הפרעת אכילה – ממה נובעת אכילה רגשית?

הפרעת אכילה – ממה נובעת אכילה רגשית?

ישנם אנשים החווים התקפי בולמיה, כלומר התקפי זלילה בהם מכניסים לגוף כמויות גדולות של מזון ולאחר מכן מנסים לנטרלם באמצעים שונים. כולנו צריכים לאכול, זוהי הדרך לספק לגופנו אנרגיה ואת אבני הבניין של הגוף אשר מקורם במזון. לאכול נכון ובריא זה דבר חשוב, אך לא באנו לדבר אתכם על תזונה אלא על הפרעות אכילה. ובכן, אכילה היא אינה אך ורק צורך ביולוגי, אנו גם נהנים מאכילה, כלומר היא יוצרת אצלנו סיפוק רגשי. ישנם אנשים הנדרשים לאותו סיפוק רגשי, ואינם משיגים אותו בצורה אחרת, זוהי אכילה רגשית המביאה להתקפי זלילה ולעתים טיהור לאחר הזלילה (בולמוסים). אז ממה נובעת הפרעת אכילה רגשית?

אנשים רבים משתמשים בסיפוק הרגשי שהם מקבלים באכילה על מנת להלחם ברגשות לא רצויים. למשל הסובלים מחרדה או עצב ואינם יודעים כיצד להתמודד עם רגשות אלו, עלולים למצוא את הנחמה בהתקפי זלילה ולפתח בולימיה. תופעת הבולמיה מופיעה בעיקר אצל אנשים אשר מתקשים להכיל רגשות לא נעימים ואינם יודעים כיצד לפרוק את הרגשות בדרך בריאה. גם אנשים אשר יוצרים את הרגשות הלא נעימים, באמצעות חשיבה שלילית או התנהגויות של חבלה עצמית עלולים לפתח הפרעות אכילה, גם אצלם בולמוסים יוצרים את הסיפוק הרגשי המפצה על המחשבות השליליות.

אכילה רגשית – מסיפוק לתחושת אשם

אנשים המתקשים לפרוק רגשות בצורה בריאה, הם אלו אשר נוטים לפתח בולימיה ושאר הפרעות אכילה; בדרך כלל אלו אנשים שלא למדו להכיר ברגשות על עצמם ולהשלים עמן, לפרוק אותן בצורה בריאה, מודעת ומכוונות – כמו למשל ביצוע הרפיות, עיסוק בספורט, האזנה למוזיקה, שיחות עם קרובים וכו'. מקור הבעיה יכול להיות עוד בבית ההורים, במידה וגדלו בבית בו ההורים לא לימדו לבטא רגשות ואף היו ביקורתיים לתגובות רגשיות של הילד, הילד עלול לפתח פחד מרגשות בשל היחס השלילי מצד הוריו. הילד פשוט הופך לאדם שאינו אוהב לחוות רגש ומוצא את הסיפוק באכילה רגשית.

התקפי הזלילה הבולמיים אינם קשורים לרעב, למעשה הם מעוותים את כל תחושת הרעב והשובע ועלולים להמשך עד לרגע שהם יוצרים אי נוחות וכאבים עזים בבטן. במקרים רבים לאחר התקף זלילה, הסובל מהבעיה חש תחושת אשמה על המעשה ומחפש את הדרכים להחזיר את הגלגל לאחור, כלומר לנטרל את הקלוריות הרבות שהכניס לגופו באמצעות שימוש בחומרים משלשלים, הקאות , פעילות גופנית מוגזמת או אמצעים אחרים – ובכך נוצר בולמוסים. לאחר אותו תהליך ניטרול באמצעות בולמוס הסובל מהבולמיה שואף לחוות תחושה של רגיעה פיזית אך גם נפשית. כמובן שתחושה זו היא תחושה זמנית ובמהרה הסובל יחזור לאותן התנהגויות בולמיות. זהו קתרזיס מדומה הנובע מהפער בין תחושת הבטן המלאה עד פיצוץ, לבין ההקלה הפיזית שלאחר ההקאה.

חשוב לדעת שהפרעות אכילה גורמות לנזק בריאותי ובכלל סבל רב לחולה. אין להקל ראש בהפרעות אכילה ויש לטפל בהן ללא דיחוי. הטיפול המומלץ היום להפרעות אכילה הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), ניתן לקרוא על הטיפול כאן >>

דר' אוהד הרשקוביץהפרעת אכילה – ממה נובעת אכילה רגשית?
עוד >>

אכילה רגשית

אכילה רגשית מוגדרת כדפוס של אכילה שאינו נובע מרעב פיזי, אלא מהווה מנגנון פיצוי בגין מצבים רגשיים מעיקים ובלתי נעימים.

למעשה, אכילה רגשית הינה דרך להתמודד עם רגשות שליליים, כדוגמת מתח, כעס, עצבנות יתר, פחד, היעדר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך ועוד.

בעידן המודרני, בו אנו חיים, אנו חווים לא מעט אתגרים וקונפליקטים העלולים להוביל אותנו לאכילה ממניעים רגשיים – בעיות פיננסיות, קשיים בעבודה, משברים בזוגיות וכו'.
הרגלי האכילה הללו הם רק סימפטום חיצוני לנטייה אובססיבית לאוכל, המהווה תחליף להתמודדות עם הקשיים הרגשיים שאנו חווים בחיי היום יום.
הנטייה לאכילה רגשית נפוצה יותר בקרב נשים וזאת משום שהן נוהגות להשתמש באוכל כסוג של פיצוי, כשהן כועסות, עצובות או מדוכאות.

ראוי לציין כי החיפוש אחר "מזון נחמה" יכול להיות באופן מודע או לא מודע.
לעיתים קרובות, הוא מהווה הסחת דעת והדחקה של תחושות מעיקות ושליליות ולפעמים הוא גם  מחזיר אותנו להרגלי ילדות לקויים (לדוגמה – כשקיבלנו ממתקים או עוגיות מההורים בכל פעם שחווינו משבר רגשי).

מדוע אוכל מנחם אותנו?

  • נגישות ונוחות – מזון מהיר ודברי מתיקה הינם מקור נחמה נגיש, קליל ונוח ואין צורך להתאמץ כדי להשיגם.
  • סיבה ביולוגית – כשאנו נמצאים במצב של סטרס, רמת הקורטיזון בגוף עולה, עובדה הגורמת לנו להשתוקק למזונות עתירי פחמימות, שומן וסוכר, כדוגמת מאפים, חטיפים וממתקים.
  • הפגת שעמום – כל ההתעסקות עם האוכל מסייעת, לכאורה, בהתמודדות עם חוסר מעש ושעמום (האוכל משמש פעמים רבות כ"חבר").
  • זיכרונות חיוביים – כאמור, סוגים שונים של "מזון נחמה" מעוררים זיכרונות חיוביים ומרגיעים מתקופת הילדות.

אז איך נדע אם אנחנו "אכלנים רגשיים"?

  • בעוד שרעב פיזי מתפתח אצלנו בהדרגתיות, הרעב הרגשי מגיע בפתאומיות – כדחף לסיפוק חשק רגעי (רצון עז ופתאומי לשוקולד או לבורקס)
  • כאשר אנו רעבים מבחינה רגשית, אנו נוטים להשתוקק למזונות ספציפיים, (כאמור, מזונות עתירי שומן וסוכר).
  • רעב רגשי גורם לנו לאכול באופן לא מודע. כך למשל, אנו יכולים לזלול קופסת גלידה או שקית שלמה של חטיף, מבלי לשים לב. במקרים רבים, צורת האכילה הזו גורמת לתחושת מלאות ולחוסר נוחות.
  • לרוב, רעב רגשי מוביל, בסופו של דבר לרגשות חרטה, בושה ואשמה (לעומת אכילה כתוצאה מרעב פיזי, המסייעת לנו לספק לגוף, בדיוק מה את שהוא צריך).

טיפול באכילה רגשית – טיפול CBT:

מעבר לעובדה שאכילה רגשית ואובססיבית גורמת לעלייה בלתי מבוקרת במשקל, להיעדר שליטה בהרגלי אכילה נכונים וכפועל יוצא מכך לבעיות בריאותיות, היא גם אינה פותרת את הבעיות הרגשיות, שהובילו מלכתחילה לדפוסי האכילה הלקויים.

מעבר לתחושת הקלה רגעית, היא אינה פותרת את הבעיות ולעיתים קרובות, רק מחמירה אותן.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי)  הוכח כיעיל ביותר להתמודדות עם אכילה רגשית. (הצלחתו הוכחה גם בטיפול בהפרעות אכילה מורכבות יותר).

הטיפול מתבסס על יצירת שינוי בהיבט הרגשי והמחשבתי, במטרה לשנות את הרגלי האכילה הלקויים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי –  בשלב של הטיפול הקוגניטיבי מזהה המטפל (בשיתוף פעולה עם המטופל) את אותם דפוסי חשיבה לקויים שהובילו לרגשות השליליים (פחד, תסכול, כעס וכו') ומסייע בהחלפתם בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מתמקד בזיהוי הרגלי האכילה הלקויים והבלתי סתגלניים ובחשיפה הדרגתית ומבוקרת לאורח חיים בריא, המושתת על תזונה מאוזנת ונכונה יותר.

כאמור, אכילה רגשית נחשבת לתופעה שכיחה, העלולה לגרום להשלכות הן בפן הפיזי והן בפן הנפשי. הבשורה הטובה היא שניתן להתמודד איתה ביעילות באמצעות טיפול CBT קצר מועד, תכליתי, פרודוקטיבי ומכוון מטרה.

 

רוצים עוד פרטים על השיטה או להתייעץ בנושא אכילה רגשית? מלאו פרטים וניצור איתכם קשר.

דר' אוהד הרשקוביץאכילה רגשית
עוד >>

הפרעות אכילה

כאשר אנו מדברים על הפרעות אכילה, אנו עוסקים בסדרה של הפרעות אשר המשותף להן הוא דפוס קיצוני ושגוי של אכילה. הפרעת אכילה יכולה להתבטא בצריכה מוגזמת של מזון או מנגד, בהמנעות כמעט מוחלטת ממנו, אך לשני הקצוות הללו השפעה מסכנת חיים.

מה זה הפרעות אכילה?

כאשר אנו מדברים על הפרעות אכילה אנו מדברים למעשה על 4 הפרעות הכלולות ב-DSM, ספר האבחון הפסיכיאטרי הרשמי, שהן אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, אכילה כפייתית (Binge Eating) והפרעת אכילה לא ספיצפית. אל אותן הפרעות אכילה, מתווספת הפרעת אכילה נוספת שטרם נכנסה ל-DSM, אך מטרידה מאד את הסובלים ממנה והיא אכילה רגשית.

על אף שבעבר הפרעות אכילה נחשבו הפרעות "נשיות" מחקרים מראים כי גם גברים סובלים מהם. 9% מהנשים ו-3% מהגברים סובלים מאנורקסיה ארוכת טווח, 1.5% מהנשים ו-5% מהגברים סובלים מבולימיה, ו-3% מהנשים ו-2% מהגברים סובלים מאכילה כפייתית. רבים מבעלי הפרעות האכילה, החלו לפתח אותם לפני הגיעם לגיל 20, ועיקרם בגיל ההתבגרות.

כיצד מתפתחות הפרעות אכילה כגון אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית?

קיימים מספר מודלים המסבירים כיצד מתפתחות הפרעות אכילה הנעים על הציר שבין התורשתי לסביבתי. המודל הראשון הוא מודל סוציולוגי-תרבותי, הרואה בתרבות המעריצה את הרזון, כאשם העיקרי ביצירת הפרעת אכילה. הערצת הרזון בתקופת השפע שבה אנו חיים יוצרת סתירה, ומובילה לתפיסת עצמי נמוכה ולרצון לשנותה, על ידי אימוץ הפרעת אכילה. דבר זה נפוץ במיוחד בקרב מתבגרים בכלל ומתבגרים בעלי משקל עודף בפרט.

מודל אחר רואה בהווצרותה של הפרעת אכילה דרך לשליטה על העצמי ועל הגוף מצידו של הלוקה בהן. לפי תיאוריה זו, הפרעת אכילה מתפתחת בעיקר במשפחות בהן יש שליטת יתר של ההורים או התעללות מצידם בילדים. במקרים אלו הילדים בהם משתמשים בדפוסי האכילה ככלי לשליטה עצמית ולהגנה על ההערכה העצמית שלהם.

על פי מודל נוסף, היחס של החברה אלינו הינו גם כן מניע חזק להווצרותן של הפרעות אכילה. כך למשל, בידוד חברתי עשוי להוביל ללחץ, דכאון וחרדה ובכדי למצוא נחמה, הסובל מהם עשוי לפנות לאכילה רגשית מוגזמת. מנגד, לחץ חברתי להרזיה עשוי להוביל במקרים מסויימים להתפתחותן של אנורקסיה או בולימיה.

איך מטפלים בהפרעות אכילה?

מכיוון שהפרעות אכילה הן הפרעות מסכנות חיים, חשוב לטפל בהן ברגע שמזהים את הבעיה. בעבר, נהוג היה להגיע לטיפול פסיכואנליטי משפחתי לפתירת הפרעת האכילה שאובחנה. בשנים האחרונות, הפסיכואנליזה אבדה את קרנה, וכיום מושם דגש רב על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר הוכח כמועיל במיוחד לטיפול בהפרעות אכילה בשיעורים של למעלה מ-65%.

מכיוון שקיים קשר הדוק בין הפרעת אכילה מסוג בולימיה לדכאון, טיפול בה באמצעות תרופות נוגדות דכאון כגון פרוזאק, הפך מקובל, והוא מסייע בשיעור של כ-60%. הטיפול אינו יעיל במיוחד עבור אנורקסיה, ובאופן כללי ההמלצה היא לשלבו עם טיפול CBT, בכדי להקטין את הסיכוי לנסיגה בחזרה אל ההפרעה.

טיפול בהפרעות אכילה במכון CBT

מכון CBT מציע טיפול קוגניטיבי התנהגותי עבור הפרעות אכילה. במסגרת הטיפול, המטופל לומד כיצד לזהות את הסימנים החוזרים הקשורים להימצאותה של הפרעת אכילה, מקפיד על ניהול יומן אכילה מסודר, לומד כיצד להתגבר על המחשבות השליליות ולשפר את הדימוי העצמי וכיצד להתגבר על בעיות ופיתויים שעלולים להופיע ביומיום.

הפרעות אכילה:

 

רוצה לדעת אם יש לך הפרעת אכילה? מלא/י את השאלון לחרדה עכשיו >>

 

[box type="download"]"…מאד נהניתי מההקשבה, הקבלה, סבר הפנים, הסבלנות וכמובן הפתרונות המעשיים תוך כדי ליווי צמוד…" 

"…התחלתי להיות  קשובה לעצמי ולקבל את עצמי…" 

קרא עוד >>[/box]

 

דר' אוהד הרשקוביץהפרעות אכילה
עוד >>