פוביה דנטלית

 

מהי פוביה דנטלית (פוביה מטיפולי שיניים)?

פוביה דנטלית הידועה גם בשמה המקצועי ‘דנטופוביה’ –  הינה פוביה ספציפית ומשמעותה פחד חריג ובלתי רציונאלי מטיפולי שיניים או מרופא השיניים.

 ראשית מה זו בכלל פוביה?
פוביה הינה פחד עוצמתי אצל אדם ממצב כלשהו או חפץ כלשהו, כאילו הם מציבים אותו בסכנת חיים. במקרה של פחד קיצוני מטיפולי שיניים, אותו אדם הסובל מפוביה יהיה עסוק במחשבתו ובמעשיו בהימנעות מביקורים אצל רופא השיניים באופן כללי. ישנם אנשים שמשך שנים ארוכות לא יתקרבו אל דלתו של רופא השיניים – ואפילו יעדיפו לסבול כאבים עזים מאשר להתמודד עם מעמד הטיפול בשיניהם.

באופן טבעי עובדה שכזו עלולה לפגוע באורח חיים תקין בשל ההזנחה של היגיינת הפה. פגיעה בבריאות הפה והאסתטיקה עלולה להוביל במקרים קיצוניים לפגיעה ביכולת ללעוס ולאכול ואפילו לפגיעה של ממש בתקינות הדיבור. פועל יוצא של מצב שכזה אף עלול לגרום לירידה בביטחון העצמי, רגשות מבוכה ואשמה והימנעות חברתית כוללת.

תופעת הפוביה משתייכת לקבוצה הרחבה יותר של הפרעות חרדה. אחוז גדול יחסית מהאוכלוסייה סובל מפוביה כולל אחוזים גבוהים למדי של ילדים.

האירוניה הנוראית במצב של חרדה דנטלית, הינה מעגל הקסמים שנוצר: אדם עם חרדה דנטלית יגיע לרופא שיניים רק במקרים מאוד חמורים וקיצוניים של כאבים או מצב חירום של ממש – ואז לרוב גם הטיפול עצמו יהיה קשה במיוחד וישאיר משקעים שיגבירו את הנטייה להימנעות גם בהמשך.
יש חוקרים שמדווחים היום על כ- 15% מהאוכלוסייה בארץ שנמנעים מטיפולי שיניים – כאשר המניע לכך הינו חרדה דנטלית.

דנטופוביה מתחלקת גם לתת-חרדות: פחד ספציפי מהרופא עצמו, פחד ספציפי מהטיפול עצמו או פחד ממחטים.

ומדוע דנטופוביה הינה פחד שאינו רציונאלי? מאחר ולא מדובר בסכנה אמיתית לחייו של אדם. עם זאת שטיפולי שיניים הינם עסק בהחלט לא נעים לאף אחד – אין בו סיכון חיים אמיתי למעט מקרים מאוד נדירים. ועל כן מדובר בפחד שאינו הגיוני.

 

 

סימפטומים לפוביה דנטלית

הסימפטומים של פוביה זו דומים לסימפטומים של חרדות בכלל. מדובר בתסמינים פיזיים לצד תסמינים נפשיים המופיעים כאשר אדם נמצא בקרבת מה שמפחיד אותו כל כך. אדם יכול להתמלא מחשבות חרדתיות ותחושת פחד ולו רק מלהריח ריחות שמזכירים לו רפואת שיניים, מלהימצא במתחם שבו ישנה מרפאת שיניים, מלהיות נוכח בשיחה על טיפולי שיניים ועוד מגוון סיטואציות שלכאורה מקרבות אותו לעניין.

המתחים יכולים להתבטא בסימפטומים פיזיים – זה יכול להיות נשימה מואצת או קשיי נשימה,  דפיקות לב ועלייה בלחץ הדם, חולשה או סחרחורות, הזעת יתר, כאב בטן, בחילה והקאות וכדומה.

ישנם גם תסמינים פסיכולוגיים במצב של חרדת דנטלית כמו מתח מורט עצבים, מחשבות מלחיצות והתעסקות בדאגות ופחדים מפני מה שעלול לקרות בעת הישיבה על הכיסא המפחיד, הדם, הכאב…

הפחדים יכולים לפעמים להגיע על כדי התקף פאניקה של ממש על כל עוצמתו.

האדם הסובל למעשה נמצא במצב דריכות פיזית כאילו הוא מתמודד עם סכנת חיים של ממש – משהו שמאיים על בטחונו ברמה קיצונית, אפילו שאין מימד רציונאלי לכך באותה עת. התקף חרדה שכזה גורם למצוקה נפשית כבדה שלפעמים אפילו תרופות הרגעה שונות לא יכולות לסייע באופן אפקטיבי בשל עוצמת החרדה באותו רגע.

 

מה גורם לחרדת דנטופוביה?

כמו פוביות אחרות, פעמים רבות הגורם להימצאותן הינו אירוע קשה מהעבר שקשור במקרה זה לטיפולי שיניים. טראומה כלשהי, כאב עז בטיפול בעבר, משהו שהותיר אחריו משקעים קשים.

סיבה נוספת להתפרצות חרדה שכזו הינה התחושה של איבוד שליטה בעת הישיבה בכיסא ובטיפול:

החדירה למרחב כל כך אינטימי, שלא לדבר על תחושת ההרדמה יכולה להיות קשה מנשוא במקרים שכאלו.

 


 

האם ניתן לטפל בחרדה דנטלית?

התשובה היא: בהחלט כן! חרדה דנטלית כמו חרדות אחרות הינה ברת טיפול לחלוטין. פעמים רבות חרדה שכזו הינה פוביה שנגררת מגיל צעיר, מחוויות עבר – אז כמובן ככל שמטפלים בה יותר מהר, כך ניתן למנוע שנים רבות של סבל.

 אחד הטיפולים היעילים והמומלצים ביותר בשוק היום להתמודדות עם פוביות ספציפיות וחרדות בכלל, כולל דנטופוביה, הינו טיפול CBT, ובשמו המלא – טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy). לצד טיפול CBT ישנו גם טיפול פסיכודינאמי או טיפול תרופתי אשר לרוב בעיקר מקל על הסימפטומים אולם לעיתים רחוקות פותר את הבעיה לטווח ארוך.

 טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו בעל שיעור הצלחה גבוה יחסית ומשמעותו שינוי דפוסי חשיבה אצל המטופל באופן כזה שיוכל להתעמת ולהתמודד עם פחדו הגדול להגיע אל המרפאה, להתמודד עם רופא השיניים ולעבור טיפול שיניים.

 לטיפול שכזה שני חלקים שמטפל בשני רבדים למעשה – החלק הקוגניטיבי (חשיבתי) והחלק ההתנהגותי. בחלק הראשון החשיבתי מזהים יחד את הגורם לפחד ואת דפוסי החשיבה הנלווים לו שמתבטאים במחשבות משתקות ולא רציונאליות. באמצעות טכניקות הרפיה ודמיון מודרך לומדים להחליף את מחשבות החרדה במחשבות הגיוניות כמו “לא יקרה לי כלום בטיפול השיניים”, “הטיפול לא נעים אבל יעשה לי טוב לאחר מכן”, “הכאב קצר וחולף ולא ייגרם לי נזק ממנו”, “רופא השיניים הינו איש מקצוע שרוצה לעזור ולא לפגוע”.

 מטופל מקבל כלים להתמודדות גם בחלק השני – החלק ההתנהגותי של חשיפה למקור הפחד, בהדרגה ובפיקוח כדי לבחון את דפוסי המחשבה החדשים שמראים לאדם כי הסכנה בה הוא חש אינה מוחשית והוא למעשה בטוח  בפועל. בנוסף, עוזרים אמצעים מקלים אחרים להסחת דעת בעת הטיפול, מוזיקת רקע נעימה ומרגיעה ועוד פטנטים שמסייעים לנטרל מצב מעורר חרדה זה.

 מכון CBT מציע גם כלים נוספים כתמיכה לטיפול המרכזי, כגון ליווי טיפולי בשטח בזמן אמת.

 

מה זה טיפול CBT?

ניתן לקרוא אודות הטיפול באמצעות הקישורים הבאים:

 

יש עוד שאלות?

ניתן לקבל עוד תשובות באמצעים הבאים: