מה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?

חרדה חברתית מוגדרת כפחד קיצוני, בלתי רציונאלי ומתמשך מסיטואציות חברתיות, הדורשות אינטראקציה עם אנשים (בדרך כלל אנשים זרים).
נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי לפחות 5% אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מפוביה חברתית בעוצמה, כזו או אחרת.
בבסיס הפוביה החברתית עומד הפחד מפני ביקורת, הערכה שלילית או מבוכה בפרהסיה.

חרדה חברתית התפתחותית בילדות מהווה חלק אינטגראלי וטבעי בהתפתחות התפקוד החברתי, אך במקרים מסוימים היא עלולה להתפתח לחרדה פתולוגית קיצונית וכרונית, הגורמת להימנעות מאינטראקציה עם הזולת וכפועל יוצא מכך לפגיעה ניכרת באיכות החיים ובתפקוד התקין.

ניתן להבחין בין פחדים חברתיים "נורמאליים" לבין חרדה חברתית קיצונית וכרונית בכמה מישורים:
  • האם התקף החרדה תואם את השלב ההתפתחותי או שמא מדובר בהתקפים בלתי פרופורציונאליים ורציונאליים?
  • כמה זמן נמשכת החרדה והאם היא מופיעה בכל אינטראקציה חברתית?
  • באיזו מידה מפריעה החרדה לאיכות החיים ולתפקוד היום יומי? (פגיעה בהישגים בלימודים, בתפוקות בעבודה, בתפקוד החברתי, באינטראקציה הבינאישית וכו').
  • האם קיימת חרדה מקדימה המופיעה לפני האירוע החברתי אשר נתפס כ"מאיים" ו"מפחיד"?

חוקרים סבורים כי חרדה חברתית מופיעה כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים (נטייה תורשתית לביישנות ולביטחון עצמי נמוך) וסביבתיים (דפוסי התנהגות במשפחה, חוויות מהילדות ומההתבגרות, סגנון חינוך ועוד).
אין ספק כי דימוי עצמי נמוך והיעדר ביטחון עצמי גורמים לפחד מפני ביקורת ומשיפוטיות של הסביבה ועקב כך מעוררים  ומגבירים את החרדה החברתית.
תחושת נחיתות עלולה לפתח מחשבות, אמונות ורגשות שליליים של האדם כלפי עצמו ואגב כך, לגרום להתקפי חרדה באינטראקציה כלשהי עם הזולת.
אנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך נוטים להתמקד בנקודות החולשה שלהם ופחות לשים דגש על תכונותיהם החיוביות. להערכה העצמית השלילית יש השפעה ניכרת על דפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם, המובילים להפרעת חרדה חברתית. הם נוטים לבחון את עצמם באופן קיצוני על כל צעד שהם עושים ולחשוש ממה שכל אחד עלול לחשוב עליהם.
כאשר הם חשים כי לא יוכלו להתמודד עם סיטואציות חברתיות, המהוות עבורם איום (אנשים ילעגו להם, יצחקו עליהם וידחו אותם) זה אך טבעי שיסבלו מהתקפי חרדה ופאניקה.

מעבר למעגל ההימנעות ממפגשים חברתיים ולפגיעה המשמעותית בכל תחומי החיים (לימודים, עבודה, זוגיות וחיי חברה) לחרדה חברתית יש גם סימפטומים פיזיים בלתי ידידותיים: דופק מואץ, הזעת יתר, רעידות בלתי רצוניות, כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש, היעדר תיאבון, הפרעות שינה ועוד.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב ליעיל ומוצלח בהתמודדות עם חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות הגורמות לדימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ופוביה חברתית והחלפתן במחשבות חיוביות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (בהתאם לקצב וליכולות של המטופל) לסיטואציות מעוררות חרדה (החל מתרגול דמיוני ועד לחשיפה ממשית לסיטואציות חברתיות) עד להיעלמות מוחלטת של התקפי הפאניקה.

ביקרו 271 פעמים, 3 ביקורים היום

פורסם ב- בעיות, דימוי עצמי / ביטחון עצמי, חרדה חברתית ו-פוביה / פחד ממוקד

הוסף חוות דעת

עליך להיות מחובר על מנת להוסיף חוות דעת.