מהי פוביה חברתית (חרדה חברתית)?
יש אנשים שמרגישים ביישנים מאוד בסיטואציות חברתיות שונות. כמעט כולנו עשויים להיות מעט נבוכים בסיטואציות מלחיצות. אולם ישנם אנשים אשר אצלם המבוכה והביישנות הזו הם עצומים כל כך שהם נחשבים לחרדה של ממש הנקראת "חרדה חברתית" או – פוביה חברתית. פוביה חברתית משתייכת למשפחת הפרעות החרדה ו-פוביות והיא כאמור מתאפיינת בפחד עמוק של אדם מפני תגובת החברה אליו בסיטואציות שונות. מדובר בחרדה עמוקה מדחייה על ידיד החברה או קבלת ביקורת כלשהי והיא מובילה לתגובות קיצוניות אצל מי שסובל ממנה ולפגיעה מורגשת בתפקוד היומיומי. כמו בסוגי חרדה אחרים, גם פוביה חברתית אפשר לאבחן ולטפל. ההפרעה אגב, יכולה להופיע גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים. יש לציין כי חרדה זו מקבלת יחסית מעט חשיפה ותשומת לב, באופן אירוני זה נובע במידה רבה מכך מחרדתם הגדולה של הסובלים ממנה להיחשף.
מה הסימפטומים של פוביה חברתית?
באופן טבעי הסימפטומים של פוביה חברתית הינם דומים מאוד לאלו של חרדות ופוביות מסוגים אחרים. על פי הקריטריונים הרשמיים, התסמינים הבאים מאפיינים את ההפרעה:
- הימנעות של אדם מכל מצב חברתי בשל רגשות מצוקה קשה לפני כל אירוע או סיטואציה שכזו – המצוקה נובעת מפחד מדחייה על ידי אנשים, מפחד מכישלון בעמידה מול קהל, מפחד מלעג הסביבה.
- אדם הנמצא לפני סיטואציה חברתית עלול לגלות סימני מצוקה הרבה לפני האירוע עצמו עד רמה של שיתוק וחוסר תפקוד בחיי היומיום. זה משפיע על אדם בבית, בחיי החברה ואף בעבודתו.
- את החרדה עצמה מלווים תסמינים פיזיים המוכרים ממשפחת החרדות: נשימה מואצת ודופק גבוה, בחילות וכאבי ראש, הזעה קיצונית, רעידות בגוף ורעד בקול, הסמקה חריפה, הפרעות בשינה ואכילה לפני סיטואציות מפחידות ועוד.
- הסימפטומים נחשבים להפרעה מתמשכת במידה והם חוזרים ברצף של שישה חודשים או יותר (אצל מבוגרים).
אנשים הסובלים מפוביה חברתית עלולים לסבול גם מהפרעות לוואי נוספות כמו דיכאון או התמכרויות שונות (כדורים, סמים או אלכוהול).
גורמי חרדה חברתית
הופעה של פוביה חברתית יכולה לנבוע ממניעים פיזיים או סביבתיים, או כמובן שילוב של שניהם.
גורמים פיזיים:
אין הרבה ממצאים מחקריים על הפרעה ספציפית זו, אולם כן זיהו חוסר איזון כימי במערכת העצבים (מה שנקרא "מערכת הדופמין" – מוליכים עצביים) שעלול להוביל להיווצרות חרדות באופן כללי וחרדה זו באופן פרטני. כמו כן, בין הסובלים מהתופעה זוהה מספר גבוה יחסית של אנשים שההפרעה קיימת אצלם כבר במשפחה מה שיכול להצביע על קשר גנטי/תורשתי אולם לא הוכח מדעית עדיין.
גורמים סביבתיים:
אנשים שסובלים מן ההפרעה במקרים רבים חוו אירועים טראומטיים של השפלה או כשלון קיצוני שהותירו מטעני מצוקה והתנייה של פחד ממצבים חברתיים דומים או אף רחבים יותר. כמו כן, חינוך קיצוני שמלמד דפוסי התנהגות הישרדותיים (כלומר ילדים הגדלים "לפחד" מאנשים ומסכנות) יכול להוביל להיווצרות הפוביה החברתית, כמו גם פוביות נוספות.
טיפול בחרדה חברתית
הטיפול היעיל ביותר בפוביה חברתית בדומה לטיפול בפוביות או בחרדות אחרות, הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול CBT (כאשר במקרים קיצונים מאוד מומלץ לשלב גם טיפול תרופתי במקביל).
ההיבט החשוב ביותר בחלק טיפול הקוגניטיבי הוא הזיהוי של מחשבות קשות ודפוסי מחשבה קיצוניים המובילים לפרוץ תסמיני החרדה. במילים אחרות, מתי אדם נכנס עם עצמו למחשבות השליליות שגורמות לו מצוקה? מהם דפוסי המחשבה השליליים שגורמים לו לשיבושים בתפקוד ופגיעה באיכות החיים? זיהוי דפוסי המחשבה הללו מאפשר בשלב הבא לבחון את המחשבות שליליות כנגד המציאות והרציונאל ולהחליפם בהדרגה בחשיבה בונה וחיובית.
בחלק ההתנהגותי מקבל המטופל כלים להתמודדות בשטח עם הסיטואציות המכניסות אותו למצב מצוקה וטכניקות להתמודדות עם המצוקה עצמה במידה והיא פורצת. החשיפה היא כמובן הדרגתית מאוד ובקצב מותאם אישית, ובמכון CBT היא מלווה בכל צעד באופן אישי על ידי מטפל או מלווה עד התחזקותו של המטופל ויכולתו להתמודד עצמאית עם המציאות שלפני כן גרמה לו לחרדה.
