התמודדות עם שכול ועם אֵבֶל (אובדן)

 

יש מכם שאולי ישאלו מדוע אנו מטפלים בכלל בשכול ובאבל. הלוא אֵבֶל אינו הפרעה נפשית כלשהיא או חרדה. אנשים מתמודדים עם אבל בדרכם האישית, אבל יש שיגידו כי אין איך לעזור. במידה וחלילה הופך השכול לדיכאון קליני, אולי אז ההגדרות משתנות מעט. שהלוא היום לוקחים דיכאון מאוד ברצינות ומטפלים בו כהפרעה נפשית לכל דבר, על כל המשתמע מכך. (לקריאה נוספת על דיכאון לחצו כאן).

אז מדוע בכל זאת אנו מציעים טיפול גם בנושא זה, גם אם אינו הופך לדיכאון קליני?

כדי לענות על השאלה, נענה קודם כל על השאלה – מהו בכלל אֵבֶל. ובכן, אנו מגדירים אֵבֶל בצורה הפשוטה ביותר שלו; אֵבֶל הוא משבר בחייו של אדם. אנו מתייחסים בעיקר למשבר אישי שנגרם כתוצאה מאובדן אדם שהיה קרוב אלינו ברמה כזו או אחרת בנסיבות שונות (אבל לא רק). על פי עולם הפסיכולוגיה ישנם כמה שלבים מזוהים עם ההתמודדות של אנשים עם שכול והסתגלותם לאובדן הקשה, שעליהם נפרט מיד. ההתמודדות עם אֵבֶל היא קשה ועצובה ואין בעולם טיפול או מרפא לכאב שנגרם כתוצאה מאובדן שכזה. עם זאת, ישנם היום טיפולים שעשויים להביא הקלה ולהפוך את ההתמודדות לפחות קשה ובסופו של דבר ללמד אדם לחיות בצורה סבירה ויותר עם אובדן עצום שכזה.

 

מודל חמשת שלבי האבל

בסוף שנות השישים פרסמה הפסיכיאטרית האמריקאית אליזבת' קובלר-רוס ספר על גסיסה ומוות ובו בין השאר היא הציגה מודל של חמישה שלבים של התמודדותו של אדם עם נושא המוות והשכול. בהמשך, הוחל אותו מודל על חמשת שלביו על כל מיני סוגים אחרים של אובדן ולא רק אֵבֶל מול מקרה מוות. למשל אבל על פיטורים קשים מעבודה, על סיום של מערכת יחסים או פרידה מכל סוג שהוא וכדומה. חמשת השלבים כפי שהגדירה אותם קובלר רוס:

  1. שלב ההכחשה – זהו השלב הראשוני בו אדם עוד לא ממש מעכל את שאירע, לא מקבל את המציאות עם מחשבות ואמירות כגון – "זה לא יכול להיות, לא ייתכן שזה קרה".
  2. שלב הכעס – כאשר מתחילים לעכל את עצם האובדן מגיעה תחושת זעם קשה של "למה זה קורה דווקא לי? החיים לא הוגנים!". בשלב זה, צובר האדם תחושות קשות ועצומות של תסכול וכעס, ואפילו שנאה. פעמים רבות כעס זה מופנה כלפי הסובבים אותו, בעיקר הקרובים ביותר והאופן בו יכילו את הזעם עשוי להיות בעל משקל לגבי אורכו וחומרתו של השלב הזה.
  3. שלב המיקוח – זהו שלב שמאפיין התמודדות עם גסיסה של אדם קרוב. תחושות קשות של פחד מהבאות המלוות במעין 'מיקוח' פנימי כגון – "אעשה הכל בשביל עוד כמה שנים טובות". זהו רצון פנימי וייאוש שבאים לידי ביטוי בניסיון לדחות את הקץ ואת הבלתי נמנע.
  4. שלב הדיכאון – אולי השלב הכי חשוב בדרך לקבלה של האובדן. פה אדם חש עצב עמוק ותחושות ייאוש קשות כאילו אין טעם לשום דבר. החיים סביב מאבדים ממשמעותם, מחשבות על העתיד עגומות במיוחד ומלוות לעיתים בתחושות אשם כבדות ואפילו כישלון. זהו העיבוד הרגשי הפנימי ביותר והחשוב כל כך בהתמודדות עם אבל ושכול.
  5. שלב הקבלה – תחושות של קבלה והשלמה עם המצב. זהו השלב האחרון שמגיע לאחר עיבוד רגשי של כל השלבים השונים והגעה להבנה פנימית של המציאות והשלמה עם העובדה שאין מה לעשות מלבד לנוע קדימה. אין זה אומר שהעצב נגמר, זה אומר שיש הבנה כי החיים יכולים להמשיך; בצורה מעט אחרת אמנם – אבל להמשיך.

 


 

אֵבֶל פתולוגי

טיפול נכון יכול להקל על התמודדות רגילה לכאורה עם אֵבֶל קשה ואובדן. אולם לעיתים, אדם לא מצליח לעבור את השלבים הראשונים של ההתמודדות ולהגיע לקבלה, ולמעשה קורס רגשית תחת מטען האבל הכבד. זהו מצב רגשי שנקרא אֵבֶל פתולוגי. זה מתבטא בדיכאון קשה ופגיעה בתפקוד היומיומי של אדם בדרגות שונות של חומרה. טיפול מתאים עשוי להקל על ההתמודדות משמעותית, לסייע לצאת ממצב של אֵבֶל פתולוגי ולפעמים למנוע מראש את ההידרדרות למצב פתולוגי זה.

 

מהו טיפול CBT וכיצד הוא מסייע בהתמודדות עם אֵבֶל?

טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy) הינו טיפול נפשי קצר טווח הפונה לנפש האדם בשני רבדים משלימים: הרובד הקוגניטיבי (רובד החשיבה, התפיסה) והרובד ההתנהגותי (רובד הפרקטיקה, ההתנהלות המעשית).

טיפול CBT הוא אחד הכלים היעילים ביותר להתמודדותו של אדם עם אובדן כבד. בעיקר בשלבים הראשונים, כאשר הייאוש והזעם ואי היכולת לקבל את המצב כפי שהוא ולהשלים איתו, משתלטים על נפשו של אדם. בפגישות אישיות עם מטפל, רגשות קשים אלו יאובחנו ויעברו ניתוח רציונאלי מונחה. בתהליך הדרגתי, יוחלפו מחשבות קשות במיוחד של אדם אשר מונעות ממנו להמשיך הלאה במחשבות יותר קלות לעיכול, יותר פרגמטיות ויותר מנחמות. לא מדובר פה בהפיכת אדם עצוב לאדם שמח. אולם, זו הדרך להשיב את הרוגע היחסי למקום סוער מאוד עבור הנפש ובכך לסייע לאדם למצוא גם את הדרך לחיות בצורה חיובית יחסית ולתפוס את המצב מפרספקטיבה מעט שונה אל מול האירוע הקשה של האובדן. כל זאת ברובד הקוגניטיבי.

ברובד המעשי, ייבחנו בעיקר מנהגיו של אדם שמהווים חלק מההתמודדות שלו ומונעים ממנו חזרה לשיגרה. בעיקר התנהלות של הימנעות. למשל במקרים של מוות של אדם קרוב, התגובה הראשונה של רבים תהיה להימנע מכל פעילות או מקום שעלולים להזכיר את האדם האהוב ובכל לגרום לכאב ומצב זה עלול להישאר קבוע ולהפריע לתפקוד. בתהליך הדרגתי ייחשף אדם לאותן "צמתים" של התמודדות כדי שיוכל לבחון באופן רציונאלי ובאמצעות הגיבוי של הטיפול הקוגניטיבי – כיצד הוא יכול להמשיך בחייו ולא להימנע ועדיין לקיים חיים תקינים לצד האובדן.

השילוב של שני רבדים טיפוליים אלו במסגרת טיפול CBT הוכח כבעל אחוזי הצלחה גבוהים בסיוע לאדם מתאבל לקבל את חייו בחזרה כאשר הכאב הוא חלק מהם אבל הוא איננו מנהל אותם.

 

 

מה זה טיפול CBT?

ניתן לקרוא אודות הטיפול באמצעות הקישורים הבאים:

 

יש עוד שאלות?

ניתן לקבל עוד תשובות באמצעים הבאים: