קלפטומניה (גניבה כפייתית)

מהי קלפטומניה?

קלפטומניה היא הפרעה נפשית מורכבת אשר הלוקים בה סובלים מדחף חוזר לגניבת חפצים.

היא משתייכת באופן כללי למשפחת ה-OCD מכיוון מי שלוקה בקלפטומניה אינו שולט בדחף הכרוני הזה על אף הניסיון להלחם בו ולהתנער ממנו.

המונח עצמו – קלפטומניה, מגיע במקור מיוונית, ופירושו המילולי הוא 'שיגעון הגניבה'. קלפטומנים גונבים בשל הצורך באקט הגניבה עצמו, ולא בשל צורך בחפצים:

גניבת החפצים מתבצעת אך ורק מתוך הדחף של הקלפטומניה. לרוב מדובר בחפצים שאין בהם שום שימוש או תועלת עבור בעל דחף הגניבה גם אם הם יקרים מאוד.

לעיתים קרובות מדובר בחפצים זהים שוב ושוב או לפחות חפצים דומים מאותה קבוצה.

לרוב מדובר בגניבה מחנויות ולא מאנשים פרטיים. 

אקט הגניבה מלווה בתחושה של ריגוש. אחריו מגיעות אצל הסובלים מההפרעה זו הקלה וסיפוק. לאחר תחושת ההקלה, הם כמעט תמיד יביעו חרטה על המעשה ויסבלו מרגשות אשם כבדים ומפחד מעונש.

הפרעה זו אינה שכיחה כלל ומעריכים כי פחות מאחוז מהאוכלוסייה סובל ממנה.

תופעת הקלפטומניה קיימת גם אצל ילדים, אבל מופיעה במקרים רבים בתקופת גיל ההתבגרות. מחקרים הצביעו על אחוזים גבוהים בהרבה של נשים הסובלות ממנה מאשר גברים.

עובדה זו מתחברת גם למחקרים נוספים שאבחנו כי רבים מהסובלים מבעיה זו סובלים גם מהפרעות אכילה כמו בולימיה ואנורקסיה ולפעמים רואים בה תופעת לוואי ישירה של הפרעות אלו (מעלה 65% התאמה בין חולי בולימיה לסובלים מקלפטומניה). כמו כן, נמצא מתאם גבוה בינה לבין הפרעות חרדה (34-80%).

תסמיני הפרעת קלפטומניה

איך מאבחנים קלפטומניה?

לא קל לאבחן קלפטומניה. אפילו אדם קרוב מאוד או בן זוג לא בהכרח יכול לדעת על הבעיה אצל מי שחי לצידו. הבושה ורגשות האשם לרוב ימנעו מהסובלים להודות בהפרעה ולבקש עזרה מקצועית. 

פעמים רבות אבחון נעשה באופן עקיף כאשר אדם הסובל מקלפטומניה ייגש לבקש עזרה מקצועית בשל דברים אחרים מהם הוא סובל כמו דיכאון, חרדותבולימיה, תחושה של אי יציבות וכדומה.

 

ארגון הפסיכיאטרים האמריקאים (APA) זיהה את הקריטריונים הבאים במסגרת DSM-5, כקריטריונים המאפיינים קלפטומניה:

  1. גניבה חוזרת וכרונית של חפצים שאין בהם צורך שימושי או כלכלי.

  2. אקט הגניבה עצמו מלווה בתחושות של סיפוק, הנאה אפילו והקלה.

  3. הצורך לגנוב אינו מונע מתוך תחושות כעס או נקמה, ואינו נובע מהפרעות של דלוזיה או הזיות.

  4. הדחף לגנוב לא זוהה כחלק מהפרעה אישיותית אחרת, הפרעת התנהגות או אפיזודה מאנית.

מה גורם לקלפטומניה ואיך מטפלים בה?

כמו בהפרעות נפשיות רבות, גם כאן לא זוהו במחקרים גורמים חד משמעיים שגורמים לפרוץ ההפרעה.

ההסבר הניורולוגי – יש שמסבירים את קיום ההפרעה באי איזון וחריגות כימיות במוח. 

ההסבר הפסיכואנליסטי משער שהדחף לגנוב הוא ביטוי לדחפים עמוקים מיניים או אגרסיביים.

ישנה השערה שיש גורמים חברתיים לקלפטומניה; התפתחות של ההפרעה בתקופות בהם האדם סובל מלחץ ומתח נפשי כבד, לאחר משבר כלשהו בחיים. אובדן של אדם קרוב, סיום תקופה בחיים כמו מערכת יחסים או עבודה וכן הלאה.

טיפול בקלפטומניה

טיפול בקלפטומניה הוא למעשה טיפול בהתמכרויות ושליטה בדחפים. הטיפול המומלץ ביותר במקרים כאלו הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, או בשמו המקוצר טיפול CBT, המאופיין באבחון וטיפול בשני רבדים: הרוב הקוגניטיבי-מחשבתי, והרובד המעשי-התנהגותי.

ברובד הקוגניטיבי של הטיפול, קודם כל מזהים את דפוסי החשיבה ואת הסיטואציות המהוות טריגר לפרוץ הדחף לגנוב אם יש כאלה. מתי בדיוק הדחף מתעורר? מה גורם לו לרצות לגנוב מבלי יכולת לשלוט בכך? וגם, מהן התחושות המלוות את כל התהליך – מהרגע שמתעורר הרצון לגנוב דרך זמן הפעולה עצמה ועד התחושות שאחר כך. ניתוח משותף של מכלול התחושות יוביל לזיהוי דפוסי המחשבה הבעייתיים בתהליך והחלפתם בדפוסים חדשים ומועילים כדי לעזור להילחם בדחפים.

ברובד ההתנהגותי לומד המטופל טכניקות שונות להתנהגות שמסייעות גם להגברת המודעות למצבו ובעיקר טכניקות להתמודדות טובה יותר עם הדחף לגנוב.

רוצה להתגבר לבד על קלפטומניה?

קורס טיפול עצמי בשיטת CBT יתן לך את כל הכלים
להתמודדות עם קלפטומניה והחרדות הנלוות

קורס CBT לטיפול עצמי
דילוג לתוכן