היפוכונדריה (פחד ממחלות)

טיפול פחד מחלות היפוכונדריה

מהי היפוכונדריה?

היפוכונדריה, הנקראת בעברית חרדת בריאות, הינה הפרעה נפשית. אדם הלוקה בהיפוכונדריה, נמצא בחשש תמידי ומצוקה שמא הוא סובל ממחלה חמורה אשר רופאים לא הצליחו לגלות. יש החוששים שהם עומדים לחלות במחלה רצינית, ומיחושים או סימפטומים פיזיים של הגוף הינם המנבאים על כך.

מחקרים בתחום מצביעים על כך שישנם בין 4-6% מן האוכלוסייה הסובלים מהיפוכונדריה, ללא שום מכנה משותף פיזי, חברתי או אחר בין הסובלים. כלומר, היא מופיעה באופן גורף באחוזים אלו, אצל גברים ונשים. הגיל הממוצע השכיח בו מתפרצת ההפרעה הינו לרוב בעשור שבין גיל 20 ל-30, אולם ישנם מקרים בהם הפרעת ההיפוכונדריה מופיעה לראשונה גם בגילאים אחרים.

המאפיין העיקרי של ההפרעה הינו העובדה שתשומת לבו של מי שסובל מהיפוכונדריה, ממוקד כולו בכל מה שקשור לגוף והבריאות שלו. כלומר, גם שינויים או תופעות נורמלים לחלוטין שמתרחשים בגופינו, ידליקו מיד נורה אדומה חמורה אצל הסובלים מחרדת בריאות. אם זה כתם לידה שתמיד היה במקומו ועכשיו נהיה איום ונתפס כסימפטום למחלת עור קשה, לדוגמא, או כאב ראש טורדני שמעורר תחושות חרדה קשות שמא מאחורי הכאב עומד גידול סרטני מעורר אימה בראש.

גם כאשר הבדיקות הרפואיות לא מעלות שום ממצא רפואי שיצביע על קיומה של מחלה זו או אחרת, אנשים הסובלים מהיפוכונדריה יתקשו להאמין בכך או לשלול את קיומה של המחלה בגוף. להיפוכונדרים יש נטייה לבקש לבצע בדיקות רפואיות שוב ושוב.

לעיתים קרובות אדם הסובל מחרדת בריאות עשוי לסבול גם מחרדות נוספות ואף מדיכאון.
בנוסף, במקרים מסוימים היפוכונדריה עלולה להתבטא בתסמינים גופניים של ממש, כמו למשל תסמונת כאב כרוני, מה שנקרא הפרעה קונורסיבית (מה שנקרא “עיוורון” או “שיתוק” היסטרי) או במקרים חמורים אף תסמונת שנקראת מינכהאוזן (תופעה שבה האדם הסובל מחרדת בריאות עלול לגרום לעצמו לתסמינים גופניים שונים).

למרבה הצער, אנשים רבים עם חרדת בריאות מסרבים לפנות למומחים לבריאות הנפש כיוון שהם מאמינים שיש להם בעיה רפואית אמיתית שלא נמצא לה הסבר.


 

כיצד מזהים היפוכונדריה?

מאפיין בולט שעוזר באבחון היפוכונדריה הינו חרדה ומצוקה אצל האדם הסובל לגבי מצבו הבריאותי, מה שגורם להפרעה בחיים תקינים, עד שיתוק של ממש בשל הפחד המתמשך.

החרדה פוגעת בתפקודו השוטף בעבודה ובבית, ומובילה לשני דברים עיקריים: פנייה שוב ושוב אל רופאים שונים עם הפנייה לבדיקות מרובות, וחיפוש אובססיבי אחר חומרים כתובים או אחרים על מחלות שונות.

הסובלים מחרדת בריאות יפרשו סממנים פיזיים כגון אדמומיות בעור, כאב ראש, מיחושים בבטן או אפילו דופק ונשימה, כסימפטומים של מחלה קשה ומיד ינקטו בצעדים על מנת לברר את הנושא באמצעים שונים.

רשימת תסמינים לסיוע באבחון היפוכונדריה:
• אדם מוטרד מאוד או מפוחד מהתפיסה שהוא סובל ממחלה רצינית, על בסיס פירוש מוטעה של תסמינים גופניים.
• הדאגה ממשיכה למרות שהממצאים הרפואיים חוזרים תקינים.
• משך ההפרעה הוא לפחות שישה חודשים.
• האדם הסובל מהיפוכונדריה לא יכיר כלל בעובדה שדאגתו למצבו הגופני הינה מופרזת ולא הגיונית ברוב המקרים.

מה הגורמים לתופעה?

עד היום לא זוהה גורם ברור אחד להפרעה וישנן היום כל מיני השערות בנושא.
ישנם הטוענים כי יש מרכיב גנטי הגורם לתחושות החרדה, כלומר הן עוברות בתורשה.ישנם מחקרים בתחום שהראו כי הסובלים מהיפוכונדריה לעיתים קרובות סובלים מסף סיבולת נמוך למיחושים פיזיים. כלומר, סף כאב נמוך או פרשנות גופנית מוגברת לסימפטומים פיזיים. לדוגמא, אי נוחות בבטן תפורש ככאב של ממש אצל מי שסובל מסף נמוך של סיבולת. אותו דבר לגבי תחושת לחץ בראש, מיחושים בשרירים וכדומה. ההסבר הוא, שסף הסיבולת הנמוך הגורם לרגישות יתר, מביא את האדם להיות מודע מאוד לסימפטומים הגופניים ובסופו של דבר, לפתח דאגה מוגזמת, ומכאן חרדת בריאות.ישנה סברה נוספת, הטוענת כי המניע להיפוכונדריה הינו חברתי-התנהגותי. במקרה זה, ההתעסקות במיחושים או סימפטומים גופניים מעידה על הימנעות מהתמודדות עם מצבים מאתגרים או קונפליקטים וזו בשל העובדה שהאדם “חולה”, בתפיסתו את המצב.השערה אחרת מתבססת על למידה חברתית וגורסת, שעיסוק בתסמינים הגופניים מעיד על שאיפה להיות בתפקיד החולה וכך להימנע מהתמודדות עם קונפליקטים, משימות ומחויבויות שונות. ועל אותו רקע, יש המסבירים כי ההתעסקות האובססיבית בתסמיני הגוף מהווים הסוואה לתחושות עמוקות של חוסר בטחון או הערכה עצמית נמוכה. העובדה שהסימפטומים נותרים בלתי פתורים מותירה את האדם באכזבה מתמדת מאי יכולת הסביבה לעזור לו.ההסבר הקוגניטיבי – התנהגותי:
ההיפוכונדריה היא מצב של תפיסה מוטעית של אדם לגבי עצמו ולגבי העולם, במספר היבטים.
החל מפירוש מוטעה של תחושות פיזיות המועצמות על ידי פחד ממחלה חמורה, תפיסה מוטעית לגבי איום קיומי מוחשי, ותפיסה עצמית של חוסר יכולת או חוסר אמצעים להתמודד עם המציאות או לקבל עזרה מהסביבה. תפיסה עצמית שלילית, פחדים פנימיים וחוסר אמונה ביכולת הסביבה לסייע תורמים ליצירת סכמה קוגניטיבית-התנהגותית המובילה באופן אופייני למצב של חרדה. במקרה בו עיקר החרדה הוא סביב המצב הגופני והבריאות עשויה להיות קשורה לאירוע בעברו של האדם, או של אחד הקרובים אליו, הקשור במחלה קשה או במוסד הרפואי.

 

מה הטיפול בהיפוכונדריה?

היפוכונדריה היא למעשה חרדה לכל דבר עם כל ההשלכות. וככזו, יש לה גם טיפול, כזה שיכול לצמצם באופן משמעותי מאוד את הסימפטומים של ההפרעה ולהעלות בצורה ניכרת את איכות חייו של אדם הסובל מחרדת בריאות.
עם זאת, הטיפול באדם הסובל מהיפוכונדריה יכול להיות מורכב ומאתגר בשל העובדה שהאדם הסובל ממנה נצמד לתלונות הגופניות ולא תופס את הבעיה כמצוקה נפשית, ולכן אין לו רצון לטפל בה ככזו. ולכן, אין להמעיט בחשיבותם של אנשים קרובים ואוהבים הנמצאים יחד עם האדם הסובל ועשויים לעזור לו להחליט לקבל טיפול.גישות טיפול שונות:טיפול פסיכותרפויתי
בעוד טיפול פסיכולוגי אישי הוכח כפחות יעיל בשל רמת נכונות נמוכה אצל המטופל להתעמק במצב נפשי, מצאו כי פסיכותרפיה קבוצתית יכולה לעזור. מסגרת טיפול קבוצתית נותנת תמיכה ואינטראקציה חברתית, מה שעוזר בהקלה במצב המתח והחרדה המתמשכים שמלווים את האדם.טיפול תרופתי
הטיפול התרופתי מומלץ במקרים שהאדם הסובל מהיפוכונדריה לוקה בהפרעות חרדה נוספות או דיכאון. הטיפול הנפוץ הוא בתרופות נוגדות חרדה ודיכאון מקבוצת ה-SSRI.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוכח כיעיל מאוד בטיפול בהיפוכונדריה. טיפול זה מתמקד בשינוי דפוסי התנהגות וחשיבה של אדם הסובל מהיפוכונדריה. האדם לומד לזהות את דפוסי החשיבה האופייניים לו ולמצבו בהקשר הבריאותי, ולהבין את הקשר ביניהם לבין ההתעסקות האובססיבית בתסמינים גופניים ופירושם. הוא לומד כיצד לא להיכנע לדפוסים אלה ולסגל חשיבה אופטימית ורגועה יותר, ובכך להפחית את העיסוק בתסמיני הגוף ואת הפחד ממחלה.

במהלך הטיפול, בין השאר מתעד המטופל מחשבות ותחושות אופייניות העולות בו כתגובה למיחושים גופניים. כמו למשל כאב ראש רגיל אשר מיד נפתח כמתריע כל גידול במוח, כאב בחזה אינו נגרם משריר שנמתח אלא מעיד על התקף לב חמור, וכן הלאה. מחשבות אלו נבחנות ולצידן מועלות אופציות חדשות לפירוש התחושות הגופניות.

חשיפות לנושאים הקשורים במחלה ומוות גם הן יכולות להיות חלק מהטיפול, מאחר והן מסייעות בהתמודדות עם פחדים הנוגעים בנושאים אלה, ובהבנתם כחלק מהחיים. ידוע כי גם לאחר טיפול יעיל, המטופל עלול לסבול מתסמינים של התופעה. אולם הסבל מהם פוחת משמעותית וסף החרדה והמצוקה יורדים גם הם ומאפשרים לאדם לנהל חיים הרבה יותר איכותיים. המטופל לומד לזהות את החרדה הבריאותית כלא רציונאלית ולהסיט את תשומת ליבו מהתעסקות עם מיחושים שונים, וכמובן כפועל יוצא ירידה משמעותית בהתעסקות במחלות.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, לעיתים לצד טיפול תרופתי במידת הצורך (אם מדובר בהפרעה בדרגה חמורה) זוכה לאחוזי הצלחה גבוהים אצל אנשים המתמידים בו, ובשורה התחתונה והחשובה – מאפשר להשיג חזרה שליטה על החיים.

במכון CBT הטיפול כולל פגישות מול מטפל קוגניטיבי וגם פגישות בשטח עם מלווה בזמן תרגול חשיפות למצבים מלחיצים.

 


 

מה זה טיפול CBT?

ניתן לקרוא אודות הטיפול באמצעות הקישורים הבאים:

יש עוד שאלות?

ניתן לקבל עוד תשובות באמצעים הבאים: