התנהגויות של הימנעות

אין תגובות
הבטחתי לכם דוגמה של מקרה לתירוצים שונים כדי להצדיק התנהגויות של הימנעות, ולכן…
בוקר אחד מיהרה לימור לעבודתה, וכהרגלה נסעה במכוניתה. בדרך נתקעה המכונית בתוך “פקק” תנועה אדיר והתחבורה
נעצרה כליל. לפתע פתאום לימור לחוש בדפיקות לב מהירות, בסחרחורת ובקוצר נשימה. המתח המשיך לעלות ולימור נתקפה
בבהלה ובפחד. היא העמידה את מכוניתה בשולי הדרך, יצאה ממנה בבהלה והחלה לגרור את רגליה למקום  עבודתה.
בתום יום העבודה ביקשה לימור מאחד העובדים להסיעה הביתה במכוניתה, שאותה כאמור השאירה בשולי הדרך.
למחרת בבוקר התלבטה אם לנסוע במונית לעבודתה או לנהוג במכוניתה.היא עמדה לפני מכוניתה, ואמרה לעצמה:
אם אנהג בעצמי לעבודה, אני עלולה להיקלע לעומס תנועה ואז יש סיכוי שהחרדה שוב תתקוף אותי…
מנגד,היא שקלה את האפשרות לנסוע במונית לעבודה. “זה בטוח יותר”, חשבה לעצמה , “המונית תביא אותי היישר לעבודה ואחר כך
הביתה , וכך אחמוק מהעומס. אולי בפעם הבאה כבר אסע שוב במכונית לעבודה, אבל בינתיים אסע במונית פעם או פעמיים עד שאתגבר”.
לבסוף, לימור עצרה מונית ונסעה לדרכה.
לימור נמנעת מלנהוג במכוניתה כדי לא להתנסות בחרדה: אך ככל שתימנע יותר מההתמודדות עם הגורם המלחיץ, כן תעצים את הפחד, ותחושת הצורך בהימלטות שלה מהגורם המאיים תלך ותגבר.כלומר, ההימנעות מהפובייה מביאה רק להקלה רגעית, אך מונעת מלימור
מלהתמודד עם הגורם המפחיד.
ההימנעות רק מנציחה את הפחד!
לכן, חשוב שלימור תיכנס מיד למכוניתה ותחזור מיד לנהוג בכדי שהחוויה האחרונה של נסיעתה תהיה חיובית.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)התנהגויות של הימנעות
עוד >>

פחד ממחטים/זריקות

4 c תגובות

פחד ממחטים או מזריקות (הידוע גם כאיכמופוביה)  מוגדר כפוביה ספציפית – פחד מתמיד בלתי סביר ומוקצן, המתעורר עקב הופעת אובייקט ספציפי, מצב ספציפי או כאשר קיים רמז או ציפייה להופעתו.

על אף העובדה שבקרב מרבית האנשים קיימת סלידה כלשהי מקבלת זריקה, התגובה (הפיזית והנפשית) של אנשים הסובלים מפחד ממחטים הינה חריפה וקיצונית יותר.
נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי עשרה אחוז מהאוכלוסייה (בקירוב) סובלים מחרדה ממחטים ו/או מחפצים חדים.

פחד ממחטים – תסמינים:

  • אחד הסימפטומים הנפוצים של פחד ממחטים הינו “רפלקס ההתעלפות” (עילפון, אובדן חושים ואובדן תודעה). על פי מחקרים שבוצעו בתחום, כשבעים אחוז מהאנשים הסובלים מחרדת מחטים, מתעלפים (“אני מתעלפת כשאני רואה מחט או חפץ חד”). למעשה, התעלפות הינה תוצאה של נפילה פתאומית וחדה בלחץ הדם.
  • חרדה ממחטים ומזריקות מלווה בתסמינים פיזיים קשים נוספים: קצב לב מהיר, יתר לחץ דם, עלייה בהורמוני לחץ, סחרחורות, קוצר נשימה, בחילות, כאבי בטן, כאבים בחזה, רעידות בלתי רצוניות ועוד.
  • אנשים הסובלים מפחד ממחטים מדווחים לעיתים קרובות על עוצמה של כאב עקב קבלת זריקה או חיסון.
  • חרדה ממחטים מלווה בתגובות נפשיות, המונעות מהאדם הסובל ממנה, על פי רוב, לקבל אבחון ו/או טיפול רפואי, הכרוך בשימוש במחטים. כידוע, בדיקת דם הכרחית לקבלת אבחון רפואי וקבלת טיפול, בהתאם. הימנעות עלולה לגרום לבעיות שונות בתחום הרפואי, החברתי ואף המשפטי.

חוקרים סבורים כי פחד ממחטים נעוץ במנגנון אבולוציוני הישרדותי – בעבר הרחוק היו הרבה מקרי מוות אלימים כתוצאה מחדירה של חפצים חדים, כדוגמת חרבות, סכינים, גרזנים, חיצים ועוד. עובדה זו מסבירה מדוע חפצים חדים, כדוגמת מחטים מעוררים את רפלקס הרתיעה והפחד בקרב בני אדם מסוימים.

פחד ממחטיםטיפול CBT:

בשלב הראשון, חשוב לברר את המקור של הפחד – מראה המחט, רתיעה מדם, פחד מכאב, פחד מרופאים ומאחיות או חרדה מהליכים רפואיים, על מנת לבנות תכנית טיפול מתאימה.
טיפול בחרדות באמצעות CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוכח כמוצלח ויעיל ביותר.
מטרת הטיפול הינה להפחית בהדרגה את התגובה הרגשית לגורם, המעורר את החרדה, עד להיעלמות מוחלטת של התקפי הפאניקה.

הטיפול בגישה הקוגניטיבית התנהגותית מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – ההנחה של הטיפול הקוגניטיבי היא שבבסיס החרדות עומדות מחשבות טורדניות ומעוותות, המעוררות את החרדה ממחטים. מטרת הטיפול הינה לזהות את אותן מחשבות שליליות (“אני עלול להיפגע ממגע עם מחטים”), המעוררות רגשות שליליים ולהחליפן במחשבות חיוביות, ריאליות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי – טיפול התנהגותי מתמקד בזיהוי דפוסי התנהגות מקבועים ולקויים, המונעים חשיפה לשימוש במחטים והחלפתם בהרגלי התנהגות סתגלניים. חשוב לציין כי תכנית הטיפול הינה פרו אקטיבית (בשיתוף פעולה מלא עם המטופל) ונבנית בהתאם לקצב ולצרכים הייחודיים והאישיים של כל מטופל ומטופל. אחד היתרונות הדומיננטיים של הטיפול היא שהחשיפה לסיטואציות המעוררות את החרדה הינה הדרגתית, מתונה ומבוקרת. כך למשל, בשלב הראשון החשיפה תהיה לתמונות של מחטים, לאחר מכן למחטים או לדם בתוך כלי וכן הלאה.
    תרגול פרקטי בחדר הטיפולים ומחוצה לו, מאפשר למטופל להתמודד בהדרגה וביעילות עם סיטואציות הרלוונטיות לשימוש במחטים.
    בנוסף, מקבל המטופל כלים וטכניקות הרפיה והרגעה להפחתת הסימפטומים הפיזיים המתעוררים במצבי לחץ.

פחד ממחטים  נחשב לנפוץ, אך יחד עם זאת, חשוב לטפל בו, מבעוד מועד, כדי למנוע בעיות בריאותיות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד, תכליתי ומכוון במטרה מאפשר התמודדות יעילה עם חרדה והסימפטומים הנלווים לה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר. 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)פחד ממחטים/זריקות
עוד >>