קבלת החלטות

קבלת החלטות – הקושי והטיפול

זה אולי יישמע מוזר אבל קושי בקבלת החלטות איננו סתם עוד קושי עבור אנשים מסוימים. כולנו לפעמים יכולים לחוות את הסיטואציה אבל יש מי שעבורו מדובר בחרדה של ממש שממררת את החיים וגורמת לכל מיני תופעות לוואי. יש מי שנתן לכך אפילו כינוי מקצועי – Decidophobia – פחד מקבלת החלטות; לפעמים משייכים את ההפרעה למשפחת ההפרעות האובססיביות.

בכל מקרה, מדובר בתופעה אמיתית שיש להתייחס אליה ברצינות. יש דרכים לבחון באיזו מידה היא משפיעה על החיים וכך להסיק אם מדובר בקושי נורמטיבי שכולם חווים או קושי פתולוגי שמעכב ומפריע לאורח חיים תקין.

כמו ברוב הפרעות החרדה והאובססיה, כך גם כאן, אחד מהטיפולים היעילים ביותר הינו טיפול CBT, שפונה להבין ולפתור את המחשבות שמשפיעות על הקושי בתהליכי קבלת ההחלטה.

איך בודקים אם אנחנו סובלים מקושי רגיל או קושי חריג בקבלת החלטות, שדורש טיפול?

ובכן, טיפ קטן מד"ר אוהד הרשקוביץ: בדקו שלושה תנאים כלליים בתהליך קבלת ההחלטה שלכם: כמה זמן לוקח לכם לעשות מחקר ובדיקות לפני קבלת החלטה? (החלטות 'רגילות' לא צריכות לקחת יותר משעה מחקר), האם אתם יכולים לזהות בקלות פלוסים ומינוסים בתהליך קבלת ההחלטה? האם אתם מחליטים הלאה בלי להסתכל אחורה?

אם אתם מזהים קושי בשלושת השלבים הללו, אם אתם מבלים ימים בחקירת האופציות וחוזרים שוב ושוב לרשימת היתרונות והחסרונות, אם אתם לא מסוגלים להתחייב להחלטה ודוחים את הרגע שוב ושוב, אם אתם מתייסרים גם אחרי שנדמה שקיבלתם החלטה – יש מקום לבדוק האם אתם סובלים מבעיה פתולוגית בקבלת החלטות.

מה הגורמים להחרפת הקושי בקבלת החלטות אצל אנשים מסוימים?

לרוב יש רקע הגיוני להיווצרות קושי קיצוני בקבלת החלטות. לפעמים מדובר באדם שעשה החלטה לא טובה שתוצאותיה היו שליליות מאוד ואפילו קשות ויצרו חוויה טראומטית. ייתכן אפילו שהתוצאות לא היו מאוד דרמטיות אולם נחוו ככאלה בעיניו של מקבל ההחלטה והחוויה הזו יצרה בהמשך את תחושת הטראומה והקושי וכמובן חשש משתק בקבלת החלטות נוספות.

גורם נוסף לקושי שכזה מגיע מחוסר ביטחון מאוד קיצוני או במילים אחרות – אדם שכל כך לא בטוח בעצמו שגם לא סומך על עצמו לעשות החלטות, אפילו קטנות ביותר. חוסר ביטחון שכזה יכול כמובן להגיע ממגוון מאוד גדול של דברים, החל מחוויות ילדות, דרך טראומות שונות ועד מערכות יחסים קשות שהשאירו חותם נפשי, כאשר הקושי בקבלת ההחלטות הוא אחת מתופעות הלוואי.

מקום נוסף ממנו עלול להגיע הקושי הינו בית חרדתי: אדם שגדל בבית בו אחד ההורים או שניהם הינם חרדתיים מאוד ומתקשים בעצמם בשל כך בכל מיני דברים וביניהם קבלת החלטות, עלול לפתח את הסימפטום הזה בעצמו ולו רק בשל החשיפה אליו מאנשים קרובים, אנשי הסמכות בחייו.

מהן תופעות לוואי של קושי קיצוני בקבלת החלטות?

אנשים הסובלים מהפרעה של קושי בקבלת החלטות, ימנעו מלקבל כל החלטה שהיא וישאירו את העבודה לאחרים. בין אם זה בני משפחה, בני זוג, קולגות בעבודה או כל אדם אחר מסביב. התנהגות שכזו עשויה מאוד להעיק על הסביבה הקרובה. הימנעות מהחלטות עלולה לפגוע ביחסים במשפחה, עלולה לפגוע בזוגיות וכמובן – מהווה גורם בעייתי מאוד מבחינת עבודה.

באופן כללי, הבעיה הגדולה היא הימנעות. הימנעות ממקומות, הימנעות מסיטואציות, הימנעות מכל דבר ועניין שישים אותנו במצב בוא נחנו צריכים לקבל החלטה.

כיצד ניתן לטפל ולהקל על קושי בקבלת החלטות באמצעות טיפול CBT?

CBT, או בשמו המלא – טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מתייחס ומטפל בכל בעיה בשני מישורים, כדי לפתור אותה בצורה המקיפה ביותר:

המישור הקוגניטיבי הוא המישור החשיבתי. והוא בעל תפקיד מכריע במצב של לחץ ואי יכולת לקבל החלטה: שהרי החשיבה שלנו היא הגורם הראשון לשרשרת התגובות שאחר כך. בעמידה לפני קבלת החלטה, מתחיל תהליך מחשבתי שאותו צריך לזהות – איפה הקשיים, איפה המחשבות המעכבות והתוקעות, מהן המחשבות שגורמות לנו לחרדה ופחד מפני קבלת ההחלטה וכן הלאה. זיהוי המחשבות המלחיצות והמעכבות שמונעות מאדם לקבל את ההחלטה – הינו הצעד הראשון.

לאחר אבחון דפוסי החשיבה הללו, עובדים על החלפת המחשבות בהדרגה למחשבות מקלות, מרגיעות ויעילות. כמו לדוגמא – "יש לי הידע והיכולת לקבל את ההחלטה", "לא יקרה שום דבר רע אם אחליט במקרה הזה לעשות כך", "לא אפגע באף אחד אם אחליט ללכת על האופציה הזו" וכיו"ב. ואלו רק דוגמאות קצרות למכלול של מחשבות באמצעותן ניתן לאט ובטוח, לנטרל את תחושת השיתוק לפני קבלת החלטה ואת התוצאות המייסרות של אי יכולת להחליט.

המישור ההתנהגותי הוא המישור המעשי. הוא פונה אל ההתנהלות שלנו היומיומית מול קבלת החלטה: איפה אנחנו נתקעים, איפה ניתן להקל על התקיעות, איך אפשר להתנהל יותר יעיל וגם –  טכניקות יעילות להרפיה ורגיעה כאשר אנחנו מרגישים שהכל עולה על גדותיו ואנחנו מוצפים במערבולת משתקת של מחשבות ולא יכולים להחליט.

החלק ההתנהגותי מלמד – להחזיר את המושכות לידיים. לשלוט בתהליך, לשלוט בהתמודדות עם התוצאות. ברגע שהמושכות בידינו, רמת הלחץ פוחתת. כי אחד הגורמים ללחץ הוא תחושת חוסר השליטה במה שעומד לקרות והחרדה מתוצאות 'הרות אסון' להחלטה שאנחנו עשינו, או במילים אחרות – נשיאה באשמה כבדה וחסרת פרופורציה.