ניהול כעסים – מתי הכעס הופך להפרעה? [וידאו]

אין תגובות

לא פשוט לשמור על שגרת חיים נטולת כעסים. מזג הרוח שלנו מאתגר אותנו תמידית – בכבישים, בעבודה ועם המשפחה בבית, אולם כאשר אנשים כועסים יותר מדי ומבטאים זעם באופן מוגזם, הדבר עלול לגרור תגובות שליליות וריחוק מהסביבה.

המתחים והלחצים היום-יומיים עשויים להביא כל אחד לסיטואציות של כעס ועצבים. מתי הכעס שמתעורר בנו הוא טבעי ורצוי ומתי הוא הופך להפרעה? ד”ר אוהד הרשקוביץ ורויטל ביטון-חמיאל, צוות מכון CBT, מסבירים מה הסממנים שנוכל לזהות של אובדן השליטה בכעסים שלנו.

צפו בסרטון:



צור קשר

רויטל ביטון-חמיאלניהול כעסים – מתי הכעס הופך להפרעה? [וידאו]
עוד >>

טריכוטילומניה – כיצד מטפלים בתלישת שיער לא מודעת?

אין תגובות

תחת לחץ, אנשים רבים מפתחים הרגלים מגונים והתנהגויות לא רצויות. אחדים קוססים את ציפורניהם, אחרים פורכים (מפוקקים) אצבעות, וחלק – תולשים שיערות. טריכוטילומניה, תלישת שיערות כפייתית, היא הפרעה נפוצה המתרחשת ברגעי לחץ ומצוקה נפשית. חלק מהלוקים בה טוענים כי הם אינם מודעים לרגע בו מתעורר בהם הדחף והם מבצעים את פעולת התלישה.
כיצד ניתן להתגבר על הדחף כשאיננו מודעים לו? ד”ר אוהד הרשקוביץ ושיר נוי צוות מכון CBT, מסבירים כיצד מטפלים ואיך מתגברים על טריכוטילומניה בשיטת CBT.

צפו בסרטון:

סרטונים נוספים בנושא טריכוטילומניה:
תלישת שיערות כפייתית – ממה טריכוטילומניה נובעת? http://youtu.be/mSUWaaivMbA
טריכוטילומניה – מתי תלישת שיערות הופכת להפרעה? http://youtu.be/n9mJmjBoRJM
טריכוטילומניה – כיצד מטפלים בתלישת שיער לא מודעת? http://youtu.be/GUW-ir5zPKI

קראו עוד בנושא טריכוטילומניה והטיפול בה כאן >>



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)טריכוטילומניה – כיצד מטפלים בתלישת שיער לא מודעת?
עוד >>

שקרים של ילדים [המשך]

אין תגובות

פוסט זה בהמשך לפוסט של שבוע שעבר בנושא שקרים של ילדים >>

2. ילד לא מעוניין לגלות את האמת מתוך חשש לביקורת ונזיפה מצד ההורה.

למשל: כל פעם שילד חוזר מביה”ס, הוא לא משתף את הוריו בכך שהוא וחברו לכיתה רבו מכות ושניהם נענשו חזקות ורק לאחר שהמחנכת דיברה טלפונית עם הוריו, האמת צפה והוריו מיהרו להגיב ולהאשים את בנם בשקר והסתרת מידע.

חשוב להבין את ההתנהלות. ככל ההורים ביקורתיים יותר, הילד מבין שיש מחיר לאמת ובדרך כלל המחיר הינו כואב ועדיף לא לשלמו בכך שלא לספר מתוך ציפיה שהדבר לא יתגלה. בעצם, תגובה החריפה של ההורים מחזקת את הפתולוגיה ואינה מאפשרת לילד לשחוש את ההקלה לאחר שהוא בעצמו מגלה את האמת. על במקרה מסוג זה, הורים צריכים לאפשר ליילד להיות גלוי באופן מלא ולא למהר לתת עונש על מה שקרה (על אירוע הוא נענש על ידי המורה). הפחתת ביקורתיות וחיזוק של גילויי האמת יסייעו לילד להבין שלמרות האירוע הלא נעים, הוא יכול לשמוך על הוריו בכך שהם יסייעו לו ללמוד לקח בהאירוע תוך כדי לקיחת אחריותעל מעשיו.

 

שאלות? הערות? מוזמנים לרשום לי בתגובות למטה…

חג שמח
אלכס

רוצים לקרוא עוד בנושא סמכות הורית?


צור קשר

אלכס גלצ'ינסקישקרים של ילדים [המשך]
עוד >>

טריכוטילומניה – מתי תלישת שיערות הופכת להפרעה?

אין תגובות

ייתכן שהבחנתם בתלישת שיערות אצלכם או אצל אדם הקרוב לכם, אך אינכם יודעים האם מדובר בתופעה אשר תחלוף בעצמה או שמא בהפרעה בה חשוב לטפל. תלישת שיערות כפייתית, טריכוטילומניה, היא הפרעה נפוצה המתרחשת ברגעי לחץ ומצוקה נפשית, וישנם מספר מאפיינים המתלווים אליה

כיצד יודעים שתלישת שיערות הפכה להפרעה כפייתית? ד”ר אוהד הרשקוביץ ושיר נוי צוות מכון CBT, מסבירים כיצד תזהו את תסמיני הטריכוטילומניה.

צפו בסרטון:

סרטון נוסף בנושא טריכוטילומניה:
תלישת שיערות כפייתית – ממה טריכוטילומניה נובעת? http://youtu.be/mSUWaaivMbA



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)טריכוטילומניה – מתי תלישת שיערות הופכת להפרעה?
עוד >>

תלישת שיערות כפייתית – ממה טריכוטילומניה נובעת?

אין תגובות

כבני אדם, אנחנו מפתחים הרגלים והתנהגויות מגונות תחת לחץ. חלקנו קוססים את ציפורנינו, חלקנו פורכים (מפוקקים) אצבעות, וחלקנו מפתחים תופעה נוספת – תלישת שיערות כפייתית, טריכוטילומניה. הטריכוטילומניה היא הפרעה נפוצה המתרחשת ברגעי לחץ ומצוקה נפשית, בעיקר בקרב ילדים ובני נוער, אך לא בלבד.

מהו המקור של התופעה, כיצד היא מתפתחת וממה היא נובעת? ד”ר אוהד הרשקוביץ ושיר נוי צוות מכון CBT, משוחחים על כל מה שחשוב לדעת על המקור הנפשי-רגשי של הטריכוטילומניה.

צפו בסרטון:



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)תלישת שיערות כפייתית – ממה טריכוטילומניה נובעת?
עוד >>

האמונות מאחוריי הכעס

אין תגובות

ישנם שני סוגיי אמונות כאלה שנאמרות וכאלה שלא מבוטאות:


*אמונות נאמרות*
הן כאלה אשר לעיתים נשמעות כעצות ומתחילות בדרך כלל במילים : נכון ש…, צריך, כדאי..

הן מספקות לנו משהו ממשי שמאפשרות לנו להתמודד איתו ולבחון האם נוכל לוותר עליהן לטובת אמונות שמתאימות לחיינו יותר.

 

לדוגמא: “אנחנו חיים בגו’נגל ,אסור להיות פרייארים”

 


*האמונות הלא מבוטאות *
הן קשות יותר לדחייה מאחר ואיננו יודעים על קיומן .

נדירות המשפחות שידונו בארוחת ערב ש” ילדים צריכים להקריב עצמם למען הוריהם” את המסר יחוש הילד בכעס על עצמו ובתחושת אשמה כשלא הקריב מספיק ביחסיו עם הוריו כשיגיע לבקרם.

 

בפעם הבאה שתחושו אשמה וכעס על עצמכם , תבדקו האם יש אמונה שמוטב לערער עלייה האם היא משרתת אותנו כיום או שהיא שייכת לעבר …

 

שנה מבורכת
רויטל

רוצים לקבל עוד עדכונים בנושא? הרשמו לבלוג כאן >>



צור קשר

רויטל ביטון-חמיאלהאמונות מאחוריי הכעס
עוד >>

דיבור פנימי שלילי

אין תגובות

כשאנשים סובלים מחרדות באופן כללי – ומחרדת נהיגה באופן ספציפי – ישנה נטייה לדיבור פנימי שלילי, כלומר למחשבות שליליות.

כיצד נוכל לשנות הרגל שלילי זה?

באמצעות העלאת חלופות הגיוניות, מציאותיות וחיוביות – למחשבות השליליות ולאמונות השגויות.

לדוגמא מול מחשבות שגויות מסוג : “כנראה שלעולם לא אוכל לנסוע בלי פחד” או “אולי אשאר מוגבל כל חיי”, תוכלו להעלות מחשבות מתקנות הגיוניות מסוג: “אם החברים שלי, השכנים וכד’ נוהגים ללא בעיה- אז גם אני יכול” או ” גם אני מסוגל להתגבר על הפחד שלי” “אני אצליח לשלוט במחשבות שלי” וכד’.

תיקוני מחשבות כאלו , חשוב שיעשו מספר פעמים ביום.

ניתן לרשום ,או להקליט את המחשבות המתקנות מבוססות ההיגיון ולהקשיב להן מספר פעמים במהלך היום.

אם תקפידו לעשות זאת מספר שבועות (שבועיים- שלוש ) באופו עקבי ורציף – עוצמת החרדה תקטן , ואת הדיבור הפנימי השלילי – יחליף הדיבור החיובי, המציאותי התואם את העובדות.

 

זיהיתים דוגמאות לדיבור פנימי שלילי אצלכם? שתפו למטה!

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)דיבור פנימי שלילי
עוד >>