התפרצויות זעם – איך מטפלים בכעסים?

בין מכלול הרגשות שאנו בני האדם חווים, ישנו גם כעס. ברמת העיקרון כעס הוא דבר טבעי ונורמלי וכולנו חווים כעסים במהלך חיינו, בדיוק כפי שאנו חווים גם רגשות אחרים. אך לעתים הכעס יוצא משליטה, דבר אשר מביא איתו השלכות הרסניות. כאשר הכעסים יוצאים מכלל שליטה והופכים להתפרצויות זעם הם גורים לבעיות וחיכוכים בכל תחומי החיים, מעבודה ועד זוגיות. אין צורך לחיות עם כעסים, בהחלט קיים טיפול בהתפרצויות כעס והוא אפילו קצר ויעיל!

הסיבות להתפרצויות זעם

השורשים להתפרצויות הכעס עלולים להתחיל עוד בילדות, בתקופה בה הילדים לוקחים דוגמה מהמבוגרים ומההורים בעיקר. במקרים בהם בעיות של כעסים קיימות בקרב אחד מההורים, הילדים לומדים מהם דפוסי התנהגות לא נכונים. דפוסי התנהגות אלו באים לידי ביטוי בתור התפרצויות כעס במצבים שונים של חוסר שליטה, יחדיו עם נטייה להגיב לכעסים בצורה אימפולסיבית.

ניהול כעסים – טיפול CBT

לצערנו הרב מי שסובל מבעיה של שליטה בכעסים אינו ממהר להודות בבעיה. לצורך הטיפול יש צורך במוכנות של הסובל מהבעיה לקבל את הטיפול.

טיפול בהתפרצויות זעם מתבצע בשני מישורים, כלומר שילוב של טיפול התנהגותי וטיפול קוגנטיבי; שיטה אשר הוכחה במחקרים כיעילה במיוחד. החלק הקוגנטיבי של הטיפול נועד לעזור לנו להגביר את המודעות לאותם הרגעים בהם אנו נותנים פרשנות אוטומטית לאותם מצבי חוסר שליטה, חוסר וודאות ומצבים של אי נעימות רגשית. המטרה היא שנוכל לזהות את אותם הרגעים, את אותם דפוסי המחשבה אשר מובילים אותנו לאיבוד שליטה, ולתת להם פרשנות יותר מודעת ויותר הולמת את המצב. כך נוכל להפחית את הכעסים ולהגיב בצורה מתונה.

המישור השני של הטיפול, הטיפול ההתנהגותי, מסייע לנו להגביר את המודעות לכעס בזמן אמת. כאשר אנו מודעים לכעס ברגע שהוא מתחיל להצטבר אנו יכולים לבחור בפורקן בריא יותר, כלומר פורקן שאינו פוגעני, זאת במקום להישאר על טייס אוטומטי של צעקות ואף אלימות פיזית. כך אנו פורקים כעס בצורה בריאה ומקובלת ומבלי לפגוע בעצמינו ובאחרים.

טיפול בכעסים בשיטת CBT נמשך בממוצע בין חודש לחודשיים, במהלכם מתקיימות פגישות שבועיות. אך כמובן שמשך הטיפול עשוי להשתנות בהתאם לכל מקרה.

תוצאות הטיפול בכעסים

מי שסובל מהבעיה והחליט לפנות לטיפול בהתפרצויות כעס צפוי לשינוי חיובי בחייו. כתוצאה מהטיפול הסובל מהבעיה פחות כועס ובמקרים שבהם הוא כועס הוא לומד לבטא ולפרוק את כעסיו בצורה שקולה המתאימה למצב. היכולת להתמודד עם מצבים קשים ומצבים לא נוחים מביאה לעלייה בביטחון החיים, שיפור במערכות יחסים ושיפור היחסים במקומות העבודה.

בעיה של כעסים נוטה לא להעלם ללא טיפול בהתפרצויות כעס. אם גם אתה סובל מכעסים ומעוניין ללמוד ניהול כעסים נכון ובריא, פנה לטיפול עכשיו. אל תחכה עד הבעיה מחמירה וגורמת לנזק בלתי הפיך. ניתן לטפל בהצלחה בהתפרצויות כעס תוך זמן קצר באמצעות שיטת CBT המשלבת טיפול קוגנטיבי והתנהגותי.

בחירת מטפל בהתפרצויות זעם

אז איך בוחרים מטפל לטיפול CBT בהתפרצויות כעס? כנסו למאמר "התפרצויות זעם – איך בוחרים מטפל מתאים?" >>

דר' אוהד הרשקוביץהתפרצויות זעם – איך מטפלים בכעסים?
עוד >>

פחד טיסות: אם רצית לטוס בחג אבל חרדת טיסות מפריעה לך

פחד טיסה מפחית את איכות החיים. ההפרעה בולטת בתקופה המודרנית, היות שטיסות הפכו לחלק כמעט בלתי נפרד מחופשה, טיול, סקי, ולפעמים גם עסקים. אם נתקפת בעבר בתחושה של חרדת טיסות לפני ההמראה ובמהלך הטיסה, ודאי ברור לך על מה מדובר.

אם פחד טיסות חונק אותך, יתכן בהחלט שאנשים בסביבתך אינם מבינים את הקושי. לרוב האנושות המילים 'פוביה' ו'טיסה' אינן קשורות זו לזו. להפך, מדובר עבורם בדבר מרגש. סוג של בריחה משגרה שוחקת, צעד של חופש וחירות או בילוי משפחתי במקום חדש. מה שבטוח? רחוק מאוד מהסיוט שלך שכולל כאבי בטן, מחנק בגרון ואולי אפילו קוצר נשימה.

אנשים שסובלים מחרדת טיסה ועדיין צריכים לטוס, מוצאים את עצמם שבויים בתוך פוביה שהופכת כל טיסה לצמרמורת וכל מטוס לכלא מאיים, מה שמקלקל את ההנאה הטבעית והפשוטה מעצם הנסיעה. גם העונג של בילוי עם חברים או בני משפחה הנוסעים גם הם מתמסמס לו בצלה המאיים של חרדת טיסות.

יהיו אנשים שיתאימו את חייהם לפחד הטיסה שלהם, ופשוט יימנעו מהסיבות שמביאות את רוב האנושות אל שדות התעופה. במקרים גרועים של פחד לופת שמשתלט על האדם, הפחד עלול לגרום להימנעות טוטלית מנסיעות לחו"ל. הימנעות שעלולה לפגוע בחופש, באפשרויות לבילוי משפחתי, או בעבודה שמצריכה טיסות.

כל פחד משתק מתחיל מגרעין של רגש תקין ולגיטימי שקיים אצל רוב האנושות, אבל כמו תא סרטני, כשהפחד גדל בלי פרופורציה – הוא משבש את החיים.

כדי להיחלץ ממלתעות הפוביה ולנטרל את חרדת הטיסות, חשוב להבין למה זה קורה:

מצבים מלחיצים: רוב האנשים חווים חרדה במצבים של חוסר שליטה, אי ודאות, שהות בגובה רב או במקומות קטנים וסגורים. אך עם הזמן, הלחץ הטבעי דועך והאדם מתרגל שלא קרה כלום והכל בסדר. לעומתם, אלה שסובלים מחרדת טיסות – החרדה משתלטת עליהם לחלוטין.

יכולת הכלה: כשלומדים להכיל את הלחץ – מאפשרים לו לדעוך. אבל הסובלים מפחד טיסה הם אנשים שנבהלים מהביטויים השונים של הלחץ:

  • נבהלים מהמחשבות שחולפות בראשם ('המטוס יקרוס', 'ההמראה תיכשל').
  • נחרדים מתחושות גופניות הבלתי-נעימות בגוף (צמרמורת, נוקשות, כאבי ראש) ומחוסר היכולת לעצור אותן.
  • מבועתים מהדחף לברוח ולהימלט (במיוחד כשאי אפשר לעשות זאת).
  • מבוהלים מעצם העובדה שסובביהם ישימו לב כמה הם לחוצים/רועדים, במיוחד אלה שחשוב להם שיראו אותם כחזקים שאדישים לפאניקה.
  • עסוקים בניסיונות להילחם ברגשות הצפים, לפתור את הבעייתיות שלהם או להימנע מלהרגיש אותם, כשבסופו של דבר הפעולות הללו רק מעצימות את הרגש עוד יותר.

כך נוצר מעגל קסמים: הלחץ גורם לבהלה שגורמת ללחץ נוסף שמעצים את הבעתה.

ומה באמת הפתרון? מה אפשר לעשות מול תחושות שמאיימות להטביע אותך בתוכן?

מה שצריך לעשות הוא כל כך פשוט, שרוב האנשים לא מצליחים לבצע זאת: לאפשר לרגשות לעבור. לתת לפחדים לעלות. להניח לתרחישי הזוועה לרוץ בראש בחופשיות. להסכים להרגיש צמרמורת או נוקשות או תחושה של בטן מתהפכת.

כאמור, רוב האנשים לא יצליחו להגיע למצב הזה בכוחות עצמם. אם לרוע מזלך מצאת את עצמך ביניהם ולא הצלחת לצאת מהלופ ההרסני הזה – טיפול קצר ואפקטיבי בשם CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) יכול לאפשר לך להתחיל לנשום לרווחה ולטוס בשלווה, בלי חרדות נלוות.

ומהו טיפול CBT? טיפול פסיכולוגי קצר מועד ויעיל ביותר לפוביות המעניק כלים למטופל להתמודד באופן אפקטיבי יותר מול המחשבות, התחושות והרגשות הלא נעימים שתוקפים אותו לקראת או בזמן טיסה.

 

דר' אוהד הרשקוביץפחד טיסות: אם רצית לטוס בחג אבל חרדת טיסות מפריעה לך
עוד >>

התפרצויות זעם – למה אני כל-כך כועס?

התפרצויות זעם – למה אני כל-כך כועס?

קרה לכם שחוויתים התפרצויות זעם? התפרצות שמתחילה פתאום בצעקות ואף עלולה להתדרדר לזריקת חפצים ואף אלימות פיזית. מסתבר שאתם לא לבד! התפרצויות כעס הן בעיה בתרבות הישראלית מלאת המתח – אנו נוטים להיות חסרי סבלנות, עצבניים והתכונה הישראלית המפורסמת של ״לא להיות פרייר״ הרבה פעמים מתפרצת בזעם. כאשר התפרצויות הכעס מגיעות למקום העבודה או הביתה הן עלולות לגרום להרס עצמי. זה פוגע ביחסי העבודה ויחסי הזוגיות והמשפחה ואף משאיר צלקות קשות בקרב הילדים אשר נחשפים להתנהגות זו ואף עלולים להפוך לבוגרים הסובלים גם כן מהבעיה. אז מה היקף התופעה, מהן הסיבות לכעסים והאם ניתן לטפל בכעסים? על זאת ועוד במאמר הבא.

התפרצויות כעס – מה אומרת הסטטיסטיקה?

על פי הנתונים התופעה היא רחבת ממדים וסובלים ממנה נשים וגברים בכל קבוצת גיל. על פי הנתונים הסטטיסטיים 80% מהגברים חוו אלימות, או שהיו עדים למקרי אלימות בביתם. 60% מהנשים גדלו בבתים בהם היו מקרים של אלימות במשפחה ובין 7%-10% מהנשים סבלו ממקרי אלימות מצד בן הזוג. ילדים משלמים את המחיר הכואב ביותר, בשנת 2004 כ 2400 ילדים הגיעו לחדרי המיון עקב מקרים של אלימות והתעללות בתוך המשפחה, 35% מהמקרים היו מקרים של אלימות פיזית.*

מדוע אני כועס, מדוע אני כועסת?

להתפרצויות זעם ישנן שתי סיבות עיקריות:

הסיבה הראשונה היא צורת ההתמודדות שלנו עם מצבים של חוסר שליטה. כל אחד מאיתנו יכול לחוות בחייו מצבים של חוסר שליטה, אי וודאות וחוסר שביעות רצון הנובע מציפיות שונות; ישנם כאלו המתקשים לקבל את המצב והדבר מוביל אותם לרצות להלחם כשהצרון מתבטע בתוקפנות או עצבים.

הסיבה השנייה היא הנטייה שלנו להגיב בפזיזיות, כלומר להגיב לכעסים באותו הרגע בצורה אימפולסיבית, דבר שבאופן טבעי מוציא מאיתנו תכובות פוגעניות ואלימות אשר אינן מוצדקות ואינן תואמות את המצב.

במקרים רבים בעיות אלו נובעות מדוגמה שלילית אשר הגיעה עוד מבית הורינו. למשל ילדים להורה אשר גם לו הייתה בעייה של ניהול כעסים, נטיות לשתלטנות או קושי להתמודד עם רגשות – גם הם מועדים להתפרציות כעס.

טיפול בהתפרצויות זעם וניהול כעסים

ההשלכות ההרסניות של התפרציות כעס הן די ברורות; התפרצויות הכעס גורמות לנו לפגוע בבני משפחה, חברים וקולוגות בעבודה ובסופו של דבר אנו פוגעים באחרים כפי שאנו פוגעים גם בעצמינו. אך האם עלינו לחיות עם הכעסים, אולי להאשים את המציאות הביטחונית המלחיצה או את הדוגמה הלא טובה שקיבלנו בבית הורינו? ממש לא! אין צורך לחיות עם כעסים, הדבר ניתן לטיפול אך התנאי הראשון הוא הכרה של האדם בבעיה; לא תמיד הסובלים מהתפרצויות כעס מסוגלים להודות בבעיה. בעזרת טיפול CBT (טיפול קוגנטיבי – התנהגותי) ניתן לטפל בכעסים וללמוד איך לשלוט בהם. בעזרת טיפול CBT ניתן להשיג תוצאות בזמן קצר. קרא על טיפול בכעסים >>

למאמרים נוספים בנושא >>

דר' אוהד הרשקוביץהתפרצויות זעם – למה אני כל-כך כועס?
עוד >>

טריכוטילומניה – איך בוחרים מטפל לטיפול בתלישת שערות

טריכיטילומניה – איך בוחרים מטפל לטיפול בתלישת שערות

מי שמעוניין לעקור מהשורש את הבעיה (טריכוטילומניה) ולא את השערות, צריך לפנות לטיפול מקצועי אצל מומחה תלישת שערות. הבעיה לא תחלוף מעצמה אם לא תפנו לטיפול מקצועי. אך כיצד בוחרים מטפל תלישת שערות? האם פסיכולוג טריכוטילומניה יכול לעזור?

מטפל תלישת שערות CBT

מכיוון שמדובר בהפרעה נפשית, רבים חושבים שכל פסיכולוג הוא בהכרח איש המקצוע המתאים לצורך טיפול בטרכיטילומניה. אך חשוב להבין שלא כל שיטת טיפול מתאימה לכל בעיה, וכאשר מדובר בתלישת שערות יש צורך במטפל טריכוטילומניה עם הכשרה פורמלית ב CBT. בכל הנוגע לטיפול בתלישת שערות, המחקרים מראים כי לטיפול קוגנטיבי – התנהגותי (CBT) ישנם שיעורי הצלחה גבוהים והוא נחשב לטיפול מועדף. כאשר מחפשים מטפל טריכוטילומניה, מומלץ לפנות למטפל עם הכשרה ב CBT, ובפרט מומחה תלישת שערות המכיר את הנושא וכבר עבד עם מטופלים בעבר.

למי שלא יודע, טיפול CBT  הוא שיטת טיפול המשלבת טיפול התנהגותי וטיפול קוגנטיבי. על פי הגישה ההתנהגותית ההפרעה היא דפוס התנהגות נרכש אותו ניתן לשנות. הטיפול הקוגנטיבי לעומת זאת יוצא מתוך הנחה שדפוסי החשיבה משפיעים על ההתנהגות והפרעות רגשיות הן תוצאה של דפוסי מחשבה מעוותים. לכן הטיפול הקוגנטיבי שם דגש על תהליכים פנימיים בנפשו של המטופל ולרק רק דפוסי ההתנהגות.

ישנם פסיכולוגים אשר מעבר ללימודי הפסיכולוגיה, עברו גם הכשרה ב CBT. הם יכולים לעזור, אך זיכרו שאין מדובר בתופעה שכיחה וישנם מטפלים מעטים המכירים את הנושא בצורה מעמיקה ובעלי ניסיון בטיפול. חשוב לברר מול כל מטפל אליו תפנו על הניסיון שלו בטיפול טריכוטילומניה בפרט.

אז כיצד לבחור מומחה תלישת שערות?

כאשר מחפשים מומחה טריכוטילומניה, חשוב לזכור שטריכוטילומניה יכולה לבוא לידי ביטוי בדרגות חומרה שונות אצל כל אדם. גם הגורמים לה יכולים להיות שונים בכל אחד מהמקרים. מכאן עולה החשיבות להעניק טיפול בהתאמה אישית לכל מטופל.

חשוב מאוד למצוא מטפל שאתם מרגישים איתו בנוח ומאמינים בניסיונו ויכולתו לעזור לכם. במהלך הטיפול תצטרכו לשתף את המטפל בפרטים אינטימיים הנוגעים למקור ומהות הבעיה ולכן יחסי האמון חשובים מאוד. על מנת ליהנות מהצלחת הטיפול יש גם לעבוד בבית, כלומר מעבר לפגישות עם המטפל. זהו דבר חשוב מאוד ויש לעסור עם מומחה טריכוטילומניה אשר מעניק גם תרגילים לבית בתור חלק מהטיפול.

טיפול בטריכוטילומניה אצל דר' אוהד הרשקוביץ

אני אוהד הרשקוביץ, בעל דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית וגם הכשרה ב CBT אותה עברתי בבית הספר לפסיכולוגיה מקצועית של שיקגו. עבדתי במרכז הישראלי ל OCD, שם רכשתי ניסיון רב בספקטרום רחב של הפרעות כפייתיות הכוללות גם טריכוטילומניה. מאז שנת 2001 אני מטפל בשיטת CBT עם עשרות מטופלים וסיפורי הצלחה בכל שנה. אנשים שסבלו מאוד מהבעיה ועכשיו מרגישים כאילו קיבלו מחדש את השליטה על חייהם. אם גם אתם רוצים להתמודד עם הבעיה, פנו אלי עכשיו. כמו כן אתם מוזמנים לעיין במכתבי תודה של מטופלים המוצגים באתר כאן >>

דר' אוהד הרשקוביץטריכוטילומניה – איך בוחרים מטפל לטיפול בתלישת שערות
עוד >>

טריכוטילומניה – איך מטפלים בתלישת שיערות?

טריכוטילומניה – איך מטפלים בתלישת שיערות?

טריכוטילומניה היא הפרעה נפשית המתבטאת בתלישת שיערות; זהו דחף כפייתי עם קושי רב להתנגד לו והוא מלווה בתחושת הקלה וסיפוק לאחר תלישת השערות. תלישת השערות גורמת לקרחות בולטות ומביאה איתה קושי נפשי רב אך למרות זאת הסובלים מהבעיה מתקשים לשלוט בדחף ונזקקים לטיפול מקצועי. אז איך מפסיקים לתלוש שיערת? האם יש טיפול בטריכוטילומניה ואם כן מהו?

טיפול בתלישת שערות

המחקרים מראים כי תלישת שערות כפייתית משחחרת מתח פנימי ומעניקה תחושת הקלה, עד אשר היא הופכת לפעולה אובססיבית מכיוון שהמוח מקשר בין פעולת תלישת השערות לבין תחושת ההקלה. מכיוון שהדחף לתלוש שיערות מבוסס על קושי רגשי, זהו גם המפתח לטיפול בבעיה – על הסובל מהבעיה לפנות לטיפול רגשי. הטיפול המבוסס ביותר, על פי המחקרים, עבור טריכוטילומניה הוא טיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT).

תלישת שערות טיפול CBT

עבור טריכוטילומניה טיפול CBT משלב טיפול התנהגותי עם טיפול קוגנטיבי במטרה להשיג שליטה על ההרגל הכפייתי. בעצם הטיפול נועד להשיג מספר מטרות:

הגברת המודעות לדחף לתלוש שיערות –  במקרים רבים תלישת שערות מתבצעת בצורה בלתי מודעת. הטיפול בתלישת שערות מתחיל בהגברת המודעות לפעולת התלישה. כמו למשל רישום ותיעוד כל מקרה ואף איסוף השערות שנתלשו.

הגברת המודעות לטריגרים – שיטת הטיפול מאפשרת להעלות את המודעות לתלישה בזמן אמת, כלומר לזהות סממנים המקדימים את הדחף לתלוש שערות; אלו יכולים להיות רגשות ותחושות שונים של הסובל מהבעיה, כמו למשל מתח נפשי או עייפות, אך אלו יכולים להיות גם גורמים חיצוניים המעוררים את הדחף לתלוש שערות.

החלפת פעולת התלישה בפעולה חלופית – אחד מהכלים החשובים למי שתוהה איך מפסיקים לתלוש שיערות הוא להחליף את פעולת התלישה עם פעולה חלופית ובלתי מזיקה (היפוך הרגל). כמובן שזה מתאפשר רק לאחר העלאת המודעות וזיהוי הטריגרים והתחושות המביאות לתלישת שערות.

ללמוד טכניקות לפורקן רגשי – תלישת שערות היא במקרים רבים תחליף לצורות חיוביות של פורקן רגשי. כחלק מהטיפול בטריכוטילומניה יש ללמוד טכניקות אחרות לפורקן רגשי. בעצם יש כאן צורך לזהות את הנטיות לאיפוק רגשי הגורמות להצטברות רגשית המתורגמת בסופו של דבר לתלישת שערות; על המטופל ללמוד כיצד להכיל את הרגש ולהתמודד איתו בצורה הנכונה במקום להתאפק או להימנע.

לזהות ולטפל בביטויי בריחה אחרים – גם מצבים של ביקורתיות ואפילו פרפקציוניזם בצורה קיצונית מבטאים הימנעות מרגשות ו/או מצבים לא נעימים. הטיפול בטריכוטילומניה מאפשר לטפל גם בהיבטים אלו.

תחום הפסיכולוגיה והפסיכאטריה ניסה להעניק טיפול בתלישת שערות בדרכים שונות, אך במקרה של תלישת שערות טיפול CBT נמצא כטיפול האפקטיבי ביותר. שיטות אחרות של טיפול דינאמי (טיפול בשיחות), או טיפול בתרופות פסיכאטריות נמצאו במחקרים כפחות יעילות. כמו כן לא מומלץ לעשות שימוש בתרופות פסיכיאטריות לפני שמוצו צורות הטיפול האחרות. מי שמעוניין לטפל בבעיה, מומלץ לפנות למטפל עם הכשרה פורמלית ב CBT וניסיון בפרט בטיפול CBT בתלישת שערות.

דר' אוהד הרשקוביץטריכוטילומניה – איך מטפלים בתלישת שיערות?
עוד >>

מה זה טריכוטילומניה (תלישת שיערות)?

מה זה טריכוטילומניה (תלישת שיערות)?

מצאת את עצמך במודע או שלא במודע תולש שיערות מגופך? מסתבר שישנם רבים אשר עושים זאת מבלי שהם באמת מבינים מדוע, או מבלי שהם מודעים לכך. לתופעה יש שם – טריכוטילומניה, והיא שייכת לקבוצת ההפרעות של שליטה בדחפים. כלומר המתמודדים עם הבעיה מרגישים דחף בלתי נמלט לבצע זאת, למרות שהדבר אינו מועיל עבורם. ברוב המקרים התופעה מופיעה בילדות ואצל מתבגרים, אך גם בגיל מאוחר יותר היא עלולה להופיע. על פי הנתונים הסטיסטיים כאחוז אחד או שניים מהאוכלוסיה סובלים מהפרעה זו. אך אחוז גבוה יותר, כעשרה אחוזים, חוו אפיזודות של תלישת שיערות בחייהם. האנשים הסובלים מהתופעה חשים דחף למשיכת שיערות עד כדי תלישתן, בעיקר באזור הקרקפת, הגבות, הריסים והזקן; אך זה בהחלט יכול לבוא לידי ביטוי גם באזורים אחרים בגוף. כמו כן, חלק מהסובלים מטריכוטילומניה מכניסים את השערות לפה, כוססים ציפורניים ואפילו מבצעים פעולות שונות של פגיעה עצמית. אז למה אני תולש שיערות?

דר' אוהד הרשקוביץמה זה טריכוטילומניה (תלישת שיערות)?
עוד >>