ד"ר אוהד הרשקוביץ
פסיכולוג CBT

קורס CBT לטיפול עצמי

קורס CBT באינטרנט לטיפול עצמי

טיפול CBT בקליניקה

פגישה בקליניקה עם מטפל CBT

טיפול פסיכולוגי מקוון

פסיכולוג CBT בסקייפ / ZOOM

אגורפוביה

במה עוסק המאמר?

אגורפוביה

מהי אגורפוביה?

אגורפוביה (בַּעַת חוּצוֹת) היא הפרעה הבאה לידי ביטוי בפחד ממקומות פתוחים, ציבוריים והומי אדם. בעבר היא נחשבה להפרעה שגורמת לאנשים להסתגר בבית בשל פחדים הקשורים מרחבים גדולים פתוחים או מקומות הומי אדם. היום כבר יודעים יותר על אופי ההפרעה וידוע כי האגורפוביה בעיקר מרחיקה אנשים ממקומות אשר מהם יהיה קשה להיחלץ במהירות ובקלות או מצבים אשר יציאה מהם כרוכה במבוכה רבה או מצוקה דומה.

אנשים הסובלים מאגורפוביה מנוהלים על ידי הפחד העמוק שהם חווים וחיים בתחושה מתמדת של מצוקה שלפעמים מחריפה גם ומידרדרת לדיכאון. הפחד הזה עלול להרחיק אנשים מאירועים וחוויות יומיומיות רגילות, יציאה לעבודה, השתתפות באירועים חברתיים כאלה ואחרים. לפעמים עצם היציאה מהבית לחדר המדרגות עלולה להיראות בלתי אפשרית ומפחידה לסובלים מההפרעה.

עד כמה נפוצה אגורפוביה?

אגורפוביה נוטה להופיע בגילאי העשרים והשלושים אצל אנשים ושכיחה פי 2 יותר אצל נשים מאשר גברים. על פי הערכות סטטיסטיות, בין 2%-6% מהאוכלוסייה לוקים במחלה.

אחוז גבוה מהאנשים הלוקים בהפרעה זו סובלים מהפרעות נוספות כגון דיכאון ו- OCD.
למחלה נלווים גם תסמינים פיזיים של התקפי פאניקה והפרעות חרדה: דופק מהיר, נשימות מהירות, בחילות, כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי חזה, הזעת יתר ועוד.

מה גורם להתפתחות ההפרעה?

מחקרים מלמדים כי המחלה נגרמת בדרך כלל משילוב של מספר גורמים:
נטייה גנטית – כיום מקובל לחשוב כי לאנשים המפתחים הפרעות חרדה כלשהן יש נטייה גנטית או ביולוגית לכך (רגישות יתר במערכת העצבים ועוררות יתר לגירויים).
קשיים בהתמצאות מרחבית – מספר מחקרים מצאו קשר בין אגורפוביה לקשיים בהתמצאות מרחבית. ההנחה היא שמקומות הומים גורמים לאנשים הסובלים מהתמצאות מרחבית לקויה, פחד ובלבול.
צריכה ממושכת של תרופות הרגעה ושינה – מחקרים שבוצעו בתחום, מצאו קשר בין צריכה ממושכת של תרופות הרגעה ותרופות שינה לאגורפוביה.
חוויות טראומטיות מבוססות מקום – פעמים רבות אנשים מקשרים בין החוויה הטראומטית למקום בו היא התרחשה (אוטובוס, קניון וכו').אותם אנשים מאמינים כי ההימנעות מהגעה לאותו מקום, תכחיד את התקף החרדה.
טראומות ילדות וחוויות מודחקות – גם טראומות ילדות וחוויות קשות ומודחקות עלולות לגרום בשלב מסוים בחיים להפרעה (מלחמה, פיגוע, התעללות וכו')

מה התסמינים של אגורפוביה?

ההימנעות היא אולי הסימפטום הבולט ביותר שעשוי להתריע על קיום ההפרעה אך טווח התסמינים של משתנה מחולה לחולה:
• במקרים של אגורפוביה מתונה יפתח החולה חרדה בכל יציאה מהבית לבד ואילו במקרים של אגורפוביה קיצונית הוא יימנע לחלוטין מיציאה למקומות ציבוריים
• בקרב חולים מסוימים ההימנעות הינה נקודתית (הימנעות מנסיעה ברכבת או כניסה לקניון) ובקרב חולים אחרים ההימנעות היא כללית.
• הסובלים מאגורפוביה עלולים לחוש חרדה משניים (או יותר) מהמצבים הבאים: הימצאות במקום הומה אדם, הימצאות במקום ציבורי, נסיעה לבד או נסיעה למקום המרוחק מהבית.
• אחוז גבוה מהאנשים הסובלים מאגורפוביה לוקים בהפרעות נפשיות נוספות, כדוגמת דיכאון ואו.סי.די (הפרעה טורדנית כפייתית).
• אנשים הסובלים מההפרעה חווים תסמינים פיזיים המאפיינים חרדה ו/או התקף פאניקה: זיעה קרה, דופק מהיר, כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש, סחרחורות, רעידות, קשיי נשימה, כאבי חזה ועוד.

רוצה לבדוק האם יש לך תסמינים של חרדה? ענה על שאלון חרדה לבדיקה עצמית

מה הקשר בין אגורפוביה לבין הפרעות חרדה?

זוהי הפרעה המשתייכת למשפחת הפרעות החרדה ומקורה בחרדות נוספות כמו למשל התקפי פאניקה. כיום מקובל להניח כי האגורפוביה מהווה סיבוך של התקף פאניקה שעלול להתעורר, ללא התראה מוקדמת, במקום ציבורי בו קשה לקבל עזרה ו/או לצאת.

לפעמים אלו חרדות פיזיות כמו החשש ללקות בהתקף לב או התקף אסטמה ולהיות חסרי אונים ללא יכולת לקבל סיוע מתאים. חרדות מסוג זה שגורמות לאגורפוביה ולהימנעות הן אינן רציונאליות לרוב ונטועות במחשבות חרדתיות ה"מנפחות" מצבים קיימים.

במקרים רבים האגורפוביה מתפתחת בעקבות התקפי פאניקה שהתעוררו במקום ציבורי מסוים. כך למשל, אם אדם חווה התקף פאניקה תוך כדי נסיעה ברכבת, הוא עלול לפתח חרדה מנסיעה חוזרת בתחבורה ציבורית.

האם היא ההפך מקלסטרופוביה?

אגורפוביה היא לא ההיפך מקלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים). בבסיס ההפרעה עומד הפחד להיתפס במבוכה עם התקף פאניקה מחוץ לבית (מה שלא סביר שיקרה בתוך כותלי הבית).

איך נראים חייו של הסובל מההפרעה?

פעמים רבות התפתחות האגורפוביה נובעת מהפחד של אנשים ללקות בהתקף פאניקה או מצוקה פיזית אחרת בסביבה של אנשים זרים. המחשבה על התקף חרדה עמוק ואי יכולת "לברוח" מהמצב גורמת לאנשים הלוקים בהם לסגת ולהגיע למצב של הימנעות ממש ממקומות ומצבים, בדרגות שונות. כך למשל, אנשים הסובלים מאגורפוביה מפחדים לשהות במקומות ציבוריים, במיוחד איפה שיש התאספות המונית של אנשים (קניונים, מרכזים מסחריים, רכבות, אוטובוסים וכו').

ניתן להבחין בין דרגות חומרה שונות של המחלה, כאשר אגורפוביה מתונה באה לידי ביטוי בפחד לצאת מן הבית לבד ואילו אגורפוביה קיצונית מתבטאת בהסתגרות מוחלטת בבית ולעיתים גם בפחד לצאת מהחדר, ללא ליווי של אדם מוכר. מובן שהפחד הוא לא מציאותי, לא רציונאלי וחסר פרופורציה לגבי אמיתות הסכנה שנשקפת לחולה.

ההימנעות כמו דרגת ההפרעה, עלולה להיות בדרגות שונות. תחילה ההימנעות היא נקודתית ממקומות מסוימים, אמצעי תחבורה מסוים, אירועים מסוימים. הבעיה היא שללא טיפול, ההפרעה מחמירה ואז ניתן לראות גם כיצד היקף ההימנעות גדל ויכול להגיע לרמה שבה האדם לא מתפקד כי הוא חושש לחלוטין לצאת מביתו בכך ייפגע התפקוד היומיומי ברמה חמורה במיוחד.

התמודדות עם אגורפוביה – ניפוץ מיתוסים:

לפני שנכיר שיטות טיפול באגורפוביה שעובדות, בואו ננפץ קודם כמה מיתוסים:
אגורפוביה לא עוברת לבד. ללא טיפול הסיכויים גדולים שהיא תחריף ויתפתחו ממנה חרדות נוספות, דיכאון או תופעות לוואי כמו התמכרות לחומרים שונים.

ההתמודדות עם ההפרעה באמצעות "מלווה" שהולך איתך לכל מקום מפחיד, היא לא דרך התמודדות יעילה כי היא אינה מפיגה מפיגה את החששות והחרדות של האגורפוביה.

הקושי לצאת מהבית לפעמים מביא לאי טיפול ולכן יש לסייע לסובלים מאגורפוביה בתהליך היציאה מהבית וההגעה לטיפול. כדאי לדעת שאסור למטפל מקצועי להגיע לביתו של מטופל שסובל מבעיה זו כדי שלא להנציח את דפוס ההימנעות, אלא לפתור אותו באופן הטוב ביותר.

טיפול CBT באגורפוביה

מחקרים רבים הוכיחו ששיטת CBT היא הכי אפקטיבית ומהירה לטיפול בחרדות בכלל ובאגורפוביה בפרט.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הינו הטיפול היעיל ביותר למגוון הפרעות נפשיות, כולל אגורפוביה, כיוון שהוא מאפשר לחולה לשנות דרכי חשיבה שגויים, רגשות שליליים ודפוסי התנהגות בלתי רציונאליים. החלק ההתנהגותי של הטיפול מאפשר התנסות הדרגתית ומבוקרת למטופל בכך שיוצאים עם המטפלים למקומות ציבוריים במטרה להתגבר על מעגל האימה.

השינוי מתבצע באמצעות חשיפה הדרגתית ומבוקרת לסיטואציות מעוררות חרדה. לדוגמה – צעד ראשון יכול להיות הליכה קצרה מחוץ לבית (בליווי ובתמיכה מקצועית של המטפל), לאחר מכן, הליכה ארוכה יותר ובהדרגה, כניסה לחנות או למקום ציבורי אחר.

לטיפול בהפרעות חרדה באמצעות CBT, יש אחוזי הצלחה גבוהים. הוא נחשב לטיפול קצר מועד, אפקטיבי, מכוון מטרה ומותאם לצרכים האינדיבידואליים של המטופל. היתרון היחסי והדומיננטי של השיטה בא לידי ביטוי בעובדה שהיא מאפשרת התמודדות עם סיטואציות מאתגרות, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה. באמצעותו ניתן להתגבר על האגורפוביה ולאמץ אורח חיים בריא ואיכותי יותר.

טיפול עצמי CBT
דילוג לתוכן