מה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?

חרדה חברתית מוגדרת כפחד קיצוני, בלתי רציונאלי ומתמשך מסיטואציות חברתיות, הדורשות אינטראקציה עם אנשים (בדרך כלל אנשים זרים).
נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי לפחות 5% אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מפוביה חברתית בעוצמה, כזו או אחרת.
בבסיס הפוביה החברתית עומד הפחד מפני ביקורת, הערכה שלילית או מבוכה בפרהסיה.

חרדה חברתית התפתחותית בילדות מהווה חלק אינטגראלי וטבעי בהתפתחות התפקוד החברתי, אך במקרים מסוימים היא עלולה להתפתח לחרדה פתולוגית קיצונית וכרונית, הגורמת להימנעות מאינטראקציה עם הזולת וכפועל יוצא מכך לפגיעה ניכרת באיכות החיים ובתפקוד התקין.

ניתן להבחין בין פחדים חברתיים "נורמאליים" לבין חרדה חברתית קיצונית וכרונית בכמה מישורים:
  • האם התקף החרדה תואם את השלב ההתפתחותי או שמא מדובר בהתקפים בלתי פרופורציונאליים ורציונאליים?
  • כמה זמן נמשכת החרדה והאם היא מופיעה בכל אינטראקציה חברתית?
  • באיזו מידה מפריעה החרדה לאיכות החיים ולתפקוד היום יומי? (פגיעה בהישגים בלימודים, בתפוקות בעבודה, בתפקוד החברתי, באינטראקציה הבינאישית וכו').
  • האם קיימת חרדה מקדימה המופיעה לפני האירוע החברתי אשר נתפס כ"מאיים" ו"מפחיד"?

חוקרים סבורים כי חרדה חברתית מופיעה כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים (נטייה תורשתית לביישנות ולביטחון עצמי נמוך) וסביבתיים (דפוסי התנהגות במשפחה, חוויות מהילדות ומההתבגרות, סגנון חינוך ועוד).
אין ספק כי דימוי עצמי נמוך והיעדר ביטחון עצמי גורמים לפחד מפני ביקורת ומשיפוטיות של הסביבה ועקב כך מעוררים  ומגבירים את החרדה החברתית.
תחושת נחיתות עלולה לפתח מחשבות, אמונות ורגשות שליליים של האדם כלפי עצמו ואגב כך, לגרום להתקפי חרדה באינטראקציה כלשהי עם הזולת.
אנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך נוטים להתמקד בנקודות החולשה שלהם ופחות לשים דגש על תכונותיהם החיוביות. להערכה העצמית השלילית יש השפעה ניכרת על דפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם, המובילים להפרעת חרדה חברתית. הם נוטים לבחון את עצמם באופן קיצוני על כל צעד שהם עושים ולחשוש ממה שכל אחד עלול לחשוב עליהם.
כאשר הם חשים כי לא יוכלו להתמודד עם סיטואציות חברתיות, המהוות עבורם איום (אנשים ילעגו להם, יצחקו עליהם וידחו אותם) זה אך טבעי שיסבלו מהתקפי חרדה ופאניקה.

מעבר למעגל ההימנעות ממפגשים חברתיים ולפגיעה המשמעותית בכל תחומי החיים (לימודים, עבודה, זוגיות וחיי חברה) לחרדה חברתית יש גם סימפטומים פיזיים בלתי ידידותיים: דופק מואץ, הזעת יתר, רעידות בלתי רצוניות, כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש, היעדר תיאבון, הפרעות שינה ועוד.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב ליעיל ומוצלח בהתמודדות עם חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות הגורמות לדימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ופוביה חברתית והחלפתן במחשבות חיוביות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (בהתאם לקצב וליכולות של המטופל) לסיטואציות מעוררות חרדה (החל מתרגול דמיוני ועד לחשיפה ממשית לסיטואציות חברתיות) עד להיעלמות מוחלטת של התקפי הפאניקה.


צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץמה הקשר בין ביטחון עצמי לחרדה חברתית?
עוד >>

כיצד דימוי עצמי נמוך משפיע על הזוגיות שלך?

דימוי עצמי נמוך הינו תולדה של תפיסה עצמית שלילית שהפרט מחזיק בה ומשוכנע לגביה.
למעשה הוא נוצר כאשר אדם לא מאמין בכישוריו וביכולות האישיות שלו וחש שיש פער גדול בין שאיפותיו לבין הישגיו בפועל בכל תחומי החיים – לימודים, קריירה, מעמד משפחתי וחברתי, הופעה חיצונית ועוד.

הערכה עצמית ודימוי עצמי מתפתחים מינקות עד לבגרות, כאשר במהלך השנים ובהתאם לחוויות האישיות בתחומים השונים, מתבססת הערכה עצמית מגובשת.

מחקרים שבוצעו בתחום מצביעים על העובדה כי ביטחון עצמי נמוך עלול להשפיע על פוטנציאל הקשר הזוגי, באופן ניכר.
במקרים קיצוניים, אדם הסובל מדימוי עצמי נמוך בכל הקשור לתחום הבינאישי והזוגי, ירגיש כי הוא לא ראוי להיות נאהב על ידי בני המין השני, דבר שעלול לפגום בסיכוי שלו בכלל להכיר ולבסס מערכת יחסים יציבה.

מחשבות שליליות כמו – "למה שמישהו יסכים לצאת איתי" או "לא מגיע לי להיות נאהב" מהוות מכשול במערכות יחסים חדשות ו/או וותיקות.
מעבר לעובדה שביטחון עצמי נמוך משפיע על תפיסת העצמי, הוא גם משפיע על סוג מערכת היחסים שנבחר, טיב הזוגיות ורמת הציפיות של בן או בת הזוג.

על אף שבעלי הערכה עצמית נמוכה מתייחסים למערכת יחסים זוגית  כמקור של קבלה עצמית ומחפשים כל הזמן משוב וחיזוקים חיוביים מבן הזוג, הספקות האישיים שלהם מונעים מהם ליהנות בפועל מקשר מכיל, שעשוי היה לשמש כמקור לחיזוק הביטחון העצמי שלהם.
מערכות היחסים של אנשים הסובלים מדימוי עצמי נמוך תהיינה פחות איכותיות, שכן, הן פחות תתבססנה על רגשות אהבה ואמון ותכלולנה יותר קונפליקטים ורגשות אמביוולנטיים. זאת משום שהם לא מצליחים להציב גבולות "בריאים" באינטראקציה עם הסביבה.

ביטחון עצמי נמוך – טיפול CBT:
הערכה עצמית חיובית מהווה מרכיב חשוב במערכת יחסים זוגית.
טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לטיפול מוצלח המסייע בהתמודדות יעילה עם ביטחון ודימוי עצמי נמוך בכל תחומי החיים.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – כיוון שאנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך, מגיעים למערכות יחסים זוגיות עם מטען של רגשות ומחשבות שליליות ובלתי רציונאליות לגבי עצמם, נדרש טיפול ברובד הקוגניטיבי הכרתי. לכן, בשלב הראשון יתמקד המטפל בזיהוי המחשבות השליליות, אשר פוגעות בדימוי ובביטחון העצמי ("אני לא שווה", "אף אחד לא אוהב אותי" וכו') והחלפתן במחשבות חיוביות, רציונאליות ותואמות את המציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי נועד לשנות ולהחליף את אותם דפוסי התנהגות שליליים, הגורמים לאדם לאבד שליטה במערכת יחסים, בהרגלים מועילים וסתגלניים יותר. ראוי לציין כי החשיפה והתרגול הפרקטי מבוצעים באופן הדרגתי ובהתאם לקצב האישי והייחודי של כל מטופל ומטופל.

על מנת לקיים מערכת יחסים בריאה ופרודוקטיבית, נדרש כי שני בני הזוג ירגישו בטוחים כלפי עצמם וכלפי הסביבה. טיפול CBT  קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה יסייע בחיזוק ושיפור הביטחון העצמי במישור הזוגי ובכל תחומי החיים האחרים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץכיצד דימוי עצמי נמוך משפיע על הזוגיות שלך?
עוד >>

חרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?

מרגיש פחד או חוסר נוחות, כתוצאה ממפגשים עם אנשים חדשים?

האם אתה מתחיל להזיע או לרעוד בכל פעם שאתה נאלץ לדבר מול קהל?

חושש לומר משהו טיפשי ליד אנשים אחרים?

אם כן, ככל הנראה אתה סובל מחרדה חברתית.

חרדה חברתית (או פוביה חברתית) מוגדרת כפחד ברור ומתמשך, לפני ובזמן, מצבים חברתיים שונים, הדורשים אינטראקציה כלשהי עם אנשים אחרים (בעיקר אנשים זרים).
בניגוד לביישנות, החרדה החברתית גורמת לסבל, קשיי תפקוד, פגיעה ניכרת באיכות החיים (זוגיות, קריירה וכו') ולעיתים קרובות אף לדיכאון נפשי.
ממחקרים עולה כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית בעוצמות שונות.

סימפטומים:

אדם הסובל מפוביה חברתית חווה סימפטומים רגשיים והתנהגותיים רבים:

  • חרדה אינטנסיבית ממצבים חברתיים יום יומיים
  • הימנעות מסיטואציות חברתיות (מפגשים קבוצתיים, מסיבות וכו')
  • צורך להביא חבר למפגשים
  • חרדה מקדימה, המופיעה זמן רב לפני האירוע החברתי המלחיץ (וגם לאחריו)
  • פחד שאחרים יבחינו בעצבנות שלו
  • פחד שיפעל בדרכים שיביכו ו/או ישפילו אותו
  • חשש שאחרים ישפטו אותו באופן שלילי (טיפש, משעמם…)

כמו כן, החרדה מלווה בתסמינים פיזיים רבים, הדומים להתקפי פאניקה:

  • דופק מואץ
  • הזעת יתר או גלי חום
  • הסמקה ותחושת בלבול
  • קלקול קיבה
  • בחילות
  • רעד בגוף ובקול
  • קוצר נשימה
  • לחץ בחזה
  • סחרחורת

גורמים:
ככל הנראה חרדה חברתית נגרמת על ידי שילוב של מספר גורמים:

  • גורמים ביולוגיים – מחקרים שונים הוכיחו כי קיים קשר בין התפתחות החרדה להיעדר איזון כימי במוח (שחרור מוגבר של נוראפינפרין במוח).
  • גורמים תורשתיים – היום הדעה הרווחת היא שיש לבסיס הגנטי מרכיב בהתפתחות חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט. (לאנשים הסובלים מפוביה חברתית יש, לעיתים קרובות, גם קרובי משפחה ,מדרגה ראשונה או שנייה, הסובלים מהתופעה)
  • גורמים פסיכולוגיים – אנשים הסובלים מרגישות יתר, דימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ומחשבות טורדניות, הם בעלי סיכויים גבוהים יותר לפתח פוביה חברתית.
  • גורמים סביבתיים – אירועים שליליים מהעבר וסגנון חיים (חרם חברתי, פגיעה באמון האישי, הגנת יתר מצד ההורים וכו') משפיעים גם הם על התפתחות החרדה החברתית.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי):
CBT נחשב לכלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדה חברתית בפרט.
מטרת הטיפול היא לעזור לאנשים ללמוד לשנות את האמונות השליליות ברמת הליבה (המשפיעות על הפרשנות המעוותות של הסביבה) ולשבור את מעגל ההימנעות (ממצבים חברתיים) המזין את עצמו.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – זיהוי המחשבות השליליות והחלפתן בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר. אנו נבדוק את המסקנות בזמן פחד מול ההיגיון ומול הצלחות מההיסטוריה של המטופל.
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (על פי היכולות האינדיבידואליות של המטופל) למצבים חברתיים מעוררי פחד. לדוגמה – תרגול דמיוני של ראיון עבודה באמצעות משחק תפקידים, כשלב ראשוני מקדים לחשיפת המטופל להתמודדות מעשית עם מציאת עבודה, המותאמת לכישוריו.

טיפול CBT ממוקד ומכוון מטרה יאפשר לכל מטופל ומטופל להתמודד באופן מעשי עם חרדה חברתית, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץחרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?
עוד >>

10 דרכים לזיהוי האם את/ה סובל/ת מהפרעת אכילה

הפרעות אכילה מוגדרות כמחלה נפשית, המאופיינת בהתנהגות של אכילה חריגה.
מחקרים מראים שכחמישה אחוזים מאוכלוסיית בני הנוער בישראל סובלים מהפרעות אכילה.

להפרעות האלו יש השפעה מזיקה והרסנית בכל תחומי החיים – החל מנזקים פיזיים, דרך נזקים התנהגותיים ועד לנזקים נפשיים ורוחניים.
בניגוד לאנורקסיה (המאופיינת באיבוד משקל רציני) ולאכילה כפייתית (המאופיינת בהשמנת יתר), השינויים הפיזיים כתוצאה מבולימיה, בדרך כלל אינם נראים לעין.
יחד עם זאת, ישנה חשיבות מכרעת בזיהוי מוקדם של כלל התסמינים המאפיינים הפרעות אכילה, מעבר לשינויים החיצוניים. שכן טיפול בהפרעות אכילה, מבעוד מועד, יסייע במניעת נזקים פיזיים ונפשיים בלתי הפיכים.

במאמר זה נספר לך על 10 דרכים שיוכלו לעזור לך לזהות הפרעות אכילה:

  1. ספירת קלוריות אובססיבית – לאנשים הסובלים מהפרעות אכילה יש נטייה ברורה ואובססיבית לעסוק בספירת קלוריות. בנוסף להתייחסות המוגזמת למספר הקלוריות ולאחוזי השומן בכל ארוחה, הם גם, בדרך כלל, יימנעו באופן קפדני מקבוצות מזון מסוימות.
  2. אובססיה לגבי המשקל – עיסוק יתר במשקל, במבנה הגוף ובגזרה, מאפיין אנשים הסובלים מהפרעות אכילה. אנורקסיה נרבוזה, למשל, מלווה בתחושת תמידית של משקל יתר, שאינה תואמת את המציאות.
  3. פעילות גופנית כפייתית – בשתי הפרעות האכילה הנפוצות (בולימיה ואנורקסיה) קיימת, בדרך כלל, פעילות גופנית מופרזת שמטרתה היחידה היא לשרוף קלוריות ולהפחית את משקל הגוף.
  4. דיאטה קיצונית – אנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה ימשיכו לעשות דיאטה קיצונית ובלתי פרופורציונאלית גם לאחר שהגיעו למשקל היעד. גם אנשים הסובלים מהפרעה של בולימה נוטים לפצוח בצום או בדיאטה קיצונית לאחר בולמוסי אכילה.
  5. פעולות טיהור (בולימיה) – אנשים הסובלים מבולימיה (התקפי אכילה אינטנסיביים) נוהגים לבצע אקט של "טיהור" (צום, הקאה, נטילת כדורים משלשלים וכו') כדי להיפטר מעודף הקלוריות שצרכו. מי שסובל מההפרעה הזו, מבלה בחדר האמבטיה בתדירות גבוהה לאחר הארוחות
  6. הימנעות מאכילה משותפת – לרוב, מי שסובל מההפרעות האלו, נמנע מאכילה משותפת במסעדות, אירועים, מפגשים עם בני משפחה, חברים וכו'. הוא גם ישתמש בדרך כלל בתירוצים שונים – "אני לא רעב", "אכלתי לפני שבאתי" וכו' וכו'…..
  7. שינוי דרסטי במשקל – כאמור, התסמין הזה מאפיין בעיקר את האנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה או אכילה כפייתית. אך הוא בהחלט אמור להדליק נורה אדומה לקיום בעיות אכילה.
  8. דימוי עצמי נמוך – אחד המאפיינים הדומיננטיים של הפרעות אכילה הוא היעדר ביטחון עצמי או דימוי עצמי נמוך ביחס למראה החיצוני בכלל ולמבנה ומשקל הגוף בפרט. אנשים הסובלים מבעיות אכילה לא מרוצים מהמראה שלהם ומתלוננים על היותם שמנים מידי (גם אם הם מאוד רזים).
  9. דיכאון וחרדה – גם דיכאון, חרדה ותנודות קיצוניות במצבי הרוח עלולים להצביע על קיומה של הפרעת אכילה.
  10. תסמינים פיזיים – הפרעות אכילה, על כל גווניהן (אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית) מלוות בתסמינים פיזיים רבים: עייפות כרונית, שינויים במערכת העיכול, נשירת שיער, מחזור לא סדיר, צרבות, בעיות שיניים ועוד.

אם אתה (או מישהו מהקרובים אליך) סובל לפחות מחלק מהתסמינים שצוינו לעיל, כדאי לפנות לרופא להמשך בדיקה ומעקב.

טיפול באנורקסיה (או בכל הפרעת אכילה אחרת) בשיטת CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) מסייע בפתרון הבעיה מהשורש ובמניעת הישנות המחלה גם בטווח הרחוק יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץ10 דרכים לזיהוי האם את/ה סובל/ת מהפרעת אכילה
עוד >>

מה הקשר בין טיפול CBT לדימוי העצמי שלנו?

דימוי עצמי מוגדר כדרך שבה אנו תופסים ומגדירים את עצמנו.
הדימוי העצמי שלנו מתפתח, למעשה, לאורך תקופת הילדות וההתבגרות, אך הוא דינאמי ונתון לשינוי עקב תהליכים חיצוניים ופנימיים שעוברים עלינו.

דימוי עצמי נמוך מתייחס לתחושה סובייקטיבית לגבי היכולות והכישורים שלנו בתחומים שונים. המחשבות והאמונות שיש לנו לגבי עצמנו משפיעים על ההערכה והקבלה העצמית שלנו.

מידת ההערכה העצמית היא הפער בין "העצמי האידיאלי" לבין "העצמי המצוי". ככל שהפער גדול יותר, כך הדימוי העצמי יהיה נמוך יותר.

דימוי עצמי נמוך – מאפיינים:

דימוי עצמי נמוך הינו תולדה של מגוון בעיות נפשיות – חרדות, פוביות, דיכאון, בעיות קשב וריכוז, הפרעות אכילה ועוד.
הערכה עצמית נמוכה קשורה בדרך כלל לתחום ספציפי בחיים – מראה חיצוני, מערכות יחסים, קריירה, לימודים וכו'. כך שמטופל יכול לסבול מדימוי עצמי נמוך בקשרים בינאישיים ולהיות עם ביטחון עצמי גבוה במקום העבודה (לכן המטפלים המקצועיים חייבים לזהות את מרכיבי הדימוי העצמי של המטופל ולהתאים לו תכנית טיפול ייעודית).

בניגוד למה שרבים חושבים, דימוי עצמי נמוך  הוא לא ההיפך מ"הערכה עצמית גבוהה". בקצה השני של הסקאלה, נמצאת ה"קבלה העצמית", המאפשרת למטופל ליהנות מנקודות החוזק שלו ומכישוריו הייחודיים, ובמקביל גם לחיות בשלום עם נקודות החולשה, הטעויות והכישלונות.

דימוי עצמי נמוך – טיפול CBT:


טיפול קוגניטיבי התנהגותי מאפשר למטופלים הסובלים מדימוי עצמי נמוך לזהות את המחשבות השליליות, הטורדניות, הביקורתיות והבלתי רציונאליות ולהחליף אותן במחשבות חיוביות וריאליות, התואמות למציאות.
ההתמודדות עם המחשבות השליליות מאפשרת למטופלים לממש את הפוטנציאל האישי הטמון בהם, לקבל בהבנה את נקודות החולשה ולהימנע משיפוטיות יתר ומביקורתיות, המובילות להערכה עצמית נמוכה.

דוגמאות למחשבות שליליות, איתם מתמודדים המטופלים במהלך הטיפול:

  •        אני לא מספיק מוכשר
  •        אני נחות, לא שווה או פגום, בהשוואה לאנשים אחרים
  •        אני מכוער/אני שמן
  •        אני טיפש
  •        אני כישלון
  •        לא אוהבים אותי
  •       אני שונא את עצמי

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה, בהרמוניה:

  •        טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות השליליות, הגורמות לדימוי עצמי נמוך והחלפתן במחשבות חיוביות ופרודוקטיביות. המטרה לאפשר למטופל להחליף את רכיבי ההערכה העצמית הנמוכה, המעכבים צמיחה והתפתחות, ב"קבלה עצמית". המטפל יוכיח למטופל, בהדרגה, כי המחשבות השליליות הראשוניות שלו שגויות ובלתי מבוססות.
  •        טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי יתמקד בהחלפת דפוסי ההתנהגות שנוצרו עקב הדימוי העצמי הנמוך בדפוסי התנהגות סתגלניים ופרודוקטיביים. הטיפול כולל חשיפה למצבים "מאתגרים" המעוררים דימוי עצמי נמוך, במטרה לאפשר למטופל להתמודד עם הקשיים, הלכה למעשה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, אפקטיבי ותכליתי, המאפשר לכל מטופל להתמודד עם שורש הבעיה שגרמה לדימוי עצמי נמוך, כדי שיוכל לשפר את איכות חייו ולהצליח בכל תחומי החיים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץמה הקשר בין טיפול CBT לדימוי העצמי שלנו?
עוד >>

כיצד ניתן להתמודד עם ביטחון עצמי נמוך בזמן חיפוש עבודה

פיטורים גורמים, בדרך כלל, למשבר נפשי המתבטא בפגיעה משמעותית וניכרת בביטחון העצמי.
על פי מחקרים שונים שבוצעו בתחום, מדובר במשבר הדומה באופיו ובעוצמתו למשבר של אובדן אדם קרוב.
תחושת הכאב, התסכול והכעס כתוצאה מאובדן מקום עבודה הינה טבעית לחלוטין, אך יחד עם זאת, יש הרבה דברים שניתן לעשות, כדי להמשיך לשמור על שליטה מלאה ולא פחות חשוב, על מצב רוח טוב.

במאמר זה נספר לכם איך התמודדות יעילה עם ביטחון עצמי נמוך תאפשר לכם להפוך את איום המשבר להזדמנות.

פיטורים – השלכות:
עבור רובינו, יציאה לעבודה על בסיס יום יומי, היא הרבה יותר מפרנסה. העבודה מתווה לנו מסלול בחיים ומאפשרת לנו להגיע להגשמה עצמית, למימוש הפוטנציאל האישי ולשביעות רצון כללית. מסיבה זו, לאובדן מקום עבודה יש השלכות רבות, הבאות לידי ביטוי בתחומים שונים:

  • פגיעה בדימוי העצמי וחוסר ביטחון – הקשר ההדוק בין מקום העבודה להישגים האישיים שלנו בפן המקצועי, מסביר מדוע הפיטורים גורמים לדימוי עצמי נמוך והעדר הערכה עצמית. שיפור ביטחון עצמי הכרחי לפתיחת דף חדש בקריירה המקצועית.
  • פגיעה בזהות המקצועית – מקום העבודה מעניק לנו תחושת השתייכות וזהות מקצועית ברורה ומוגדרת. הפיטורים גורמים, מן הסתם, לתחושת בלבול ולטשטוש הגבולות.
  • שיבוש בחיי השגרה וסדר היום – פתאום אין בשביל מה לקום בבוקר. אין מטרות מוגדרות וכל סדר היום משתבש.
  • פגיעה באינטראקציה החברתית עם עמיתים לעבודה – מקום העבודה מספק ומייצר עבורנו חיי חברה פרודוקטיביים ופעילים. אובדן מקום העבודה משבש גם את האינטראקציה הישירה והאינטנסיבית עם חברי הצוות והעמיתים לעבודה.


רכישת כלים מעשיים לחיפוש עבודה יעיל:

כאמור, תחושות של פחד, צער וכעס הן טבעיות, אך חשוב ללמוד להתגבר עליהן ולנתב את האנרגיות והמאמצים לבניית קריירה חדשה ומשגשגת.

  • גישה חיובית – ממחקרים שבוצעו בתחום, עולה כי מובטלים שהמשיכו להזדהות עם החברה ו/או המעסיק, דווחו על דימוי עצמי גבוה יותר. גישה אופטימית מאפשרת לפתוח דף חדש ולא "להיתקע" בעבר.
  • הימנעות מהאשמה עצמית – עיסוק יתר בהאשמה עצמית גורר למחשבות שליליות ולפגיעה בביטחון העצמי. הכנת רשימה של תכונות חיוביות תסייע בהתמודדות עם הבעיה.
  • תמיכה חברתית – כמו בכל תקופה מאתגרת בחיים, חשוב להיעזר בבני משפחה ובחברים קרובים, כדי לקבל תמיכה, אמפתיה, עידוד ופרגון להמשך הדרך.
  • ניצול יעיל של הזמן – מומלץ לנצל את הזמן הפנוי למשימות מאתגרות ומספקות – תרומה לקהילה, תכנון הקריירה העתידית, למידה מעשית, פיתוח תחביבים ועוד.
  • חיפוש עבודה יעיל וממוקד – חשוב, כמובן, למקד את מרבית האנרגיות והמשאבים לבניית הקריירה העתידית – ייעוץ וליווי מקצועי (באם יש צורך), חיפוש אפקטיבי במאגרים הרלוונטיים, הסתייעות בקולגות, חברים, מכרים ובני משפחה וכו'

טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי
טיפול CBT  מסייע בהתמודדות עם קשת רחבה של בעיות, כולל אובדן מקום עבודה.
מטרת הטיפול היא לשנות דפוסי חשיבה שליליים ומעוותים ולהחליפם במחשבות חיוביות וסתגלניות. כמו כן, הטיפול מעניק כלים מעשיים להתמודדות יעילה עם מצבים מאתגרים ומעוררי חרדה (במקרה הזה פיטורין ו/או חיפוש מקום עבודה חדש).

אין ספק כי פיטורים הם חוויה לא נעימה, אך יחד עם זאת, חשוב לזכור שזה לא סוף העולם.
הקניית כלים פרודוקטיביים תסייע לכל אחד ואחד להתגבר על המשבר ולפתוח דף חדש ורענן יותר בתחום המקצועי.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץכיצד ניתן להתמודד עם ביטחון עצמי נמוך בזמן חיפוש עבודה
עוד >>

תקופת החגים – כיצד ניתן להימנע מהתקפי חרדה בחגים

הפרעות חרדה מתאפיינות בתחושות פחד או בהלה עזים וקיצוניים, המלוות הן בתסמינים פיזיים והן בתסמינים נפשיים. התקפי החרדה שחווה החולה קשורים, בדרך כלל, לחשיפה לגורם הגירוי (לדוגמה – אדם הסובל מאגורפוביה סובל מהתקף חרדה כשהוא נחשף למקומות פתוחים והומי אדם). האם בחגים ישנה השפעה על חרדה?



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץתקופת החגים – כיצד ניתן להימנע מהתקפי חרדה בחגים
עוד >>

תסמינים של חרדת נהיגה וגורמים להופעתה

חרדת נהיגה שייכת למשפחת הפרעות חרדה מצביות (מצבים אמוציונאליים זמניים המתעוררים כתגובה לסיטואציה מפחידה ומאיימת, כדוגמת חרדת בחינות, חרדת טיסות, חרדת מעליות, חרדת נהיגה ועוד).

על פי נתונים סטטיסטיים, כחמישה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדת נהיגה, בעוצמה כזו או אחרת. עוד מראים הנתונים כי החרדה שכיחה בקרב נשים בגיל המעבר ובקרב אנשים שחוו תאונת דרכים, במישרין או בעקיפין.

החרדה עלולה להתפתח בסיטואציות ספציפיות – נהיגה בלילה, נהיגה בגשם, נהיגה בכביש מהיר, נהיגה למרחקים, נהיגה באזור לא מוכר ועוד.
כמו כן, היא עלולה להתפתח גם במצבים ספציפיים הקשורים לנהיגה עצמה – חרדת נהיגה מפניות, חרדת נהיגה ממעבר נתיבים, חרדת נהיגה מנסיעה במהירות גבוהה וכו'.
החרדה עלולה להופיע, באופן פתאומי, במהלך נהיגה או טרם תחילת הנסיעה בפועל.

חרדת נהיגה – גורמים:

  1.  תאונות דרכיםבמקרים רבים החרדה מתפתחת כחלק מפוסט טראומה הקשורה למעורבות ישירה או עקיפה בתאונת דרכים.
  2.  פוביה ספציפית – החרדה עלולה להתפתח גם כפחד משני לחרדה כללית (GAD) או לפוביה ספציפית (אגורפוביה, קלאוסטרופוביה ועוד).

חרדת נהיגה – סימפטומים:

התסמינים של חרדת נהיגה באים לידי ביטוי בשלושה מישורים:

  • תסמינים פיזיים – תסמינים הזהים לתסמינים של חרדות אחרות: רעידות, הזעה מוגברת, דופק מהיר, קשיי נשימה, כאבי חזה, תחושת בלבול, קשיי אוריינטציה ועוד
  • תסמינים מחשבתיים – קשיי ריכוז, קשיי זיכרון ומחשבות קטסטרופאליות ("אני אעשה תאונה", "אני אתנגש במכונית אחרת", "אני אפגע במישהו"…. וכו').
  • תסמינים התנהגותיים – תסמינים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות קיצונית, העלולה לגרום לנזקים: סטיות חדות, בלימות פתאומיות וכו'. כמו כן, אנשים הסובלים מהחרדה נכנסים למעגל של הימנעות, שמחד גיסא, גורם רק לרגיעה זמנית ומאידך גיסא מחמיר את הבעיה עצמה.
    ההימנעות פוגעת באיכות החיים ובתפקוד היום יומי (קושי להגיע למקום העבודה, אי יכולת לנסוע למשפחה, לחברים, לטיולים וכו'). אנשים הסובלים מחרדת נהיגה מפתחים תחושת בושה ומבוכה ותלות מעיקה באנשים חיצוניים או בתחבורה ציבורית.

חרדות נהיגה – טיפול CBT:
הספרות המחקרית הוכיחה כי טיפול בחרדות בכלל ובחרדת נהיגה בפרט על ידי גישת ה- CBT נחשב ליעיל ביותר.
מטרת הטיפול היא להפחית את החרדה והסימפטומים הנלווים לה, עד שהמטופל יחזור לתפקד באופן עצמאי ונורמטיבי בכביש.
מדובר בטיפול קצר מועד, אפקטיבי ומכוון מטרה, המחולק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – מתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות והשליליות, המעוררות חרדה במטרה להחליפן במחשבות חיוביות, התואמות למציאות
  • טיפול התנהגותי –כולל חשיפה הדרגתית ומבוקרת (על פי הצרכים והיכולות האינדיבידואליות של המטופל) למצבי נהיגה מעוררי חרדה. תכנית הטיפול נקבעת ביחד עם המטופל ומטרתה להפחית בהדרגה את תגובות החרדה, עד להיעלמותן המוחלטת.

אין סיבה להמשיך לסבול מחרדת נהיגה!
טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר, אקטיבי וממוקד, יאפשר לכל אחד ואחד מאיתנו ליהנות מנסיעה רגועה, שלווה ונטולת פחדים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץתסמינים של חרדת נהיגה וגורמים להופעתה
עוד >>