אגורפוביה

מהי אגורפוביה?

אגורפוביה משתייכת למשפחת הפרעות החרדה. בעבר אגורפוביה נחשבה להפרעה שגורמת לאנשים להסתגר בבית בשל פחדים הקשורים מרחבים גדולים פתוחים או מקומות הומי אדם. היום כבר יודעים יותר על אופי ההפרעה וידוע כי האגורפוביה בעיקר מרחיקה אנשים ממקומות אשר מהם יהיה קשה להיחלץ במהירות ובקלות או מצבים אשר יציאה מהם כרוכה במבוכה רבה או מצוקה דומה.

מדובר בהפרעה שמקורה בחרדות נוספות לרוב, כמו למשל התקפי פאניקה. פעמים רבות התפתחות האגורפוביה נובעת מהפחד של אנשים ללקות בהתקף פאניקה או מצוקה פיזית אחרת בסביבה של אנשים זרים. המחשבה על התקף חרדה עמוק ואי יכולת "לברוח" מהמצב גורמת לאנשים הלוקים בהם לסגת ולהגיע למצב של הימנעות ממש ממקומות ומצבים, בדרגות שונות. לפעמים אלו חרדות פיזיות כמו החשש ללקות בהתקף לב או התקף אסטמה ולהיות חסרי אונים ללא יכולת לקבל סיוע מתאים. חרדות מסוג זה שגורמות לאגורפוביה ולהימנעות הן אינן רציונאליות לרוב ונטועות במחשבות חרדתיות ה"מנפחות" מצבים קיימים.

ישנן דרגות חומרה של ההפרעה; החל מהימנעות מנסיעה בתחבורה ציבורית או מקומות סגורים כמו מעלית, דרך הימנעות ממקומות הומים כמו בתי קפה, בתי קולנוע, חופי רחצה ואחרים, ועד פחד מלהישאר לבד או לצאת מהבית. במקרים קשים במיוחד של אגורפוביה אנשים מפחדים לעזוב אפילו את החדר שבביתם.

אגורפוביה נוטה להופיע בגילאי העשרים והשלושים אצל אנשים ושכיחה הרבה יותר אצל נשים מאשר גברים.


מה גורם להתפתחות אגורפוביה?

ישנם הסברים התנהגותיים או פיזיים להיווצרות הפרעת אגורפוביה. ייתכן כי השילוב של שניהם, כפי שנפרט בהמשך הינו הנפוץ ביותר כגורם להפרעה.

הגורם ההתנהגותי – סביבתי הוא הקישור שעושה האדם בין מצב מצוקתי קשה לבין מקום או סיטואציה. לדוגמא, אחד הגורמים הנפוצים ביותר להיווצרות ההפרעה הוא הפחד של אנשים הסובלים מהתקפי חרדה או פאניקה מללקות בהם שוב. למשל אדם שלקה בהתקף פאניקה קשה במקום הומה אדם כמו למשל קניון או קולנוע כנראה שיימנע מלהגיע לשם שוב לאחר מכן מתוך פחד עמוק להיקלע שוב לסיטואציה הזו. התקף פאניקה בפני עצמו הוא חוויה קשה מאוד למי שעובר אותו כולל תחושות פיזיות קשות עד הרגשה של איום לחיים. הטראומה מהתקף כזה מובילה אדם לברוח מכל דבר שעלול להחזיר אותו. ללא טיפול זה יכול להחריף מהימנעות ממקום ספציפי להימנעות כללית ופגיעה של ממש בתפקוד תקין כאשר ההימנעות מגיעה עד לרמה של בריחה ממצבים חברתיים כלשהם והסתגרות בבית.

בנוסף, יש אסכולות מתחום הפסיכולוגיה שמקשרת את הפחד מיציאה מהבית או פחד ממקומות הומי אדם לכל מיני חוויות ילדות קשות וחרדות מודחקות כמו פחד מנטישה או אובדן גדול של אדם קרוב וכדומה.

הגורם הפיזי – ביולוגי, כך עולה ממחקרים, הוא חוסר איזון ורגישות יתר במערכת עצבים של האדם. זה למשל מה שגורם לתגובות קיצוניות ומיידיות למצבים רגישים וגירויים שונים שמובילות אדם עד לפחד כולל מיציאה מהבית כדי לא להגיע לתגובות הקיצוניות.

בנוסף, במחקר המועט שנערך בתחום מצאו גם קשר גנטי בגורמים להתפתחות ההפרעה.

מהם התסמינים של אגורפוביה?

ההימנעות היא אולי הסימפטום הבולט ביותר שעשוי להתריע על קיום ההפרעה.

ההימנעות כמו דרגת ההפרעה, עלולה להיות בדרגות שונות. תחילה ההימנעות היא נקודתית ממקומות מסויימים, אמצעי תחבורה מסויים, אירועים מסויימים. הבעיה היא שללא טיפול, ההפרעה מחמירה ואז ניתן לראות גם כיצד היקף ההימנעות גדל ויכול להגיע לרמה שבה האדם לא מתפקד כי הוא חושש לחלוטין לצאת מביתו בכך ייפגע התפקוד היומיומי ברמה חמורה במיוחד.

אנשים הסובלים מאגורפוביה מנוהלים על ידי הפחד העמוק שהם חווים וחיים בתחושה מתמדת של מצוקה שלפעמים מחריפה גם ומידרדרת לדיכאון. הפחד הזה עלול להרחיק אנשים מאירועים וחוויות יומיומיות רגילות, יציאה לעבודה, השתתפות באירועים חברתיים כאלה ואחרים. לפעמים עצם היציאה מהבית לחדר המדרגות עלולה להיראות בלתי אפשרית ומפחידה לסובלים מההפרעה.


הטיפול באגורפוביה

ראשית יש לציין כי צריך לטפל בהפרעה. אמנם יש לה דרגות חומרה שונות אבל ללא טיפול הסיכויים גדולים שהיא תחריף וגם יתפתחו ממנה חרדות נוספות, דיכאון או תופעות לוואי כמו התמכרות לחומרים שונים. יש אנשים הסובלים מההפרעה ומתמודדים איתה באמצעות "מלווה" ההולך איתם לכל מקום שמפחיד אותם וכך מאפשר להם לתפקד. מכיוון שזו לא דרך התמודדות יעילה והיא גם אינה מפיגה את החששות והחרדות של האגורפוביה, יש לטפל בה או באמצעים תרופתיים או באמצעות טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT).

טיפול CBT ידוע כיעיל ומהיר ביותר בהפחתת חרדות בכלל ואגורפוביה בפרט. בחלק הקוגניטיבי של הטיפול חותרים לתת פירושים נוספים לשינויים שחלים אצלנו בגוף תחת התקף הפאניקה וגם לשינוי דפוסי המחשבה שלנו, ומתוך המודעות הזו לשנות את אופן החשיבה החרדתי. החלק ההתנהגותי של הטיפול מאפשר התנסות הדרגתית ומבוקרת למטופל בכך שיוצאים עם המטפלים למקומות ציבוריים במטרה להתגבר על מעגל האימה.

חשוב לציין כי הקושי לצאת מהבית לפעמים מביא לאי טיפול בחרדות ולכן יש סיוע לסובלים בתהליך היציאה מהבית וההגעה לטיפול. כמו כן אסור על מטפל מקצועי להגיע לביתו של המטופל כדי שלא להנציח את דפוס ההימנעות אלא לפתור אותו באופן הטוב ביותר.

במכון CBT הטיפול כולל פגישות מול מטפל קוגניטיבי וגם פגישות בשטח עם מלווה בזמן תרגול חשיפות לאזורים מלחיצים.

מה זה טיפול CBT?

ניתן לקרוא אודות הטיפול באמצעות הקישורים הבאים:

 

יש עוד שאלות?

ניתן לקבל עוד תשובות באמצעים הבאים: