הפרעות אכילה הן סדרה של הפרעות אשר המשותף להן הוא דפוס קיצוני ושגוי של אכילה. הפרעת אכילה יכולה להתבטא בצריכה מוגזמת של מזון או מנגד, בהמנעות כמעט מוחלטת ממנו, אך לשני הקצוות הללו השפעה מסכנת חיים.
ה-DSM, ספר האבחון הפסיכיאטרי הרשמי, מכיר ב-4 הפרעות אכילה: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית (Binge Eating) והפרעת אכילה לא ספציפית. אולם אל הרשימה יש להוסיף הפרעת אכילה נוספת שטרם נכנסה ל-DSM, אך מטרידה מאד את הסובלים ממנה והיא אכילה רגשית.
אנורקסיה נרבוזה (או אנורקסיה), כוללת אובססיה סביב צריכה מועטה ככל האפשר של קלוריות או היטהרות מהם, בשילוב דימוי גוף לקוי והמצאות בתת משקל.
עוד בנושא: אנורקסיה נרבוזה
בולימיה נרבוזה (או בולימיה), מתאפיינת באכילת כמויות גדולות של מזון בפרק זמן קצר ואחריהן טיהור.
עוד בנושא: בולימיה נרבוזה
אכילה כפייתית (או התקפי זלילה, Binge Eating, BED), מתארת צריכת כמויות מזון מוגזמות בפרק זמן קצר שאינם מלווים בטיהור.
עוד בנושא: אכילה כפייתית
אכילה רגשית היא מנגנון פיצוי שבו האכילה מתבצעת לא מרעב אלא כדרך התמודדות עם מצבים רגשיים מעיקים ובלתי נעימים.
עוד בנושא: אכילה רגשית
קיימים מספר מודלים המסבירים כיצד מתפתחות הפרעות האכילה הנעות על הציר שבין התורשתי לסביבתי.
המודל הראשון הוא מודל סוציולוגי-תרבותי, הרואה בתרבות המעריצה את הרזון, כאשם העיקרי ביצירת הפרעת האכילה.
הערצת הרזון בתקופת השפע שבה אנו חיים יוצרת סתירה, ומובילה לתפיסת עצמי נמוכה ולרצון לשנותה, על ידי אימוץ הפרעת אכילה.
דבר זה נפוץ במיוחד בקרב מתבגרים בכלל ומתבגרים בעלי משקל עודף בפרט.
מודל אחר רואה בהווצרותה של הפרעת אכילה דרך לשליטה על העצמי ועל הגוף מצידו של הלוקה בהן.
לפי תיאוריה זו, ההפרעה מתפתחת בעיקר במשפחות בהן יש שליטת יתר של ההורים או התעללות מצידם בילדים.
במקרים אלו הילדים בהם משתמשים בדפוסי האכילה ככלי לשליטה עצמית ולהגנה על ההערכה העצמית שלהם.
על פי מודל נוסף, היחס של החברה אלינו הינו גם כן מניע חזק להווצרותן של הפרעות אכילה.
כך למשל, בידוד חברתי עשוי להוביל ללחץ, חרדה ודכאון. כדי למצוא נחמה, הסובל מהם עשוי לפנות לאכילה רגשית מוגזמת. מנגד, לחץ חברתי להרזיה עשוי להוביל במקרים מסויימים להתפתחותן של אנורקסיה או בולימיה.
עוד בנושא:
על אף שבעבר הפרעות אכילה נחשבו הפרעות "נשיות" מחקרים מראים כי גם גברים סובלים מהם.
9% מהנשים ו-3% מהגברים סובלים מאנורקסיה ארוכת טווח, 1.5% מהנשים ו-5% מהגברים סובלים מבולימיה, ו-3% מהנשים ו-2% מהגברים סובלים מאכילה כפייתית.
רבים מבעלי הפרעות האכילה, החלו לפתח אותם לפני הגיעם לגיל 20, ומחקרים מראים שכחמישה אחוזים מאוכלוסיית בני הנוער בישראל סובלים מהפרעות אכילה.
להפרעות אכילה יש השפעה מזיקה והרסנית בכל תחומי החיים – החל מנזקים פיזיים, דרך נזקים התנהגותיים ועד לנזקים נפשיים ורוחניים.
אולם לא כל הפרעות האכילה קלות לזיהוי. בניגוד לאנורקסיה (המאופיינת באיבוד משקל רציני) ולאכילה כפייתית (המאופיינת בהשמנת יתר), השינויים הפיזיים כתוצאה מבולימיה, בדרך כלל אינם נראים לעין.
ישנה חשיבות מכרעת בזיהוי מוקדם של כלל התסמינים המאפיינים הפרעות אכילה, מעבר לשינויים החיצוניים. שכן טיפול בהפרעות אכילה מבעוד מועד יסייע במניעת נזקים פיזיים ונפשיים בלתי הפיכים.
1. ספירת קלוריות אובססיבית – לאנשים הסובלים מהפרעות אכילה יש נטייה ברורה ואובססיבית לעסוק בספירת קלוריות. בנוסף להתייחסות המוגזמת למספר הקלוריות ולאחוזי השומן בכל ארוחה, הם גם, בדרך כלל, יימנעו באופן קפדני מקבוצות מזון מסוימות.
2. אובססיה לגבי המשקל – עיסוק יתר במשקל במבנה הגוף ובגזרה מאפיין אנשים הסובלים מהפרעות אכילה. אנורקסיה נרבוזה, למשל, מלווה בתחושת תמידית של משקל יתר שאינה תואמת את המציאות.
3. פעילות גופנית כפייתית – בשתי הפרעות האכילה הנפוצות (בולימיה ואנורקסיה) קיימת בדרך כלל, פעילות גופנית מופרזת שמטרתה היחידה היא לשרוף קלוריות ולהפחית את משקל הגוף.
4. דיאטה קיצונית – אנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה ימשיכו לעשות דיאטה קיצונית ובלתי פרופורציונאלית גם לאחר שהגיעו למשקל היעד. גם אנשים הסובלים מהפרעה של בולימה נוטים לפצוח בצום או בדיאטה קיצונית לאחר בולמוסי אכילה.
5. פעולות טיהור (בולימיה) – אנשים הסובלים מבולימיה (התקפי אכילה אינטנסיביים) נוהגים לבצע אקט של "טיהור" (צום, הקאה, נטילת כדורים משלשלים וכו') כדי להיפטר מעודף הקלוריות שצרכו. מי שסובל מההפרעה הזו, מבלה בחדר האמבטיה בתדירות גבוהה לאחר הארוחות.
6. הימנעות מאכילה משותפת – לרוב, מי שסובל מההפרעות האלו, נמנע מאכילה משותפת במסעדות, אירועים, מפגשים עם בני משפחה, חברים וכו'. הוא גם ישתמש בדרך כלל בתירוצים שונים – "אני לא רעב", "אכלתי לפני שבאתי", וכו' וכו'…
7. שינוי דרסטי במשקל – התסמין הזה מאפיין בעיקר את האנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה או אכילה כפייתית. אך הוא בהחלט אמור להדליק נורה אדומה לקיום בעיות אכילה.
8. דימוי עצמי נמוך – אחד המאפיינים הדומיננטיים של הפרעות אכילה הוא היעדר ביטחון עצמי או דימוי עצמי נמוך ביחס למראה החיצוני בכלל ולמבנה ומשקל הגוף בפרט. אנשים הסובלים מבעיות אכילה לא מרוצים מהמראה שלהם ומתלוננים על היותם שמנים מידי (גם אם הם מאוד רזים).
9. דיכאון וחרדה – גם דיכאון, חרדה ותנודות קיצוניות במצבי הרוח עלולים להצביע על קיומה של הפרעת אכילה.
10. תסמינים פיזיים – הפרעות אכילה, על כל גווניהן (אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית) מלוות בתסמינים פיזיים רבים: עייפות כרונית, שינויים במערכת העיכול, נשירת שיער, מחזור לא סדיר, צרבות, בעיות שיניים ועוד.
רק מומחה לבריאות הנפש יכול לאבחן באופן חד משמעי בעיות נפשיות.
אבל אם יש לך חשד לגבי המצב הרגשי שלך או זיהית אצלך חלק מהסימפטומים, השאלון שנכתב ע"י ד"ר אוהד הרשקוביץ ובודק את הסימפטומים הנפוצים של הפרעות אכילה, יאפשר לך לקבל מושג לגבי חומרת הבעיה והצורך שלך בטיפול.
בעבר, נהוג היה להגיע לטיפול פסיכואנליטי משפחתי לפתירת הפרעת האכילה שאובחנה. בשנים האחרונות, הפסיכואנליזה אבדה את קרנה, וכיום מושם דגש רב על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר הוכח כמועיל במיוחד לטיפול בהפרעות אכילה בשיעורים של למעלה מ-65%.
מכיוון שקיים קשר הדוק בין הפרעת אכילה מסוג בולימיה לדכאון, טיפול בה באמצעות תרופות נוגדות דכאון כגון פרוזאק, הפך מקובל, והוא מסייע בשיעור של כ-60%.
הטיפול התרופתי אינו יעיל במיוחד עבור אנורקסיה, ובאופן כללי ההמלצה היא לשלבו עם טיפול CBT, בכדי להקטין את הסיכוי לנסיגה בחזרה אל ההפרעה.
טיפול בהפרעות אכילה באמצעות CBT מתחלק לשני שלבים:
עוד בנושא: בחירת מטפל CBT
במהלך שנותיו כפסיכולוג ומטפל CBT, ד"ר אוהד הרשקוביץ התמחה בטיפול בהפרעות אכילה ואף שמש כפסיכולוג ומטפל במכון אגם לשיקום הפרעות אכילה במרכז רפואי רעות.
ניסיונו הרב בתחום ה-CBT הביא אותו לפתח פרוטוקול טיפול העוסק בהתמודדות עם הרגשות, ההתנהגויות והמחשבות שמהוות את הבסיס לכל הפרעה באשר היא. על בסיס הפרוטוקול פותח קורס טיפול עצמי בשיטת CBT, המאפשר טיפול עצמי בהפרעות אכילה למי שחפץ בכך.
הוא מציע את הקורס לפתרון למטופלים הסובלים מהפרעות אכילה, כאפשרות חלופית או כתוספת לטיפולים בקליניקה או טיפול אונליין.
הגעתי לטיפול עקב הפרעת אכילת יתר כפייתית שהרגשתי ששולטת בחיי. סיימתי את הטיפול כשתדירות התקפי האכילה שלי שואפת לאפס וחזרה לי התחושה שאני האחראית על חיי ועל הבחירות שלי באוכל.
מעבר לכך, זכיתי לשיפור בביטחון העצמי ולכלים שהופכים את חיי היומיום שלי להרבה יותר רגועים ומהנים. במקום לחיות בתחושת מלחמה ולפחד מרגשות, למדתי להכיל אותם. ד"ר הרשקוביץ מסביר בצורה פשוטה להבנה, והוא נעים, סבלני ויעיל. ממליצה בחום, וחבל לי רק שלא פניתי לטיפול ב-CBT מוקדם יותר.
ריטה
הגעתי לאוהד לפני כשנה במטרה לטפל בבעיית אכילה רגשית. במהלך הטיפול הגענו לטפל בנושא שהתגלה במהלך הטיפול כשורש הבעיה – החלום לילדים שמתעכב, וקושי ביצירת סיטואציות שיובילו לזוגיות.
בחודשים שלאחר הטיפול, על אף תקופת הקורונה המאתגרת, שמתי לב שאני שולטת שוב בהרבה ברגשות השליליים והחרדות סביב הנושא. השתמשתי בכלים שקבלתי מאוהד כדי להתייחס לכל אכזבה כמכה קטנה בכנף ולא כ"סוף העולם". כל עיכוב הוא צעד אחד בדרך הארוכה, בתמונה השלמה.
ממליצה בחום להגיע לטיפול אצל אוהד, לטובת טיפול בכל נושא שמציק לכם בחיים. הטיפול מוגבל בזמן ומספק כלים פרקטיים להפליא. ניכר כי אוהד מאמין מאוד בשיטה, ומעביר אותה במעטפת של אינטליגנציה ואמפתיה המאפשרות להפתח בפניו.
שיר
