ד"ר אוהד הרשקוביץ

למה יש לי חרדות ופחדים?

למה יש לי חרדות ופחדים?

שאלה שמטפלים המציעים טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) מקבלים לא מעט היא 'למה בכלל יש לי חרדות'? 

האם מדובר בבעיה גנטית, האם מדובר במחלה, האם מדובר על תפקוד לקוי שמקורו במוח? רבים מופתעים לשמוע שהתשובה לשלוש השאלות הנ"ל היא 'לא'. 

אז מה הוא המקור של חרדות? 

ד"ר אוהד בלייב בפייסבוק: למה יש לי חרדות?

מתוך שידור לייב בפייסבוק

ממה ואיך מתפתחות בעיות חרדה?

בעיות חרדה הן בסך הכל תוצאה של דפוסים והרגלים לא בריאים. נשתמש בדוגמאות כדי להסביר את העניין. בדוגמא הראשונה ניקח ילד שישן בחדר חשוך ומפחד ממפלצת. מה הילד יעשה במצב כזה? הוא יברח לחדר של ההורים. אם ההורים נותנים לו לברוח, מה שהילד לומד זה שהפחד מעיד על משהו לא בסדר שאי אפשר להתמודד איתו ושכדאי לברוח כשהוא מופיע. לעומת זאת, אם ההורים מחזירים את הילד לחדר אז הילד לומד שאולי הפחד הוא בעצם בסדר, שלא קורה כלום, ושהפחד עובר עם הזמן. 

דוגמא נוספת היא אבא שבא לילד שלו ואומר 'למה רק 90 במבחן, למה לא 100'? גם כשהאבא בסך הכל רוצה לדרבן את הילד להצליח, אחרי כמה פעמים שהילד שומע את זה שוקע אצלו המסר ש-90 זה לא מספיק, שצריך להשיג 100. מסר כזה יכול להפוך להרגשה כללית אצל הילד שדברים שהוא עושה אף פעם לא טובים דיים. 

דוגמא אחרונה היא אמא שאומרת לילד שלה ש'כך זה לא בסדר, למה עשית ככה, פעם הבאה תעשה כמו שאני אומרת לך'. לאחר מכן מה שמתנגן לילד בראש זה שדברים רבים שהוא עושה אינם בסדר, שדברים אלו מזיקים או מסוכנים. יתכן שילד זה יפתח גישה שלילית רחבה יותר לגבי מעשיו בדברים שונים בחייו. 

היבטים של חרדה: חשיבתי, רגשי והתנהגות

עד כאן נוכחנו לדעת שחרדה היא תוצאה של דפוסים שלמדנו בבית, וצריך לציין בנוסף שאת החרדה ניתן לפרק לשלושה היבטים מרכזיים.

בפן החשיבתי ככל שלמדנו דפוסי חשיבה יותר ביקורתיים ושיפוטיים, למדנו לפרש דברים בצורה שלילית, ולהסיק מסקנות קשות במצבים של אי-ודאות, דפוסי חשיבה כאלו יעצימו את החרדה.

בפן הרגשי אולי לא למדנו להכיל רגשות, אולי אנו מתקשים לשבת איתם או להשלים איתם, אולי אנו נוטים לבקר את עצמנו עקב הימצאותם, או שאנו נבהלים מהם, או מנסים ישר לפתור אותם. כל התגובות הללו לא מאפשרות לפתח סובלנות רגשית נוכח החרדה, למרות שהיא חלק מחיינו, ואז אנו עוד יותר נבהלים ממנה ויוצרים מעגל קסמים של חרדה נוספת.

בפן ההתנהגותי אולי למדנו בבית דפוסים של שתלטנות, של פרפקציוניזם, של הימנעות, של תוקפנות, של בריחה, או של חיפוש כפייתי אחר ודאות. כל מיני דפוסים שנועדים לעזור לנו "לפתור את החרדה" במקום ללמוד להתמודד איתה ולהשלים איתה. ניסיון עקר זה הוא חלק ממעגל קסמים שנותן לגיטימציה לחרדה ומעצים אותה עוד יותר להבא.

את כל הדפוסים האלו אנו מקבלים דרך מודלים מהבית. זאת אומרת דרך ההתנהגויות והדיבורים של ההורים אנו לומדים איך לחשוב על הרגשות של עצמנו, איך לפרש אותם, איך לפרש מצבים חיצוניים, ואיך להגיב ברמה ההתנהגותית למצבים חיצוניים. בצורה זאת, דרך הדוגמא של ההורים אנו עלולים לפתח דפוסים לא בריאים ולפתח חרדות.

איך שוברים את הדפוס?

חרדה היא תוצאה של דפוסים והרגלים שלמדנו בעבר, הרגלים ודפוסים לא בריאים, אך לא מדובר על משהו שאינו בר שינוי. איך ניתן לטפל בחרדה? האם ניתן לשנות דפוסים אלו בלי טיפול פסיכולוגי או טיפול תרופות? תוכלו לקבל תשובות לשאלות אלו במאמר איך מטפלים בחרדה? >>

דילוג לתוכן