חרדה מבעלי חיים מוגדרת כפוביה ספציפית המתעוררת עקב חשיפה לחיות (כגון דבורים, חתולים וכלבים) וגורמת להתקפי פאניקה, שאינם פרופורציונאליים לגודל האיום האמיתי. הגיוני שאנשים יחששו מחיה מסוימת (למשל מכלבים), אך נשאלת השאלה כיצד הם מפתחים חרדה מכלל החיות.
פוביה מחיה ספציפית עלולה להיגרם כתוצאה מהתנסות בחוויה רעה מהעבר. כך לדוגמה אם ילד נשרט מחתול, זה אך הגיוני שיפתח חרדה מחתולים לכשיגדל. כמו כן, החרדה עלולה להתפתח כתוצאה מחוויה שלילית של קרוב משפחה (תגובות מוגזמות של הורים לנביחות של כלבים) או אפילו מצפייה בסרט המציג את האובייקט כמאיים ומפחיד ("מלתעות").
לעיתים קרובות הפחד מועבר גם לאובייקטים אחרים (חיות אחרות) ונוצר תהליך של הכללת הפחד לכלל החיות. פחד כזה מבוסס על אמונות שווא ועל דפוסי חשיבה שליליים ומעוותים.
תחת הקטגוריה של חרדה מבעלי חיים ישנן תתי קטגוריות:
- חרדה מחיות טורפות – התקפי פאניקה מטורפים ומחיות לא מוכרות מהווים מנגנון הישרדותי שטבוע בנו.
- פחד מבעלי חיים מגעילים – לעיתים קרובות אנשים מגלים סלידה ואף חרדה כלפי בעלי חיים שנתפסים כ"מגעילים": עכבישים, ג'וקים, נחשים, עכברים ועוד.
- פחד המבוסס על אמונות תפלות: במקרים רבים הפחד נוצר ממה שהחיה מייצגת (על פי אמונות תפלות) ולא מהחיה עצמה (לעיתים, ציפורים מייצגות את הסימן למוות).
ראוי לציין כי פחד מחיות מהווה שלב נורמאלי בתהליך ההתפתחות. לכן, מתייחסים לחרדה מחיות בקרב ילדים כבעיה המחייבת טיפול, רק אם היא נמשכת מעל שישה חודשים.
טיפול בחרדות מחיות – טיפול CBT:
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוכח מחקרית ככלי היעיל ביותר לטיפול בחרדה ספציפית.
שכן, במהלך הטיפול לומד המטופל להתמודד עם החרדה על ידי חשיפה הדרגתית ומבוקרת למושא האיום (דהיינו, חיות).
הטיפול מתחלק לשני שלבים המשלימים זה את זה:
- טיפול קוגניטיבי – כאמור, התקפי פאניקה מחיות מבוססים במרבית המקרים על דפוסי חשיבה בלתי רציונאליים ועל הסתמכות על מידע שגוי או לא מדויק ("כל הכלבים מסוכנים ונושכים"). מטרת הטיפול בשלב זה היא לזהות את המחשבות השליליות הגורמות לחרדה הקיצונית מבעלי חיים ולהחליפן במחשבות חיוביות, רציונאליות ותואמות למציאות.
- טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מתמקד בחשיפה מתונה והדרגתית לסיטואציות מאיימות היוצרות את הפוביה הספציפית. בשלב הראשון החשיפה תהייה באמצעות תרגילים דמיוניים המונחים על ידי המטפל המקצועי ובהדרגה ייחשף המטופל לסיטואציה הממשית, עד שהפחד ייעלם כליל. בכל פעם שהמטופל מרגיש שהוא בשליטה, יוכל המטפל להגביר את עוצמת החשיפה. כך למשל, אדם המפחד מכלבים ייחשף אליהם בהדרגה – בהתחלה יצפה בהם בסרט (או בדמיון), אחרי זה יהיה בסביבתם, בשלב מאוחר יהיה קרוב אליהם יותר ואף ינסה לגעת בהם.
חשוב לציין כי קצב ההתקדמות מותאם ליכולות ולצרכים הייחודיים של כל מטופל.
חרדה מחיות נחשב לפוביה ספציפית נפוצה. טיפול CBT קצר מועד, ממוקד ותכליתי יסייע בהתמודדות יעילה עם שורש הבעיה ועם הסימפטומים הנלווים לה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.