ניהול כעסים – כיצד מתמודדים עם הכעס במצבי חיים שונים?

אין תגובות

האם כל דבר קטן מכעיס אותך?

האם אתה נוהג להפנות את הזעם כלפי האנשים הקרובים אליך?

מרגיש שהתקפי הכעס יוצאים מכלל שליטה וגורמים לך רגשות חרטה?

אם ענית בחיוב על השאלות הללו, קרוב לוודאי כי  אינך יודע לנהל את הכעסים באופן רגוע, אסרטיבי ופרודוקטיבי יותר.

ניהול כעסים חיוני הן לאוכלוסיית המבוגרים והן לאוכלוסיית הילדים בבניית מערכות יחסים חברתיות תקינות ובשמירה על אורח חיים בריא, תקין ומאוזן יותר.

מהם הגורמים להתקפי כעס?

  • התקפי זעם עלולים להיווצר כתוצאה מגורמים פיזיולוגיים. לדוגמה – שינויים הורמונאליים בקרב אישה הרה או אישה בתקופת גיל המעבר, עלולים לעורר התקפי כעס חוזרים ונשנים.
  • גם שינויים סביבתיים מאתגרים (שאין לנו שליטה עליהם) עלולים ליצור או לעורר תגובות כעס – מצב ביטחוני או כלכלי מעורער, שינויי מזג אוויר, פקקי תנועה ועוד.
  • אובדן שליטה עצמית ותגובת כעס עלולים להתרחש כשמישהו לא מצליח לממש את הציפיות שלו
  • ישנם אנשים המייחסים את התפרצויות הכעס שלהם לכוח ומשתמשים בו כאמצעי מגננה בזמן ריב.
  • פעמים רבות מגלים התקפי כעס בקרב אדם שעבר טראומה אישית, התעללות, הזנחה או דחייה.

התפרצויות כעס מופיעות אצל אנשים שונים בוריאציות שונות – חלקם מגיבים בתוקפנות מילולית ו/או פיזית, בקרב אנשים מסוימים הכעס נמשך תקופה ארוכה, אצל אחרים הוא מתלקח בעוצמה גדולה לטווח קצר ויש כאלה שגם משאירים את הכעס בפנים ומדחיקים אותו לאורך זמן.

כך או כך, כשתגובות הכעס הן בלתי נשלטות ובלתי פרופורציונאליות הן גורמות לפגיעה בתפקוד התקין ובאיכות החיים של החולה ושל סביבתו הקרובה.

ניהול כעסיםטיפול קוגניטיבי התנהגותי:

מחקרים שבוצעו בתחום הוכיחו את הצלחתו של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) בניהול כעסים באופן פרודוקטיבי
בבסיס שיטת הטיפול עומדת ההנחה כי תגובות כעס בלתי נשלטות הן תולדה של רגשות שליליים (קנאה, פחד, בושה, תסכול וכו’) ומחשבות בלתי רציונאליות.
שינוי בדרכי החשיבה ובדפוסי ההתנהגות יאפשר התמודדות יעילה הן עם גורם הבעיה והן עם הסימפטומים הנלווים לה.

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות המעוררות התקפי זעם והחלפתם במחשבות חיוביות וריאליות יותר.
  • טיפול התנהגותי – בשלב זה מקבל המטופל כלים וטכניקות שיאפשרו לו לנהל את רגשותיו ולווסת אותם. במהלך הטיפול הוא רוכש דפוסי התנהגות מועילים ומיטיבים ולומד להשתמש בטכניקות הרפיה והרגעה במצבים מעוררי תסכול. חשוב לציין כי החשיפה לסיטואציות המעוררות תסכול וכעס הינה הדרגתית ומבוקרת, בהתאם לצרכיו הייחודיים והדינאמיים של כל מטופל ומטופל.

תגובות כעס קיצוניות גורמות לפגיעה בכל תחומי החיים – בריאות, עבודה, יחסים בינאישיים, אינטראקציה חברתית ועוד.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי לניהול כעסים הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)ניהול כעסים – כיצד מתמודדים עם הכעס במצבי חיים שונים?
עוד >>

כיצד בוחרים מטפל CBT מתאים?

אין תגובות

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב, כיום, לטיפול האפקטיבי ביותר להתמודדות עם הפרעות חרדה ודיכאון מסוגים שונים, פוסט טראומה (PTSD), הפרעה אובססיבית כפייתית (OCD), בעיות ביטחון ודימוי עצמי, הפרעות שינה ואכילה ועוד.

בחירת המטפל הראוי והנכון הינה חיונית ביותר לטיפול יעיל ומוצלח.

במאמר הבא נציג בפניכם טיפים חשובים לבחירת מטפל CBT מתאים:

  • הכשרה ותואר – חשוב לציין כי תחום ה- CBT מאוד פרוץ ולכן חשוב לבחון ביסודיות את ההכשרה האקדמאית והמקצועית של המטפל ולא לסמוך על כל פסיכולוג הטוען כי הוא מתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
    מומלץ לבחור במטפל בעל תואר שני בתחום הטיפולי (פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, עבודה סוציאלית קלינית) שעבר הכשרה פורמאלית בטיפול CBT.
    הכשרה פורמאלית כוללת תואר שני בטיפול CBT (לדוגמה פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית) או לחילופין לימודי המשך לאחר תואר שני.
    כך למשל, ניתן לקבל בארץ הכשרה מוכרת על ידי איט”ה (האגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי), הטומנת בחובה שנתיים לימודים, התמחות והדרכה ספציפית וממוקדת בתחום של טיפול CBT.
  • וותק ומקצועיות – רצוי לבחור במכון מקצועי, בעל מוניטין ומוביל, המחזיק באמתחתו מטפלים אמינים, וותיקים ובעלי ניסיון רב בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
  • המלצות – במידת הצורך והרצון (אם המטופל אינו מתבייש מחשיפה) ניתן להיעזר בהמלצות מבני משפחה, חברים או מכרים שעברו טיפול קוגניטיבי בעבר.
  • יחסי אנוש – אחד הקריטריונים החשובים וההכרחיים להצלחת הטיפול הינו בחירת מטפל CBT המצטיין ביחסי אנוש טובים. בהקשר הזה ראוי לציין כי צריכה להיות התאמה בין המטפל למטופל באופן אינדיבידואלי.
    כבר בשיחה הראשונית, ניתן לבדוק אם יש “קליק” בין המטפל למטופל ואם השיחה זורמת.

כדאי לבחון את המטפל הפוטנציאלי ברובד של יחסי אנוש והתאמה אישית, על פי מספר פרמטרים:

  • האם אתה מרגיש נוח עם המטפל?  דהיינו, האם אתה מסוגל לדבר איתו באופן חופשי, לשטוח בפניו את כל הקשיים, המחשבות והרגשות או שאתה מרגיש צו להסתיר ממנו דברים ולשקר לו? הצלחת טיפול פסיכולוגי בכלל וטיפול קוגניטיבי בפרט תלויה במידת שיתוף הפעולה וביכולת של המטופל לחשוף מידע אישי ורגשות בפני המטפל.
  • האם הגישה של המטפל מכבדת ומכילה? חשוב לבחור במטפל אשר יבין ויכבד את העולם בו נמצא המטופל, אורח חייו וכו’. גישה מתנשאת ולא מכילה לא תועיל להצלחת הטיפול.
  • האם המטפל אקטיבי בטיפול? בניגוד לשיטות טיפול אחרות, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתבסס על גישה פרו אקטיבית, לפיה קיים שיתוף פעולה מלא בין המטפל למטופל בכל שלבי הטיפול.
  • האם אתה מרגיש טוב יותר לאחר הפגישה? ההרגשה הכללית אחרי הטיפול הינה פרמטר חשוב לבדיקת טיב המטפל (האם המטפל היה פתוח לשמוע את כל רגשות התסכול שלך, האם אתה מרגיש שזהו המקום הנכון והבטוח לבטא מחשבות, רגשות וחששות, האם קיבלת כלים פרקטיים להתמודדות וכו’).

אין ספק כי בחירת מטפל CBT מקצועי, אמין ובעל יחסי אנוש טובים תתרום במידה ניכרת להצלחת הטיפול, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)כיצד בוחרים מטפל CBT מתאים?
עוד >>

הקשר בין טריכוטילומניה לביטחון עצמי נמוך

אין תגובות

טריכוטילומניה היא הפרעה נפשית השייכת לקבוצת ה- OCD (Obsessive Compulsive Disorder) . הפרעה זו באה לידי ביטוי בתלישת שיערות אובססיבית ממקומות שונים בגוף (בדרך כלל מוגבלת למיקום אחד או לשני מיקומים שונים בגוף)

על פי נתונים סטטיסטיים, טריכוטילומניה שכיחה יותר בקרב אוכלוסיית הנשים. עוד מראים הנתונים כי היא נוטה להתפרץ בגיל הילדות או הבגרות המוקדמת.
מעבר לעובדה כי מדובר בהפרעה טורדנית ומעיקה הפוגעת באיכות החיים ובתפקוד היום יומי התקין, היא גורמת לפגיעה משמעותית בביטחון ובהערכה העצמית של החולה, עד כדי כך שהוא מתבייש לצאת מהבית ולקיים אינטראקציה עם הסביבה החיצונית.

מסתבר שרוב האנשים הלוקים ב טריכוטילומניה מתביישים בהפרעה, חשים בדידות, כאב אילם, צער פנימי, מבוכה וסובלים מביטחון עצמי נמוך.  בניגוד להתקרחות טבעית או לאיבוד שיער מסיבות חיצוניות, אנשים הסובלים מ טריכוטילומניה אחראים, לכאורה, באופן ישיר לדילול השיער מגופם ולכן הם נוטים להאשים את עצמם ולחוש “פגומים” ו”חלשים” . כך הם גם מאמינים שהסביבה רואה אותם. שכן, קשה לחוש אהדה כלפי אנשים, שהצרות שלהם, כביכול, נמצאות בשליטתם המלאה.

אם כן, קל להבין מדוע אנשים הסובלים מטריכוטילומניה מרגישים שיש לגביהם סטיגמות. הם חשים שהם נאצלים לחיות עם “אות קין” על גופם ולהתמודד עם כל ההשלכות והמשמעויות שלה. תחושת ההשפלה, האשמה והמבוכה גורמת באופן טבעי לביטחון עצמי נמוך ולהרגשה שהם נחותים לעומת אנשים אחרים.

מעבר לתחושה של איבוד שליטה ולרגשות האשמה הכבדים, אנשים הסובלים מטריכוטילומניה מרגישים פחות אטרקטיביים מאנשים אחרים. איבוד שיער במקומות אסטרטגיים, כדוגמת הראש, הגבות או הריסים פוגמת באופן ניכר ובולט במראה החיצוני.

איך מטפלים?

טיפול ב- OCD  בכלל וב- טריכוטילומניה בפרט הכרחי לשיפור איכות החיים ותפקודו הנורמטיבי של החולה.
כיוון שמדובר בהפרעה הגורמת לאנשים להימנע ממפגשים חברתיים ומאינטראקציה משפחתית (במקרים קיצוניים מנסים החולים להסתיר את התופעה אפילו מבני זוגם) וכך גם פוגמת בהשתלבות בעבודה ו/או במסגרות החינוכיות, נדרש טיפול מבעוד מועד.
העובדה כי בבסיס ההפרעה עומדים רגשות שליליים ומעוותים המובילים לביטחון עצמי נמוך ולהיעדר הערכה עצמית גבוהה מחייבת טיפול פסיכולוגי המאפשר התמודדות עם שורש הבעיה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) נחשב לטיפול יעיל, מוכח ובעל אחוזי הצלחה גבוהים.
הטיפול מתחלק לשני חלקים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – בשלב הראשון מתמקד הטיפול בהגברת המודעות של המטופל למצבו ובזיהוי המחשבות והרגשות השליליים, המובילים להתנהגות הכפייתית, במטרה להחליפם במחשבות חיוביות, הגיוניות ותואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – במישור ההתנהגותי, הטיפול מתמקד בהקניית טכניקות עבודה להתמודדות אפקטיבית עם הדחף הבלתי נשלט והבלתי רציונאלי לתלישת שיערות מהגוף. ראוי לציין כי שלב זה הינו הדרגתי ומבוקר, בהתאם ליכולות האינדיבידואליות ולקצב ההתקדמות של כל מטופל ומטופל.

טריכוטילומניה הינה, ללא ספק, הפרעה נפשית קשה הפוגעת בדימוי העצמי של החולה ופוגמת בשגרת החיים שלו ושל משפחתו. התערבות טיפולית מוקדמת באמצעות CBT תשפר את איכות החיים באופן ניכר ותאפשר התמודדות ישירה עם הסימפטומים הנלווים הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הקשר בין טריכוטילומניה לביטחון עצמי נמוך
עוד >>

הפרעות אכילה אצל דוגמניות

אין תגובות

הפרעות אכילה הן בעיה נפשית המתאפיינת בדפוסי אכילה חריגים ולקויים, הגורמים לנזקים גופניים ונפשיים משמעותיים.
שיעור הפרעות האכילה גדול במיוחד בקרב קבוצת הדוגמניות, המייצגת את אידיאל היופי והרזון.
העובדה שהן מהוות מודל חיקוי לנשים בכלל ולנערות בפרט, גורמת להן  לפתח הרגלי אכילה אובססיביים, המובילים, לעיתים קרובות, לתת משקל ולאנורקסיה.
מובן שתופעת הפוטושופ נותנת תוקף נוסף לסגידה של החברה המודרנית לרזון קיצוני ומוגזם.

הפרעות אכילה – גורמים והשלכות:

לצערנו, הסטטיסטיקות מראות כי אחוז גבוה מהדוגמניות סובלות מהפרעות אכילה ומתת תזונה.
עוד מראים הנתונים כי כמעט 70% מהנערות מעידות כי תמונות של דוגמניות ממגזיני אופנה משפיעות על האידיאל של גוף מושלם בעיניהן.
על אף שהתופעה של דוגמניות רזות לא גורמת באופן ישיר להפרעות אכילה, היא בהחלט מהווה טריגר להופעתה.
במילים אחרות, בחורות שיש להן נטייה לפתח הפרעות אכילה (בנות המתאפיינות במבנה אישיותי הנוטה לפרפקציוניזם, אובססיביות, היעדר שליטה ודימוי עצמי וגופני נמוך) ומבלות זמן רב בשיטוט בין מגזיני אופנה, תפתחנה רגשות שליליים כלפי גופן וכפועל יוצא מכך, תאמצנה הרגלי אכילה כפייתיים, לקויים והרסניים.

הדאגה הגוברת בעולם בכלל ובארץ בפרט לתופעה של הפרעות אכילה ולהשלכותיה, חייבה התערבות ממשלתית למלחמה ברזון הקיצוני והמסוכן.
שכן, טיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה נוספות, בקרב דוגמניות משפיע בהכרח גם על קבוצות אחרות באוכלוסייה.
בינואר 2013 נכנס לתוקף “חוק הגבלת משקל” בתעשיית הדוגמניות, הקובע מהו המשקל המינימאלי לעיסוק בדוגמנות. על פי החוק – כל מי שיצולם לפרסומת מסחרית, יחויב באישור רפואי, המעיד כי אינו נמצא בתת משקל.
על פי החוק, פרסומאי, רשאי להציג דוגמן רק לאחר שהציג אישור רפואי, לפיו הוא בעל מדד מסת גוף (BMI) מעל 18.5.
עוד מפרט החוק כי במידה ויבוצע שימוש בעריכה גרפית (דהיינו פוטושופ) לצורך הצרת היקפים, תופיע כתובית בולטת שתציין זאת.

הפרעות אכילה – טיפול CBT

כיוון שהפרעות אכילה מתפתחות כתוצאה מדפוסי חשיבה לקויים ומעוותים (עיוותים הקשורים לדימוי הגוף, למראה החיצוני ועוד), נדרש טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
טיפול בהפרעות אכילה באמצעות CBT מאפשר התמודדות ישירה עם שורש הבעיה.

הטיפול מתחלק למספר שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה המעוותים (“יאהבו אותי רק אם אני אהיה רזה”) והחלפתם במחשבות חיוביות, ריאליות ותואמות מציאות
  • טיפול התנהגותי – מטרתו לזהות את הרגלי האכילה הכפייתיים והבלתי רציונאליים ולהחליפם בהרגלי אכילה בריאים ונכונים.

ניתן לסכם ולומר כי להרגלי אכילה כפייתיים בקרב דוגמניות, המייצגות את אידיאל היופי הנשי, יש השלכות הרסניות בכל תחומי החיים.
טיפול בהפרעות אכילה הן ברמת המאקרו (באמצעות חקיקה מתאימה) והן ברמת המיקרו (טיפול קוגניטיבי התנהגותי פרטני) יאפשר לנו למגר את התופעה המדאיגה, שפוגעת באיכות החיים של נשים בכלל ודוגמניות בפרט (ובמקרים קיצוניים גם מסכנת אותם).



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)הפרעות אכילה אצל דוגמניות
עוד >>