אכילה רגשית

אכילה רגשית מוגדרת כדפוס של אכילה שאינו נובע מרעב פיזי, אלא מהווה מנגנון פיצוי בגין מצבים רגשיים מעיקים ובלתי נעימים.

למעשה, אכילה רגשית הינה דרך להתמודד עם רגשות שליליים, כדוגמת מתח, כעס, עצבנות יתר, פחד, היעדר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך ועוד.

בעידן המודרני, בו אנו חיים, אנו חווים לא מעט אתגרים וקונפליקטים העלולים להוביל אותנו לאכילה ממניעים רגשיים – בעיות פיננסיות, קשיים בעבודה, משברים בזוגיות וכו’.
הרגלי האכילה הללו הם רק סימפטום חיצוני לנטייה אובססיבית לאוכל, המהווה תחליף להתמודדות עם הקשיים הרגשיים שאנו חווים בחיי היום יום.
הנטייה לאכילה רגשית נפוצה יותר בקרב נשים וזאת משום שהן נוהגות להשתמש באוכל כסוג של פיצוי, כשהן כועסות, עצובות או מדוכאות.

ראוי לציין כי החיפוש אחר “מזון נחמה” יכול להיות באופן מודע או לא מודע.
לעיתים קרובות, הוא מהווה הסחת דעת והדחקה של תחושות מעיקות ושליליות ולפעמים הוא גם  מחזיר אותנו להרגלי ילדות לקויים (לדוגמה – כשקיבלנו ממתקים או עוגיות מההורים בכל פעם שחווינו משבר רגשי).

מדוע אוכל מנחם אותנו?

• נגישות ונוחות – מזון מהיר ודברי מתיקה הינם מקור נחמה נגיש, קליל ונוח ואין צורך להתאמץ כדי להשיגם.
• סיבה ביולוגית – כשאנו נמצאים במצב של סטרס, רמת הקורטיזון בגוף עולה, עובדה הגורמת לנו להשתוקק למזונות עתירי פחמימות, שומן וסוכר, כדוגמת מאפים, חטיפים וממתקים.
• הפגת שעמום – כל ההתעסקות עם האוכל מסייעת, לכאורה, בהתמודדות עם חוסר מעש ושעמום (האוכל משמש פעמים רבות כ”חבר”).
• זיכרונות חיוביים – כאמור, סוגים שונים של “מזון נחמה” מעוררים זיכרונות חיוביים ומרגיעים מתקופת הילדות.

אז איך נדע אם אנחנו “אכלנים רגשיים”?

• בעוד שרעב פיזי מתפתח אצלנו בהדרגתיות, הרעב הרגשי מגיע בפתאומיות – כדחף לסיפוק חשק רגעי (רצון עז ופתאומי לשוקולד או לבורקס)
• כאשר אנו רעבים מבחינה רגשית, אנו נוטים להשתוקק למזונות ספציפיים, (כאמור, מזונות עתירי שומן וסוכר).
• רעב רגשי גורם לנו לאכול באופן לא מודע. כך למשל, אנו יכולים לזלול קופסת גלידה או שקית שלמה של חטיף, מבלי לשים לב. במקרים רבים, צורת האכילה הזו גורמת לתחושת מלאות ולחוסר נוחות.
• לרוב, רעב רגשי מוביל, בסופו של דבר לרגשות חרטה, בושה ואשמה (לעומת אכילה כתוצאה מרעב פיזי, המסייעת לנו לספק לגוף, בדיוק מה את שהוא צריך).

טיפול באכילה רגשית – טיפול CBT:

מעבר לעובדה שאכילה רגשית ואובססיבית גורמת לעלייה בלתי מבוקרת במשקל, להיעדר שליטה בהרגלי אכילה נכונים וכפועל יוצא מכך לבעיות בריאותיות, היא גם אינה פותרת את הבעיות הרגשיות, שהובילו מלכתחילה לדפוסי האכילה הלקויים.

מעבר לתחושת הקלה רגעית, היא אינה פותרת את הבעיות ולעיתים קרובות, רק מחמירה אותן.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי)  הוכח כיעיל ביותר להתמודדות עם אכילה רגשית. (הצלחתו הוכחה גם בטיפול בהפרעות אכילה מורכבות יותר).

הטיפול מתבסס על יצירת שינוי בהיבט הרגשי והמחשבתי, במטרה לשנות את הרגלי האכילה הלקויים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

• טיפול קוגניטיבי –  בשלב של הטיפול הקוגניטיבי מזהה המטפל (בשיתוף פעולה עם המטופל) את אותם דפוסי חשיבה לקויים שהובילו לרגשות השליליים (פחד, תסכול, כעס וכו’) ומסייע בהחלפתם בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר.
• טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מתמקד בזיהוי הרגלי האכילה הלקויים והבלתי סתגלניים ובחשיפה הדרגתית ומבוקרת לאורח חיים בריא, המושתת על תזונה מאוזנת ונכונה יותר.

כאמור, אכילה רגשית נחשבת לתופעה שכיחה, העלולה לגרום להשלכות הן בפן הפיזי והן בפן הנפשי. הבשורה הטובה היא שניתן להתמודד איתה ביעילות באמצעות טיפול CBT קצר מועד, תכליתי, פרודוקטיבי ומכוון מטרה.