"הלם קרב" – פוסט-טראומה אצל חיילים

מהי תופעת פוסט טראומה (PTSD) אצל חיילים – 'הלם קרב'?



בישראל, מדינה קטנה ואמיצה אך הלומת קרבות – חיים המון אנשים הסובלים מתסמונת פוסט טראומה בשל חוויות בשדה הלחימה. אנו מכירים את התופעה בשמה העממי – 'הלם קרב'.

הפרעת פוסט-טראומה (PTSD) הינה הפרעה פסיכיאטרית ידועה ממשפחת הפרעות החרדה. זוהי למעשה בעיית הסתגלות של אדם לאחר שעבר אירוע טראומתי כלשהו או אירוע שלא מסתדר עם ראיית העולם שלו.

 

אצל חיילים כאמור, מדובר בהפרעה שמתעוררת בעקבות חשיפה לאירועים קשים הקשורים ללחימה – חשיפה לפציעות מחרידות או הרוגים, הימצאות בסיטואציית לחימה מסכנת חיים, אובדן חברים לצוות, קירבה לפיצוצים חזקים וכן הלאה.

וכך קורה אירוע של "התנגשות מנטלית". המעבר בין רגש בסיסי של חסינות והישרדות, או נטייה להאמין ששום דבר רע לא יקרה לבין האירוע הקשה ותוצאותיו. מעבר קשה זה הוא הגורם להתפרצות של תופעת החרדה על כל נספחיה, עליהם מיד נפרט.

האחוזים הידועים היום מדברים על 10-15% מכלל החיילים שחווים סימפטומים שונים המעידים על הלם קרב. אצל רבים התופעה חולפת עם ההתרחקות ממקום או זמן האירוע או עם השחרור מהצבא. אולם ישנו מי שממשיך לסחוב איתו מטענים רגשיים קשים, שבסופו של דבר מתפרצים באופן רגשי ופיזי בכל מיני צורות ומפריעים את שגרת החיים התקינה, לפעמים באופן קיצוני.

 

תסמיני PTSD אצל חיילים – הלם קרב



התסמינים להלם קרב מחולקים לאלו שבאים לידי ביטוי באופן פיזי ולאלו הנוגעים בנפשו של הסובל.

 

תסמינים פיזיים

סימפטומים פיזיים יכולים לכלול תגובות איטיות ועייפות כרונית – שיובילו לאי יכולת להתרכז ולהשלים מטלות בסיסיות. בנוסף, תסמינים שמלווים חרדות באופן כללי יכולים להופיע – כאבי בטן ובעיות עיכול, בחילות, קשיי נשימה ונשימה מואצת, כאבי ראש ושרירים (כאבי גב בעיקר), רעידות בגוף וחוסר יציבות ידיים ועוד. קושי בשינה וסיוטי לילה הינם תופעה נפוצה גם כן.

 

תסמינים נפשיים

הלם קרב יכול לבוא לידי ביטוי בתופעות נפשיות קשות ומשתקות לעיתים. בלבול ואי יכולת לקבל החלטות, דיכאון כבד ואי רצון לעסוק בשום פעילות, התבודדות והתרחקות מסיטואציות חברתיות, שינויים קיצוניים ותנודות תכופות במצב הרוח. התמכרויות שונות כאופן להתמודד עם הקושי הינן נפוצות מאוד גם כן – כדורים (בעיקר משככי כאבים לפציעות), סמים או אלכוהול.

אנשים רבים הסובלים מהלם קרב עלולים גם לחוש רגשות אשמה כבדים מנשוא או אף רגש של בושה במה שקרה. חרטה קשה על מעשים, חשיבה אובססיבית על מה שהיה, שאלות שמסתובבות בראש ולא מרפות – "האם תפקדתי באופן ראוי? האם הצלתי את מי שיכולתי? האם פעלתי נכון? האם אני אשם במה שקרה?"… וכן הלאה.

בנוסף לכל אלו, ישנן תופעות של בהלה קשה מרעשים שונים, קולות המזכירים פיצוץ, "מהומה" או מקומות הומים אדם.

 

השילוב של סימפטומים פיזיים ונפשיים יוצרים מצוקה אדירה אצל מי שמתמודד עם הלם קרב, ועלולים להחריף ולהעצים ללא טיפול ראוי. שלא לדבר על סכנה פיזית מוחשית שגלומה בהתמכרויות השונות ובנטייה אובדנית, או הפגיעה בחיי שגרה נורמטיבית שנובעת מהרצון להימנע מהכל.

 


 

איך מתמודדים עם הלם קרב? טיפול CBT



כמו בכל בעיה נפשית, ישנה יותר מגישה אחת לאופן הטיפול וההתמודדות. וגם במקרה של הלם קרב.

אם מדובר בהתפרצות של הסימפטומים והחרדה קרוב לזמן האירועים בעוד החייל עדיין משרת בצבא, יש מי שמאמין כי החזרת החייל באופן מהיר ביותר לשיגרה, היא הפתרון. המשך החשיפה לשיגרה המאתגרת בשילוב עם תמיכה מאנשים קרובים השותפים לסיטואציה, אלו מהווים אופן להתמודדות.

 

אולם מה קורה כאשר משתחרר החייל מהצבא, והסימפטומים הולכים ומחריפים ומקשים עליו לנהל את חייו? אז הטיפול יכול שוב להתפצל לטיפול תרופתי לצד טיפול נפשי פסיכולוגי.

ולצד אלו, קיים הטיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

 

טיפול CBT מתאים מאוד להתמודדות עם הלם קרב – הפרעת דחק (פוסט טראומה), כמו טיפול בכל מיני סוגי חרדה ודיכאון.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy) טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו בעל שיעור הצלחה גבוה יחסית ומשמעותו שינוי דפוסי חשיבה אצל המטופל באופן כזה שיוכל להתעמת ולהתמודד עם חוויות הלוחמה הקשות שאליהן נחשף וכמובן עם המחשבות הטורדניות שלא עוזבות את ראשו בעקבות כך.

 

לטיפול שכזה שני חלקים שמטפלים בשני רבדים למעשה – החלק הקוגניטיבי (חשיבתי) והחלק ההתנהגותי. בחלק הראשון החשיבתי מאפיינים יחד את הגורם להלם הקרב ואת המחשבות המשתקות שמלוות את המטופל. באמצעות טכניקות הרפיה ודמיון מודרך לומדים להחליף את מחשבות החרדה במחשבות הגיוניות ומרגיעות כגון – "אני עכשיו בטוח, אני רחוק מהסכנה", "עשיתי ככל יכולתי כדי להתמודד עם המצב", "מה שקרה אינו באשמתי בשום צורה" וכן הלאה.

 

המטופל מקבל כלים להתמודדות גם בחלק השני – החלק ההתנהגותי שמדמה חשיפה למקור הפחד, באופן הדרגתי ומפוקח, כדי לבחון את דפוסי המחשבה החדשים שאמורים לסייע לאדם לעשות את ההפרדה בין ההווה לבין החוויה הטראומטית הקשה שעבר. בנוסף, עוזרים אמצעים מקלים אחרים להסחת דעת בעת הטיפול, שמסייעים לנטרל מצב מעורר חרדה זה.

 

מכון CBT מציע גם כלים נוספים כתמיכה לטיפול המרכזי, כגון ליווי טיפולי בשטח בזמן אמת.

 

מה זה טיפול CBT?

ניתן לקרוא אודות הטיפול באמצעות הקישורים הבאים:

 

יש עוד שאלות?

ניתן לקבל עוד תשובות באמצעים הבאים: