טיפול בדיכאון

מה זה דיכאון (דיכאון מג'ורי)?

דיכאון הינו הפרעה נפשית, מחלה הפוגעת במצב הרוח ופוגעת בתפקוד, הן בגוף והן בנפש. דיכאון מגיע בסוגים שונים ורמות שונות של חומרה. סוגי דיכאון נפוצים יכולים להיות דיכאון מינורי המכונה גם דיסטמיה או דיכאון מג'ורי הידוע כ – Major Depression Disorder (MDD). בניגוד לעצבות זמנית חולפת, דיכאון הינו הפרעה מתמשכת (שנמשכת יותר משבועיים בממוצע) שעלולה גם להחריף במידה ולא מטפלים בה ויש קושי רב לסובלים ממנה להניע עצמם ולטפל בה בראוי. אדם הסובל מדיכאון מג'ורי שוקע לרגשות קשים של ייאוש ועצב, מאבד עניין בסביבה שלו ובכלל בחיים, לוקה ברגשות הערכה עצמית ירודה מאוד ופעמים רבות אף יגיע למחשבות אובדניות.

דיכאון נפשי עלול גם להוביל להשלכות ותופעות פיזיות כפי שיפורטו בהמשך.

 

סימפטומים המעידים על הפרעת דיכאון מג'ורי

ישנם תסמינים די ברורים שיעידו כי אדם עלול להיות סובל מדיכאון קליני (מג'ורי) ולא רגשי עצבות חולפים או משבר זמני. מדובר בירידה דרסטית ברמת התפקוד והאנרגיה המלווה במחשבות שליליות. ניתן לומר שאם מופיעים אצל אדם לפחות חמישה מהסימפטומים ברשימה הבאה, במהלך תקופת זמן שעולה על שבועיים, יש לתת על כך את הדעת ולאבחן באופן מקצועי את הפרעת הדיכאון שכנראה קיימת. להלן רשימת התסמינים:

  • בעיות בריכוז, זיכרון או ביצוע החלטות
  • חוסר אנרגיה, חוסר מרץ, תחושת כבדות
  • תחושת אשמה, חוסר ערך, חוסר אונים
  • תחושת חוסר תקווה
  • התקפי בכי, התקפי רגזנות (בעיקר אצל בני נוער)
  • קשיי שינה או שנת יתר
  • עצבנות יתר, חוסר רוגע
  • ירידה בחשק לפעילויות כייפיות, לסקס
  • עלייה או ירידה בתאבון, תנודות מורגשות במשקל
  • כאבים גופניים (כאבי ראש, בטן) שלא משתפרים עם טיפול רפואי
  • רגשות חרדה, דכדוך עמוק, עצבות או ריקנות שעות רבות ביום או כל הזמן.
  • מחשבות חוזרות על מוות או פחד ממנו ואף ניסיונות אובדניים (כ15% מהסובלים מדיכאון מג'ורי ינסו להתאבד לפחות פעם אחת).

 

 

מה גורם לדיכאון?

דיכאון יכול להתפרץ מסיבות שונות. בין השאר, ישנו גם מרכיב גנטי, כלומר הנטייה לדיכאון עלולה לעבור בתורשה. הטריגר לפריצתו של דיכאון מג'ורי יכול להיות אירועים שונים בין אם בעבר או בילדות (שצפים בשלב מאוחר יותר) או בהווה. מצב חיים כללי כגון קשיים כלכליים קשים או לחצים גדולים בעבודה יכול גם הוא לעורר דיכאון. בנוסף יכולים להיות גם גורמים פיזיים כמו שימוש בסמים, תזונה לא טובה וחוסרים בה (למשל מחסור בויטמינים כמו 12B), עייפות מתמשכת, הפסקת עישון ועוד. יכול להיות משבר אישי קשה (גירושים, מחלה או מוות של אדם קרוב) שגורם להתפרצות הדיכאון.

בגדול ידוע היום כי שכיחות תופעת הדיכאון המג'ורי כפולה אצל נשים מאשר גברים ושכיחותה הכללית באוכלוסיה עומדת היום על כמעט 5% (נצפתה התרחבות בהיקפה בשנים האחרונות).

 

האם ניתן לטפל בדיכאון?

בהחלט כן. יש היום מעל 80% הצלחה בטיפול באנשים הסובלים מהפרעת דיכאון ושיטות הטיפול הולכות ומשתכללות. ישנו טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שהוא אחד הטיפולים המקובלים ביותר.

טיפול קוגניטיבי הינו טיפול קצר מועד המתמקד בדפוסי חשיבה בעייתיים שמחזקים את פיתוח והחזקת סימפטומי הדיכאון. תחילה נכנסים לתהליך של זיהוי מחשבות קיצוניות אותן בהמשך ניתן להחליף עם מחשבות מאוזנות ובריאות יותר.

החלק ההתנהגותי בטיפול מעודד את הסובל להקטין התנהגויות שמחזקות אמונות שליליות ולהגביר התנהגויות שמחזקות אמונות חיוביות, כל זאת בליווי ובאמצעות טכניקות שונות וכלים שמקבל המטופל להתמודדות כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה שלו.

במכון CBT הטיפול כולל פגישות מול מטפל קוגניטיבי וגם פגישות בשטח עם מלווה בזמן תרגול שינויים התנהגותיים.

 

רוצה לדעת אם יש לך דיכאון? מלא/י את השאלון לדיכאון עכשיו >>

 

דר' אוהד הרשקוביץטיפול בדיכאון
עוד >>

טיפול בנדודי שינה

מה זו הפרעת שינה או נדודי שינה (אינסומניה)?

לפני שנסביר מהן הפרעות שינה כדאי להסביר מהי שינה בעצם?

שינה בהגדרה הינה מצב גופני מחזורי שבו הגוף במנוחה – החושים נחלשים עד כמעט לא פעילים בכלל: חלקי הגוף השונים עדיין פועלים אולם בעוצמה נמוכה וברמת תגובה נמוכה לגירויים (לעומת הזמן בו אנו ערים).

הרגלי שינה ודברים המשפיעים עליה שונים מאדם לאדם, כולל כמה שינה כל אחד מאיתנו צריך. אולם דבר אחד משותף לכולם (וגם לבעלי החיים) – השינה חשובה מאוד לתפקוד תקין ולבריאות הנפשית והפיזית של אנשים. זהו הזמן בו הגוף לוקח לעצמו מנוחה משעות ארוכות של פעילות של מערכות הגוף השונות, וכמובן של המוח.

 

אז מהי הפרעת שינה?

הפרעת שינה היא למעשה מצב בו כמות ו/או איכות השינה נפגמים ובכך פוגעים באדם שסובל. הפרעת שינה יכולה להיות הפרעה בפני עצמה או להיות איזו שהיא תופעת לוואי של הפרעות נפשיות אחרות, שזה מצב נפוץ מאוד. אחד הדברים הכי קלים להיפגע במידה ואדם סובל ממצוקה נפשית כלשהיא הוא השינה. הדבר גורם לירידה ברמת האנרגיה והתפקוד של אדם וכמובן השפעה עמוקה על המורל והחשיבה (בשל חוסר האנרגיה).

הפרעת שינה יכולה להיות – אי יכולת להירדם (נדודי שינה), שינה טרופה, סיוטי לילה, התעוררות מספר פעמים במהלך הלילה וכדומה.

אנשים שסובלים ממצוקות נפשיות שונות עלולים לסבול מהפרעות שינה כתופעת לוואי. למשל אנשים הסובלים מדיכאונות ברמות משתנות, חרדות או הפרעות פאניקה, מחשבות אובססיביות, הפרעות פוסט-טראומטיות וכדומה.

הפרעות שינה יכולות להגיע באופן לא רציף או להפריע בלילות במשך תקופה רציפה וארוכה. במידה ותופעות של הפרעת שינה נמשכות יותר מחודש באופן קבוע (כלומר התופעות מתרחשות ברוב או כל הלילות) מדובר כבר בהפרעה כרונית שיש לתת עליה מענה טיפולי.

ישנן כמובן גם הפרעות שינה שנובעות מתופעות פיזיות שונות, לפעמים מחלות כרוניות של ממש כמו אינסומניה, דום נשימה בשינה (בעיות נשימה בשינה – עד הפסקת נשימה ממש, נחירות חריפות), תסמונת "רגליים עצבניות" (רגישות גדולה בשרירי רגליים שמפריעה לשינה תקינה), ג'טלאג (תקופת ההתרגלות של הגוף לפער שעות בעקבות ביקור באזור גיאוגרפי מרוחק עם שעון אחר), סהרוריות (הליכה או פעולות אחרות שמתבצעות שאדם עושה בעודו ישן לחלוטין), הרטבת לילה ועוד.

 

מהו הטיפול בהפרעות שינה?

הטיפול בהפרעות שינה מאוד תלוי בגורם שבגללן הן קורות. אם מדובר בבעיה פיזית כלשהי יש לאבחן זאת ולטפל. לפעמים זה יכול להיות משהו טכני פשוט כמו טמפרטורה גבוהה או נמוכה מידי בחדר השינה או גורם מרעיש כלשהו שיש לסלקו וכדומה.

במידה ומדובר בהפרעה שהיא פועל יוצא מבעיה נפשית אחרת כמו אחת מההפרעות שתוארו למעלה, יש כמובן לטפל בבעיית המקור. כדי להקל קודם כל על הסבל, אופציה אחת היא טיפול תרופתי היכול להוות חלק מהפתרון לפי שיקול דעתו של פסיכיאטר, ואין ספק שאדם שישן טוב יותר יהיה גם עם אנרגיות ויכולת יותר טובה לטפל בבעיותיו ולכן תרופות שינה הן לא מילה גסה.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בהפרעת שינה

טיפול בהפרעות שינה למעשה נעשה בשני מישורים, עקיף וישיר.

במישור העקיף, כאמור, מטפלים בבעיה שגורמת לבעיות בשינה. בין אם דיכאון, חרדות או פוסט טראומה (או שאר הסיבות) – מטפלים בהפרעה באופן נמרץ ובסופו של דבר ההקלה תגיע גם במה שקשור לבעיות השינה שנוצרות בעקבות ההפרעה.

אולם ישנו גם טיפול ישיר בהפרעות שינה. אם רוצים לתקוף את שורש הבעיה אחד הטיפולים המומלצים הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שבא לפתור את המצוקה הנפשית שממנה נובעות גם בעיות השינה.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי גם הוא מתחלק לשני רבדים:

  1. טיפול קוגניטיבי, תפיסתי – פנייה וטיפול בדפוסי המחשבה של אדם שעלולים להשפיע על טיב שנתו בדרכים שונות. אם הראש מאוד עמוס מחשבות, אם קיים אצל האדם פחד לשחרר (שהלוא שינה היא שחרור ומעין 'אובדן שליטה') אז מתמקדים בו, בסיבות לפחד הזה ובהחלפת המחשבות ה'תוקעות' במחשבות מרגיעות. במידה והראש מאוד עמוס במחשבות טורדניות שמונעות מהאדם מנוחה, יש לזהותן ולפרקן. ישנן טכניקות שונות ל'ניקוי הראש' ממחשבות לפני השינה והרעיון בטיפול הוא למצוא את הטכניקות המתאימות ביותר בהתאם לבעיה שיוצרת את הפרעת השינה.

  2. טיפול התנהגותי – בטיפול המעשי עוברים ממחשבות למעשים. ראשית מזהים הרגלים התנהגותיים שעלולים להיות חלק מהגורם שמפריע לישון ובונים מה שנקרא "אסטרטגיית שינה". זה אומר ליצור מסגרת תומכת שינה במידה האופטימאלית – הוצאת פעילויות שאינן קשורות לשינה מחדר-השינה, נטרול מכשירים רועשים (טלוויזיה, רדיו), מקורות אור או כל גירוי אחר שעלול להפריע לשינה (פלאפונים, מחשב).  בנוסף, "ניקוי" דפוסי התנהגות כמו למשל צריכת חומרים שמשפיעים על טיב השינה כמו קפאין או עישון, שתייה מרובה שגורמת להתעוררות משלפוחית מלאה, אכילה נכונה וכדומה. גם כאן ישנן טכניקות שעשויות לסייע – למשל כשלא מצליחים להירדם או כשמתעוררים ישנן פעולות שאפשר לבצע כדרך להירגע או "להתעייף". ושב, כל אדם והדברים שמתאימים לו, שמזהים בטיפול משותף.

ניתן לקבל אבחון וייעוץ מקצועי ולראות מהי הדרך הנכונה ביותר אישית לכם במידה ואתם סובלים מהפרעות שינה – מהו הגורם להפרעות ומהו הטיפול המתאים ביותר. אחוזי ההצלחה בטיפולים מסוג זה הינם גבוהים ועם פוטנציאל לסייע לכם באופן משמעותי בהחזרת השליטה לידיים וחזרה לשגרת שינה בריאה.

 

דר' אוהד הרשקוביץטיפול בנדודי שינה
עוד >>

טיפול בהפרעות אכילה

כאשר אנו מדברים על הפרעות אכילה, אנו עוסקים בסדרה של הפרעות אשר המשותף להן הוא דפוס קיצוני ושגוי של אכילה. הפרעת אכילה יכולה להתבטא בצריכה מוגזמת של מזון או מנגד, בהמנעות כמעט מוחלטת ממנו, אך לשני הקצוות הללו השפעה מסכנת חיים.

 

מה הן הפרעות אכילה?

כאשר אנו מדברים על הפרעות אכילה אנו מדברים למעשה על 4 הפרעות הכלולות ב-DSM, ספר האבחון הפסיכיאטרי הרשמי, שהן אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית (Binge Eating) והפרעת אכילה לא ספיצפית. אל אותן הפרעות אכילה, מתווספת הפרעת אכילה נוספת שטרם נכנסה ל-DSM, אך מטרידה מאד את הסובלים ממנה והיא אכילה רגשית.

על אף שבעבר הפרעות אכילה נחשבו הפרעות "נשיות" מחקרים מראים כי גם גברים סובלים מהם. 9% מהנשים ו-3% מהגברים סובלים מאנורקסיה ארוכת טווח, 1.5% מהנשים ו-5% מהגברים סובלים מבולימיה, ו-3% מהנשים ו-2% מהגברים סובלים מאכילה כפייתית. רבים מבעלי הפרעות האכילה, החלו לפתח אותם לפני הגיעם לגיל 20, ועיקרם בגיל ההתבגרות.

כיצד מתפתחות הפרעות אכילה כגון אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית?

קיימים מספר מודלים המסבירים כיצד מתפתחות הפרעות אכילה הנעים על הציר שבין התורשתי לסביבתי. המודל הראשון הוא מודל סוציולוגי-תרבותי, הרואה בתרבות המעריצה את הרזון, כאשם העיקרי ביצירת הפרעת אכילה. הערצת הרזון בתקופת השפע שבה אנו חיים יוצרת סתירה, ומובילה לתפיסת עצמי נמוכה ולרצון לשנותה, על ידי אימוץ הפרעת אכילה. דבר זה נפוץ במיוחד בקרב מתבגרים בכלל ומתבגרים בעלי משקל עודף בפרט.

מודל אחר רואה בהווצרותה של הפרעת אכילה דרך לשליטה על העצמי ועל הגוף מצידו של הלוקה בהן. לפי תיאוריה זו, הפרעת אכילה מתפתחת בעיקר במשפחות בהן יש שליטת יתר של ההורים או התעללות מצידם בילדים. במקרים אלו הילדים בהם משתמשים בדפוסי האכילה ככלי לשליטה עצמית ולהגנה על ההערכה העצמית שלהם.

על פי מודל נוסף, היחס של החברה אלינו הינו גם כן מניע חזק להווצרותן של הפרעות אכילה. כך למשל, בידוד חברתי עשוי להוביל ללחץ, דכאון וחרדה ובכדי למצוא נחמה, הסובל מהם עשוי לפנות לאכילה רגשית מוגזמת. מנגד, לחץ חברתי להרזיה עשוי להוביל במקרים מסויימים להתפתחותן של אנורקסיה או בולימיה.

לייעוץ טלפוני ללא עלות, השאירו את פרטיכם וניצור עמכם קשר בהקדם!

איך מטפלים בהפרעות אכילה?

מכיוון שהפרעות אכילה הן הפרעות מסכנות חיים, חשוב לטפל בהן ברגע שמזהים את הבעיה. בעבר, נהוג היה להגיע לטיפול פסיכואנליטי משפחתי לפתירת הפרעת האכילה שאובחנה. בשנים האחרונות, הפסיכואנליזה אבדה את קרנה, וכיום מושם דגש רב על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר הוכח כמועיל במיוחד לטיפול בהפרעות אכילה בשיעורים של למעלה מ-65%.

מכיוון שקיים קשר הדוק בין הפרעת אכילה מסוג בולימיה לדכאון, טיפול בה באמצעות תרופות נוגדות דכאון כגון פרוזאק, הפך מקובל, והוא מסייע בשיעור של כ-60%. הטיפול אינו יעיל במיוחד עבור אנורקסיה, ובאופן כללי ההמלצה היא לשלבו עם טיפול CBT, בכדי להקטין את הסיכוי לנסיגה בחזרה אל ההפרעה.

טיפול בהפרעות אכילה 

הטיפול עבור הפרעות אכילה הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). במסגרת הטיפול, המטופל לומד כיצד לזהות את הסימנים החוזרים הקשורים להימצאותה של הפרעת אכילה, מקפיד על ניהול יומן אכילה מסודר, לומד כיצד להתגבר על המחשבות השליליות ולשפר את הדימוי העצמי וכיצד להתגבר על בעיות ופיתויים שעלולים להופיע ביומיום.

סוגי הפרעות אכילה:

 

רוצה לדעת אם יש לך הפרעת אכילה? מלא/י את השאלון לחרדה עכשיו >>

 

"…מאד נהניתי מההקשבה, הקבלה, סבר הפנים, הסבלנות וכמובן הפתרונות המעשיים תוך כדי ליווי צמוד…" 

"…התחלתי להיות  קשובה לעצמי ולקבל את עצמי…" 

קרא עוד >>

דר' אוהד הרשקוביץטיפול בהפרעות אכילה
עוד >>

טיפול בחרדה

מה זו חרדה ואיך מטפלים בה

הפרעות חרדה למיניהן גורמות למחשבות טורדניות או שליליות על עצמנו או העולם, סמפטומים גופניים לא נעימים ואפילו כואבים, התנהגויות של בריחה או הימנעות שפוגעת בתפקוד שלנו, ותחושות רגשיות שמגיעות לעוצמה ותדירות לא נורמטיבית. ככל שהחרדה מתמשכת כך מרגיש לנו כאילו הכוחות שלנו נגמרות והמוטיבציה וחשק בחיים יורדים.

היום, יודעים שניתן לטפל בהפרעות חרדה בזמן קצר באמצעות טיפול שמתייחס לדפוסי חשיבה והתנהגות הגורמים לרמות גבוהות של חרדה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מפתח אצל המטופל כלים לזהות ולשנות דפוסים לא בריאים בזמן אמת על מנת להוריד את רמות החרדה. הטיפול מיועד לכל הספקטרום של חרדה, כולל פוביות (כמו פחד מנהיגה), חרדה חברתית (כולל פחד קהל), התקפי פאניקה, OCD, פוסט-טראומה, הפרעות אכילה, ועוד.

לקרוא עוד אודות הפרעה ספציפית, יש לבחור אותה מהרשימה:

הטיפול המומלץ להפרעות חרדה הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
ניתן לקרוא אודות CBT כאן >>

 

רוצה לדעת אם יש לך הפרעת חרדה? מלא/י את השאלון לחרדה עכשיו >>

 

"…הטיפול עזר לי להתרכז ולהתמקד במקומות החשובים לי ולראות באור חיובי את כל הנעשה בחיי ובד בבד להפחית כליל את רגעי החרדה עם כל הסימפטומים המתלווים אליו…"

-א.

קרא עוד >>

טיפול בחרדה
עוד >>

טיפול ב-OCD

מה זה OCD ואיך מטפלים בו

הפרעת אובססיביות קומפולסיביות (OCD) היא ההפרעה הנפשית הרביעית הנפוצה ביותר.
בין 2-3% מהאוכלוסייה סובלים מ-OCD, וביותר משליש מהמקרים היא תתחיל בתקופת הילדות או בגיל ההתבגרות. לנשים סיכוי כפול משל גברים ללקות ב-OCD, אך ההפרעה מתבטאת באופן שונה בין המינים: בעוד שנשים סובלות יותר מאובססיות, לגברים יש יותר דחפים כפייתיים.
חשוב להבין שכולנו מוטרדים ממחשבות, לכולנו אמונות ו"טקסים" שמעניקים לנו בטחון- ברוב המקרים, זה לא מצביע על  OCD. אולם, כאשר התופעה מוקצנת ומשתלטת על שגרת החיים-
כדאי לפנות לייעוץ.

האם אני סובל מ OCD?

OCD משמעו שאדם מוטרד מאובססיות- מחשבות טורדניות שאינן פוסקות, דמיונות או דחפים שאינם מבוססים על המציאות, אך גורמים חרדה רבה ורצון לדכא אותן.
האובססיות מובילות את הסובל מ- OCD לבצע התנהגויות טקסיות, המכונות "קומפולסיות", באמצעותן הוא מנסה לדכא את האובססיות. הקומופלוסיות הן פעולות פיזיות ומנטאליות שאינן קשורות בהכרח למחשבות הטורדניות, אך מסייעות למבצע אותן להירגע, ולהאמין שבאמצעות ביצוען נמנע אסון. אובססיות אופייניות הן לדוגמה, החשש להידבקות בזיהומים, חששות הנוגעים להתנהגות בלתי הולמת או אלימה. קומפולסיות נפוצות הן נטילת ידיים אובססיבית, חזרה על ביטויים או אגירת חפצים. בכדי לענות על השאלה “האם אני סובל מהפרעת אובססיביות קומפולסיביות?” יש לברר תחילה האם אתה עומד בקריטריון הראשון לאבחון OCD – קיומן של אובססיות וקומפלוסיות.
האבחון מחייב גם שהפרט יקדיש זמן ניכר מיומו לאובססיות/ קומפולסיות, וכי הן יגרמו לפגיעה בשגרת החיים הרגילה, בתפקוד בעבודה, במערכות היחסים החברתיות ועוד.

במידה והינך סבור כי אתה סובל מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית, מומלץ שתפנה לייעוץ שכן,      OCD  ניתן לשליטה, באופן המשפר משמעותית את איכות החיים.

 

מה המאפיינים של OCD ?


רוב הסובלים מ OCD- סובלים גם מקומפולסיות וגם מאובססיות. האובססיות מתאפיינות במחשבות מטרידות, לא רציונאליות ובלתי ניתנות לגירוש, המעוררות חרדה. הן מופיעות בצורה של משאלה אובססיבית (למשל משאלה על מותו של אדם), דחפים בלתי נשלטים (למשל דחף לנקות ולסדר), חזיונות אובססיביים (למשל עירום של אנשים שאנו פוגשים) ספקות והתלבטויות אובססיביות (למשל קושי לקבל החלטה) ועוד. הקומפולסיות מתאפיינות במעשים וריטואלים שאינם בהכרח רציונאליים, אך הסובל מOCD  חש כי הוא חייב לבצעם בכדי למנוע דבר מה נורא, וכדי להפחית את החרדה. הקומפולסים מופיעים כדחף לניקיון הכולל את שטיפת ידיים, ניקיון הסביבה הקרובה וכן הלאה, על פי טקס קבוע, בדיקה חוזרת ונשנית של הגז, הדלת וכדומה, בכדי לוודא שהכל בסדר, דחף לסידור דברים ויצירת סימטריה, ודחפים נוספים הכוללים נגיעה או הימנעות מנגיעה בפריטים מסוימים, ספירה של פריטים, או חזרה על ביטוים כמנטרה.

יש לי מחשבות מטרידות, האם זה אומר שיש לי OCD ?


כאמור, מחשבות מטרידות המעסיקות אותנו במשך שעות ארוכות, טקסים קטנים שאנו מאמינים שיסייעו לנו להצליח או ירחיקו מאיתנו מזל רע, ומחשבות מנקרות העוסקות בסוגית “האם זכרתי לנעול היום את הדלת?”.- קיימים אצל כולנו. אין זה אומר שכולנו סובלים מ-OCD.

הסובלים מ- OCD חווים אובססיות וקומפולסיות מוגזמות, בתדירות ממוצעת של לפחות שעה ביום, סובלים מחרדה ולחץ משמעותיים, כך שנוצרת פגיעה משמעותית בשגרת החיים ובתפקוד היומיומי, החברתי, האקדמי ועוד. הם מכירים בכך שהאובססיות והקומפולסיות שלהם מוגזמות, אך אינם מסוגלים להפסיק.
בכדי לאבחן אדם כסובל מ-OCD, עלינו לוודא כי המחשבות אינן מתרכזות סביב נושא יחיד, דבר שעשוי להעיד על קיומן של הפרעות מנטאליות אחרות. כמו כן, עלינו לשלול שימוש בחומרים תרופתיים או ממכרים, או מצב רפואי כגורם ל- OCD.

 

מהן היפוכונדריה וטריכוטילומניה?


היפוכונדריה (בעברית- חרדת בריאות) מאופיינת בחשש תמידי, מוגזם ואובססיבי, מפני מחלה חמורה או ליקוי בריאותי אחר, שהרופאים לא הצליחו לגלות. המאפיין העיקרי להפרעה הוא העובדה שתשומת ליבו של ההיפוכונדר ממוקדת כולה במצבו הבריאותי ובתופעות הפיזיות של גופו. כל שינוי או תופעה נורמאליים לחלוטין עלולים להדליק אצלו נורה אדומה- כאב ראש טורדני, למשל, מעורר חרדה שהמדובר בגידול סרטני חמור בראש. הסובלים מהיפוכונדריה יפנו לבדיקות רפואיות תכופות ומשלא יימצא ליקוי גופני, ירוצו למומחים או יחפשו תשובות לסימפטומים בספרות.
כ- 4-6% מהאוכלוסייה סובלים מהיפוכונדריה ללא הבדלי שכיחות בין גברים לנשים.
טיפולים המפחיתים חרדה כגון CBT יעילים בהתמודדות עם היפוכונדריה אך, למרבה הצער, הסובלים מההפרעה מסרבים בדרך כלל לפנות למומחים בתחום בריאות הנפש כיוון שבטוחים שהמדובר בבעיה רפואית ממשית.

טריכוטילומניה הינה הפרעה המשויכת לקבוצת הOCD –  – בספקטרום הטורדני- כפייתי.
טריכוטילומניה מאופיינת בדחף הכפייתי, או ליתר דיוק, חוסר היכולת להתגבר על הדחף למרוט שיער, בד"כ שיער הראש והקרקפת, הגבות, הריסים או הזקן. תלישת מאופיינת באי יכולת להתגבר על הדחף, תחושת מתח ואף התרגשות לקראת התלישה והקלה גדולה וסיפוק אחריה. מבחינה ויזואלית, התלישה האובססיבית מביאה להיווצרותן של קרחות בולטות לעין. תלישת השיער יכולה להופיע כתופעה בודדת, אך פעמים רבות מופיעה יחד עם הפרעות נוספות כגון הפרעות חרדה והפרעות אכילה.
טריכוטילומניה נוטה לפרוץ בעיקר לרוב בגיל הילדות או הבגרות המוקדמת (4-17) ושכיחה יותר בקרב נשים לעומת גברים.  לרוב גורמת ההפרעה למצוקה קשה, החל מפגיעה בהופעה החיצונית ועד פגיעה ביכולת התפקוד .

כיצד מטפלים ב OCD ?

שלוש גישות מרכזיות מסבירות מה גורם ל-OCD, ולפיכך כיצד ניתן לטפל בו:

הגישה הפסיכודינמית גורסת כי הסובלים מ-OCD הם בעלי קונפליקט לא פתור בין האיד לאגו, ועושים שימוש בקומפולסיות בכדי להלחם במחשבות ובדחפים (האובססיות) הנוצרים מהאיד. הטיפול בשיטה זו כולל הצפה של הקונפליקט הלא מודע ופתירתו, בתהליך של טיפול פסיכודינמי. טיפול זה אינו נחשב יעיל במיוחד.

הגישה הנוירולוגית טוענת כי הסובלים מ-OCD, הם אנשים בעלי פעילות יתר במסלול הקורטיקלי- טיראטלי-תלמי, שאינם מצליחים להגביל את המחשבות והמעשים החוזרים שלהם. תיאוריה נוספת מדברת על פעילות נמוכה של סרוטונין. הטיפול אותו מציעה גישה זו הינו תרופתי ומטרתו להגביל את הפעילות של מסלול זה.
טיפול זה יעיל במיוחד, כאשר מהווה השלמה לטיפול קוגניטיבי- התנהגותי.

הגישה הקוגניטיבית התנהגותית  טוענת כי הבעיה המרכזית ב-OCD היא רמת החרדה הגבוהה הנגרמת עקב המחשבות הטורדניות, עקב רמת האיום הנתפס. טיפול CBT אינו מתיימר למנוע את המחשבות הטורדניות כיוון שהוכח כי הן בלתי נשלטות. במקום זאת, מסייע הטיפול לסובלים מ- OCD לזהות ולשנות את דפוסי החשיבה הבעייתיים שגורמים לחרדה שבעקבותיה נגרמת ההתנהגות הכפייתית. במהלך הטיפול יילמד המטופל שהבעיה אינה טמונה במחשבות. המפתח להתמודדות הוא מה אנחנו עושים עם המחשבות, כיצד מגיבים אליהן, וכיצד מתמודדים איתן. טיפול זה יכול להתבצע באופן פרטני או קבוצתי ונחשב ליעיל ביותר בבעיית – OCD. מחקרים מצביעים על שיפור ניכר של 55%-85% בקרב מי שטופלו ב-CBT.

במהלך הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי (CBT) מתבקש המטופל להכין רשימה של מצבים המעוררים את הפחדים כפייתיים. הטיפול יתחיל בחשיפה הדרגתית, אמיתית, או באמצעות דמיון מודרך, למצבים שגורמים חרדה. קצב התקדמות הטיפול תלוי ביכולתו של המטופל לסבול חרדה ולהתנגד להתנהגות הכפייתית. המטרה העיקרית בחשיפה היא לאפשר למטופל לחוות את המצבים מעוררי האובססיה, מבלי לעסוק בקומפולסיה. בהמשך יוכל המטופל ליישם את הטכניקות והכלים שלמד גם בסיטואציות אחרות שייתקל בהן. במהלך תרגילי החשיפה מתבקש המטופל לשים לב למחשבות והרגשות המתעוררים.  CBTמסייע למטופל לזהות ולהעריך מחדש את אמיתות האמונות הקשורות בהשלכות האפשריות של ביצוע או אי ביצוע הקומפולסיות.

 

הפרעות נוספות הנחשבות כחלק ממשפחת הפרעות OCD:

 

רוצה לדעת אם יש לך OCD? מלא/י את השאלון ל-OCD עכשיו >>

 

"…לשמחתי כבר מההתחלה הרגשתי מאוד בנוח עם המטפלת שלי ובנוסף הרגשתי שהיא מבינה היטב את המצוקות שלי, מה הכי מפריע לי ומה הייתי רוצה להשיג…"

"…במהלך הטיפול הבנתי שהמטרה היא לא להגיע אל מקום מסוים, אלא להפוך את ההתמודדות לדרך חיים. לדעת איך להתמודד ואיך לעזור לעצמי במצבים שקשים לי…"

"…במהלך הטיפול העזתי להסתכל לפחד בעיניים, להתמודד עם השדים שלי, וזה לא היה קל. עכשיו, כשאומרים על משהו שהוא לא קל, אני מיד מבינה מכך שהוא אפשרי…"

-ג.

קרא עוד >>

טיפול ב-OCD
עוד >>