OCD

הפרעת אובססיביות קומפולסיביות – OCD

 

האם אני סובל מ-OCD?

הפרעת אובססיביות קומפולסיביות (OCD) היא ההפרעה הנפשית הרביעית הנפוצה ביותר. בין 2-3% מהאוכלוסיה סובלים מ-OCD, וביותר משליש מהמקרים היא מתחילה בתקופת הילדות או בגיל ההתבגרות. לנשים יש סיכוי כפול משל גברים ללקות ב-OCD, אך היא מתבטאת באופן שונה בין המינים: בעוד שנשים סובלות יותר מאובססיות, לגברים יש יותר דחפים כפייתיים. בכדי לענות על השאלה “האם אני סובל מהפרעת אובססיביות קומפולסיביות?”, עלינו לברר אם אנו עומדים בקריטריון הראשון מבין הקריטריונים לאבחון OCD – קיומן של אובססיות וקומפולסיות.

אובססיות הן מחשבות, דמיונות או דחפים שאינן מבוססות מציאות, אך גורמות לנו לחרדה ומצוקה ולרצון להתעלם מהן או לדכא אותן. הקומפולסיות הן הכלי שבאמצעותו מנסה הסובל מ-OCD לדכא את האובססיות. מדובר בפעולות פיזיות או מנטאליות טקסיות וחוזרות, שאינן קשורות לסיטואציה המדומיינת ואינן בעלות כח אובייקטיבי להפחתת החרדה, אך הן מסייעות למבצען להירגע ולהאמין כי באמצעותן נמנעה התרחשותו של אסון.



מה המאפיינים של הפרעת אובססיביות קומפולסיביות?

רוב הסובלים מ-OCD, סובלים גם מקומפולסיות וגם מאובססיות. האובססיות של הסובלים מ-OCD, מתאפיינות במחשבות מטרידות, לא רציונאליות ובלתי ניתנות לגירוש, היוצרות חרדה. הן מופיעות בצורה של משאלה אובססיבית (למשל משאלה על מותו של אדם), דחפים בלתי נשלטים (למשל דחף לנקות ולסדר), חזיונות אובססיביים (למשל עירום של אנשים שאנו פוגשים) ספקות והתלבטויות אובססיביות (למשל קושי לקבל החלטה) ועוד.הקומפולסיות מתאפיינות במעשים שאינם בהכרח רציונאליים, אך הסובל מ-OCD, חש כי הוא חייב לבצעם בכדי למנוע דבר מה נורא, ובכדי להפחית את החרדה. הקומפולסים מופיעים כדחף לניקיון הכולל את שטיפת הידיים, ניקיון הסביבה הקרובה וכן הלאה, על פי טקס קבוע. קומפולסיה נוספת היא בדיקה חוזרת ונשנית של הגז, הדלת וכדומה בכדי לוודא שהכל בסדר. דחף נוסף הוא לסידור של דברים וליצירת סימטריה, ודחפים נוספים כוללים נגיעה או הימנעות מנגיעה בפריטים מסוימים, ספירה של פריטים, או חזרה על ביטוים כמעין מנטרה.

 




יש לי מחשבות מטרידות, האם זה אומר שיש לי OCD?

לכולנו יש מחשבות מטרידות שמעסיקות אותנו במשך שעות ארוכות, טקסים קטנים שאנו מאמינים שיסייעו לנו להצליח או ירחיקו את הרע מאיתנו, ומחשבות מנקרות העוסקות בסוגית “האם זכרתי לנעול היום את הדלת?”, אך אין זה אומר שכולנו סובלים מ-OCD.

הסובלים מהפרעת אובססיביות קומפולסיביות, חווים אובססיות וקומפולסיות מוגזמות, בתדירות ממוצעת של לפחות שעה ביום. החוויה הזו יוצרת הפרעה משמעותית לשגרת החיים הפוגעת בתפקוד היומיומי, החברתי, האקדמי ועוד, ומכניסה לחייהם לחץ וחרדה משמעותיים. הסובלים מ-OCD, מכירים בכך שהאובססיות והקומפולסיות שלהם מוגזמות, אך אינם מסוגלים להפסיק.

בכדי לאבחן אדם כסובל מ-OCD, עלינו לוודא כי המחשבות אינן מתרכזות סביב נושא יחיד, דבר שעשוי להעיד על קיומן של הפרעות מנטאליות אחרות. כמו כן, יש לוודא כי המקור ל-OCD, אינו שימוש בחומרים תרופתיים או ממכרים, או כתוצאה ממצב רפואי.



איך מטפלים ב-OCD?

יש שלוש גישות מרכזיות המסבירות מה גורם ל-OCD, ולפיכך כיצד ניתן לטפל בו. הגישה הראשונה היא הפסיכודינמית, המגדירה את הסובלים מ-OCD, כבעלי קונפליקט לא פתור, בין האיד לאגו, שבכדי להלחם במחשבות ובדחפים הנוצרים מהאיד, האובססיות, נעשה שימוש במנגנוני הגנה, אשר מתבטאים בקומפולסיות. הטיפול בשיטה זו כולל הצפה של הקונפליקט הלא מודע ופתירתו, בתהליך של טיפול פסיכודינמי. המחקרים מצאו את הטיפול הזה כלא יעיל במיוחד לטיפול בהפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית, ואף יש חשד כי הוא מערים קשיים על הסובלים מ-OCD, שכן הוא מחייב אותם לעסוק אפילו יותר במחשבות הטורדניות שלהם.

הגישה השניה היא הגישה הניורולוגית טוענת כי הסובלים מ-OCD, הם אנשים בעלי פעילות יתר במסלול הקורטיקלי-סטיראטלי-תלמי, שאינם מצליחים להגביל את המחשבות והמעשים החוזרים שלהם. תאוריה נוספת מדברת על פעילות נמוכה של סרוטנין (Serotonin), כפי שקורה בדכאון. הטיפול אותו מציעה גישה זו הינו תרופתי (תרופות כגון ציפרמיל, ציפרלקס, פרוזאק, פקסיל, זולופט, לובוקס ועוד), ומטרתו להגביל את הפעילות של מסלול זה, שיעורי ההצלחה בו נעים בין 40-60%, אך קיימות תופעות לוואי אפשריות.

הטיפול שהוכח כבעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד בהפרעות OCD הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). טיפול זה מתמקד בשינוי דפוסי התנהגות וחשיבה של אדם הסובל מ הפרעת אובססיביות קומפולסיביות. האדם לומד לזהות את דפוסי החשיבה האובססיביים האופייניים לOCD ולהבין את הקשר ביניהם לבין ההתנהלות הקומפולסיבית. בתהליך זה לומד המטופל שלא להיות מנוהל על ידי דפוסי מחשבה אלו לסגל אורח חשיבה אחר ופחות מגביל. בחלק הקוגניטיבי של הטיפול לומד המטופל לסמוך על עצמו ולא להיכנע לפחדים או להשתמש במנגנוני הגנה כמו פרפקציוניזם או שליטת יתר. בחלק ההתנהגותי של טיפול CBT, נחשף המטופל בהדרגה, בפיקוח ואם צריך בליווי (ראה ליווי טיפולי בשטח) למצבים המעוררים בו לחצים אולם לומד להימנע מביצוע פעולות קומפולסיביות כדרך התמודדות. תגובות אחרות נבדקות מול המציאות מול הפעולות האובססיביות אליהם הוא רגיל כדי לחשוף את העובדה שהללו אינן מסייעות בהפחתת החרדות באמת.

ניתן לבצע טיפול CBT באופן פרטני עם אופציה ללוות את הפגישות האישיות בתרגול קבוצתי. מחקרים בתחום הצביעו על שיפור משמעותי של 55%-85% בסימפטומים של ההפרעה. בעקבות טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בשורה התחתונה והחשובה – טיפול בשיטה זו מאפשר להשיג חזרה שליטה על החיים.

*מחקר משנת 2009, שפורסם בירחון להפרעות חרדה, הראה כי טיפול CBT, יכול לשפר את חייהם של סובלים מ-OCD שאינם מגיבים לתרופות מסוג SRI, בטווח הקצר והארוך.[1] גם אלו שהתרופות ל-OCD משפיעות עליהם, הראו שיפור משמעותי כאשר התווסף לכך טיפול CBT, ביחס לקבוצת הביקורת שקבלה רק את התרופות.[2]






הפרעות נוספות הנחשבות כחלק ממשפחת הפרעות OCD:

 

רוצה לדעת אם יש לך OCD? מלא/י את השאלון ל-OCD עכשיו >>

 
[box type="download"]"…לשמחתי כבר מההתחלה הרגשתי מאוד בנוח עם המטפלת שלי ובנוסף הרגשתי שהיא מבינה היטב את המצוקות שלי, מה הכי מפריע לי ומה הייתי רוצה להשיג…"

"…במהלך הטיפול הבנתי שהמטרה היא לא להגיע אל מקום מסוים, אלא להפוך את ההתמודדות לדרך חיים. לדעת איך להתמודד ואיך לעזור לעצמי במצבים שקשים לי…"

"…במהלך הטיפול העזתי להסתכל לפחד בעיניים, להתמודד עם השדים שלי, וזה לא היה קל. עכשיו, כשאומרים על משהו שהוא לא קל, אני מיד מבינה מכך שהוא אפשרי…"

-ג.

קרא עוד >>[/box]
 


[2] http://www.dialogues-cns.org/brochures/45/pdf/45.pdf#page=71

 

ביקרו 147 פעמים, 1 ביקור היום

פורסם ב- בעיות ו-טורדניות כפייתיות (OCD)

6 חוות דעת

  1. ליאם
    ליאם

    קראתי בפורום שמישהי שלא יצאה מהבית 8 שנים בגלל OCD הצליחה להתגבר על זה תוך כמה חודשים בעזרת הטיפול. האם זה יתכן?

    15.03.2010 ב- 13:47
  2. Cheri103
    Cheri103

    שאלה קצרה: מדוע הטיפול ההתנהגותי באוסידי ובהפרעות חרדה עוזר והסימפטומים יורדיםב טווח הארוך?- האם בגלל העיקרון של התרגלות או משום שהמטופל נוכח לדעת לאחר החשיפות שהפחדים לא מתרחשים ושאינם מציאותיים?

    02.11.2011 ב- 00:28
    1. מכון CBT
      מכון CBT

      טיפול התנהגותי ב-OCD ובהמון חרדות מבוסס על "חשיפות" – כלי טיפולי שחושף את המטופל באופן הדרגתי למצבים מלחיצים, בדר"כ מצבים שהמטופל פוחד 1. שיקרה דבר רע או 2. שלא יעמוד בלחץ. ככל שהמטופל רואה שבגדול לא קרה לו כלום (גם אם כן יכול לקרות מדי פעם וגם אם יש טעות מדי פעם) הוא לומד לסמוך על הקול ההגיוני שאומר סטטיסטי זה בסדר (לנהוג ברכב, לגעת בלכלוך, לא לבדוק שוב, וכו') ולא חובה להקשיב לקול הפחד רק מכיוון שיש אלמנט של אי-ודאות או חוסר-שליטה. בנוסף, המטופל לומד דרך נסיון מול רגש שהרגש: 1. לא מסוכן, פשוט לא נעים, 2. לא תמיד צודק, 3. לא קובע התנהגות, המטופל יכול להחליט להתנגד לדחפים של הרגש, 4. גם אם לא מקשיבים לרגש, הוא יורד עם הזמן. 

      02.11.2011 ב- 20:50
      1. Cheri103
        Cheri103

        ממה שאני מכיר חולי אוסידי אם יתנו להם לעשות ניסוי התנהגותי של חשיפה ואז לראות מה קורה אז גם אם לא יקרה להם סכנה הם יכולים לפקפק בזה- יגידו שאולי הפעם לא קרה אסון אבל רק במקרה מה שאומר שבפעמים הבאות יש יותר סיכוי שיקרה, ואו שיש פחדים של מטופלים שלא מתממשים באותו רגע- למשל אם מטופל נוגע באסלה והפחד שלו הוא מאיידס אז הוא חושב שרק עוד שלושה חודשים הוא יידע אם נדבק באיידס או לא, ככה שלא נראה לי שעצם זה שהמטופל רואה שלא קורה אסון זה מה שמוריד לו את החרדות והאובססיות בטווח ארוך

        02.11.2011 ב- 21:28
        1. מכון CBT
          מכון CBT

          כל עוד המטופל עושה את החשיפה בצורה נכונה – מרשה לעצמו להרגיש ללא ציפיה של שליטה (למשל שהרגש יירד) – המערכת הרגשית מורידה את עוצמת הרגש לאחר כמה דקות. למערכת הרגשית לא אכפת מסיכויים עתידיים שמשהו יקרה שוב. ברגע שהמטופל מפנים שהרגש יירד כל פעם הוא פחות מוטרד מהעתיד כי יודע שגם אז יצליח להתמודד עם הרגש ולכן יותר בטוח ביכולת שלו להתמודד גם אם כן יקרה משהו רע. שוב, כל זה תלוי באם תרגול החשיפה נעשה ללא ציפיות.

          03.11.2011 ב- 08:01
  3. Cheri103
    Cheri103

    נראה לי יותר הגיוני שהפחדים והחרדות יורדים בטווח הארוך בטיפול כתוצאה מ"התרגלות"-HABITUATION. מה אתה חושב?

    02.11.2011 ב- 21:30

הוסף חוות דעת

עליך להיות מחובר על מנת להוסיף חוות דעת.