חרדה מג’וקים במקום העבודה

אין תגובות

חרדה מג’וקים  נראית לכאורה בלתי מוצדקת ולא ראויה להתייחסות מעמיקה ויסודית. שכן, מדובר בחרקים, שאינם מהווים סכנה ממשית. אין להם ארס, הם לא נושכים ואפילו לא מאיימים עלינו בעקיצה טורדנית.

אך העובדה המוכחת היא שלפחות 11% מכלל האוכלוסייה סובלים מחרדה מג’וקים בפרט ומפוביה מחרקים בכלל.

בחרדה מג’וקים, בשונה מחרדות מצביות אחרות (חרדת טיסה, חרדת נהיגה, חרדה ממעליות וכו’) רגשות פחד וגועל מתערבבים זה בזה ויוצרים פוביה ורתיעה.
בעוד שהפחד מכין את הגוף להתמודדות עם איום וסכנה חיצונית, תחושת הגועל מאותת שנשקפת לנו סכנה שמקורה בפגיעה פנימית זיהומית (ג’וקים מגיעים מהביוב ולכן מקשרים אותם באופן אוטומטי ללכלוך, זיהום ומחלות).

כיוון שמדובר בפחד כרוני, קיצוני ובלתי רציונאלי, חרדה מגו’קים במקום העבודה פוגעת באיכות חייו של העובד, בתפקודו התקין ובסביבתו. התקפי חרדה המופיעים בכל פעם שהוא יפגוש ג’וק (או יחשוב שהוא עומד לפגוש ג’וק) במסדרון, במעלית או במשרד, יגרמו לו להגיב באופן קיצוני ומוגזם – בריחה מהמקום, צעקות, ריסוס בצורה מוגזמת ועוד. תגובות אלו משבשות באופן משמעותי את איכות החיים במקום העבודה (ובכלל), פוגעות בתפוקות ובאיכות ביצוע המטלות, ולכן אסור להקל בהן ראש.

התקפי חרדה מג’וקים – סימפטומים:

מרבית התסמינים של פוביה מגו’קים זהים לתסמינים המאפיינים חרדות מסוגים אחרים, כאשר הגוף מגיב כאילו הוא בסכנת חיים ממשית:

  • הזעת יתר
  • דופק מואץ
  • נשימה מואצת
  • בחילות (המופיעות גם עקב תחושת הגועל מגו’קים)
  • רעידות בגוף
  • סחרחורת

 

חרדה מג’וקים – גורמים:

חוקרים רבים סבורים שקיים הסבר אבולוציוני לחרדה מג’וקים ומחרקים בכלל, הנעוץ בעובדה שבעבר הם היו ארסיים ומסוכנים. מדוע אם כן, חלק מהאנשים אינם נרתעים מהחרקים הבלתי אטרקטיביים הללו וחלקם מרגישים שהם מאיימים על חייהם ועל שלוותם? ההסבר נעוץ בעובדה שלסביבת האדם יש תפקיד חשוב בעיצוב חרדה מחרקים ומג’וקים. כך למשל, אם ההורים (או דמות אחרת בעלת השפעה) משדרים חרדה מג’וקים ליד ילדיהם, סביר להניח שגם הם יפתחו את הפוביה המעיקה והטורדנית הזו. יש גם חוקרים הסבורים כי פוביה מגו’קים עוברת בתורשה.

חרדה מג’וקים – טיפול CBT:

טיפול בחרדות בכלל ובפוביה מג’וקים בפרט באמצעות CBT, הינה אפקטיבית ובעלת אחוזי הצלחה גבוהים ומרשימים ביותר. מטרת הטיפול היא להעניק למטופל כלים שיאפשרו לו להתעמת עם פחדיו מג’וקים, להתגבר עליהם ולשפר את ההתנהלות והתפקוד במקום העבודה ובבית.

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  •     טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות הטורדניות, המעוררות את הרגשות השליליים כלפי גו’קים והחלפתם במחשבות ריאליות, חיוביות ותואמות למציאות.
  •     טיפול התנהגותי – המתמקד ברכישת טכניקות להתמודדות מעשית עם חרדה מג’וקים ובשינוי דפוסי התנהגות לא מועילים במקום העבודה.
    חשוב לציין כי החשיפה מתבצעת באופן הדרגתי ובהתאם לקצב ולצרכיו האישיים והייחודיים של המטופל.

אין ספק כי חרדה מגו’קים במקום העבודה פוגעת באיכות החיים ובתפקוד התקין של החולה. הבשורה הטובה היא שטיפול קוגניטיבי התנהגותי תכליתי, מכוון מטרה וקצר מועד יאפשר לו להתגבר על הסימפטומים ולשפר את איכות חייו באופן ניכר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)

דר’ אוהד הרשקוביץ הינו פסיכולוג המתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), ומטפל בפתח תקווה. פניות בטלפון 03-9411808 או לחלופין בקרו בפרופיל שלו וקבעו פגישה כאן: http://bit.ly/dr_ohad

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)חרדה מג’וקים במקום העבודה

פוסטים דומים

כתיבת תגובה