אגרנות כפייתית – Hoarding

מהי אגרנות כפייתית?

אגרנות כפייתית היא הפרעה נפשית ותופעה התנהגותית שמאופיינת באיסוף אובססיבי של חפצים שלעיתים קרובות אינם שימושיים או פרקטיים ובאופן כללי יכולים לרוב להיחשב לחפצים חסרי ערך.

ההפרעה מתבטאת גם באיסוף עצמו וגם באי היכולת או אי הרצון להיפטר מהם. ככל שהזמן עובר החפצים שנאגרים ממלאים כל חלל בביתו של הסובל מהבעיה, עד כי לא ניתן להתנועע בחלל הבית או להשתמש בחדריו. 

ההפרעה נפוצה יותר בגילאים מבוגרים ופחות אצל צעירים, ומדברים היום על סדר גודל של 3-5% מכלל האוכלוסייה אשר סובלים ממנה ברמות משתנות.

באופן רשמי הפרעת אגרנות כפייתית אינה נחשבת להפרעה העומדת בפני עצמה, אלא היא משתייכת למשפחת הפרעות ה-OCD.

 

האם אגרנות כפייתית מסוכנת?

אגרנות יכולה להיות מסוכנת לסובל ממנה ולאלו שחולקים איתו את המרחב:

  • כמויות החפצים יוצרים מוקדי סיכון לשריפה ומונע אפשרות מילוט מחלק מחדרי הבית או גישה אליהם במקרה של שריפה.
  • מזון רקוב, גללי בעלי חיים או זבל שנצבר מגבירים סיכון למחלות מדבקות וזיהומים.
  • קושי לשמור על היגיינה אישית והיגיינת מזון
  • בידוד חברתי
הסובלים מאגרנות כפייתית אינם מודעים לרוב למצבם, זאת בניגוד לאנשים הסובלים מהפרעות OCD אחרות שברוב המקרים מודעים עד כאב למצבם.

לרוב אבחון וגם הגעה לטיפול הם ביוזמתם של אנשים קרובים הכואבים את המצב ורוצים לתקנו.

אגרנות כפייתית

סוגים של אגרנות כפייתית

ישנם 3 תתי סוגים של אגרנות

ישנם כמה סוגים של אגרנות. עם זאת, בעוד שחלק מהאנשים עשויים לחות סוג ספציפי של אגרנות כפייתית אחרים יכולים להשתייך לקטגוריה כללית יותר. 

 

    אגירת חפצים

    איסוף ניירות, ספרים, בגדים, או זבל

     
     

    קנייה כפייתית

    קנייה כפייתית של פריטים ללא צורך

    אגירת חיות

    אגירת חיות, מעבר ליכולת לטפל בהן

    כדאי לדעת על אגרנות כפייתית

    מה מבדיל הפרעת אגרנות מתחביב איסוף?

    איך מזהים שמדובר בהפרעת אגרנות ולא סתם תחביב איסוף אהוב במיוחד? הבדלים בקיצוניות ובהיקף ההתמסרות לנושא. 

    • תסמינים שעשויים להצביע על כך שמדובר בתופעה של אגרנות אובססיבית כוללים בין השאר שמירה על חפצים שונים בכמויות גדולות למען "שימוש עתידי כלשהו", קושי להיפטר ולזרוק חפצים לפעמים עד כדי חיטוט באשפה ושליפת חפצים ממנה.

    • קנייה כפייתית לאורך זמן של חפצים או מצרכים בכמויות גדולות שהן מעבר למה שצריך לשימוש סביר, בתואנה שיש בהם צורך – שוב – לשימוש עתידי. 

    • הטענה היא כי אגירת החפצים מיועדת בכלל לשימושם של אנשים אחרים ולא לשימוש עצמי ולכן חשוב להחזיק בהם ולא להיפטר מהם. 

    • חששות ופחדים אמיתיים אצל מי שלוקה בהפרעה מול ניסיון לזרוק דברים או להיפטר מהם, כאילו זריקתם תביא לתוצאה רעה כלשהיא ועל כן מהווה איום; התחושה שאם יזרקו, עלול לקרות מצב נורא בו יצטרכו את הדברים והם לא יהיו ברשותם. 

    • רגשות קשים של אשמה במידה ונפטרים מהחפצים האלו, שמונעת מהם לשחרר, בעיקר כאשר צוברים את החפצים עבור אנשים אחרים לכאורה.

    כיצד אגרנות כפייתי פוגעת באיכות החיים?

    • תפקוד לקוי בבית – בשל אגירה של חפצים רבים, יש גם בעיית מקום אחסון ולפעמים אף מקום לזוז בחופשיות בבית. אם זה במטבח אז יש בעיה לבשל, אם בחדר השינה יש בעיה לישון בנוחות וכן הלאה.
    • בריאות – צבירה של דברים צוברת איתה גם אבק ולכלוך ומפריעה בכלל לניקיון תקין של הבית. ועל כן נוצרת בעיה תברואתית במאיימת על בריאותם של החיים בבית. הבעיה עלולה גם להוות איום וסכנה ממשית במקרה של שריפה בבית.
    • מעמסה כלכלית – פעמים רבות הצבירה של החפצים כרוכה בהוצאות כספיות רבות שעלולות להביא את הלוקים בהפרעה למצב כלכלי בעייתי, שכן כל כספם הולך על צבירת החפצים.
    • בעיות חברתיות ומשפחתיות – האגירה מהווה מעמסה על כל מי שחי בקרבתו של האדם הסובל ממנה. היא מפריעה לנהל אורח חיים בריא ותקין, פוגעת בעבודה, ביכולת לארח אנשים וכן הלאה. כעסים נצברים ומערכות יחסים מושפעות מאוד מהבעיה.

    מה גורם לאגרנות כפייתית ואיך מטפלים בה?

    3 גישות מרכזיות מסבירות מה גורם לאגרנות ואיך לטפל בה:

    הגישה הפסיכו דינמית מסבירה את התופעה בין השאר כסימפטום של קונפליקט פנימי אישי בלתי פתור, שבא לידי ביטוי בבניית מנגנון הגנה של אגירת חפצים קומפולסיביות, שכמעט בלתי אפשרי לשלוט בה בלי טיפול והתערבות חיצונית.

    קונפליקט בלתי פתור יכול להיגרם גם בשל גורמים נסיבתיים כמו טראומה כלשהיא בעבר וגם בשל גורמים פיזיולוגיים – נוירולוגים, חוסר איזון כימי במוח.

    ההסבר הנוירולוגי המדעי הוא פעילות יתר במה שנקרא בעגה המקצועית המעגל הקורטיקלי-סטיראטלי-תלמי (cortical-striatal-thalamic-cortical circuit) – שרשרת של נוירונים במוח שפעילותה הסדירה מופרת, והתוצאה היא אי יכולת להגביל מחשבות ומעשים חוזרים, במקרה שלנו – אגירה כפייתית.

    בעוד שאגירה היא אקט אינסטינקטיבי לחלוטין שמקורו בטבע הכי בסיסי של אנשים ובעלי חיים, במקרה זה האינסטינקט הזה הוא קיצוני במיוחד.

    הטיפול אותו מציעה גישה זו הינו תרופתי ומטרתו להגביל את הפעילות של מסלול זה. טיפול זה יעיל במיוחד, כאשר הוא מהווה השלמה לטיפול קוגניטיבי- התנהגותי.

    הטיפול שהיום נחשב למתאים ביותר הוא טיפול שנקרא CBT – Cognitive Behavioral Therapy. זהו טיפול שבא לאבחן ולפתור את הבעיה בשני רבדים עיקריים, המשלימים אחד את השני – הרובד החשיבתי והרובד המעשי (קוגניטיבי והתנהגותי).

    ברובד הקוגניטיבי מזהים את דפוסי החשיבה הבעייתיים שמביאים לאגירת חפצים ובמקביל לא מאפשרים שחרור מהחפצים בשל פחדים ואמנות מוטעות שונות ("אם אפטר מהחפצים משהו רע יקרה").

    במקרה של אגרנות, חשוב להבין מהם החפצים אותו אוגר האדם ומה התחושות המלוות (האם זו אגירה "סנטימנטלית"? האם אגירה "פרקטית"?).

    את הדפוסים הבעייתיים מחליפים בדפוסים חיוביים-משחררים באמצעות טכניקות שונות. דפוסי המחשבה הבעייתיים ייבחנו אל מול המציאות כדי להפריכם ולהעלות את המודעות אצל האדם הסובל.

    ברובד ההתנהגותי לומד המטופל טכניקות שונות שיעזרו לו להתמודד עם מה שמפריע לו מבלי לאגור חפצים. דפוסי המחשבה חיוביים ייבחנו בשטח כדי להראות לסובלים מהפרעת האגירה כי לא יקרה שום דבר רע משחרור החפצים ואפילו יקרו דברים חיוביים.

    אפשר לחלק את החפצים הנאגרים בצורה פרגמטית לקבוצות, לבחון יחד עם המטופל כמה שימוש נעשה באמת בחפצים (למשל, האם ישנם חפצים בבית שלא נעשה בהם שימוש מספר שנים? מה יקרה אם לא יהיו יותר בבית?).

    הטיפול מיועד לפתור את הבעיה לטווח הארוך וכמובן בטווח הקצר ביותר שניתן – להקל על התחושות הקשות והמצוקה שמלווים את כל מי שמעורב, מהאדם הסובל עצמו ועד לאנשים החיים בקרבתו.

    האפקט המיידי של ניקיון הבית מהחפצים שנאגרו הוא לרוב הקלה עצומה אצל האוגרים, בניגוד לחשש הרווח מתגובה קשה ודיכאון.

    רוצה להתגבר לבד על אגרנות?

    קורס טיפול עצמי בשיטת CBT יתן לך את כל הכלים
    להתמודדות עם אגרנות ויחזיר לך את השליטה בחייך

    קורס CBT לטיפול עצמי
    דילוג לתוכן