מי שסובל מ-OCD מכיר את הצורך להרגיע את החרדה של הספק באמצעות טקסים ובדיקות שלא נגמרים.
הטקס אומנם לעיתים מרגיע את הלחץ של אותו רגע, אך הפתרון הזמני זה רק דואג שהחרדה תחזור שוב מאוחר יותר, ולפעמים בעוצמה גבוהה יותר.
אז מה עושים?
אומנם יש מצבים שכדאי לשים את החרדה בצד אפילו באמצעות טקס, אך יש גם צורך לקחת זמן לחזק את היכולת שלנו להתמודד עם אי-ודאות וחוסר שליטה, אחרת תמיד ניפול קורבן לצורך להשתיק את החרדה במצבים אלה. כמובן יש גם מצבים של אי-ודאות או חוסר שליטה שלא ניתן לפתור או להרגע מולם. לכן, עלינו להכנס ל”חדר כושר” של הרגשות ולחזק את היכולת שלנו להיות במצבים מלחיצים שלא תמיד ניתן לפתור אותם, וללמוד שלא חייבים לפתור ולכן לא חייבים להבהל. אפשר לחכות ולראות מה כבר יקרה אם לא נלחם בלחץ.
נשמע מפחיד? תתחילו בדרגות קטנות, למשל לשבת עם לחץ נמוך – נקרא לזה 20% – ותחכו לראות מה קורה ללחץ כשאתם פשוט נותנים לו להשתולל. כמה זמן הוא נשאר? איזה נזק נגרם? האם הוא גרם לכם לעשות מעשים נוראים או מסוכנים?
זה הזמן להכיר את עצמכם מחדש ולא להסתמך על מסרים ישנים כלפי רגש שלא נבדקו מזמן ואולי פוגעים יותר מאשר שהם עוזרים…