תקופת החגים – כיצד ניתן להימנע מהתקפי חרדה

הפרעות חרדה מתאפיינות בתחושות פחד או בהלה עזים וקיצוניים, המלוות הן בתסמינים פיזיים והן בתסמינים נפשיים.
התקפי החרדה שחווה החולה קשורים, בדרך כלל, לחשיפה לגורם הגירוי (לדוגמה – אדם הסובל מאגורפוביה סובל מהתקף חרדה כשהוא נחשף למקומות פתוחים והומי אדם)

החגים כגורם סיכון להתקפי חרדה
אין ספק כי תקופת החגים מהווה קטליזטור עוצמתי להתקפי חרדה, בעיקר כאלו הנובעים מחרדה חברתית או חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder, GAD).

אם ההכנות לחג נחשבות למלחיצות ומתוחות עבור המארח הממוצע, הרי שהן עלולות להיות הרבה יותר "מאיימות" עבור מארחים הסובלים מהפרעות חרדה. אנשים הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת, למשל, נאלצים להתמודד עם שאלות רבות במהלך ההכנות לחג – האם אצליח לעמוד בציפיות של האורחים? האם כולם יגיעו למפגש? האם הערב יעבור בשלום?  מה יחשבו עלי? ועוד ועוד…..

גם אנשים הסובלים מחרדת נהיגה או מאגורפוביה (פחד ממקומות ציבוריים ופתוחים) עלולים להיקלע לסיטואציות מעוררות חרדה בתקופת החגים – כבישים סואנים, קניונים עמוסים וסופרמרקטים מלאים עד אפס מקום, הם רק חלק מהשינויים המהווים גורם זרז להתקפי חרדה.

לאנשים הסובלים מחרדה חברתית קשה במיוחד לשרוד את תקופת החגים.
קשה להם להתמודד עם ארוחות חג משפחתיות, בהן נוכחים אנשים רבים (קרובים ורחוקים), וזאת משום שהם חווים פחד בלתי רציונאלי מפני שיפוטיות וביקורתיות תמידית ויתרה של הסובבים אותם.
אם במהלך השנה, הם יצליחו להימנע מלהשתתף במפגשים חברתיים, הרי שבחגים ההתחמקות היא כמעט בלתי אפשרית.

כאמור, התקפי החרדה מלווים בתחושות לא נעימות וקיצוניות המתבטאות גם באופן פיזי – דופק מואץ, הזעת יתר, כאבי בטן, הקאות, תחושת נימול, גלי חום וכו' וגם באופן נפשי – מתח, פחד, קשיי ריכוז, שכחה, עצבנות יתר ואיבוד שליטה.
החרדות, על כל גווניהן, פוגעות בתפקוד התקין של הסובל ומונעות ממנו לתקשר ולהתנהל באופן פונקציונאלי, הן בסיטואציות יומיומיות והן בעונות החגים.

הפרעות חרדה – טיפול CBT;
הבשורה הטובה היא שלא חייבים להמשיך לסבול מהתקפי חרדה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה יאפשר גם לסובלים מהפרעות חרדה לעבור את תקופת החגים בשלום, ואפילו ליהנות ממנה.
את הטיפול מומלץ להתחיל, כמובן, מספר חודשים לפני בוא החג.

טיפול CBT  מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד באיתור דפוסי החשיבה הלקויים והמעוותים של המטופל ובהחלפתם במחשבות ריאליות וחיוביות יותר. כך למשל, אדם הסובל מחרדה חברתית סיגל לעצמו דפוסי חשיבה המגבילים אותו להשתתף באופן פעיל בשיחות ובמצבים חברתיים יומיומיים.
  • טיפול התנהגותי – מטרת הטיפול ההתנהגותי היא לחשוף את המטופל באופן הדרגתי ומבוקר (מהקל אל הקשה) לגורם הגירוי, עד להפחתה מוחלטת של החרדה והתסמינים הנלווים לה. בשלב הזה מקבל המטופל כלים מעשיים להתמודדות עם סיטואציות מעוררות חרדה, במטרה לאפשר לו לאמץ דפוסי התנהגות סתגלניים יותר

טיפול CBT יעיל וממוקד מעניק כלים אפקטיביים למיגור התקפי חרדה, המאיימים להתפרץ בתקופות "רגישות" בחיים, ובכללן בעונת החגים.

ביקרו 124 פעמים, 3 ביקורים היום

פורסם ב- בעיות ו-התקפי חרדה / פאניקה

הוסף חוות דעת

עליך להיות מחובר על מנת להוסיף חוות דעת.