפחד מפני ביקורת או השפלה, שמקורן בסיטואציות חברתיות וציבוריות. לרוב, הם חוששים שישפטו אותם על פי הגזרה, המשקל או אפילו על פי דפוסי האכילה שלהם (כמה הם אוכלים, איך הם אוכלים וכו’).

לדוגמה –  אנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה חוששים שהחברה תשפוט אותם בגלל משקל עודף או אכילה מרובה ולכן נוטים לפתח טקסי אכילה חריגים, כגון חיתוך המזון לחתיכות קטנות, האטה בקצב האכילה, הסטת המזון בצלחת ועוד.

בהקשר הזה, חשוב לציין כי הפחד או ההימנעות מאכילה בציבור מהווים סימפטום שכיח הן בקרב אנשים הסובלים מהפרעות אכילה והן בקרב אנשים הסובלים מחרדה חברתית, אך יחד עם זאת, הבסיס להתנהגות החריגה שונה בתכלית.
אנשים עם פוביה חברתית, חוששים מאכילה בציבור כחלק בלתי נפרד ממגוון רחב של פחדים חברתיים (הפחד שאנשים אחרים יבחינו בתסמיני החרדה שלהם – ידיים רועדות, מזון שנשפך וכו’). לעומת זאת, אנשים הסובלים מהפרעות אכילה, נוטים לדווח על חרדה מסיטואציות חברתיות שונות, מעבר לאכילה בפומבי.
הגבלת המזון וההתבודדות החברתית מעניקות להם תחושת שליטה בחרדה.

טיפול בהפרעות אכילה – טיפול קוגניטיבי התנהגותי:

לצערנו, הלחץ החברתי והתרבותי בחברה המערבית, המציג את הרזון והמראה השרירי כאידיאל היופי, גורם להתפתחות חרדה חברתית והפרעות אכילה, בעיקר בקרב בני נוער.
טיפול בבולמיה, באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות, הכרחי, מבעוד מועד, על מנת למנוע נזקים נפשיים ופיזיים הרסניים ובלתי הפיכים.
כיוון שמקורן של הפרעות חברתיות ובעיות אכילה, הן במחשבות שליליות ומעוותות לגבי דימוי גופני והערכה עצמית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) עשוי לסייע.

טיפול בהפרעות אכילה באמצעות CBT מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות הטורדניות, שגרמו לדימוי גופני נמוך ולהערכה עצמית נמוכה והחלפתן במחשבות חיוביות וריאליות.
  • טיפול התנהגותי – מטרת הטיפול ההתנהגותי היא להקנות למטופל הרגלי אכילה נכונים ומבוקרים ולאפשר לו חשיפה הדרגתית לסיטואציות המעוררות חרדה חברתית ובעיות אכילה, עד להיעלמות מוחלטת של הסימפטומים הבעייתיים.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הקשר בין הפרעות אכילה לבעיות חברתיות
עוד >>

הפרעות אכילה אצל ספורטאים

אין תגובות

ספורטאים מקצועיים נוטים להיות תחרותיים ובעלי משמעת עצמית גבוהה כדי להצטיין בענף, בו הם עוסקים. השילוב של מאפייני האישיות הללו עם הציפיות הגבוהות של המאמנים ו/או חברי הקבוצה הופכים אותם לקבוצת סיכון מיוחדת לפיתוח הפרעות אכילה. מדובר בעיקר בענפי ספורט אסתטיים, המדגישים את המראה החיצוני או לחילופין ענפי ספורט, בהם חשובה המהירות, הזריזות והקלילות: 

התעמלות קרקע (הסרט הדוקומנטרי על המתעמלת נדיה קומנצ’י, שנאלצה להתמודד עם הפרעות אכילה, ממחיש את התופעה), בלט, מחול, החלקה אומנותית על הקרח, ריצה ושחייה

הפרעות אכילה נמצאות על רצף שנע בין אכילה נורמאלית לבין הפרעות אכילה קשות (בולמיה, אנורקסיה ואכילה כפייתית). מעבר לעובדה שהרגלי אכילה לקויים פוגעים בהישגים ובביצועים, הם גם עלולים לגרום לנזקים בריאותיים ונפשיים בלתי הפיכים. לכן, טיפול בהפרעות אכילה, מבעוד מועד, הכרחי וחיוני. אין הכוונה רק לטיפול בבולמיה או אנורקסיה, שכן, גם הפרעות אכילה פחות קיצוניות הנמצאות על הרצף, יגרמו לנזק בריאותי, לדיכאון, לדימוי גוף שלילי ועוד.

מדוע ספורטאים נמצאים בקבוצת סיכון לפיתוח הפרעות אכילה?

  • משטר תזונה קפדני – ספורטאים רבים מתאמצים לשמור על משטר תזונה קפדני במקביל לתכנית אימונים אינטנסיבית. הבעיה היא שניתן להתמיד במשטר הקפדני הזה רק לתקופה מוגבלת והוא עלול בסופו של דבר להוביל לסיטואציה של “חוסר שליטה” בכל מה שקשור לאכילה
  • לחץ חברתי – לצערנו, הלחץ החברתי מכתיב סטריאוטיפים על איך ספורטאי (ובעיקר ספורטאית) צריך להיראות. מסיבה זו, ספורטאיות בענפים תחרותיים נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר לפתח הפרעות אכילה. החברה מצפה מהן להיראות סלבריטאיות ולייצג את אידיאל היופי הנשי.
  • לחץ מאמנים – גם המאמן האישי או הקבוצתי עלול להפעיל לחץ לגבי המשקל הרצוי, כתנאי להצלחה.

להפרעות אכילה בקרב ספורטאים עלולות להיות השלכות מזיקות וארוכות טווח:

  • אל ווסת (הפסקת המחזור החודשי)
  • אוסטיאופורוזיס (אובדן צפיפות עצם) – ספורטאים רבים טועים לחשוב שהם לא נמצאים בקבוצת סיכון  לאוסטיאופורוזיס, בשל העובדה שפעילות גופנית מחזקת את העצם. יחד עם זאת, מחקרים מראים שפעילות גופנית בלבד אינה מונעת איבוד צפיפות עצם. הפרעות אכילה קיצוניות עלולות לגרום להפסקת הווסת וכפועל יוצא מכך לגרום לנזק בלתי הפיך בצפיפות העצם.
  • דיכאון
  • הערכה עצמית נמוכה ודימוי גוף מעוות

טיפול בהפרעות אכילה בקרב ספורטאים:


לעיתים קרובות, קשה לזהות הפרעות אכילה בקרב ספורטאים, כיוון שהם דואגים להסתיר את זה תחת מסווה של “משטר אימונים קפדני”. לכן, חשוב לשים לב לסימני אזהרה: פעילות גופנית מוגזמת, עיסוק יתר באוכל ובמשקל, שימוש בחומר משלשל, “טיולים” לשירותים במהלך הארוחות או לאחר סיומן ועוד.

הסימפטומים אשר יופיעו בקרב ספורטאים עם הפרעות אכילה יכללו לעיתים מחשבות טורדניות חלק ניכר מהיום בנושאי האכילה והספורט, ותחושת פרפקציוניזם שמשתלטת על הספורטאי כיוון שהוא חושש שלא יגיע לאותן תוצאות במידה ולא יהיה פרפקציוניסט, גם כאשר המחשבות הללו מוגזמות או גורמות לחוסר שקט.

טיפול בהפרעות אכילה בכלל וטיפול באנורקסיה בפרט באמצעות CBT נחשב לאפקטיבי ובעל הצלחה מוכחת.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – כיוון שהפרעות אכילה מתפתחות מדפוסי חשיבה מעוותים לגבי נושא תזונה ומשקל גוף, השלב הראשון יהיה לזהות אותם ולהחליפם בחשיבה ריאלית ותואמת מציאות שגם תשפר את הדימוי העצמי והגופני של המטופל.
  • טיפול התנהגותי – מטרתו להחליף דפוסי אכילה לקויים בדפוסי אכילה נכונים ובריאים יותר.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הפרעות אכילה אצל ספורטאים
עוד >>

חרדה מג’וקים במקום העבודה

אין תגובות

חרדה מג’וקים  נראית לכאורה בלתי מוצדקת ולא ראויה להתייחסות מעמיקה ויסודית. שכן, מדובר בחרקים, שאינם מהווים סכנה ממשית. אין להם ארס, הם לא נושכים ואפילו לא מאיימים עלינו בעקיצה טורדנית.

אך העובדה המוכחת היא שלפחות 11% מכלל האוכלוסייה סובלים מחרדה מג’וקים בפרט ומפוביה מחרקים בכלל.

בחרדה מג’וקים, בשונה מחרדות מצביות אחרות (חרדת טיסה, חרדת נהיגה, חרדה ממעליות וכו’) רגשות פחד וגועל מתערבבים זה בזה ויוצרים פוביה ורתיעה.
בעוד שהפחד מכין את הגוף להתמודדות עם איום וסכנה חיצונית, תחושת הגועל מאותת שנשקפת לנו סכנה שמקורה בפגיעה פנימית זיהומית (ג’וקים מגיעים מהביוב ולכן מקשרים אותם באופן אוטומטי ללכלוך, זיהום ומחלות).

כיוון שמדובר בפחד כרוני, קיצוני ובלתי רציונאלי, חרדה מגו’קים במקום העבודה פוגעת באיכות חייו של העובד, בתפקודו התקין ובסביבתו. התקפי חרדה המופיעים בכל פעם שהוא יפגוש ג’וק (או יחשוב שהוא עומד לפגוש ג’וק) במסדרון, במעלית או במשרד, יגרמו לו להגיב באופן קיצוני ומוגזם – בריחה מהמקום, צעקות, ריסוס בצורה מוגזמת ועוד. תגובות אלו משבשות באופן משמעותי את איכות החיים במקום העבודה (ובכלל), פוגעות בתפוקות ובאיכות ביצוע המטלות, ולכן אסור להקל בהן ראש.

התקפי חרדה מג’וקים – סימפטומים:

מרבית התסמינים של פוביה מגו’קים זהים לתסמינים המאפיינים חרדות מסוגים אחרים, כאשר הגוף מגיב כאילו הוא בסכנת חיים ממשית:

  • הזעת יתר
  • דופק מואץ
  • נשימה מואצת
  • בחילות (המופיעות גם עקב תחושת הגועל מגו’קים)
  • רעידות בגוף
  • סחרחורת

 

חרדה מג’וקים – גורמים:

חוקרים רבים סבורים שקיים הסבר אבולוציוני לחרדה מג’וקים ומחרקים בכלל, הנעוץ בעובדה שבעבר הם היו ארסיים ומסוכנים. מדוע אם כן, חלק מהאנשים אינם נרתעים מהחרקים הבלתי אטרקטיביים הללו וחלקם מרגישים שהם מאיימים על חייהם ועל שלוותם? ההסבר נעוץ בעובדה שלסביבת האדם יש תפקיד חשוב בעיצוב חרדה מחרקים ומג’וקים. כך למשל, אם ההורים (או דמות אחרת בעלת השפעה) משדרים חרדה מג’וקים ליד ילדיהם, סביר להניח שגם הם יפתחו את הפוביה המעיקה והטורדנית הזו. יש גם חוקרים הסבורים כי פוביה מגו’קים עוברת בתורשה.

חרדה מג’וקים – טיפול CBT:

טיפול בחרדות בכלל ובפוביה מג’וקים בפרט באמצעות CBT, הינה אפקטיבית ובעלת אחוזי הצלחה גבוהים ומרשימים ביותר. מטרת הטיפול היא להעניק למטופל כלים שיאפשרו לו להתעמת עם פחדיו מג’וקים, להתגבר עליהם ולשפר את ההתנהלות והתפקוד במקום העבודה ובבית.

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  •     טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות הטורדניות, המעוררות את הרגשות השליליים כלפי גו’קים והחלפתם במחשבות ריאליות, חיוביות ותואמות למציאות.
  •     טיפול התנהגותי – המתמקד ברכישת טכניקות להתמודדות מעשית עם חרדה מג’וקים ובשינוי דפוסי התנהגות לא מועילים במקום העבודה.
    חשוב לציין כי החשיפה מתבצעת באופן הדרגתי ובהתאם לקצב ולצרכיו האישיים והייחודיים של המטופל.

אין ספק כי חרדה מגו’קים במקום העבודה פוגעת באיכות החיים ובתפקוד התקין של החולה. הבשורה הטובה היא שטיפול קוגניטיבי התנהגותי תכליתי, מכוון מטרה וקצר מועד יאפשר לו להתגבר על הסימפטומים ולשפר את איכות חייו באופן ניכר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)חרדה מג’וקים במקום העבודה
עוד >>

פחד קהל במקום העבודה

4 c תגובות

פחד קהל נחשב לפחד הנפוץ ביותר באוכלוסייה. על פי נתונים סטטיסטיים, למעלה מ- 30% מהאנשים סובלים, במידה כזו או אחרת, מפחד קהל, כאשר אצל חלקם, הפחד מוגבל לעמידה מול קהל בלבד ואילו אצל אחרים הוא חלק מחרדה חברתית, שבאה לידי ביטוי בתחומים נוספים (השתתפות באירועים, אינטראקציה עם אנשים זרים וכו’).

ראוי לציין כי המושג “פחד קהל” הינו סובייקטיבי ומשתנה מאדם לאדם. בעוד שיש אנשים הסובלים מחרדה חברתית כתוצאה מאינטראקציה עם שני אנשים בלבד, ישנם אנשים שמפתחים פחד קהל רק כשהם נדרשים להרצות באולמות הומי אדם.

פחד קהל במקום העבודה עלול לפגום בתפקוד התקין של העובד ולמנוע ממנו להתקדם ולטפס בסולם הדרגות.
אנשים הסובלים מחרדה חברתית ברמה גבוהה, יימנעו מהצעות עבודה הכרוכות בהצגת פרזנטציות ודיבור מול קהל. פעמים רבות, שלבי המיון, הכוללים השתתפות במרכז ההערכה יהוו עבורם מחסום לקבלה למקומות עבודה רצויים.
במקרים כאלו, טיפול בחרדה הכרחי להתמודדות טובה ויעילה עם סיטואציות, המעוררות פחד קהל.

פחד קהל – סימפטומים:

  • הזעת יתר בגוף ובידיים
  • גלי חום
  • דופק מואץ
  • רעידות בגוף (וברגליים)
  • בחילות
  • הסמקה
  • גמגום
  • קשיי ריכוז, בלק – אאוט ובלבול


ככלל, אנשים עם נטייה לפרפקציוניזם ולביקורת עצמית גבוהה, עלולים לסבול מחרדה חברתית ומפחד קהל. השאיפה להציג נאום או פרזנטציה בצורה מדויקת ומושלמת והחשש שלא יצליחו לענות על שאלות כראוי, מעלה את מפלס החרדה וגורם לרגשות שליליים.
גם החשש שאנשים יזהו את הסימפטומים הנלווים לחרדה, תורם להגברת הפחד.

טיפול בפחד קהל בעבודה:

הכנה יסודית ומעמיקה לקראת הנאום ו/או הצגת פרזנטציה הינה המפתח להתמודדות יעילה ומוצלחת עם פחד קהל:

  • חשוב לתכנן בקפידה את המצגת, בכל שלביה, כולל פתיחה וסיום, ולתרגל את הצגתה. (אפשר להתאמן גם מול המראה).
  • מומלץ להתמקד, תוך כדי ההרצאה, בפרצופים המוכרים ובאנשים תומכים (עמיתים, מכרים וכו’)
  • חשוב להרגיש תחושת ביטחון לגבי הידע האישי והמקצועי הרלוונטי להרצאה
  • כדי ליצור עניין, מומלץ להעביר מסר בסיפור רלוונטי למצגת (לאנשים קל יותר לזכור סיפורים עם מוסר השכל).
  • תרגולי נשימה לפני המצגת ונשימות עמוקות במצבים של לחץ, מסייעים להתמודדות עם חרדה חברתית ופחד קהל.

טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי

טיפול CBT נחשב לכלי אפקטיבי לטיפול בחרדה בכלל ולטיפול בפחד קהל במקום העבודה בפרט.
כיוון שמדובר בטיפול תכליתי ומכוון סימפטומים, הוא מאפשר להתגבר על מכשולים במקום עבודה בפרק זמן קצר.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות המובילות לרגשות השליליים הקשורים בחוויית העמידה מול קהל, ובהחלפתם במחשבות חיוביות, התואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי המתמקד בתרגול חשיפה לסיטואציות של עמידה מול קהל באופן הדרגתי ובהתאם לקצב האישי של המטופל (עבודה מול מצלמת וידיאו במטרה לזהות דפוסי התנהגות לא תואמים וכו’). במהלך הטיפול רוכש המטופל טכניקות הרפיה להתמודדות עם סימפטומים מעוררי חרדה (נשימה נכונה, הרפיית השרירים באזור השפתיים וכו’)

אין ספק כי חרדה חברתית ופחד קהל פוגעים באיכות החיים ובסיכויי ההצלחה במקום העבודה. הבשורה הטובה היא שניתן להתגבר על ההפרעה ועל הסימפטומים הנלווים לה, באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי מכוון מטרה וקצר מועד.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)פחד קהל במקום העבודה
עוד >>