כיצד ניתן לטפל בדיכאון באמצעות CBT?

אין תגובות

דיכאון הינו הפרעה נפשית המתאפיינת בירידה במצב הרוח, בעצבות, באי שקט, במתח ובייאוש עמוק הנמשכים לאורך זמן ופוגעים באיכות החיים ובתפקוד היום יומי התקין בכל התחומים החשובים – לימודים, עבודה, חיי חברה ומשפחה, קשרים בינאישיים וזוגיים ועוד.
מדובר, למעשה, בהפרעה פסיכולוגית הטומנת בחובה סממנים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים.

בחברה המערבית והמודרנית, תופעת הדיכאון הפכה להיות שכיחה יותר.
נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי לפחות חמישה עשר אחוז מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון במהלך חייהם, בעוצמה כזו או אחרת. עוד מראים הנתונים כי התופעה שכיחה יותר בקרב נשים.

בשל ההשלכות הנרחבות על כל תחומי החיים ובגלל תופעות הלוואי הנלוות להפרעה (ירידה בתיאבון, הפרעות שינה, בעיות בריאותיות ובמקרים קיצוניים מחשבות אובדניות), טיפול בדיכאון, מבעוד מועד, הכרחי וחשוב.

מהם הגורמים לדיכאון?
כיום, אין תמימות דעים בין החוקרים לגבי הסיבה המרכזית לדיכאון, אך הסברה הרווחת היא כי מדובר, בדרך כלל בשילוב של מספר גורמים, המשפיעים באופן שונה על אנשים שונים (בהתאם לגורמים גנטיים, אורח חיים, סביבה, חוויות אישיות ועוד).

  • נטייה גנטית – מחקרים שבוצעו בתחום מצביעים על העובדה כי עלולה להיות נטייה גנטית לדיכאון, אך הוא יתפרץ רק בנסיבות מסוימות (גורמים סביבתיים – חוויות טראומטיות, מערכות יחסים בעייתיות וכו’). הסיכוי להופעת דיכאון בקרב ילדים של הורים הסובלים מדיכאון הינו גבוה יותר.
  • גורמים פיזיולוגיים – שינויים הורמונאליים (גיל בגרות, הריון, לידה, גיל המעבר) עלולים לעורר הפרעת חרדה ודיכאון.
  • גורמים ביולוגיים – נמצא כי קיים קשר בין הפרת איזון של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) לבין הופעת דיכאון
  • גורמים פסיכולוגיים – חוויות ילדות, אירועים טראומטיים (אובדן של קרוב משפחה, גירושין, מחלות וכו’) ומשברים אישיים (מצוקה כלכלית, פיטורין, דחייה חברתית ועוד) מהווים גורמים משמעותיים להופעת ההפרעה או החמרתה.

טיפול בדיכאון – טיפול CBT:

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב לטיפול מוצלח ויעיל בדיכאון ובהפרעות חרדה.
הנחת הבסיס בטיפול היא שמצב הרוח, הביטחון העצמי, ההתנהגות והמצב הפיזי של האדם מושפעים באופן ישיר מדפוסי החשיבה שלו.
מטרת הטיפול היא לעזור למטופל לזהות את דפוסי החשיבה השליליים שלו, להעריך את תוקפם ולהחליפם במחשבות חיוביות.
בניגוד לשיטות טיפול מסורתיות אחרות (כדוגמת, טיפול פסיכודינאמי), טיפול CBT  מתמקד בהווה המיידי ובבעיה הספציפית עמה מתמודד המטופל, בהתאם למטרות מכוונות המוגדרות בתכנית הטיפול.
ייחודה של שיטת הטיפול בא לידי ביטוי גם בשיתוף פעולה אקטיבי בין המטפל למטופל, לאורך כל המפגשים (תרגול והכנת “שיעורי בית” במהלך ואחרי המפגשים).

הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה, בהרמוניה:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות השליליות ובהחלפתן במחשבות מאוזנות וחיוביות יותר.
  • טיפול התנהגותי – המתמקד בשינוי דפוסי התנהגות לקויים ופעולות יומיומיות, המשפיעות על מצב רוחו של המטופל. החשיפה לסיטואציות השונות והתרגול המעשי מבוצעים באופן הדרגתי ובהתאם לקצב האישי של כל מטופל ומטופל.

אין ספק כי דיכאון הינו הפרעה נפשית שכיחה הפוגמת באיכות החיים באופן ניכר. טיפול CBT קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה מסייע בהתמודדות יעילה עם ההפרעה ותופעות הלוואי הנלוות לה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)כיצד ניתן לטפל בדיכאון באמצעות CBT?
עוד >>

מה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?

אין תגובות

חרדה חברתית מוגדרת כפחד קיצוני, בלתי רציונאלי ומתמשך מסיטואציות חברתיות, הדורשות אינטראקציה עם אנשים (בדרך כלל אנשים זרים).
נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי לפחות 5% אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מפוביה חברתית בעוצמה, כזו או אחרת.
בבסיס הפוביה החברתית עומד הפחד מפני ביקורת, הערכה שלילית או מבוכה בפרהסיה.

חרדה חברתית התפתחותית בילדות מהווה חלק אינטגראלי וטבעי בהתפתחות התפקוד החברתי, אך במקרים מסוימים היא עלולה להתפתח לחרדה פתולוגית קיצונית וכרונית, הגורמת להימנעות מאינטראקציה עם הזולת וכפועל יוצא מכך לפגיעה ניכרת באיכות החיים ובתפקוד התקין.

ניתן להבחין בין פחדים חברתיים “נורמאליים” לבין חרדה חברתית קיצונית וכרונית בכמה מישורים:
  • האם התקף החרדה תואם את השלב ההתפתחותי או שמא מדובר בהתקפים בלתי פרופורציונאליים ורציונאליים?
  • כמה זמן נמשכת החרדה והאם היא מופיעה בכל אינטראקציה חברתית?
  • באיזו מידה מפריעה החרדה לאיכות החיים ולתפקוד היום יומי? (פגיעה בהישגים בלימודים, בתפוקות בעבודה, בתפקוד החברתי, באינטראקציה הבינאישית וכו’).
  • האם קיימת חרדה מקדימה המופיעה לפני האירוע החברתי אשר נתפס כ”מאיים” ו”מפחיד”?

חוקרים סבורים כי חרדה חברתית מופיעה כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים (נטייה תורשתית לביישנות ולביטחון עצמי נמוך) וסביבתיים (דפוסי התנהגות במשפחה, חוויות מהילדות ומההתבגרות, סגנון חינוך ועוד).
אין ספק כי דימוי עצמי נמוך והיעדר ביטחון עצמי גורמים לפחד מפני ביקורת ומשיפוטיות של הסביבה ועקב כך מעוררים  ומגבירים את החרדה החברתית.
תחושת נחיתות עלולה לפתח מחשבות, אמונות ורגשות שליליים של האדם כלפי עצמו ואגב כך, לגרום להתקפי חרדה באינטראקציה כלשהי עם הזולת.
אנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך נוטים להתמקד בנקודות החולשה שלהם ופחות לשים דגש על תכונותיהם החיוביות. להערכה העצמית השלילית יש השפעה ניכרת על דפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם, המובילים להפרעת חרדה חברתית. הם נוטים לבחון את עצמם באופן קיצוני על כל צעד שהם עושים ולחשוש ממה שכל אחד עלול לחשוב עליהם.
כאשר הם חשים כי לא יוכלו להתמודד עם סיטואציות חברתיות, המהוות עבורם איום (אנשים ילעגו להם, יצחקו עליהם וידחו אותם) זה אך טבעי שיסבלו מהתקפי חרדה ופאניקה.

מעבר למעגל ההימנעות ממפגשים חברתיים ולפגיעה המשמעותית בכל תחומי החיים (לימודים, עבודה, זוגיות וחיי חברה) לחרדה חברתית יש גם סימפטומים פיזיים בלתי ידידותיים: דופק מואץ, הזעת יתר, רעידות בלתי רצוניות, כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש, היעדר תיאבון, הפרעות שינה ועוד.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב ליעיל ומוצלח בהתמודדות עם חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות הגורמות לדימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ופוביה חברתית והחלפתן במחשבות חיוביות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (בהתאם לקצב וליכולות של המטופל) לסיטואציות מעוררות חרדה (החל מתרגול דמיוני ועד לחשיפה ממשית לסיטואציות חברתיות) עד להיעלמות מוחלטת של התקפי הפאניקה.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)מה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?
עוד >>

כיצד דימוי עצמי נמוך משפיע על הזוגיות שלך?

אין תגובות

דימוי עצמי נמוך הינו תולדה של תפיסה עצמית שלילית שהפרט מחזיק בה ומשוכנע לגביה.
למעשה הוא נוצר כאשר אדם לא מאמין בכישוריו וביכולות האישיות שלו וחש שיש פער גדול בין שאיפותיו לבין הישגיו בפועל בכל תחומי החיים – לימודים, קריירה, מעמד משפחתי וחברתי, הופעה חיצונית ועוד.

הערכה עצמית ודימוי עצמי מתפתחים מינקות עד לבגרות, כאשר במהלך השנים ובהתאם לחוויות האישיות בתחומים השונים, מתבססת הערכה עצמית מגובשת.

מחקרים שבוצעו בתחום מצביעים על העובדה כי ביטחון עצמי נמוך עלול להשפיע על פוטנציאל הקשר הזוגי, באופן ניכר.
במקרים קיצוניים, אדם הסובל מדימוי עצמי נמוך בכל הקשור לתחום הבינאישי והזוגי, ירגיש כי הוא לא ראוי להיות נאהב על ידי בני המין השני, דבר שעלול לפגום בסיכוי שלו בכלל להכיר ולבסס מערכת יחסים יציבה.

מחשבות שליליות כמו – “למה שמישהו יסכים לצאת איתי” או “לא מגיע לי להיות נאהב” מהוות מכשול במערכות יחסים חדשות ו/או וותיקות.
מעבר לעובדה שביטחון עצמי נמוך משפיע על תפיסת העצמי, הוא גם משפיע על סוג מערכת היחסים שנבחר, טיב הזוגיות ורמת הציפיות של בן או בת הזוג.

על אף שבעלי הערכה עצמית נמוכה מתייחסים למערכת יחסים זוגית  כמקור של קבלה עצמית ומחפשים כל הזמן משוב וחיזוקים חיוביים מבן הזוג, הספקות האישיים שלהם מונעים מהם ליהנות בפועל מקשר מכיל, שעשוי היה לשמש כמקור לחיזוק הביטחון העצמי שלהם.
מערכות היחסים של אנשים הסובלים מדימוי עצמי נמוך תהיינה פחות איכותיות, שכן, הן פחות תתבססנה על רגשות אהבה ואמון ותכלולנה יותר קונפליקטים ורגשות אמביוולנטיים. זאת משום שהם לא מצליחים להציב גבולות “בריאים” באינטראקציה עם הסביבה.

ביטחון עצמי נמוך – טיפול CBT:
הערכה עצמית חיובית מהווה מרכיב חשוב במערכת יחסים זוגית.
טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לטיפול מוצלח המסייע בהתמודדות יעילה עם ביטחון ודימוי עצמי נמוך בכל תחומי החיים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – כיוון שאנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך, מגיעים למערכות יחסים זוגיות עם מטען של רגשות ומחשבות שליליות ובלתי רציונאליות לגבי עצמם, נדרש טיפול ברובד הקוגניטיבי הכרתי. לכן, בשלב הראשון יתמקד המטפל בזיהוי המחשבות השליליות, אשר פוגעות בדימוי ובביטחון העצמי (“אני לא שווה”, “אף אחד לא אוהב אותי” וכו’) והחלפתן במחשבות חיוביות, רציונאליות ותואמות את המציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי נועד לשנות ולהחליף את אותם דפוסי התנהגות שליליים, הגורמים לאדם לאבד שליטה במערכת יחסים, בהרגלים מועילים וסתגלניים יותר. ראוי לציין כי החשיפה והתרגול הפרקטי מבוצעים באופן הדרגתי ובהתאם לקצב האישי והייחודי של כל מטופל ומטופל.

על מנת לקיים מערכת יחסים בריאה ופרודוקטיבית, נדרש כי שני בני הזוג ירגישו בטוחים כלפי עצמם וכלפי הסביבה. טיפול CBT  קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה יסייע בחיזוק ושיפור הביטחון העצמי במישור הזוגי ובכל תחומי החיים האחרים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)כיצד דימוי עצמי נמוך משפיע על הזוגיות שלך?
עוד >>

חרדה מבעלי חיים – כיצד מתמודדים איתה?

אין תגובות

חרדה מבעלי חיים מוגדרת כפוביה ספציפית המתעוררת עקב חשיפה לחיות (כגון דבורים, חתולים וכלבים) וגורמת להתקפי פאניקה, שאינם פרופורציונאליים לגודל האיום האמיתי.  הגיוני שאנשים יחששו מחיה מסוימת (למשל מכלבים), אך נשאלת השאלה כיצד הם מפתחים חרדה מכלל החיות.

פוביה מחיה ספציפית עלולה להיגרם כתוצאה מהתנסות בחוויה רעה מהעבר. כך לדוגמה אם ילד נשרט מחתול, זה אך הגיוני שיפתח חרדה מחתולים לכשיגדל. כמו כן, החרדה עלולה להתפתח כתוצאה מחוויה שלילית של קרוב משפחה (תגובות מוגזמות של הורים לנביחות של כלבים) או אפילו מצפייה בסרט המציג את האובייקט כמאיים ומפחיד (“מלתעות”).
לעיתים קרובות הפחד מועבר גם לאובייקטים אחרים (חיות אחרות) ונוצר תהליך של הכללת הפחד לכלל החיות. פחד כזה מבוסס על אמונות שווא ועל דפוסי חשיבה שליליים ומעוותים.

תחת הקטגוריה של חרדה מבעלי חיים ישנן תתי קטגוריות:

  • חרדה מחיות טורפות – התקפי פאניקה מטורפים ומחיות לא מוכרות מהווים מנגנון הישרדותי שטבוע בנו.
  • פחד מבעלי חיים מגעילים – לעיתים קרובות אנשים מגלים סלידה ואף חרדה כלפי בעלי חיים שנתפסים כ”מגעילים”: עכבישים, ג’וקים, נחשים, עכברים ועוד.
  • פחד המבוסס על אמונות תפלות: במקרים רבים הפחד נוצר ממה שהחיה מייצגת (על פי אמונות תפלות) ולא מהחיה עצמה (לעיתים, ציפורים מייצגות את הסימן למוות).

ראוי לציין כי פחד מחיות מהווה שלב נורמאלי בתהליך ההתפתחות. לכן, מתייחסים לחרדה מחיות בקרב ילדים כבעיה המחייבת טיפול, רק אם היא נמשכת מעל שישה חודשים.

טיפול בחרדות מחיות – טיפול CBT:

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוכח מחקרית ככלי היעיל ביותר לטיפול בחרדה ספציפית.
שכן, במהלך הטיפול לומד המטופל להתמודד עם החרדה על ידי חשיפה הדרגתית ומבוקרת למושא האיום (דהיינו, חיות).

הטיפול מתחלק לשני שלבים המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – כאמור, התקפי פאניקה מחיות מבוססים במרבית המקרים על דפוסי חשיבה בלתי רציונאליים ועל הסתמכות על מידע שגוי או לא מדויק (“כל הכלבים מסוכנים ונושכים”). מטרת הטיפול בשלב זה היא לזהות את המחשבות השליליות הגורמות לחרדה הקיצונית מבעלי חיים ולהחליפן במחשבות חיוביות, רציונאליות ותואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מתמקד בחשיפה מתונה והדרגתית לסיטואציות מאיימות היוצרות את הפוביה הספציפית. בשלב הראשון החשיפה תהייה באמצעות תרגילים דמיוניים המונחים על ידי המטפל המקצועי ובהדרגה ייחשף המטופל לסיטואציה הממשית, עד שהפחד ייעלם כליל. בכל פעם שהמטופל מרגיש שהוא בשליטה, יוכל המטפל להגביר את עוצמת החשיפה. כך למשל, אדם המפחד מכלבים ייחשף אליהם בהדרגה – בהתחלה יצפה בהם בסרט (או בדמיון), אחרי זה יהיה בסביבתם, בשלב מאוחר יהיה קרוב אליהם יותר ואף ינסה לגעת בהם.
    חשוב לציין כי קצב ההתקדמות מותאם ליכולות ולצרכים הייחודיים של כל מטופל.

חרדה מחיות נחשב לפוביה ספציפית נפוצה. טיפול CBT קצר מועד, ממוקד ותכליתי יסייע בהתמודדות יעילה עם שורש הבעיה ועם הסימפטומים הנלווים לה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)חרדה מבעלי חיים – כיצד מתמודדים איתה?
עוד >>