חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרפקציוניזם

מהו פרפקציוניזם?

פרפקציוניזם הוא מושג המבטא את  שאיפתו של אדם למושלמות יתר. שאיפה זו יכולה להיות פן באישיותו של אדם שדווקא עשוי להוביל לתוצאות טובות שמונעות משאפתנות וחריצות. מתי זה הופך להפרעה? כאשר החתירה למצוינות הופכת לשאיפה לא מציאותית לשלמוּת, המשפיעה בצורה שלילית על איכות חייו של אדם.

כאשר פרפקציוניזם והצורך לשליטה הופכים להפרעה פתולוגית, הם הופכים לדפוס חיים שמנהל את האדם הסובל ממנו. הוא אינו יכול להשתחרר ממנו או לוותר עליו, גם כאשר אינו משרת אותו ואין בו צורך.

במקרה בו האדם הפרפקציוניסט לא משיג את התוצאה אותה הוא רוצה, יגרום הדבר למצוקה עמוקה (ולרוב חסרת פרופורציות לאור המציאות) ולהתעסקות מחשבתית קיצונית עד אובססיבית.

לאלו תופעות פרפקציוניזם עלול לגרום ומדוע?

  • מעבר למרדף הבלתי אפשרי אחר שלמות ושליטה, פרפקציוניזם יכול לגרום להפרעות נוספות המתבטאות בפגיעה בתפקוד.

פרפקציוניזם עלול לגרום לפוביות שונות כגון:

כמו כן עלול לגרום התקפי חרדה (התקפי פאניקה)

בנוסף, הוא יכול לגרום להפרעות נפשיות. בין הנפוצות שבהן:

מה גורם לפרפקציוניזם?

בגדול הגורם הוא חוסר ביטחון (שנובע מתחושות של אי ודאות או חוסר שליטה). זה יכול להיות למשל בגלל דפוסי התנהגות שנחשפנו אליהם בבית או אירוע טראומטי כלשהו שהוביל לתגובה קיצונית. אדם חסר ביטחון לא יהיה מסוגל להכיל רגשות של חוסר שליטה או אי ודאות ועל כן יחתור כל הזמן לשליטה מלאה גם אם זה בלתי אפשרי ומנותק מהמציאות. אדם השואף לשלמות יתר כבול בדפוסי חשיבה והנחות מוטעים לגבי חשיבותו של הביצוע המושלם בשלל מצבים. זה נובע כמובן מהחשש הגדול ממה שיקרה במידה וזה יהיה לא מושלם.

אדם בעל בטחון עצמי מתמודד עם חוסר וודאות או חסר שליטה, בכך שהוא מכיל את הרגש, ושורד אותו. הוא בטוח ביכולתו להגיב למצב כפי שיתפתח ואינו חייב לדעת הכל עכשיו או להתכונן להכל מראש.

אדם חסר בטחון, תמיד יחשוב שאין לו הכלים המספיקים להתמודד, ולכן חייב כל הזמן להתכונן לכל מצב, ולשלוט בכל סיטואציה, מה שכמובן בלתי מציאותי. עוד אודות שליטת יתר (“פריק קונטרול”) >>

איך טיפול CBT עוזר לפרפקציוניסטים?

גם במקרה של פרפקציוניזם וגם במקרה של חרדות או הפרעות אחרות שיתפתחו בעקבות הפרפקציוניזם, טיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מסייע לאדם להגדיר מחדש דפוסים מעוותי חשיבה בנושא, ובכך להתמודד איתם יותר טוב, ולא להתנהל לפיהם. במילים אחרות, להיות יותר בשליטה ובמקביל לחיות טוב יותר עם מידה של חוסר שליטה.

השאיפה היא, להגיע למצב שבו מטופל יבחר מתי להיות פרפקציוניסט, ומתי להרשות לעצמו להשתחרר וליהנות במידה המקסימאלית מחייו הלא מושלמים.

כיצד זה מתבצע?

בחלק הקוגניטיבי של הטיפול מזהים את חוסר הביטחון דרך דפוסי החשיבה המגבילים. במקום לסמוך על מה שלמד המטופל פעם, מגדירים איתו מחדש אמונות ודפוסי חשיבה לפי ידע אותנטי על עצמו, על יכולותיו, על הכוח שיש לו, על סביבתו ועל ערכיו כאדם הבוגר שהוא.

בחלק ההתנהגותי אנו לוקחים את ההשערות החדשות ובודקים אותן בשטח.  נצא לבדוק על מי נסמוך באמת בסופו של דבר, על ההיגיון שלנו או על הפחדים? נבדוק מה קורה בפועל, האם הפחדים שלנו מתממשים באמת או לא. בטיפול התנהגותי לומד המטופל, ככל שיהיה מוכן להמשיך ולאבחן ולבדוק את פחדיו:

  1. שלא להסתמך על הרגש (המתעתע בו)
  2. שהוא מסוגל להכיל את הרגש.
  3. שאם יחוש בחרדה ויישאר בה, כלומר, יישאר ברגש – לא יקרה לו כלום.
  4. שגם אם לא יגיב אל הרגש או יברח ממנו, הרגש ילך וירד, וידעך עם הזמן.

האם אפשר להפטר מפרפקציוניזם לגמרי לבד?

ד”ר אוהד הרשקוביץ, פסיכולוג CBT בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה, פיתח פרוטוקול טיפול חדשני, המאפשר לטפל בטווח רחב של הפרעות ובמספר הפרעות בו זמנית באמצעות כלי CBT, לרבות פרפקציוניזם. 

הפרוטוקול מבוסס על חלקיו של טיפול CBT (החלק הקוגניטיבי, החלק ההתנהגותי והחלק הרגשי), והוא מאפשר לכל אחד ליישם את הלמידה באופן של טיפול עצמי, באמצעות הקורס המקוון של ד”ר הרשקוביץ. 

עוד על קורס טיפול עצמי ויתרונותיו אפשר לקרוא כאן

דילוג לתוכן