חרדת נהיגה – מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?

לא פעם אנו שואלים את עצמינו מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?

 

הסובלים מחרדה מודעים לכך שהחרדות שלהם אינן הגיוניות ומוגזמות, אך בכל זאת הם מתקשים להיפטר מהן.
מדוע אין החרדה נעלמת מיד לאחר האירוע המלחיץ?
למעשה ישנן 3 השערות בקשר לכך:

 

1.הימנעות מנציחה את החרדות והפחדים

 

לדוגמא: דוד החושש לנהוג במכוניתו למושב הסמוך אליו, מפני שבדרכו לשם עליו לנסוע בכביש ראשי.
חבריו הגרים במושב מזמינים אותו מעת לעת לבוא לבקרם, אך הוא דוחה את ביקורו בתירוצים שונים כמו:
המכונית מקולקלת, אני מצפה לאורחים, אני עייף וכד'.
בדחיותיו הוא מאפשר לתהליך ההימנעות להתעצם. ככל שההימנעות מתעצמת , היא הופכת בסופו של דבר פוביה.
ההתנהגות הרצויה היא, שדוד יענה להזמנה וייסע לחבריו במכוניתו, ולא ידחה את נסיעתו.

 

2.דגירתן של המחשבות השליליות

 

לדוגמא: נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים , אך לא נפגע, הגיע לביתו והחליט שזמנית ייקח פסק זמן מהנהיגה, אך תאונת
הדרכים המשיכה להתקיים במחשבותיו ודמיונו.הוא שחזר בדמיונו שוב ושוב (באופן מודע וגם שלא במודע) את הרגעים המפחידים
וחשב מחשבותשליליות על התאונה כמו: מה היה קורה לי לו נפגעתי ?מה היה קורה לילדי ולאישתי לו הייתי נהרג בתאונה?
המחשבות הללו שלא הניחו לו- הגבירו את תחושת הפחד, העצבנות וחוסר הביטחון.
ככל שחולף הזמן והמחשבות הללו ממשיכות להסתובב בראשו- רבים הסיכויים שהנהג יפתח פוביה מנהיגה.

 

3.הפוביה מתגמלת את האדם החרד

 

קיימת סברה האומרת כי חלק מהתנהגות הקשורה לפחד זוכה לתגמול, שכן האדם החרד זוכה עקב כך לתשומת לב, לאהדה ולהתייחסות.
הוא מקבל חיזוק חיובי, כיוון שנוח לו להימנע מפעילות הכרחית, וכל זה מנציח את הפוביה.
למשל : לאישה הסובלת מחרדת נהיגה , נוח שבעלה עורך את הקניות או לוקח את הילדים לחוגים ולמקומות נוספים שהיא חרדה מפניהם,
וכך יש לה סיבה להימנע מלהגיע אליהם.

 

דר' אוהד הרשקוביץחרדת נהיגה – מדוע כל כך קשה להיפטר מהחרדה?
עוד >>

כך תדע: האם יש לי OCD? [וידאו]

אתם חשים שההרגלים הקבועים "השתלטו" לכם על החיים?

אתם מתלבטים בינכם לבין עצמכם האם ההרגל הפך למטרד?

כך תגלו אם אתם באמת זקוקים לייעוץ מקצועי.

לרובנו, כנראה גם לכם, יש את המנהגים וההרגלים הפרטיים עליהם אנו שומרים באדיקות. אלו הרגלים שאנו חייבים לבצע בשגרת יומנו, כדי לחוש שליטה ולהרגיש בטוחים שדבר נעשה כפי שצריך. הם שעשויים לבוא לביטוי בהרגלי ניקיון, בביצוע משימות, באסתטיקה אישית או אפילו באמונות עממיות ואישיות.

דר' אוהד הרשקוביץכך תדע: האם יש לי OCD? [וידאו]
עוד >>

אכילה רגשית

אכילה רגשית מוגדרת כדפוס של אכילה שאינו נובע מרעב פיזי, אלא מהווה מנגנון פיצוי בגין מצבים רגשיים מעיקים ובלתי נעימים.

למעשה, אכילה רגשית הינה דרך להתמודד עם רגשות שליליים, כדוגמת מתח, כעס, עצבנות יתר, פחד, היעדר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך ועוד.

בעידן המודרני, בו אנו חיים, אנו חווים לא מעט אתגרים וקונפליקטים העלולים להוביל אותנו לאכילה ממניעים רגשיים – בעיות פיננסיות, קשיים בעבודה, משברים בזוגיות וכו'.
הרגלי האכילה הללו הם רק סימפטום חיצוני לנטייה אובססיבית לאוכל, המהווה תחליף להתמודדות עם הקשיים הרגשיים שאנו חווים בחיי היום יום.
הנטייה לאכילה רגשית נפוצה יותר בקרב נשים וזאת משום שהן נוהגות להשתמש באוכל כסוג של פיצוי, כשהן כועסות, עצובות או מדוכאות.

ראוי לציין כי החיפוש אחר "מזון נחמה" יכול להיות באופן מודע או לא מודע.
לעיתים קרובות, הוא מהווה הסחת דעת והדחקה של תחושות מעיקות ושליליות ולפעמים הוא גם  מחזיר אותנו להרגלי ילדות לקויים (לדוגמה – כשקיבלנו ממתקים או עוגיות מההורים בכל פעם שחווינו משבר רגשי).

מדוע אוכל מנחם אותנו?

  • נגישות ונוחות – מזון מהיר ודברי מתיקה הינם מקור נחמה נגיש, קליל ונוח ואין צורך להתאמץ כדי להשיגם.
  • סיבה ביולוגית – כשאנו נמצאים במצב של סטרס, רמת הקורטיזון בגוף עולה, עובדה הגורמת לנו להשתוקק למזונות עתירי פחמימות, שומן וסוכר, כדוגמת מאפים, חטיפים וממתקים.
  • הפגת שעמום – כל ההתעסקות עם האוכל מסייעת, לכאורה, בהתמודדות עם חוסר מעש ושעמום (האוכל משמש פעמים רבות כ"חבר").
  • זיכרונות חיוביים – כאמור, סוגים שונים של "מזון נחמה" מעוררים זיכרונות חיוביים ומרגיעים מתקופת הילדות.

אז איך נדע אם אנחנו "אכלנים רגשיים"?

  • בעוד שרעב פיזי מתפתח אצלנו בהדרגתיות, הרעב הרגשי מגיע בפתאומיות – כדחף לסיפוק חשק רגעי (רצון עז ופתאומי לשוקולד או לבורקס)
  • כאשר אנו רעבים מבחינה רגשית, אנו נוטים להשתוקק למזונות ספציפיים, (כאמור, מזונות עתירי שומן וסוכר).
  • רעב רגשי גורם לנו לאכול באופן לא מודע. כך למשל, אנו יכולים לזלול קופסת גלידה או שקית שלמה של חטיף, מבלי לשים לב. במקרים רבים, צורת האכילה הזו גורמת לתחושת מלאות ולחוסר נוחות.
  • לרוב, רעב רגשי מוביל, בסופו של דבר לרגשות חרטה, בושה ואשמה (לעומת אכילה כתוצאה מרעב פיזי, המסייעת לנו לספק לגוף, בדיוק מה את שהוא צריך).

טיפול באכילה רגשית – טיפול CBT:

מעבר לעובדה שאכילה רגשית ואובססיבית גורמת לעלייה בלתי מבוקרת במשקל, להיעדר שליטה בהרגלי אכילה נכונים וכפועל יוצא מכך לבעיות בריאותיות, היא גם אינה פותרת את הבעיות הרגשיות, שהובילו מלכתחילה לדפוסי האכילה הלקויים.

מעבר לתחושת הקלה רגעית, היא אינה פותרת את הבעיות ולעיתים קרובות, רק מחמירה אותן.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי)  הוכח כיעיל ביותר להתמודדות עם אכילה רגשית. (הצלחתו הוכחה גם בטיפול בהפרעות אכילה מורכבות יותר).

הטיפול מתבסס על יצירת שינוי בהיבט הרגשי והמחשבתי, במטרה לשנות את הרגלי האכילה הלקויים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי –  בשלב של הטיפול הקוגניטיבי מזהה המטפל (בשיתוף פעולה עם המטופל) את אותם דפוסי חשיבה לקויים שהובילו לרגשות השליליים (פחד, תסכול, כעס וכו') ומסייע בהחלפתם בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מתמקד בזיהוי הרגלי האכילה הלקויים והבלתי סתגלניים ובחשיפה הדרגתית ומבוקרת לאורח חיים בריא, המושתת על תזונה מאוזנת ונכונה יותר.

כאמור, אכילה רגשית נחשבת לתופעה שכיחה, העלולה לגרום להשלכות הן בפן הפיזי והן בפן הנפשי. הבשורה הטובה היא שניתן להתמודד איתה ביעילות באמצעות טיפול CBT קצר מועד, תכליתי, פרודוקטיבי ומכוון מטרה.

 

רוצים עוד פרטים על השיטה או להתייעץ בנושא אכילה רגשית? מלאו פרטים וניצור איתכם קשר.

דר' אוהד הרשקוביץאכילה רגשית
עוד >>