כאשר אנו מדברים על הפרעות אכילה, אנו עוסקים בסדרה של הפרעות אשר המשותף להן הוא דפוס קיצוני ושגוי של אכילה. הפרעת אכילה יכולה להתבטא בצריכה מוגזמת של מזון או מנגד, בהמנעות כמעט מוחלטת ממנו, אך לשני הקצוות הללו השפעה מסכנת חיים.

 

מה הן הפרעות אכילה?

כאשר אנו מדברים על הפרעות אכילה אנו מדברים למעשה על 4 הפרעות הכלולות ב-DSM, ספר האבחון הפסיכיאטרי הרשמי, שהן אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית (Binge Eating) והפרעת אכילה לא ספיצפית. אל אותן הפרעות אכילה, מתווספת הפרעת אכילה נוספת שטרם נכנסה ל-DSM, אך מטרידה מאד את הסובלים ממנה והיא אכילה רגשית.

על אף שבעבר הפרעות אכילה נחשבו הפרעות “נשיות” מחקרים מראים כי גם גברים סובלים מהם. 9% מהנשים ו-3% מהגברים סובלים מאנורקסיה ארוכת טווח, 1.5% מהנשים ו-5% מהגברים סובלים מבולימיה, ו-3% מהנשים ו-2% מהגברים סובלים מאכילה כפייתית. רבים מבעלי הפרעות האכילה, החלו לפתח אותם לפני הגיעם לגיל 20, ועיקרם בגיל ההתבגרות.

כיצד מתפתחות הפרעות אכילה כגון אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית?

קיימים מספר מודלים המסבירים כיצד מתפתחות הפרעות אכילה הנעים על הציר שבין התורשתי לסביבתי. המודל הראשון הוא מודל סוציולוגי-תרבותי, הרואה בתרבות המעריצה את הרזון, כאשם העיקרי ביצירת הפרעת אכילה. הערצת הרזון בתקופת השפע שבה אנו חיים יוצרת סתירה, ומובילה לתפיסת עצמי נמוכה ולרצון לשנותה, על ידי אימוץ הפרעת אכילה. דבר זה נפוץ במיוחד בקרב מתבגרים בכלל ומתבגרים בעלי משקל עודף בפרט.

מודל אחר רואה בהווצרותה של הפרעת אכילה דרך לשליטה על העצמי ועל הגוף מצידו של הלוקה בהן. לפי תיאוריה זו, הפרעת אכילה מתפתחת בעיקר במשפחות בהן יש שליטת יתר של ההורים או התעללות מצידם בילדים. במקרים אלו הילדים בהם משתמשים בדפוסי האכילה ככלי לשליטה עצמית ולהגנה על ההערכה העצמית שלהם.

על פי מודל נוסף, היחס של החברה אלינו הינו גם כן מניע חזק להווצרותן של הפרעות אכילה. כך למשל, בידוד חברתי עשוי להוביל ללחץ, דכאון וחרדה ובכדי למצוא נחמה, הסובל מהם עשוי לפנות לאכילה רגשית מוגזמת. מנגד, לחץ חברתי להרזיה עשוי להוביל במקרים מסויימים להתפתחותן של אנורקסיה או בולימיה.

לייעוץ טלפוני ללא עלות, השאירו את פרטיכם וניצור עמכם קשר בהקדם!

איך מטפלים בהפרעות אכילה?

מכיוון שהפרעות אכילה הן הפרעות מסכנות חיים, חשוב לטפל בהן ברגע שמזהים את הבעיה. בעבר, נהוג היה להגיע לטיפול פסיכואנליטי משפחתי לפתירת הפרעת האכילה שאובחנה. בשנים האחרונות, הפסיכואנליזה אבדה את קרנה, וכיום מושם דגש רב על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר הוכח כמועיל במיוחד לטיפול בהפרעות אכילה בשיעורים של למעלה מ-65%.

מכיוון שקיים קשר הדוק בין הפרעת אכילה מסוג בולימיה לדכאון, טיפול בה באמצעות תרופות נוגדות דכאון כגון פרוזאק, הפך מקובל, והוא מסייע בשיעור של כ-60%. הטיפול אינו יעיל במיוחד עבור אנורקסיה, ובאופן כללי ההמלצה היא לשלבו עם טיפול CBT, בכדי להקטין את הסיכוי לנסיגה בחזרה אל ההפרעה.

טיפול בהפרעות אכילה 

הטיפול עבור הפרעות אכילה הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). במסגרת הטיפול, המטופל לומד כיצד לזהות את הסימנים החוזרים הקשורים להימצאותה של הפרעת אכילה, מקפיד על ניהול יומן אכילה מסודר, לומד כיצד להתגבר על המחשבות השליליות ולשפר את הדימוי העצמי וכיצד להתגבר על בעיות ופיתויים שעלולים להופיע ביומיום.

סוגי הפרעות אכילה:

 

רוצה לדעת אם יש לך הפרעת אכילה? מלא/י את השאלון לחרדה עכשיו >>

 

“…מאד נהניתי מההקשבה, הקבלה, סבר הפנים, הסבלנות וכמובן הפתרונות המעשיים תוך כדי ליווי צמוד…” 

“…התחלתי להיות  קשובה לעצמי ולקבל את עצמי…” 

קרא עוד >>



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ (פתח תקווה)טיפול בהפרעות אכילה