חרדה חברתית במקום העבודה

חרדה חברתית הינה חרדה המתעוררת עקב הימצאות באינטראקציה עם אנשים.
היא מתאפיינת בתחושה של לחץ, מתח ועצבנות יתר במקומות בהם הפרט חושש שאדם אחר בודק, מעריך או מבקר אותו.
הפוביה החברתית נובעת, לרוב, מהיעדר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך, חשש משיפוטיות, זלזול או דחייה.

פעולות שנראות שגרתיות עבור מרבית האנשים נחשבות כ"מאיימות" עבור אלו שסובלים מחרדה חברתית – הליכה למסעדה, השתתפות במסיבות, שיחות עם מכרים וזרים, אכילה בציבור ועוד.
הפרעות חרדה באות לידי ביטוי בדופק מואץ, רעד בידיים ובקול, הזעת יתר, בעיות במערכת העיכול, הסמקה, תחושת בלבול ובמקרים קיצוניים בדיכאון ובבעיות התמכרות (אלכוהול, סמים וכו')

נתונים סטטיסטיים מראים כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית, בעוצמה כזו או אחרת.

חרדה חברתית – השלכות:
לפוביה החברתית השלכות מרחיקות לכת בתחום התעסוקתי.
היא עלולה לשבש את סיכויי הקבלה לעבודה אטרקטיבית ומכניסה כבר בשלב המיונים והראיונות. כמו כן, היא גורמת לתפקוד לקוי בשגרת היום יום בעבודה, שבאה לידי ביטוי בהיעדר שיחות עם עמיתים, בהימנעות מהשתתפות פעילה בדיונים ובישיבות, בחוסר אסרטיביות, בבידוד חברתי ועוד.
אנשים הסובלים מחרדה חברתית עלולים להגביל את עצמם למקומות עבודה, שאינם דורשים אינטראקציה עם אנשים או לחברות קטנות עם מעט עובדים.
באופן כללי, אנשים עם פוביה חברתית תופסים את הסביבה כמאיימת, בלתי תומכת וביקורתית ולכן, הם מבססים את ההחלטות לגבי התעסוקה המקצועית שלהם, על פי מידת האינטראקציה הישירה עם אנשים אחרים.
ההגבלות הללו מונעות מהם, למעשה, לממש את מלוא הפוטנציאל האישי שלהם בתחום הקריירה והקידום האישי והמקצועי.

חרדה חברתית – טיפול CBT:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדות חברתיות בפרט.
מחקרים שבוצעו בתחום מעידים על אחוזי הצלחה גבוהים ומעודדים במיוחד.

טיפול CBT הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה. הוא נועד לעבוד על המחשבות של הפרט, תוך התייחסות ושימת דגש על הדרך בה המטופלים תופסים את עצמם, את סביבתם ואת האינטראקציה שלהם עם קבוצות אנשים שונות.

הטיפול מתחלק לשני שלבים חשובים, המשלימים זה את זה בהרמוניה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות המעוררות מצבי חרדה חברתית ("כולם מסתכלים עלי", "כולם חושבים שאני טיפש" וכו') והחלפתן במחשבות חיוביות, פרודוקטיביות, התואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – מטרת הטיפול ההתנהגותי הינה ליצור (בשיתוף פעולה של המטופל) דפוסי התנהגות סתגלניים ונורמטיביים.
    במהלך הטיפול נחשף המטופל, באופן הדרגתי ומתון (על פי קצב אישי וצרכים אינדיבידואליים) לאותם מצבים חברתיים  מאיימים, במטרה להפחית את עוצמת החרדה, עד להיעלמותה המוחלטת.

חרדה חברתית הינה תופעה שכיחה, הפוגעת באיכות החיים ובסיכויי ההצלחה של האנשים הסובלים ממנה. הבשורה הטובה היא שלא חייבים להמשיך לסבול!

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יעיל וממוקד, יאפשר להתגבר על הפרעות חרדה ולסגל דפוסי חשיבה והתנהגות גמישים וחיוביים יותר, המעלים את סיכויי ההצלחה במקום העבודה.

דר' אוהד הרשקוביץחרדה חברתית במקום העבודה
עוד >>

חרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?

מרגיש פחד או חוסר נוחות, כתוצאה ממפגשים עם אנשים חדשים?

האם אתה מתחיל להזיע או לרעוד בכל פעם שאתה נאלץ לדבר מול קהל?

חושש לומר משהו טיפשי ליד אנשים אחרים?

אם כן, ככל הנראה אתה סובל מחרדה חברתית.

חרדה חברתית (או פוביה חברתית) מוגדרת כפחד ברור ומתמשך, לפני ובזמן, מצבים חברתיים שונים, הדורשים אינטראקציה כלשהי עם אנשים אחרים (בעיקר אנשים זרים).
בניגוד לביישנות, החרדה החברתית גורמת לסבל, קשיי תפקוד, פגיעה ניכרת באיכות החיים (זוגיות, קריירה וכו') ולעיתים קרובות אף לדיכאון נפשי.
ממחקרים עולה כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית בעוצמות שונות.

סימפטומים:

אדם הסובל מפוביה חברתית חווה סימפטומים רגשיים והתנהגותיים רבים:

  • חרדה אינטנסיבית ממצבים חברתיים יום יומיים
  • הימנעות מסיטואציות חברתיות (מפגשים קבוצתיים, מסיבות וכו')
  • צורך להביא חבר למפגשים
  • חרדה מקדימה, המופיעה זמן רב לפני האירוע החברתי המלחיץ (וגם לאחריו)
  • פחד שאחרים יבחינו בעצבנות שלו
  • פחד שיפעל בדרכים שיביכו ו/או ישפילו אותו
  • חשש שאחרים ישפטו אותו באופן שלילי (טיפש, משעמם…)

כמו כן, החרדה מלווה בתסמינים פיזיים רבים, הדומים להתקפי פאניקה:

  • דופק מואץ
  • הזעת יתר או גלי חום
  • הסמקה ותחושת בלבול
  • קלקול קיבה
  • בחילות
  • רעד בגוף ובקול
  • קוצר נשימה
  • לחץ בחזה
  • סחרחורת

גורמים:
ככל הנראה חרדה חברתית נגרמת על ידי שילוב של מספר גורמים:

  • גורמים ביולוגיים – מחקרים שונים הוכיחו כי קיים קשר בין התפתחות החרדה להיעדר איזון כימי במוח (שחרור מוגבר של נוראפינפרין במוח).
  • גורמים תורשתיים – היום הדעה הרווחת היא שיש לבסיס הגנטי מרכיב בהתפתחות חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט. (לאנשים הסובלים מפוביה חברתית יש, לעיתים קרובות, גם קרובי משפחה ,מדרגה ראשונה או שנייה, הסובלים מהתופעה)
  • גורמים פסיכולוגיים – אנשים הסובלים מרגישות יתר, דימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ומחשבות טורדניות, הם בעלי סיכויים גבוהים יותר לפתח פוביה חברתית.
  • גורמים סביבתיים – אירועים שליליים מהעבר וסגנון חיים (חרם חברתי, פגיעה באמון האישי, הגנת יתר מצד ההורים וכו') משפיעים גם הם על התפתחות החרדה החברתית.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי):
CBT נחשב לכלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדה חברתית בפרט.
מטרת הטיפול היא לעזור לאנשים ללמוד לשנות את האמונות השליליות ברמת הליבה (המשפיעות על הפרשנות המעוותות של הסביבה) ולשבור את מעגל ההימנעות (ממצבים חברתיים) המזין את עצמו.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – זיהוי המחשבות השליליות והחלפתן בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר. אנו נבדוק את המסקנות בזמן פחד מול ההיגיון ומול הצלחות מההיסטוריה של המטופל.
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (על פי היכולות האינדיבידואליות של המטופל) למצבים חברתיים מעוררי פחד. לדוגמה – תרגול דמיוני של ראיון עבודה באמצעות משחק תפקידים, כשלב ראשוני מקדים לחשיפת המטופל להתמודדות מעשית עם מציאת עבודה, המותאמת לכישוריו.

טיפול CBT ממוקד ומכוון מטרה יאפשר לכל מטופל ומטופל להתמודד באופן מעשי עם חרדה חברתית, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.

דר' אוהד הרשקוביץחרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?
עוד >>

מה הקשר בין טיפול CBT לדימוי העצמי שלנו?

דימוי עצמי מוגדר כדרך שבה אנו תופסים ומגדירים את עצמנו.
הדימוי העצמי שלנו מתפתח, למעשה, לאורך תקופת הילדות וההתבגרות, אך הוא דינאמי ונתון לשינוי עקב תהליכים חיצוניים ופנימיים שעוברים עלינו.

דימוי עצמי נמוך מתייחס לתחושה סובייקטיבית לגבי היכולות והכישורים שלנו בתחומים שונים. המחשבות והאמונות שיש לנו לגבי עצמנו משפיעים על ההערכה והקבלה העצמית שלנו.

מידת ההערכה העצמית היא הפער בין "העצמי האידיאלי" לבין "העצמי המצוי". ככל שהפער גדול יותר, כך הדימוי העצמי יהיה נמוך יותר.

דימוי עצמי נמוך – מאפיינים:

דימוי עצמי נמוך הינו תולדה של מגוון בעיות נפשיות – חרדות, פוביות, דיכאון, בעיות קשב וריכוז, הפרעות אכילה ועוד.
הערכה עצמית נמוכה קשורה בדרך כלל לתחום ספציפי בחיים – מראה חיצוני, מערכות יחסים, קריירה, לימודים וכו'. כך שמטופל יכול לסבול מדימוי עצמי נמוך בקשרים בינאישיים ולהיות עם ביטחון עצמי גבוה במקום העבודה (לכן המטפלים המקצועיים חייבים לזהות את מרכיבי הדימוי העצמי של המטופל ולהתאים לו תכנית טיפול ייעודית).

בניגוד למה שרבים חושבים, דימוי עצמי נמוך  הוא לא ההיפך מ"הערכה עצמית גבוהה". בקצה השני של הסקאלה, נמצאת ה"קבלה העצמית", המאפשרת למטופל ליהנות מנקודות החוזק שלו ומכישוריו הייחודיים, ובמקביל גם לחיות בשלום עם נקודות החולשה, הטעויות והכישלונות.

דימוי עצמי נמוך – טיפול CBT:


טיפול קוגניטיבי התנהגותי מאפשר למטופלים הסובלים מדימוי עצמי נמוך לזהות את המחשבות השליליות, הטורדניות, הביקורתיות והבלתי רציונאליות ולהחליף אותן במחשבות חיוביות וריאליות, התואמות למציאות.
ההתמודדות עם המחשבות השליליות מאפשרת למטופלים לממש את הפוטנציאל האישי הטמון בהם, לקבל בהבנה את נקודות החולשה ולהימנע משיפוטיות יתר ומביקורתיות, המובילות להערכה עצמית נמוכה.

דוגמאות למחשבות שליליות, איתם מתמודדים המטופלים במהלך הטיפול:

  •        אני לא מספיק מוכשר
  •        אני נחות, לא שווה או פגום, בהשוואה לאנשים אחרים
  •        אני מכוער/אני שמן
  •        אני טיפש
  •        אני כישלון
  •        לא אוהבים אותי
  •       אני שונא את עצמי

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה, בהרמוניה:

  •        טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד, כאמור, בזיהוי המחשבות השליליות, הגורמות לדימוי עצמי נמוך והחלפתן במחשבות חיוביות ופרודוקטיביות. המטרה לאפשר למטופל להחליף את רכיבי ההערכה העצמית הנמוכה, המעכבים צמיחה והתפתחות, ב"קבלה עצמית". המטפל יוכיח למטופל, בהדרגה, כי המחשבות השליליות הראשוניות שלו שגויות ובלתי מבוססות.
  •        טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי יתמקד בהחלפת דפוסי ההתנהגות שנוצרו עקב הדימוי העצמי הנמוך בדפוסי התנהגות סתגלניים ופרודוקטיביים. הטיפול כולל חשיפה למצבים "מאתגרים" המעוררים דימוי עצמי נמוך, במטרה לאפשר למטופל להתמודד עם הקשיים, הלכה למעשה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, אפקטיבי ותכליתי, המאפשר לכל מטופל להתמודד עם שורש הבעיה שגרמה לדימוי עצמי נמוך, כדי שיוכל לשפר את איכות חייו ולהצליח בכל תחומי החיים.

דר' אוהד הרשקוביץמה הקשר בין טיפול CBT לדימוי העצמי שלנו?
עוד >>

סימפטומים של התקפי חרדה – מאמר ניפוץ המיתוסים הגדול

הפרעות חרדה מוגדרות כתחושות מופרזות של דאגה, פחד או חרדה בלתי רציונאליים ובלתי מציאותיים, מאירועים וממצבים שונים. על פי הערכות סטטיסטיות, שכיחותן באוכלוסייה נעה בין 10% – 5%, כאשר עוצמתן משתנה מחולה לחולה. במאמר זה נספר לכם על הסימפטומים האופייניים להתקפי חרדה ועל דרך הטיפול האפקטיבית בתופעה הטורדנית, הפוגעת באיכות חייהם של שכבות רבות באוכלוסייה

דר' אוהד הרשקוביץסימפטומים של התקפי חרדה – מאמר ניפוץ המיתוסים הגדול
עוד >>

חרדת נטישה – לא רק אצל ילדים!

חרדת נטישה (או חרדת פרידה) מוגדרת כפחד קיצוני ולא פרופורציונאלי הנובע מפרידה של הפרט ממושא רגשי כלשהו (אדם קרוב כמו בן זוג או הורה, בית, חפץ ועוד).
חשוב להפריד בין חרדת נטישה המופיעה בקרב תינוקות (מגיל 8 חודשים עד גיל 3) ומוגדרת כחרדה ראשונית, המהווה שלב התפתחותי חשוב, לבין חרדת נטישה שניונית, המופיעה בגיל מבוגר יותר.
החרדה נחשבת להפרעה, באם היא פוגעת בתפקוד התקין של הפרט.

חרדת נטישה – גורמים:
החוקרים סבורים שחרדת נטישה הינה תוצר של מכלול גורמים:

  • גורמים ביולוגיים – היעדר איזון כימי בגוף (רמות נמוכות של סרוטונין ונוראדרנלין) גורם לדיכאון ולהפרעות חרדה שונות.
  • גורמים תורשתיים – ילדים להורים הסובלים מהפרעות חרדה נמצאים בקבוצת סיכון גדולה יותר ללקות בחרדת נטישה.
  • טראומה אישית –  חרדה אצל ילדים או מבוגרים עלולה להתפתח עקב טראומה אישית (מוות של אדם קרוב, פרידה כואבת, גירושים ועוד).

לא כל אדם שחווה אובדן, יסבול בהכרח מחרדת נטישה.  לעומת זאת, ישנם אנשים העלולים לפתח חרדה, גם אם לא חוו טראומה או אובדן. ההבדלים נובעים מהעובדה שכל אחד מאיתנו מגיב באופן שונה לסיטואציות דומות.

באופן כללי, לאנשים הסובלים מחרדת נטישה  יש נטייה:

  • לפתח חוסר אמון באנשים
  • לסבול מחרדה ומחוסר ביטחון
  • להיות תובעניים במערכת היחסים
  • להיות תלותיים ופחות עצמאיים מבחינה רגשית

חרדת נטישה – סימפטומים:
בעוד שהתסמינים של חרדת נטישה בקרב ילדים הם יותר פיזיים (כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי שרירים, בחילות), אצל מבוגרים הם יותר התנהגותיים (כעס, עצבנות יתר, תוקפנות ובמקרים קיצוניים גם אלימות)
החרדה עלולה להופיע בעוצמות שונות (מדאגנות מופרזת ועד לחרדה בלתי נשלטת) ולגרום למצוקות ולקשיי תפקוד שונים

חרדת נטישה – טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT):
CBT הינו כלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדת נטישה בפרט. הוא הוכח כאפקטיבי לאיתור ושינוי דפוסי התנהגות לקויים.
המטפל מערב באופן אקטיבי את המטופל בתהליך בניית התכנית הטיפולית.
אחד היתרונות הדומיננטיים של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נעוץ בעובדה שהמטופל מקבל כלים פרקטיים להתמודדות אפקטיבית עם סיטואציות מאתגרות ומעוררות חרדה. וזאת במטרה למגר את הסימפטומים הנלווים, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.
הטיפול מתחלק לשני שלבים המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה השליליים והמעוותים ובהחלפתם במחשבות חיוביות, התואמות למציאות. הנחת הבסיס בטיפול היא ששינוי החשיבה יוביל, בסופו של דבר גם לשינוי ההתנהגותי הרצוי.
  • טיפול התנהגותי – בשלב הזה יתמקד הטיפול בהחלפת דפוסי התנהגות שליליים ולא רצויים בדפוסי התנהגות נורמטיביים, מציאותיים וסתגלניים יותר.
    קצב הטיפול מותאם לאופי וליכולות האישיות של כל מטופל ומטופל

חרדת נטישה עלולה לפגוע בזוגיות ולשבש את התפקוד היום יומי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד, ממוקד ותכליתי יאפשר לכל אחד מהמטופלים להתגבר על החרדה ולנהל חיי שגרה אופרטיביים ותקינים.

דר' אוהד הרשקוביץחרדת נטישה – לא רק אצל ילדים!
עוד >>

תקופת החגים – כיצד ניתן להימנע מהתקפי חרדה בחגים

הפרעות חרדה מתאפיינות בתחושות פחד או בהלה עזים וקיצוניים, המלוות הן בתסמינים פיזיים והן בתסמינים נפשיים. התקפי החרדה שחווה החולה קשורים, בדרך כלל, לחשיפה לגורם הגירוי (לדוגמה – אדם הסובל מאגורפוביה סובל מהתקף חרדה כשהוא נחשף למקומות פתוחים והומי אדם). האם בחגים ישנה השפעה על חרדה?

דר' אוהד הרשקוביץתקופת החגים – כיצד ניתן להימנע מהתקפי חרדה בחגים
עוד >>

תסמינים של חרדת נהיגה וגורמים להופעתה

חרדת נהיגה שייכת למשפחת הפרעות חרדה מצביות (מצבים אמוציונאליים זמניים המתעוררים כתגובה לסיטואציה מפחידה ומאיימת, כדוגמת חרדת בחינות, חרדת טיסות, חרדת מעליות, חרדת נהיגה ועוד).

על פי נתונים סטטיסטיים, כחמישה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדת נהיגה, בעוצמה כזו או אחרת. עוד מראים הנתונים כי החרדה שכיחה בקרב נשים בגיל המעבר ובקרב אנשים שחוו תאונת דרכים, במישרין או בעקיפין.

החרדה עלולה להתפתח בסיטואציות ספציפיות – נהיגה בלילה, נהיגה בגשם, נהיגה בכביש מהיר, נהיגה למרחקים, נהיגה באזור לא מוכר ועוד.
כמו כן, היא עלולה להתפתח גם במצבים ספציפיים הקשורים לנהיגה עצמה – חרדת נהיגה מפניות, חרדת נהיגה ממעבר נתיבים, חרדת נהיגה מנסיעה במהירות גבוהה וכו'.
החרדה עלולה להופיע, באופן פתאומי, במהלך נהיגה או טרם תחילת הנסיעה בפועל.

חרדת נהיגה – גורמים:

  1.  תאונות דרכיםבמקרים רבים החרדה מתפתחת כחלק מפוסט טראומה הקשורה למעורבות ישירה או עקיפה בתאונת דרכים.
  2.  פוביה ספציפית – החרדה עלולה להתפתח גם כפחד משני לחרדה כללית (GAD) או לפוביה ספציפית (אגורפוביה, קלאוסטרופוביה ועוד).

חרדת נהיגה – סימפטומים:

התסמינים של חרדת נהיגה באים לידי ביטוי בשלושה מישורים:

  • תסמינים פיזיים – תסמינים הזהים לתסמינים של חרדות אחרות: רעידות, הזעה מוגברת, דופק מהיר, קשיי נשימה, כאבי חזה, תחושת בלבול, קשיי אוריינטציה ועוד
  • תסמינים מחשבתיים – קשיי ריכוז, קשיי זיכרון ומחשבות קטסטרופאליות ("אני אעשה תאונה", "אני אתנגש במכונית אחרת", "אני אפגע במישהו"…. וכו').
  • תסמינים התנהגותיים – תסמינים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות קיצונית, העלולה לגרום לנזקים: סטיות חדות, בלימות פתאומיות וכו'. כמו כן, אנשים הסובלים מהחרדה נכנסים למעגל של הימנעות, שמחד גיסא, גורם רק לרגיעה זמנית ומאידך גיסא מחמיר את הבעיה עצמה.
    ההימנעות פוגעת באיכות החיים ובתפקוד היום יומי (קושי להגיע למקום העבודה, אי יכולת לנסוע למשפחה, לחברים, לטיולים וכו'). אנשים הסובלים מחרדת נהיגה מפתחים תחושת בושה ומבוכה ותלות מעיקה באנשים חיצוניים או בתחבורה ציבורית.

חרדות נהיגה – טיפול CBT:
הספרות המחקרית הוכיחה כי טיפול בחרדות בכלל ובחרדת נהיגה בפרט על ידי גישת ה- CBT נחשב ליעיל ביותר.
מטרת הטיפול היא להפחית את החרדה והסימפטומים הנלווים לה, עד שהמטופל יחזור לתפקד באופן עצמאי ונורמטיבי בכביש.
מדובר בטיפול קצר מועד, אפקטיבי ומכוון מטרה, המחולק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – מתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות והשליליות, המעוררות חרדה במטרה להחליפן במחשבות חיוביות, התואמות למציאות
  • טיפול התנהגותי –כולל חשיפה הדרגתית ומבוקרת (על פי הצרכים והיכולות האינדיבידואליות של המטופל) למצבי נהיגה מעוררי חרדה. תכנית הטיפול נקבעת ביחד עם המטופל ומטרתה להפחית בהדרגה את תגובות החרדה, עד להיעלמותן המוחלטת.

אין סיבה להמשיך לסבול מחרדת נהיגה!
טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר, אקטיבי וממוקד, יאפשר לכל אחד ואחד מאיתנו ליהנות מנסיעה רגועה, שלווה ונטולת פחדים.

דר' אוהד הרשקוביץתסמינים של חרדת נהיגה וגורמים להופעתה
עוד >>

מהם הגורמים לאגורפוביה? כיצד ניתן להתמודד איתה?

אגורפוביה הינה הפרעה נפשית, המשתייכת לקבוצת הפרעות חרדה.
היא באה לידי ביטוי בפחד ממקומות פתוחים, ציבוריים והומי אדם.

כיום מקובל להניח כי האגורפוביה מהווה סיבוך של התקף פאניקה שעלול להתעורר, ללא התראה מוקדמת, במקום ציבורי בו קשה לקבל עזרה ו/או לצאת.
אנשים הסובלים מאגורפוביה מפחדים לשהות במקומות ציבוריים, במיוחד איפה שיש התאספות המונית של אנשים (קניונים, מרכזים מסחריים, רכבות, אוטובוסים וכו')
מובן שהפחד הוא לא מציאותי, לא רציונאלי וחסר פרופורציה לגבי אמיתות הסכנה שנשקפת לחולה.
ניתן להבחין בין דרגות חומרה שונות של המחלה, כאשר אגורפוביה מתונה באה לידי ביטוי בפחד לצאת מן הבית לבד ואילו אגורפוביה קיצונית מתבטאת בהסתגרות מוחלטת בבית ולעיתים גם בפחד לצאת מהחדר, ללא ליווי של אדם מוכר.
חשוב להדגיש כי אגורפוביה היא לא ההיפך מקלאוסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) – בבסיס ההפרעה עומד הפחד להיתפס במבוכה עם התקף פאניקה מחוץ לבית (מה שלא סביר שיקרה בתוך כותלי הבית).
על פי הערכות סטטיסטיות, כ- 6% – 2% מהאוכלוסייה לוקים במחלה (התופעה שכיחה פי שניים בקרב נשים).
אחוז גבוה מהאנשים הלוקים באגורפוביה סובלים מהפרעות נפשיות נוספות, כגון דיכאון ו- OCD.
למחלה נלווים גם תסמינים פיזיים של התקפי פאניקה והפרעות חרדה: דופק מהיר, נשימות מהירות, בחילות, כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי חזה, הזעת יתר ועוד.

אגורפוביה – גורמים:
מחקרים מלמדים כי המחלה נגרמת בדרך כלל משילוב של מספר גורמים:

  • נטייה גנטית – כיום מקובל לחשוב כי לאנשים המפתחים הפרעות חרדה כלשהן יש נטייה גנטית או ביולוגית לכך (רגישות יתר במערכת העצבים ועוררות יתר לגירויים).
    מספר מחקרים מצאו קשר בין אגורפוביה לקשיים בהתמצאות מרחבית. ההנחה היא שמקומות הומים גורמים לאנשים הסובלים מהתמצאות מרחבית לקויה, פחד ובלבול.
  • השפעות סביבתיות
  • מחקרים שבוצעו בתחום, מצאו קשר בין צריכה ממושכת של תרופות הרגעה ותרופות שינה לאגורפוביה.
  • חוויות קשות מהעבר עלולות לגרום להפרעה. פעמים רבות אנשים מקשרים בין החוויה הטראומטית למקום בו היא התרחשה (אוטובוס, קניון וכו').אותם אנשים מאמינים כי ההימנעות מהגעה לאותו מקום, תכחיד את התקף החרדה.
  • גורמים התנהגותיים – גם טראומות ילדות וחוויות קשות ומודחקות עלולות לגרום בשלב מסוים בחיים להפרעה (מלחמה, פיגוע, התעללות וכו')

אגורפוביה – טיפול:
מחקרים רבים הוכיחו ששיטת CBT היא הכי אפקטיבית לטיפול בחרדות בכלל ובאגורפוביה בפרט (במקרים קיצוניים מומלץ לשלב גם טיפול תרופתי)
השיטה מתבססת על ההנחה כי חרדות וקשיים רגשיים הם תולדה של אימוץ דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות מגבילים, בלתי מסתגלים ולעיתים גם מזיקים.
מטרת הטיפול היא לשנות את אותם דפוסים לקויים ולהתאימם למציאות.

הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי שמטרתו לזהות את דפוסי החשיבה הטורדניים ולהחליפם בדפוסי חשיבה חיוביים וריאלים יותר.
  • טיפול התנהגותי ששם דגש על רכישת דפוסי התנהגות אלטרנטיביים ועל התמודדות מעשית עם מצבים מעוררי פאניקה. המטופל נחשף בהדרגה למקומות שמעוררים חרדה, עד שהוא מצליח להתגבר על התקפי הפאניקה. חשוב להדגיש כי תהליך הטיפול מותאם ליכולות האישיות של המטופל

לטיפול בהפרעות חרדה באמצעות CBT, יש אחוזי הצלחה גבוהים. הוא נחשב לטיפול קצר מועד, אפקטיבי, מכוון מטרה ומותאם לצרכים האינדיבידואליים של המטופל. היתרון היחסי והדומיננטי של השיטה בא לידי ביטוי בעובדה שהיא מאפשרת התמודדות עם סיטואציות מאתגרות, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

דר' אוהד הרשקוביץמהם הגורמים לאגורפוביה? כיצד ניתן להתמודד איתה?
עוד >>