הקשר בין הפרעות אכילה לבעיות חברתיות

הפרעת אכילה מוגדרת כבעיה נפשית הגורמת לפגיעה משמעותית בדפוסי התנהגות הקשורים לאכילה (אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית ועוד). אמנם מדובר בהפרעה רב סיבתית המורכבת משילוב של משתנים גנטיים, התנהגותיים וסביבתיים, אך מסתבר שלמרכיב החברתי – רגשי יש השפעה ניכרת ואף הרסנית.

מחקרים שבוצעו בתחום, מצאו קשר בין חרדה חברתית לבין התפתחות של הפרעות אכילה.
על פי נתונים סטטיסטיים ממחקר שפורסם בעיתון אמריקאי המתמחה בפסיכיאטריה, כשני שליש מהנבדקים שסבלו מהפרעות אכילה כלשהן, סבלו גם מהפרעות חרדה. כמו כן, הראו הנתונים כי אנשים הסובלים מחרדה או דיכאון, נוטים יותר לפתח הפרעות אכילה.

כך למשל, אנשים הסובלים מהפרעת אכילה, מדווחים במקרים רבים כי החרדה שלהם מתמקדת, בדרך כלל, בפחד מפני ביקורת או השפלה, שמקורן בסיטואציות חברתיות וציבוריות. לרוב, הם חוששים שישפטו אותם על פי הגזרה, המשקל או אפילו על פי דפוסי האכילה שלהם (כמה הם אוכלים, איך הם אוכלים וכו').

לדוגמה –  אנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה חוששים שהחברה תשפוט אותם בגלל משקל עודף או אכילה מרובה ולכן נוטים לפתח טקסי אכילה חריגים, כגון חיתוך המזון לחתיכות קטנות, האטה בקצב האכילה, הסטת המזון בצלחת ועוד.

בהקשר הזה, חשוב לציין כי הפחד או ההימנעות מאכילה בציבור מהווים סימפטום שכיח הן בקרב אנשים הסובלים מהפרעות אכילה והן בקרב אנשים הסובלים מחרדה חברתית, אך יחד עם זאת, הבסיס להתנהגות החריגה שונה בתכלית.
אנשים עם פוביה חברתית, חוששים מאכילה בציבור כחלק בלתי נפרד ממגוון רחב של פחדים חברתיים (הפחד שאנשים אחרים יבחינו בתסמיני החרדה שלהם – ידיים רועדות, מזון שנשפך וכו'). לעומת זאת, אנשים הסובלים מהפרעות אכילה, נוטים לדווח על חרדה מסיטואציות חברתיות שונות, מעבר לאכילה בפומבי.
הגבלת המזון וההתבודדות החברתית מעניקות להם תחושת שליטה בחרדה.

טיפול בהפרעות אכילה – טיפול קוגניטיבי התנהגותי:

לצערנו, הלחץ החברתי והתרבותי בחברה המערבית, המציג את הרזון והמראה השרירי כאידיאל היופי, גורם להתפתחות חרדה חברתית והפרעות אכילה, בעיקר בקרב בני נוער.
טיפול בבולמיה, באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות, הכרחי, מבעוד מועד, על מנת למנוע נזקים נפשיים ופיזיים הרסניים ובלתי הפיכים.
כיוון שמקורן של הפרעות חברתיות ובעיות אכילה, הן במחשבות שליליות ומעוותות לגבי דימוי גופני והערכה עצמית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) עשוי לסייע.

טיפול בהפרעות אכילה באמצעות CBT מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות הטורדניות, שגרמו לדימוי גופני נמוך ולהערכה עצמית נמוכה והחלפתן במחשבות חיוביות וריאליות.
  • טיפול התנהגותי – מטרת הטיפול ההתנהגותי היא להקנות למטופל הרגלי אכילה נכונים ומבוקרים ולאפשר לו חשיפה הדרגתית לסיטואציות המעוררות חרדה חברתית ובעיות אכילה, עד להיעלמות מוחלטת של הסימפטומים הבעייתיים.

ביקרו 209 פעמים, 2 ביקורים היום

פורסם ב- בעיות, הפרעות אכילה / אכילה רגשית ו-חרדה חברתית

הוסף חוות דעת

עליך להיות מחובר על מנת להוסיף חוות דעת.