דר' אוהד הרשקוביץ

פסיכולוג ומומחה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). מטפל ומקבל מטופלים במסגרת קליניקה פרטית בפתח תקווה או בסקייפ. לפרטים או קביעת פגישה לחצו כאו. הוא פיתח קורס אינטרנטי לטיפול עצמי בשיטת CBT. לפרטים על הקורס לחצו כאן.

האם חרדה יכולה להשתפר לבד?

האם חרדה יכולה להשתפר לבד?

לא אחת אני מקבל שאלות בסגנון: האם חרדה יכולה להשתפר מעצמה? האם חייב לטפל בחרדה? האם חרדה יכולה לעבור לבד? ברצוני להתייחס לשאלות מסוג זה במטרה לעשות סדר בדברים.

קודם כל, חשוב להבין שחרדה היא בעצם סט של סימפטומים, ולא בעיה קונקרטית אחת. סימפטומים אלו כוללים מחשבות שליליות, תחושות לא נעימות, ורגשות לא נעימים של עוררות יתר. הם יכולים גם לכלול התנהגויות שונות כמו הימנעות, בריחה, שתלטנות, פרפקציוניזם או צורך בוודאות. מה שעומד מאחורי כל הסימפטומים הללו זה דפוסי חשיבה והתנהגות לא בריאים, ומדובר על דפוסים שלמדנו בדר"כ בגיל צעיר והם מלווים אותנו לאורך חיינו.

מה שקורה לעיתים זה שדפוסים אלו מתנגשים עם מצבים מסוימים במציאות, שבהם הדפוסים אינם יעילים או אינם משרתים אותנו ברמה של התמודדות, וזה כמובן מגביר את תחושת הסבל שאנו חווים. זו היא הסיבה שמסבירה למה סימפטומים של חרדה נוטים לעלות ולרדת, מדי תקופה, תלוי התמודדויות החיים שלנו. בקשר לזה צריך לזכור שהמנגנון המפעיל תמיד יהיה קיים, עד שלא נשנה אותו. אז גם אם החרדה יכולה להשתפר זמנית בהחלט ישנה אפשרות שהיא תחזור בעתיד.

אז כדי לענות על השאלה, חרדה אכן יכולה להשתפר באופן שטחי אך ללא שינוי יסודי ב"תשתית החרדה" היא עלולה להתמיד, לחזור, או להחמיר עם הזמן.

רוצים לקרוא עוד על חרדה? קראו "כל מה שרצית לדעת על הפרעות חרדה ולא ידעת את מי לשאול" >>

 

טיפול עצמי CBT

דר' אוהד הרשקוביץהאם חרדה יכולה להשתפר לבד?
עוד >>

מי יכול להעביר טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

מי יכול להעביר טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

מי יכול להיות מטפל ולטפל בשיטת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)? הדבר החשוב הראשון שאותו צריך להבין לגבי התחום של טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), זה שהתחום הזה נחשב ל"פרוץ". למה הכוונה? זה אומר שכל אדם יכול פוטנציאלית להעביר טיפול CBT, ואין רשות או גוף רשמי שיש בכוחם להגביל זאת. מצד אחד יש בזה משהו טוב, ומטפלים אכן משלבים CBT בארגז הכלים הקיים שלהם – כמו במקרה של דיאטניות המטפלות בהפרעות אכילה, אחיות המטפלות בהפרעות פסיכיאטריות, וקאוצ'רים שעוזרים להתמודד עם בעיות לא פתולוגיות כמו קבלת החלטות, דחיינות, ניהול זמנים וכדומה. החיסרון הוא שיש הרבה מטפלים שעוזרים לטפל בבעיות נפשיות ופסיכיאטריות אבל אין להם בעצם הכשרה רשמית ל-CBT. אולי הם למדו קורס אחד במהלך לימודיהם, או סיימו סדנה בנושא, אך לא יותר מזה. לאחר מכן, מטופלים מקבלים שירות ברמה נמוכה יותר, ובטח לא את שירות ה-CBT שהוכח ככל כך אפקטיבי ברמה המחקרית. זה יכול להזיק לסיכויים של המטופל להשתפר ולפעמים זה אף יכול לפגוע, כאשר לא מבצעים את הטיפול בצורה נכונה.

אל מי כדאי להגיע לטיפול CBT

שאלת מיליון הדולר היא: אל מי כדאי להגיע לטיפול CBT למרות שכל אדם יכול להעביר טיפול CBT? כשמדובר בבעיות נפשיות, חרדות, OCD, כעסים, הפרעות אכילה, בעיות שינה או בעיות נפשיות אחרות, מאוד מומלץ להגיע למישהו שעבר הכשרה פורמלית ב-CBT.

מה נחשבת להכשרה פורמלית ב-CBT? אז קודם כל בארץ יש גוף, אותו ניתן להחשיב כגוף הארצי הרשמי בתחום, וגוף זה נקרא איט"ה. איט"ה מעביר או מאשר מספר תוכניות הכשרה ל-CBT, כשהן בעיקר מיועדות עבור מטפלים קליניים, כלומר אנשי טיפול שכבר סיימו תואר שני בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית או פסיכיאטריה. אנשי טיפול אלו עוברים תכנית הכשרה ספציפית, של שנתיים ב-CBT, ובנוסף הם עוברים התמחות והדרכה על ידי מדריכים מוסמכים ב-CBT. מי שחבר באיט"ה כבר נחשב למטפל בעל הכשרה רשמית, וזו היא אופציה מעולה.

אופציה טובה נוספת היא להגיע לאנשי מקצוע שלמדו תואר שני ספציפי ב-CBT. מדובר על פסיכותרפיסטיים אשר למדו טיפול במהלך שתי שנות לימודי התואר השני שלהם. לימודים אלו כוללים התמקדות ב-CBT, סיום התמחות בתחום, ובסופו של דבר הם מאפשרים למטפל לרכוש רקע וניסיון לפני תחילת העבודה בתחום.

האופציה האחרונה היא אנשי טיפול שלמדו בחו"ל, גם כן CBT באופן ספציפי. יש בחו"ל תוכניות הכשרה רבות ושונות ל-CBT. חשוב לדעת שטיפול התנהגותי קוגניטיבי מהווה זרם מרכזי יותר בקרב השיטות הטיפוליות הנלמדות בחו"ל, כמו גם שחומרי הלימוד וטכניקות הטיפול הן יחסית מתקדמות. כך נוצר מצב ש-CBT לעיתים קרובות יותר נמנה בקרב תוכניות הלימוד של מוסדות לימודים בחו"ל.

שימו לב שחשוב לשאול את המטפל מה היא ההכשרה וההתמקדות שלו, במטרה לבדוק את הדברים לפני תחילת הטיפול. אין בעיה לשאול את המטפל בצורה ישירה ופשוטה, לדוגמא: "תוכל לספר לי קצת על ההכשרה שלך ב-CBT?" ולא צריך להתבייש. כל מטפל שעבר הכשרה לא יתבייש או ייעלב לספר לכם על ההכשרה וההתמחות אותן הוא עבר. אם מטפל מסתיר מכם את ההכשרה שלו אז מומלץ לחקור קצת יותר, במטרה לגלות האם אכן מדובר בהכשרה רשמית.

טיפול עצמי – CBT בקורס מקוון

חשוב לציין שיש גם תוכניות וקורסים להעברת טיפול CBT בדרך של טיפול עצמי. תוכניות וקורסים אלו פותחו על ידי מומחים ל-CBT, כאשר קורסים אלו בעצם מתמקדים בהעברת אותו מידע ואותם כלים, כמו שאלו עוברים בטיפול פרונטלי עם מטפל. הרי טיפול CBT, לעומת טיפול פסיכודינמי ("טיפול בשיחות"), הוא טיפול מובנה בו נעשה שימוש בכלים מוגדרים. אלו עוזרים לאדם להתמקד, על ידי מציאת פתרון למנגנון רגשי, מנגנון היוצר בעיות וסימפטומים מאחורי הקלעים. כיוון שמנגנון רגשי זה הינו זהה בהפרעות שונות אז גם הכלים נוטים לחזור על עצמם. אי לכך, הטיפול דומה גם כשהסימפטומים נראים שונה למראית עין.

אלה הן הסיבות שבגינן מטופלים יכולים להיעזר בקורס לטיפול עצמי בצורה לא פחות טובה מטיפול פרונטלי עם מטפל. יתר על כן, באנגליה למשל, מצאו במספר מחקרים שתוכניות לטיפול עצמי הן אפקטיביות באותה רמה, ובחלק מן המקרים אף יותר מאשר טיפול אצל מטפל. למען ההגינות צריך לציין שזה גם תלוי בהכשרת המטפל אשר אצלו מתבצע הטיפול. כמובן שטיפול דרך קורס זו גם דרך נוחה יותר – או משום שקשה למצוא מטפל עם הכשרה מתאימה קרוב לאזור המגורים, או משום שעלות הטיפול הפרונטלי היא גבוהה, או אולי בעקבות תחושת בושה לשתף עם מטפל.

לסיכום האופציה של טיפול עצמי יכולה להיות אופציה מעולה, לא פחות יעילה, יותר כלכלית וכזו ששווה לכל הפחות לשקול אותה. אתם מוזמנים לקבל עוד פרטים ומידע על הקורס לטיפול עצמי של ד"ר אוהד הרשקוביץ בקישור הבא:

https://lp.cbtnest.com/טיפול-עצמי-חרדות-cbt

 

טיפול עצמי CBT

דר' אוהד הרשקוביץמי יכול להעביר טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)
עוד >>

מה עושים בטיפול CBT

מה עושים בטיפול CBT

להלן פירוט קצר על מה עושים בטיפול CBT מול מטפל:

הפגישה הראשונה היא פגישת הכרות. המטפל שואל שאלות על מנת שהוא יוכל להבין את הרקע של המטופל, הסימפטומים שלו, כמו גם היסטוריה רפואית. אחר כך המטפל נותן הסבר מפורט על השיטה הטיפולית. לאחר פגישת ההכרות מתחילים לעבוד על זיהוי דפוסי חשיבה והתנהגות שעולים בכל מיני מצבים בעייתיים. אלו גרמו למטופל בעבר לחוות רגשות לא נעימים, לחשוב מחשבות לא רצויות, ולהגיב בצורה לא אדפטיבית. המטופל מתחיל לרכוש כלים שיעזרו לו לזהות את אותם הדפוסים, וכלים שיעזרו לו לאתגר דפוסים אלו ולהחליפם בכלים יותר אדפטיביים בעתיד.

ברמה הקוגניטיבית במהלך הטיפול מושם דגש על כלים שעוזרים לזהות תוכן מחשבות שעולות לפני, ותוך כדי, המצב הבעייתי. לאחר מכן הפרשנות שניתנה לאותו מצב בעייתי נבדקת מחדש יחד עם המטפל. במידה ומוצאים פרשנות לא בריאה אז נעשית עבודה משותפת כדי למצוא פרשנות יותר מבוססת, ואז מתרגלים את היכולת לפרש את הדברים אחרת בזמן אמת. אם קיימת התעסקות יתר בנושאים, חפירה ונבירה בהם, תוך ניסיון מתמשך להגיע לתחושת וודאות, אז מקבלים תרגילים שנועדו לקצר את ההתעסקות במחשבות אלו. אם הנטייה היא למחשבות שליליות אז מקבלים תרגילים שמטרתם היא לתרגל חשיבה מחזקת, חיובית ובריאה.

ברמה הרגשית יכול להיות שקיים קושי להכיל רגשות לא נעימים, וזה בא לידי ביטוי בנטייה להימנע, לברוח, להתעצבן או להשתלט. במקרה כזה מקבלים תרגילים שמטרתם היא פיתוח הסבלנות הרגשית אל מול תחושות שליליות אלו, ופיתוח היכולת להכיל את אותם רגשות לא נעימים. לחלופין, ניתן דגש על חיזוק התנהגויות התורמות לתחושה חיובית, נעימה ומחזקת בחייו של המטופל.

ברמה ההתנהגותית יכול להיות שקיימת נטייה להימנעות, בריחה, התעצבנות, שתלטנות, תוקפנות או חיפוש לא מרפה אחר וודאות. אם זה המצב אז ניתנים כלים המאפשרים להגיב בצורה יותר בריאה ומכילה באירוע או מצב בעייתי. כלים אלו ניתנים בצמוד לתרגילים רגיעה והרפיה, שגם אותם לומד המטופל.

בדומה לנעשה בחדר כושר מתפתח אצל המטופל "שריר של סבלנות רגשית", חלה למידה של תגובות חדשות ואדפטיביות, והביטחון העצמי אל מול המצבים הבעייתיים מתחזק ועולה. ממש מדובר על תוכנית אימונים, אך כזאת שהדגש בה אינו פיזי אלא רגשי. התרגול, אגב, נעשה במרווחים שבין פגישה לפגישה.

ניתן לקרוא עוד על השיטה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) כאן >>

מה עושים בטיפול עצמי בשיטת CBT

היום ניתן לקיים טיפול בשיטת CBT גם בפגישות מול מטפל וגם באופן עצמאי באמצעות כלים מקוונים. ישנם קורסים ותוכנות המלמדים את אותם טכניקות ומאפשרים למטופל לתרגל עם כלים טיפוליים ללא צורך בפגישות עם מטפל.

מה קורה בקורס מקוון לטיפול עצמי?

  • מקבלים אותם הסברים כמו בטיפול פרונטלי, באמצעות סרטוני וידיאו
  • מקבלים אותם כלים להורדה או הדפסה, כולל דוגמאות
  • מקבלים כלי חדש במהלך השיעור השבועי, כל שבוע
  • יש זמן לתרגל את הכלי השבועי בין השעורים במהלך השבוע
  • תוך כדי הקורס, מקבלים תמיכה באמצעות קבוצת תמיכה או אפשרות לפגישה אישית עם מטפל

בסופו של דבר בקורס לטיפול עצמי לומדים את כל הכלים החשובים, זה נעשה במתכונות הדומה לאימון אישי, ולפי מחקרים ניתן להפיק את אותה תועלת כמו בטיפול מול מטפל בשר ודם.

אם אתם מתעניינים בקורס לטיפול עצמי של ד"ר אוהד הרשקוביץ, תוכלו לקבל עליו פרטים נוספים בקישור הבא:

https://lp.cbtnest.com/טיפול-עצמי-חרדות-cbt

 

טיפול עצמי CBT

דר' אוהד הרשקוביץמה עושים בטיפול CBT
עוד >>

הפרעת אכילה – איך בוחרים מטפל?

הפרעת אכילה – איך בוחרים מטפל?

אנשים רבים נקלעים למצבים של אכילה רגשית, כלומר מצבים בהם אנשים אשר אינם מצליחים להתמודד נכונה עם מצבים רגשיים ותחושות לא נעימות נופלים להתקפי זלילה. במהלך אותם התקפי בולמוס הם מכניסים לגוף כמויות גדולות של מזון, ללא קשר לרעב, ועד לרגע בו האכילה המרובה גורמת להם אי נוחות וכאבים. לעתים לאחר ההתקפים ישנו ניסיון לנטרל את האכילה המרובה באמצעות שימוש במשלשלים, הקאות וכו‘. זהו אינו מצב בריא ואף מסוכן ויש צורך לפנות לטיפול. בעזרת מטפל בהפרעת אכילה ניתן ללמוד להתמודד עם הרגשות והמחשבות שמביאות להתקפים בצורה נכונה; מטפל באכילה רגשית הוא לא סתם עוד איש מקצוע, עם מטפל לבולמוסים תצטרכו לשתף דברים אישיים ואינטימיים וחשוב לבחור אותו בקפידה. אז איך בעצם בוחרים מטפל בהתקפי זלילה?

שלושת הפרמטרים לבחירת מטפל לבולימיה

כאשר מחפשים מטפל לבולמיה ישנם 3 פרמטרים חושבים שצריך לשים אליהם לב: שיטת הטיפול, הניסיון של המטפל והכימיה האישית שאתם מרגישים עם המטפל.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – בוודאי הבחנתם כי ישנם מטפלים בהפרעות אכילה העובדים בשיטות שונות. שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי משלבת מכלול של שיטות פסיכולוגיות ובבסיסה שינוי בתפישת המציאות ויצירת שינוי התנהגותי. שיטה זו הוכחה כמוצלחת בתחום הטיפול בהפרעות אכילה. מומלץ להעדיף מטפל בהפרעת אכילה העובד בשיטה זו לאחר שלמד אותה בצורה מקיפה. שימו לב שמדובר במטפל שעבר הכשרה מלאה של שנתיים וסיים התמחות ולא קורס קצר. לקריאה נוספת על טיפול CBT בהפרעות אכילה >>

ניסיון – כמו בכל תחום בחיים הניסיון משמעותו רמה מקצועית יותר גבוהה. מטפל בעל ניסיון הוא מטפל שכבר ראה עשרות אם לא מאות מקרים של הפרעות אכילה ולמד להעניק את הטיפול היעיל ביותר. העדיפו מטפל באכילה רגשית עם רקורד וניסיון ולא מישהו שזה עתה התחיל לעסוק בנושא לאחר קורס CBT מזורז. מטפל לבולמוסים בעל ותק וניסיון יכול להציג לכם המלצות רבות של מטופלים.

כימיה אישית – זה לא כל כך נעים לשתף אחרים בהפרעות האכילה שלכם, במיוחד כאשר הן נובעות מבעיה בדרך בה אתם מתמודדים עם רגשות ומצבים לא נעימים. אבל מי שרוצה להתגבר על הבעיה צריך לעבוד בשיתוף פעולה עם המטפל וחשוב להרגיש בנוח ולסמוך על המטפל. כאשר מחפשים מטפל בהתקפי זלילה לכימיה האישית עם המטפל ישנו משקל רב בהצלחת הטיפול.

דר‘ אוהד הרשקוביץ – מטפל לבולימיה / התקפי זלילה / אכילה רגשית

אם גם אתם נמנים עם אותם האנשים המתמודדים עם מצבים של אכילה רגשית ומחפשים אחר מטפל לבולמיה, דר‘ אוהד הרשקוביץ יכול לסייע לכם כפי שכבר סייע למאות מטופלים מזה למעלה מ 18 שנה. דר’ אוהד הרשקוביץ הוא בעל דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית והכשרה מקיפה ב CBT אותה רכש בבית הספר לפסיכולוגיה מקצועית של שיקגו. בקליניקה של דר‘ הרשקוביץ תוכלו לקבל טיפול המשלב את הידע והניסיון הרב שצבר בטיפול בהפרעות אכילה. אין צורך להתבייש ולהמשיך לסבול, ניתן לקבל טיפול מוצלח אשר ילמד אתכם לזהות ולהימנע מדפוסי המחשבה המביאים להתקפיים בולימיים.

צרו קשר עוד היום לגבי טיפול >>

 

 

דר' אוהד הרשקוביץהפרעת אכילה – איך בוחרים מטפל?
עוד >>

הפרעת אכילה – איך מטפלים באכילה רגשית?

 הפרעת אכילה – איך מטפלים באכילה רגשית?

אנשים ברבים סובלים מהתקפי זלילה הנובעים מאכילה רגשית. אלו הם התקפים בהם הסובלים מהבעיה מכניסים לגוף כמויות גדולות של מזון ולעתים לאחר מכן מנסים לנטרל את ההשפעה באמצעות הקאות או דרכים אחרות. התקפי זלילה אלו יוצרים סוג של סיפוק רגשי ופורקן והם נובעים מהקושי של הסובלים להתמודד עם רגשות לא נעימים, אי שקט נפשי ומחשבות שליליות. התקפי אכילה בולימיים אלו גורמים לנזק בריאותי ונפשי ויש צורך בטיפול לבולמוסים. אז איך מעניקים טיפול לבולימיה?

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – טיפול בהפרעת אכילה

התקפי זלילה חסרי שליטה נובעים ממניעים רגשיים וזהו המפתח לטיפול בהפרעת אכילה; יש לרדת לשורש הבעיה ולהתמודד עם המניעים הרגשיים של הבעיה. בהחלט קיים טיפול בהפרעת אכילה, טיפול אשר עוזר למטופל להפחית את אי – השקט הרגשי אשר יוצר את הדחף לאכילה רגשית.

הטיפול המומלץ במחקרים היום לאכילה רגשית הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) אשר נועד לתת למטופל כלים חדשים להתמודדות נכונה עם המצבים הרגשיים ומציאת פורקן שאינו מתבטא באכילה רגשית.

החלק הקוגניטיבי של טיפול לבולימיה נוגע להרגלי החשיבה. על מי שסובל מהבעיה ללמוד לפרש דברים, מצבים רגשיים, בצורה בטוחה ובריאה יותר ולא ליפול לאותם דפוסי מחשבה אשר יוצרים אצלו לחץ מיותר. למשל אצל רבים מאיתנו מצבים של חוסר שליטה, אי וודאות או כל אי נעימות רגשית יוצרים מצוקה נפשית. חלקנו יודעים איך להתמודד איתה, אחרים פורקים את העומס הנפשי באמצעות אכילה רגשית. בעזרת הטיפול הקוגניטיבי משנים את דפוסי המחשבה ולומדים לקבל את אותם מצבים כחלק טבעי מהחיים איתו יש להשלים; יש ללמוד להתמקד בהיבטים החיוביים של המציאות שסביבנו ולא בבעיות ובלחצים. מי שלומד ומתרגל לעשות זאת זוכה להרגשה בטוחה ורגועה יותר בחייו.

בחיים, לכל אחד ישנם רגעים בהם הוא נאלץ להתמודד עם רגשות ותחושות לא נעימים, אלו יכולים להיות דברים מחי הזוגיות, במקום העבודה או כל דבר אחר הגורם ללחץ נפשי, אך לא כולנו יודעים להתמודד נכון עם הרגשות. החלק השני של הטיפול בהתקפי זלילה הוא טיפול התנהגותי. בטיפול התנהגותי המטופל לומד להתמודד נכון עם רגשותיו, כלומר להכיל ולפרוק רגש בצורה נכונה, בצורה בריאה אשר אינה גורמת לדחף הבולימי. מי שלא למד להתמודד עם הרגשות ולא פיתח סובלנות רגשית עלול להיקלע להתקפי זלילה בלתי נשלטים. הטיפול ההתנהגותי מסייע לפתח את אותה סובלנות רגשית ומלמד את המטופל לפרוק רגשות בצורה יזומה ולא לחכות להתקפים בולימיים. במהלך טיפול לבולמיה לומדים את השיטות לפריקה רגשית יזומה שאינה מערבת אכילה רגשית.

הנחת העבודה של טיפול להפרעת אכילה היא שככל שהמטופל ילמד להימנע מדפוסי המחשבה היוצרים אי שקט נפשי, יחליפם בדפוסי מחשבה חיוביים וגם ילמד להכיל את רגשותיו ולפרוק אותם בצורה בריאה, כך הוא ימנע מהתקפי הזלילה. בעצם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מטפל באופן ישיר בגורמים לבעיה.

אם גם לכם ישנם התקפי אכילה בלתי נשלטים הנובעים ממניעים רגשיים, אין סיבה לסבול. פנו לטיפול CBT היום לקבל טיפול בהתקפי זלילה. לא יודעים איך לבחור מטפל? כנסו לקריאה נוספת על איך לבחור מטפל באכילה רגשית >>

דר' אוהד הרשקוביץהפרעת אכילה – איך מטפלים באכילה רגשית?
עוד >>

הפרעת אכילה – ממה נובעת אכילה רגשית?

הפרעת אכילה – ממה נובעת אכילה רגשית?

ישנם אנשים החווים התקפי בולמיה, כלומר התקפי זלילה בהם מכניסים לגוף כמויות גדולות של מזון ולאחר מכן מנסים לנטרלם באמצעים שונים. כולנו צריכים לאכול, זוהי הדרך לספק לגופנו אנרגיה ואת אבני הבניין של הגוף אשר מקורם במזון. לאכול נכון ובריא זה דבר חשוב, אך לא באנו לדבר אתכם על תזונה אלא על הפרעות אכילה. ובכן, אכילה היא אינה אך ורק צורך ביולוגי, אנו גם נהנים מאכילה, כלומר היא יוצרת אצלנו סיפוק רגשי. ישנם אנשים הנדרשים לאותו סיפוק רגשי, ואינם משיגים אותו בצורה אחרת, זוהי אכילה רגשית המביאה להתקפי זלילה ולעתים טיהור לאחר הזלילה (בולמוסים). אז ממה נובעת הפרעת אכילה רגשית?

אנשים רבים משתמשים בסיפוק הרגשי שהם מקבלים באכילה על מנת להלחם ברגשות לא רצויים. למשל הסובלים מחרדה או עצב ואינם יודעים כיצד להתמודד עם רגשות אלו, עלולים למצוא את הנחמה בהתקפי זלילה ולפתח בולימיה. תופעת הבולמיה מופיעה בעיקר אצל אנשים אשר מתקשים להכיל רגשות לא נעימים ואינם יודעים כיצד לפרוק את הרגשות בדרך בריאה. גם אנשים אשר יוצרים את הרגשות הלא נעימים, באמצעות חשיבה שלילית או התנהגויות של חבלה עצמית עלולים לפתח הפרעות אכילה, גם אצלם בולמוסים יוצרים את הסיפוק הרגשי המפצה על המחשבות השליליות.

אכילה רגשית – מסיפוק לתחושת אשם

אנשים המתקשים לפרוק רגשות בצורה בריאה, הם אלו אשר נוטים לפתח בולימיה ושאר הפרעות אכילה; בדרך כלל אלו אנשים שלא למדו להכיר ברגשות על עצמם ולהשלים עמן, לפרוק אותן בצורה בריאה, מודעת ומכוונות – כמו למשל ביצוע הרפיות, עיסוק בספורט, האזנה למוזיקה, שיחות עם קרובים וכו'. מקור הבעיה יכול להיות עוד בבית ההורים, במידה וגדלו בבית בו ההורים לא לימדו לבטא רגשות ואף היו ביקורתיים לתגובות רגשיות של הילד, הילד עלול לפתח פחד מרגשות בשל היחס השלילי מצד הוריו. הילד פשוט הופך לאדם שאינו אוהב לחוות רגש ומוצא את הסיפוק באכילה רגשית.

התקפי הזלילה הבולמיים אינם קשורים לרעב, למעשה הם מעוותים את כל תחושת הרעב והשובע ועלולים להמשך עד לרגע שהם יוצרים אי נוחות וכאבים עזים בבטן. במקרים רבים לאחר התקף זלילה, הסובל מהבעיה חש תחושת אשמה על המעשה ומחפש את הדרכים להחזיר את הגלגל לאחור, כלומר לנטרל את הקלוריות הרבות שהכניס לגופו באמצעות שימוש בחומרים משלשלים, הקאות , פעילות גופנית מוגזמת או אמצעים אחרים – ובכך נוצר בולמוסים. לאחר אותו תהליך ניטרול באמצעות בולמוס הסובל מהבולמיה שואף לחוות תחושה של רגיעה פיזית אך גם נפשית. כמובן שתחושה זו היא תחושה זמנית ובמהרה הסובל יחזור לאותן התנהגויות בולמיות. זהו קתרזיס מדומה הנובע מהפער בין תחושת הבטן המלאה עד פיצוץ, לבין ההקלה הפיזית שלאחר ההקאה.

חשוב לדעת שהפרעות אכילה גורמות לנזק בריאותי ובכלל סבל רב לחולה. אין להקל ראש בהפרעות אכילה ויש לטפל בהן ללא דיחוי. הטיפול המומלץ היום להפרעות אכילה הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), ניתן לקרוא על הטיפול כאן >>

דר' אוהד הרשקוביץהפרעת אכילה – ממה נובעת אכילה רגשית?
עוד >>

נדודי שינה: איך בוחרים מטפל?

נדודי שינה: איך בוחרים מטפל?

אתם שוכבים במיטה, רוצים להירדם והמחשבות מתחילות להתרוצץ בראש. נשמע לכם מוכר? אתם אולי עייפים מאוד, כי גם בלילה הקודם משום מה לא הצלחתם לישון. אתם יודעים שמחר יום חשוב ואתם רוצים להיות רעננים ומרוכזים ומתחילים לחשוש ששוב לא תירדמו. והלחץ הזה יוצר סטרס אשר כלל אינו עוזר להירדם. כנראה שגם אתם, כמו גם אנשים רבים, סובלים מבעיות שינה. לא רק שזה לא נוח ולא נעים, זה גם פוגע בבריאותכם! אך בעיות שינה הן אינן גזירה משמיים; בעיות שינה זהו עסק כלל לא נעים אך ניתן לטפל בהן וליהנות משינה רציפה ואיכותית. אל תמשיכו לסבול ולשלם את המחיר הבריאותי, חפשו אחר מטפל. אבל איך בעצם בוחרים מטפל לבעיות שינה?

חיפוש מטפל אחר בעיות שינה

  1. הכשרה מקצועית – בשביל לבחור מטפל חשוב להבין מהו בעצם אופי הבעיה, נדודי שינה לא בעיה רפואית שאנו מציעים לכם לפתור בתרופות. מוטב לחפש מטפל אשר יודע לטפל בשורש הבעיה. ומהו שורש הבעיה? הסיבה לאינסומניה היא מחשבות והרגלים לא נכונים הפוגעים ביכולת שלכם להירדם או ליהנות משינה איכותית. יש כאן צורך באימוץ דפוסי מחשבה חדשים ולכן הטיפול המתאים ביותר הוא טיפול קוגניטיבי – התנהגותי (טיפול CBT לבעיות שינה). טיפול בשיטה זו ילמד אתכם לזהות את דפוסי המחשבה אשר יוצרים סטרס וקושי להירדם ויקנה לכם היגיינת שינה. לכן ההמלצה הראשונה לבחירת מטפל לבעיות שינה היא חיפוש אחר מטפל המתמחה ב CBT, למשל מטפל אשר עבר הכשרה של שנתיים בתוספת התמחות ספציפית בגישה.
  2. ניסיון טיפולי – שיטת הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי מתאימה למגוון רחב של בעיות, לאו דווקא אינסומניה. כלומר יתכן ותמצאו מטפל בשיטת CBT, אשר אין לו שום ניסיון בטיפול בנדודי שינה. לכן כאשר אתם בוחרים מטפל, גם אם יש לו הכשרת CBT, חשוב לוודא שאכן יש לו את הניסיון בבעיה ספציפית זו. אל תתביישו לשאול על הניסיון שלו בטיפול בבעיה זו.
  3. כימיה אישית – לצורך הצלחת הטיפול, חשוב שתהיה לכם תקשורת חופשית ופתוחה עם המטפל. כך תרגישו בנוח לדבר על מצבי הסטרס שאתם חווים והמטפל ינחה אתכם כיצד להתמודד איתם וכיצד ליצור היגיינת שינה. לכן חשוב שתרגישו בטוחים וחופשיים עם המטפל. מדובר בתחושת בטן אישית ולא משהו שניתן לבדוק מראש. שיחה קצרה ומקדימה עם המטפל יכולה לעזור לכם להרגיש בנוח.
  1. המלצות – מטפל בעל ניסיון הוא מטפל אשר יש לו היסטוריה של טיפולים מוצלחים. בקשו המלצות לגבי המטפל או חשפו חוות דעת של מטופלים אינטרנט, זה מקובל.

טיפול בקשיי שינה אצל דר‘ אוהד הרשקוביץ

רוצים ללמוד איך עוצרים לילה לבן ואיך מטפלים ביקיצות בלילה? בקליניקה של דר‘ אוהד הרשקוביץ ניתן לעבור טיפול בבעיות שינה אשר יחזיר לכם את איכות החיים. דר‘ אוהד הרשקוביץ מטפל בהצלחה בקשיי שינה כבר מעל 15 שנים ונחשב למומחה בתחום טיפול CBT, עם רקורד עשיר והמלצות ממטופלים רבים אשר סבלו מאינסומניה והיום נהנים משינה איכותית. גם אתם יכולים לעבור טיפול בבעיות שינה ולהתעורר בבוקר רעננים ומלאי מרץ. קבעו פגישה היום!

 

קראו עוד על הגורמים לבעיות שינה או הטיפול בבעיות שינה

דר' אוהד הרשקוביץנדודי שינה: איך בוחרים מטפל?
עוד >>

הקשר בין סטרס לבין מחלות עור

הקשר בין סטרס לבין מחלות עור

מחלות עור, כמו פסוריאזיס, רוזציה, ויטיליגו, אקזמה ודרמטיטיס יכולות לגרום לנו למצוקה וכמובן משפיעות על המראה החיצוני שלנו. דבר אשר בפני עצמו גורם לנו לאי נוחות גדולה – אנשים הסובלים ממחלת עור המשפיעה על המראה החיצוני לא אחת סובלים מדחייה חברתית וגם אם לא, זה גורם להם ללחץ, חרדות חברתיות, בושה, דימוי עצמי ודימוי גוף נמוך ואף הימנעות מחשיפה. כאשר אנו סובלים ממחלות עור, אנו מייד ניגשים לרופא עור ומצפים לתרופה או משחה אשר תפתור לנו את הבעיה. אך לא תמיד הרופאים הדרמטולוגים מצליחים לעזור לנו, לעתים התרופות והמשחות אין משיגות תוצאות מספקות או שהמחלות חוזרות להופיע שוב שוב. וכך אתם מבקרים שוב ושוב אצל רופא העור, אך במקום מזור אתם חווים תסכול. אז היכן הבעיה?

דר' אוהד הרשקוביץהקשר בין סטרס לבין מחלות עור
עוד >>