פחד / פוביה ממעליות

מהי פוביה ממעליות?

פחד ממקומות סגורים קיים כבר הרבה מאוד זמן בהיסטוריה האנושית בעוד הפחד ממעליות הוא פחד יחסית חדש של זמנים מודרניים. עם בוא המעליות, באו גם חוויות מאוד לא נעימות כמו היתקעות במעלית, נפילה עם מעלית מספר קומות, אובדן חשמל או אור בתוך מעלית וכל מיני אינצידנטים קטנים ובעלי השפעה על נפש האדם שעלולים לגרום לטראומה עוצמתית שקשה להשתחרר ממנה. אחוז הגברים והנשים באוכלוסיה שסובל מפוביה ממעליות הוא לא מבוטל, וישנם גם ילדים רבים שסובלים מהפחד הזה וכבר מגיל צעיר חוששים ונמנעים מלהתקרב ולעשות שימוש במעליות.

חרדת המעליות גוברת לעיתים כאשר אדם נתקל במעלית שעושה רושם של ישנה במיוחד, או מעלית שמערכת בולמי הזעזועים שלה מיושנת ועל כן מורגשות קפיצות וניעות בזמן השהייה בה. מעלית שעושה רעש רב גם היא עלולה להגביר את הפחדים ממעליות. והבעייתיות הגדולה של פוביה זו, היא העובדה שהיום אנו נתקלים במעליות כל הזמן. הבניה החדשה מתרוממת עוד ועוד לגובה, ורבים מנותני השירות שלנו – קליניקות, משרדים ואף מבני מגורים – כל אלו נמצאים בגובה רק שהדרך הריאלית היחידה אליהם היא דרך שימוש במעלית. שכן רובינו לא נעלה 20-30-40 קומות במדרגות, סתם כך.

באופן סטטיסטי ומבחינת ההיגיון הבריא הפשוט, אחוזי הסכנה הממשית בשימוש במעלית הם זניחים ולא משמעותיים, אך בפוביה אין להיגיון הרבה מקום במשוואה. הפחד משתלט והגוף נכנס למצב הישרדותי לכאורה, כאילו זיהה סכנת חיים אמיתית ולא משנה מהי מידת הסכנה האמיתית. האדם הסובל מפוביה זו יחשוש מאוד ממצב של חנק בשל חוסר אוויר במעלית, ממצב של נפילה מגובה וכן הלאה.

על כן ההשפעה של פוביה כזו על אורח חיים תקין עשויה להיות מאוד משמעותית ולפגוע קשות באיכות חייהם של אנשים שלא יכולים להגיע לפגישות שונות או ביקורים במקומות בהם דרך הגישה היא במעלית. החשש משימוש במעלית, אפילו עוד לפני שהגיע הצורך – מעלה את מה שנקרא "הורמוני חירום" אשר מכניסים את הגוף והתודעה למצב חירום-לכאורה, מצב הישרדות. אדם שנכנס למעלית או חושב שעליו להיכנס בעוד רגע למעלית –  ירגיש מיד אי נוחות פיזית מורגשת. נשימה מואצת, דפיקות לב, הזעה מוגברת, בחילה ועוד. וחוץ מהקושי היומיומי בתפקוד, עלול גם להתפתח התקף חרדה מלא על כל השלכותיו. לכן הכרחי לתת את הדעת על כך ולהקדיש זמן והשקעה בטיפול בבעיה והקלת התסמינים.

 

מהי פוביה באופן כללי?

פוביה הינה מצב נפשי של פחד קיצוני, ממצב או אובייקט מסוים; מדובר בפחד כרוני שאיננו רציונלי או למעשה פחד מוגזם ממשהו שאיננו מסוכן בדרך כלל. פחד שכזה עלול לשבש באופן משמעותי את חייו של אדם הלוקה בו מאחר ואותו אדם יהיה עסוק חלק גדול מהזמן בהימנעות והתרחקות מאותו דבר שמעורר בו את רגש הבעתה. ישנם סוגים שונים של פוביות – פוביה חברתית (פחד ממצבים חברתיים שונים), אגורפוביה (פחד משהייה במקומות המוניים או מקומות מהם יהיה קשה כביכול להיחלץ) ופוביה ספציפית – פחד מדבר מסוים – אובייקט, בעל חיים או פעולה מסוימים. למידע נוסף על משפחת הפוביות לחצו כאן. פוביה ממעליות הינה פוביה ספציפית – היא למעשה סוג של קלאוסטרופוביה – פחד ממקומות סגורים.

 

מה גורם לפוביה ממעליות?

מניע סיבתי – כאמור, הסיבה הנפוצה ביותר לבעתה ממעליות הוא אירוע מפחיד כלשהו שקשור לשהייה במעלית. אבל לא רק: יש אנשים שמפתחים פחד ממעליות מסיבות אחרות וחלק מהם פשוט סובלים מחרדה מתמשכת מפני מקומות סגורים (הידוע בשמו קלסטרופוביה) – כאשר מעלית היא רק אחד מאותם מקומות.

מניע גנטי תורשתי – מחקרים הראו גם כי ישנו פרמטר גנטי אצל אנשים הסובלים מפוביה ממעליות או פוביה ממקומות סגורים בכלל: מסתבר שהסיכוי לפתח חרדה כזו גדל אצל מי שבמשפחתו קיימת ההפרעה הנ"ל.

 

הטיפול בפוביית מעליות – טיפול CBT

כפי שציינו, סטטיסטית מעליות הינן מתקן שינוע בטוח מאוד. הרבה יותר בטוח כמעט מכל כלי רכב באשר הוא, והסכנה האמיתית לפגיעה בעת שימוש במעלית היא אפסית. וזהו בדיוק המסר שיש לעזור למי שסובל מפוביה זו – להפנים. האם ניתן לטפל בפחד זה, באופן יעיל?

בהחלט ניתן! כיום, הטיפול היעיל ביותר להתמודדות עם חרדות ופוביות שונות הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). ישנו גם טיפול פסיכודינמי או טיפול תרופתי אשר לרוב בעיקר מקל על הסימפטומים אך אינו פותר את הבעיה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו בעל שיעור הצלחה גבוה יחסית ומשמעותו שינוי דפוסי חשיבה אצל המטופל באופן כזה שיוכל להתעמת ולהתמודד עם פחדיו בכדי שלא לתת להם לשתק ולפגוע באיכות חייו.

לטיפול שכזה שני חלקים – החלק הקוגניטיבי (חשיבתי) והחלק ההתנהגותי. בחלק הראשון מזהים יחד את הגורם לפחד ואת דפוסי החשיבה הנלווים לו שמתבטאים במחשבות קשות שאינן רציונליות. באמצעות טכניקות הרפיה ודמיון מודרך לומדים להחליף את המחשבות מעוררות החרדה והפחד –  במחשבות הגיוניות כמו “לא יקרה לי כלום באמת אם אכנס למעלית”, "המעלית הינה בטוחה מאוד לשימוש".

בחלק השניה – ההתנהגותי, מקבל המטופל כלים להתמודדות בעת תהליך מבוקר של חשיפה למקור הפחד; החשיפה מתבצעת בהדרגה ובפיקוח כדי לבחון את דפוסי המחשבה החדשים שמראים לאדם כי הסכנה בה הוא חש אינה מוחשים והוא בטוח. ישנה גם אופציה לליווי טיפולי בשטח, לתרגול הטכניקות שנלמדו בהדרגה, עד כדי החזרת שליטה מלאה לידי המטופל.

 

 


 

מה זה טיפול CBT?

ניתן לקרוא אודות הטיפול באמצעות הקישורים הבאים:

 

יש עוד שאלות?

ניתן לקבל עוד תשובות באמצעים הבאים: