חרדה מבעלי חיים – כיצד מתמודדים איתה?

חרדה מבעלי חיים מוגדרת כפוביה ספציפית המתעוררת עקב חשיפה לחיות (כגון דבורים, חתולים וכלבים) וגורמת להתקפי פאניקה, שאינם פרופורציונאליים לגודל האיום האמיתי.  הגיוני שאנשים יחששו מחיה מסוימת (למשל מכלבים), אך נשאלת השאלה כיצד הם מפתחים חרדה מכלל החיות.

פוביה מחיה ספציפית עלולה להיגרם כתוצאה מהתנסות בחוויה רעה מהעבר. כך לדוגמה אם ילד נשרט מחתול, זה אך הגיוני שיפתח חרדה מחתולים לכשיגדל. כמו כן, החרדה עלולה להתפתח כתוצאה מחוויה שלילית של קרוב משפחה (תגובות מוגזמות של הורים לנביחות של כלבים) או אפילו מצפייה בסרט המציג את האובייקט כמאיים ומפחיד ("מלתעות").
לעיתים קרובות הפחד מועבר גם לאובייקטים אחרים (חיות אחרות) ונוצר תהליך של הכללת הפחד לכלל החיות. פחד כזה מבוסס על אמונות שווא ועל דפוסי חשיבה שליליים ומעוותים.

תחת הקטגוריה של חרדה מבעלי חיים ישנן תתי קטגוריות:

  • חרדה מחיות טורפות – התקפי פאניקה מטורפים ומחיות לא מוכרות מהווים מנגנון הישרדותי שטבוע בנו.
  • פחד מבעלי חיים מגעילים – לעיתים קרובות אנשים מגלים סלידה ואף חרדה כלפי בעלי חיים שנתפסים כ"מגעילים": עכבישים, ג'וקים, נחשים, עכברים ועוד.
  • פחד המבוסס על אמונות תפלות: במקרים רבים הפחד נוצר ממה שהחיה מייצגת (על פי אמונות תפלות) ולא מהחיה עצמה (לעיתים, ציפורים מייצגות את הסימן למוות).

ראוי לציין כי פחד מחיות מהווה שלב נורמאלי בתהליך ההתפתחות. לכן, מתייחסים לחרדה מחיות בקרב ילדים כבעיה המחייבת טיפול, רק אם היא נמשכת מעל שישה חודשים.

טיפול בחרדות מחיות – טיפול CBT:

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוכח מחקרית ככלי היעיל ביותר לטיפול בחרדה ספציפית.
שכן, במהלך הטיפול לומד המטופל להתמודד עם החרדה על ידי חשיפה הדרגתית ומבוקרת למושא האיום (דהיינו, חיות).

הטיפול מתחלק לשני שלבים המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – כאמור, התקפי פאניקה מחיות מבוססים במרבית המקרים על דפוסי חשיבה בלתי רציונאליים ועל הסתמכות על מידע שגוי או לא מדויק ("כל הכלבים מסוכנים ונושכים"). מטרת הטיפול בשלב זה היא לזהות את המחשבות השליליות הגורמות לחרדה הקיצונית מבעלי חיים ולהחליפן במחשבות חיוביות, רציונאליות ותואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מתמקד בחשיפה מתונה והדרגתית לסיטואציות מאיימות היוצרות את הפוביה הספציפית. בשלב הראשון החשיפה תהייה באמצעות תרגילים דמיוניים המונחים על ידי המטפל המקצועי ובהדרגה ייחשף המטופל לסיטואציה הממשית, עד שהפחד ייעלם כליל. בכל פעם שהמטופל מרגיש שהוא בשליטה, יוכל המטפל להגביר את עוצמת החשיפה. כך למשל, אדם המפחד מכלבים ייחשף אליהם בהדרגה – בהתחלה יצפה בהם בסרט (או בדמיון), אחרי זה יהיה בסביבתם, בשלב מאוחר יהיה קרוב אליהם יותר ואף ינסה לגעת בהם.
    חשוב לציין כי קצב ההתקדמות מותאם ליכולות ולצרכים הייחודיים של כל מטופל.

חרדה מחיות נחשב לפוביה ספציפית נפוצה. טיפול CBT קצר מועד, ממוקד ותכליתי יסייע בהתמודדות יעילה עם שורש הבעיה ועם הסימפטומים הנלווים לה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץחרדה מבעלי חיים – כיצד מתמודדים איתה?
עוד >>

התקפי חרדה – למה מומלץ דווקא CBT על פני טיפול דינמי?

הפרעות חרדה נחשבות להפרעות השכיחות ביותר מבין ההפרעות הנפשיות, הן בקרב אוכלוסיית המבוגרים והן בקרב אוכלוסיית הילדים.
הן מופיעות בדרגות חומרה שונות ולעיתים קרובות, פוגעות באיכות החיים ובתפקוד היום יומי התקין של החולים.
אם בעבר הגישה הפסיכו-דינאמית נחשבה לכלי הדומיננטי לטיפול בהתקפי חרדה, הרי שכיום יותר ויותר חולים פונים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), הודות ליתרונותיו היחסיים הרבים:



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץהתקפי חרדה – למה מומלץ דווקא CBT על פני טיפול דינמי?
עוד >>

עונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?

"חופשה" ו"חרדה",  לכאורה נתפסות כמילים מנוגדות. הרי מטרת החופשה להעניק לנו שלווה ולעזור לנו להתנתק (לתקופה מסוימת) מטרדות השגרה היום יומיים.
מסתבר כי חופשה או טיול חלומי עלולים לגרום לחרדה ולהתקפי פאניקה בקרב אנשים מסוימים.

חרדת חופשות – איך היא מתפתחת?
אדם בעל נטייה להפרעות חרדה עלול להיות טרוד במחשבות שליליות וקטסטרופליות גם לגבי חופשות וטיולים.
ניכר כי החרדה מחופשות באה לידי ביטוי בעיקר בטיסות לחו"ל, ליעדים לא מוכרים (אך לא רק)
החרדה נובעת ממחשבות אובססיביות וטורדניות לגבי דברים שעלולים להתרחש במהלך החופשה "המאיימת":

  • חרדת טיסה – הפרעת החרדה עלולה להתפתח כתוצאה ממחשבות שליליות לגבי אסון או תאונה מחרידה שעלולה להתרחש בזמן הטיסה ליעד המיוחל. בקרב אנשים מסוימים עלולה להתפתח חרדה מוקצנת שמא יעלו בטעות על הטיסה הלא נכונה (כתוצאה מחוסר התמצאות בשדה התעופה) וינחתו ביעד עוין.
  • הפחד להיות רחוק מהבית – אנשים הסובלים מחרדה מרגישים מאוימים כשהם נמצאים רחוק מהטריטוריה האישית והמוגנת שלהם – רחוקים מהילדים, מהחברים, מהעמיתים לעבודה, מחיות המחמד וכו'. תחושת אי הוודאות וחוסר הביטחון גורמים להתקפי פאניקה.
  • פחד משוד או גניבה – אמנם במקומות מסוימים נדרשים התיירים לפקוח עין ולשמור על חפציהם האישיים בשל החשש לגניבה, אך הסבירות למקרה היא עדיין נמוכה ואין סיבה ממשית להימנע מחופשה בגלל זה.
  • פחד לאבד את המטען – אנשים מסוימים עלולים לפחד, מבעוד מועד, שהמטען האישי שלהם ילך לאיבוד בטיסה וישבש את חופשתם.

מובן שההסתברות לכל התרחישים הנ"ל נמוכה, מה גם שמדובר בדברים שעלולים לקרות לנו בקרבת הבית.

סימפטומי חרדה:
פחד מחופשות ומטיולים עלול לעורר סימפטומי חרדה פיזיולוגיים: רעידות בגוף, דופק מואץ, הזעה קרה, כאבי ראש, כאבי בטן, בעיות במערכת העיכול, בחילות, סיוטים בלילה ועוד. במקרים קיצוניים, אנשים עם חרדת חופשות, עלולים להימנע מנסיעות

טיפול בחרדות:
מעגל ההימנעות רק מחריף את הבעיה ולא פותר אותה.
אחרי הכל, כולנו זקוקים לחופשה (בארץ או בחו"ל) כדי לאסוף כוחות ולחזור לשגרה בהרגשה טובה ונינוחה יותר.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נמצא יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדות חופשה בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והטורדניות לגבי טיולים וחופשות והחלפתן במחשבות ריאליות ורציונאליות יותר. שכן, הפרעות החרדה מתפתחות כתוצאה ממחשבות שליליות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מאפשר חשיפה הדרגתית ומבוקרת למצבים שנתפסים כמאיימים בעיני המטופל, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.
    תכנון לוגיסטי מוקפד של החופשה ואיסוף מידע לגבי היעד הנכסף יאפשרו להתמודד טוב יותר עם חוסר הוודאות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה וכדאי להיעזר בו, מבעוד מועד, כדי להבטיח חופשה שלווה, רגועה ומהנה.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץעונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?
עוד >>

על סוגים שונים של חרדות נהיגה ודרכי טיפול

חרדת נהיגה מוגדרת כפוביה ספציפית המתפרצת בזמן הנהיגה או בהקשר של נהיגה.
מדובר בתופעה שכיחה, הפוקדת כחמישה עד עשרה אחוזים מן האוכלוסייה.
נתונים סטטיסטיים מראים כי החרדה שכיחה בעיקר בקרב נשים בגיל המעבר או בקרב אנשים שחוו חוויה שלילית וסובייקטיבית בעת נהיגה או נסיעה ברכב.
הפחד מנהיגה עלול להתפתח כחלק מתסמונת פוסט טראומטית (PTSD) הקשורה למעורבות (ישירה או עקיפה) בתאונת דרכים, כפחד משני לחרדה כללית (GAD) או כפוביה ממוקדת.
התקפי חרדה עלולים להופיע טרם הנסיעה או לחילופין תוך כדי נהיגה (באופן פתאומי).

לעיתים קרובות, חרדת נהיגה מתפתחת רק כשהאדם נמצא בסיטואציות ספציפיות:

פחד מגשרים בזמן נהיגה:
כיום, בכבישי הארץ יש יותר גשרים, מחלפים ומנהרות, המאפשרים מחד גיסא נהיגה במהירות גבוהה יותר ומאידך גיסא עלולים לעורר חרדת נהיגה בקרב אנשים מסוימים.

פחד מנהיגה בחושך:
וורסיה נוספת של חרדת נהיגה באה לידי ביטוי בפחד מנסיעה בחושך.
נהיגה בחושך מצריכה מיומנויות גבוהות יותר בהשוואה לנהיגה בשעות היום (יכולת ניווט גבוהה, הסתגלות לראייה בחושך, ערנות מוגברת, התמודדות עם סנוור מפנסי מכוניות בכביש ועוד)
התקפי חרדה עלולים להתפתח כתוצאה מהפחד לאבד שליטה בעת נהיגה בחושך.

פחד מנהיגה בגשם:
גם נהיגה בגשם דורשת מאיתנו מיומנויות מוטוריות וביצוע פעולות מסוימות – הפעלת מגבים, הדלקת פנסי ערפל, האטת מהירות וכו'.
העובדה כי נהיגה בכביש רטוב נחשבת למסוכנת יותר ודורשת שליטה גבוהה בהגה, גורמת להתקפי פאניקה בקרב אנשים, הסובלים מהפרעות חרדה או לחילופין בקרב אנשים שחוו טראומה בדרכים.

פחד מנהיגה בפקקים:
התקפי חרדה עלולים להתפרץ גם בעת נהיגה בפקקים ובכבישים עמוסים.
אנשים הסובלים מחרדת נהיגה מאמינים, בדרך כלל, כי אין להם את המיומנויות הדרושות להתמודד בסיטואציות מורכבות בכביש.

פחד מנהיגה בכביש מהיר:
חרדת נהיגה בכבישים מהירים מאוד נפוצה והיא מתעוררת עקב הפחד להתמודד עם קליטת האינפורמציה הנדרשת בנסיעה ולהגיב באופן מיידי.
אנשים כאלו יימנעו, מנהיגה בכבישים בינעירוניים ויצליחו לנהוג רק בתוך העיר.

פחד מנהיגה של אחרים:
במקרים קיצוניים חרדת נהיגה עלולה להתבטא בפחד מנסיעה עם אחרים (פחד לשבת ליד הנהג).
חרדה זו מתפרצת כתוצאה מחוויה פוסט טראומטית או כחלק מהפרעות חרדה (כללית או ספציפית).

חרדות נהיגה – טיפול CBT:
חרדת נהיגה, גורמת למעגל הימנעות ממצבי נהיגה וכפועל יוצא מכך פוגמת בתפקוד העצמאי ויוצרת תלות באנשים אחרים ובגורמים חיצוניים.
במקרים מסוימים היא אף עלולה לעכב התפתחות והתקדמות בקריירה המקצועית (באם קידום מקצועי דורש נסיעות תכופות או נהיגה למרחקים)

הבשורה הטובה היא שלא צריך להמשיך לסבול מהפרעות חרדה, הקשורות לנהיגה.
טיפול CBT קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה יאפשר לכל אחד מהסובלים מחרדת נהיגה לעלות על הכביש, בבטחה.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והלא רציונאליות, שמעוררות את החרדה והחלפתן במחשבות חיוביות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי המאפשר חשיפה מתונה ומבוקרת (בהתאם לקצב ולצרכים האינדיבידואליים של המטופל) לסיטואציות נהיגה מעוררות חרדה, עד להכחדת הפחדים. במידת הצורך כולל הטיפול ליווי צמוד בשטח ו/או שימוש בסימולטור לביצוע תרגילי חשיפה. כמו כן, מקבל המטופל כלים וטכניקות לביצוע הרפיה בסיטואציות המעוררות חרדת נהיגה.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץעל סוגים שונים של חרדות נהיגה ודרכי טיפול
עוד >>

חרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?

מרגיש פחד או חוסר נוחות, כתוצאה ממפגשים עם אנשים חדשים?

האם אתה מתחיל להזיע או לרעוד בכל פעם שאתה נאלץ לדבר מול קהל?

חושש לומר משהו טיפשי ליד אנשים אחרים?

אם כן, ככל הנראה אתה סובל מחרדה חברתית.

חרדה חברתית (או פוביה חברתית) מוגדרת כפחד ברור ומתמשך, לפני ובזמן, מצבים חברתיים שונים, הדורשים אינטראקציה כלשהי עם אנשים אחרים (בעיקר אנשים זרים).
בניגוד לביישנות, החרדה החברתית גורמת לסבל, קשיי תפקוד, פגיעה ניכרת באיכות החיים (זוגיות, קריירה וכו') ולעיתים קרובות אף לדיכאון נפשי.
ממחקרים עולה כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית בעוצמות שונות.

סימפטומים:

אדם הסובל מפוביה חברתית חווה סימפטומים רגשיים והתנהגותיים רבים:

  • חרדה אינטנסיבית ממצבים חברתיים יום יומיים
  • הימנעות מסיטואציות חברתיות (מפגשים קבוצתיים, מסיבות וכו')
  • צורך להביא חבר למפגשים
  • חרדה מקדימה, המופיעה זמן רב לפני האירוע החברתי המלחיץ (וגם לאחריו)
  • פחד שאחרים יבחינו בעצבנות שלו
  • פחד שיפעל בדרכים שיביכו ו/או ישפילו אותו
  • חשש שאחרים ישפטו אותו באופן שלילי (טיפש, משעמם…)

כמו כן, החרדה מלווה בתסמינים פיזיים רבים, הדומים להתקפי פאניקה:

  • דופק מואץ
  • הזעת יתר או גלי חום
  • הסמקה ותחושת בלבול
  • קלקול קיבה
  • בחילות
  • רעד בגוף ובקול
  • קוצר נשימה
  • לחץ בחזה
  • סחרחורת

גורמים:
ככל הנראה חרדה חברתית נגרמת על ידי שילוב של מספר גורמים:

  • גורמים ביולוגיים – מחקרים שונים הוכיחו כי קיים קשר בין התפתחות החרדה להיעדר איזון כימי במוח (שחרור מוגבר של נוראפינפרין במוח).
  • גורמים תורשתיים – היום הדעה הרווחת היא שיש לבסיס הגנטי מרכיב בהתפתחות חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט. (לאנשים הסובלים מפוביה חברתית יש, לעיתים קרובות, גם קרובי משפחה ,מדרגה ראשונה או שנייה, הסובלים מהתופעה)
  • גורמים פסיכולוגיים – אנשים הסובלים מרגישות יתר, דימוי עצמי נמוך, היעדר ביטחון עצמי ומחשבות טורדניות, הם בעלי סיכויים גבוהים יותר לפתח פוביה חברתית.
  • גורמים סביבתיים – אירועים שליליים מהעבר וסגנון חיים (חרם חברתי, פגיעה באמון האישי, הגנת יתר מצד ההורים וכו') משפיעים גם הם על התפתחות החרדה החברתית.

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי):
CBT נחשב לכלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדה חברתית בפרט.
מטרת הטיפול היא לעזור לאנשים ללמוד לשנות את האמונות השליליות ברמת הליבה (המשפיעות על הפרשנות המעוותות של הסביבה) ולשבור את מעגל ההימנעות (ממצבים חברתיים) המזין את עצמו.
הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – זיהוי המחשבות השליליות והחלפתן בדפוסי חשיבה חיוביים ומציאותיים יותר. אנו נבדוק את המסקנות בזמן פחד מול ההיגיון ומול הצלחות מההיסטוריה של המטופל.
  • טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית ומתונה (על פי היכולות האינדיבידואליות של המטופל) למצבים חברתיים מעוררי פחד. לדוגמה – תרגול דמיוני של ראיון עבודה באמצעות משחק תפקידים, כשלב ראשוני מקדים לחשיפת המטופל להתמודדות מעשית עם מציאת עבודה, המותאמת לכישוריו.

טיפול CBT ממוקד ומכוון מטרה יאפשר לכל מטופל ומטופל להתמודד באופן מעשי עם חרדה חברתית, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץחרדה חברתית – כיצד תדע אם הנך סובל ממנה?
עוד >>

סימפטומים של התקפי חרדה – מאמר ניפוץ המיתוסים הגדול

הפרעות חרדה מוגדרות כתחושות מופרזות של דאגה, פחד או חרדה בלתי רציונאליים ובלתי מציאותיים, מאירועים וממצבים שונים. על פי הערכות סטטיסטיות, שכיחותן באוכלוסייה נעה בין 10% – 5%, כאשר עוצמתן משתנה מחולה לחולה. במאמר זה נספר לכם על הסימפטומים האופייניים להתקפי חרדה ועל דרך הטיפול האפקטיבית בתופעה הטורדנית, הפוגעת באיכות חייהם של שכבות רבות באוכלוסייה



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץסימפטומים של התקפי חרדה – מאמר ניפוץ המיתוסים הגדול
עוד >>

חרדת נטישה – לא רק אצל ילדים!

חרדת נטישה (או חרדת פרידה) מוגדרת כפחד קיצוני ולא פרופורציונאלי הנובע מפרידה של הפרט ממושא רגשי כלשהו (אדם קרוב כמו בן זוג או הורה, בית, חפץ ועוד).
חשוב להפריד בין חרדת נטישה המופיעה בקרב תינוקות (מגיל 8 חודשים עד גיל 3) ומוגדרת כחרדה ראשונית, המהווה שלב התפתחותי חשוב, לבין חרדת נטישה שניונית, המופיעה בגיל מבוגר יותר.
החרדה נחשבת להפרעה, באם היא פוגעת בתפקוד התקין של הפרט.

חרדת נטישה – גורמים:
החוקרים סבורים שחרדת נטישה הינה תוצר של מכלול גורמים:

  • גורמים ביולוגיים – היעדר איזון כימי בגוף (רמות נמוכות של סרוטונין ונוראדרנלין) גורם לדיכאון ולהפרעות חרדה שונות.
  • גורמים תורשתיים – ילדים להורים הסובלים מהפרעות חרדה נמצאים בקבוצת סיכון גדולה יותר ללקות בחרדת נטישה.
  • טראומה אישית –  חרדה אצל ילדים או מבוגרים עלולה להתפתח עקב טראומה אישית (מוות של אדם קרוב, פרידה כואבת, גירושים ועוד).

לא כל אדם שחווה אובדן, יסבול בהכרח מחרדת נטישה.  לעומת זאת, ישנם אנשים העלולים לפתח חרדה, גם אם לא חוו טראומה או אובדן. ההבדלים נובעים מהעובדה שכל אחד מאיתנו מגיב באופן שונה לסיטואציות דומות.

באופן כללי, לאנשים הסובלים מחרדת נטישה  יש נטייה:

  • לפתח חוסר אמון באנשים
  • לסבול מחרדה ומחוסר ביטחון
  • להיות תובעניים במערכת היחסים
  • להיות תלותיים ופחות עצמאיים מבחינה רגשית

חרדת נטישה – סימפטומים:
בעוד שהתסמינים של חרדת נטישה בקרב ילדים הם יותר פיזיים (כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי שרירים, בחילות), אצל מבוגרים הם יותר התנהגותיים (כעס, עצבנות יתר, תוקפנות ובמקרים קיצוניים גם אלימות)
החרדה עלולה להופיע בעוצמות שונות (מדאגנות מופרזת ועד לחרדה בלתי נשלטת) ולגרום למצוקות ולקשיי תפקוד שונים

חרדת נטישה – טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT):
CBT הינו כלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדת נטישה בפרט. הוא הוכח כאפקטיבי לאיתור ושינוי דפוסי התנהגות לקויים.
המטפל מערב באופן אקטיבי את המטופל בתהליך בניית התכנית הטיפולית.
אחד היתרונות הדומיננטיים של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נעוץ בעובדה שהמטופל מקבל כלים פרקטיים להתמודדות אפקטיבית עם סיטואציות מאתגרות ומעוררות חרדה. וזאת במטרה למגר את הסימפטומים הנלווים, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.
הטיפול מתחלק לשני שלבים המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה השליליים והמעוותים ובהחלפתם במחשבות חיוביות, התואמות למציאות. הנחת הבסיס בטיפול היא ששינוי החשיבה יוביל, בסופו של דבר גם לשינוי ההתנהגותי הרצוי.
  • טיפול התנהגותי – בשלב הזה יתמקד הטיפול בהחלפת דפוסי התנהגות שליליים ולא רצויים בדפוסי התנהגות נורמטיביים, מציאותיים וסתגלניים יותר.
    קצב הטיפול מותאם לאופי וליכולות האישיות של כל מטופל ומטופל

חרדת נטישה עלולה לפגוע בזוגיות ולשבש את התפקוד היום יומי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד, ממוקד ותכליתי יאפשר לכל אחד מהמטופלים להתגבר על החרדה ולנהל חיי שגרה אופרטיביים ותקינים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץחרדת נטישה – לא רק אצל ילדים!
עוד >>

תסמינים של חרדת נהיגה וגורמים להופעתה

חרדת נהיגה שייכת למשפחת הפרעות חרדה מצביות (מצבים אמוציונאליים זמניים המתעוררים כתגובה לסיטואציה מפחידה ומאיימת, כדוגמת חרדת בחינות, חרדת טיסות, חרדת מעליות, חרדת נהיגה ועוד).

על פי נתונים סטטיסטיים, כחמישה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדת נהיגה, בעוצמה כזו או אחרת. עוד מראים הנתונים כי החרדה שכיחה בקרב נשים בגיל המעבר ובקרב אנשים שחוו תאונת דרכים, במישרין או בעקיפין.

החרדה עלולה להתפתח בסיטואציות ספציפיות – נהיגה בלילה, נהיגה בגשם, נהיגה בכביש מהיר, נהיגה למרחקים, נהיגה באזור לא מוכר ועוד.
כמו כן, היא עלולה להתפתח גם במצבים ספציפיים הקשורים לנהיגה עצמה – חרדת נהיגה מפניות, חרדת נהיגה ממעבר נתיבים, חרדת נהיגה מנסיעה במהירות גבוהה וכו'.
החרדה עלולה להופיע, באופן פתאומי, במהלך נהיגה או טרם תחילת הנסיעה בפועל.

חרדת נהיגה – גורמים:

  1.  תאונות דרכיםבמקרים רבים החרדה מתפתחת כחלק מפוסט טראומה הקשורה למעורבות ישירה או עקיפה בתאונת דרכים.
  2.  פוביה ספציפית – החרדה עלולה להתפתח גם כפחד משני לחרדה כללית (GAD) או לפוביה ספציפית (אגורפוביה, קלאוסטרופוביה ועוד).

חרדת נהיגה – סימפטומים:

התסמינים של חרדת נהיגה באים לידי ביטוי בשלושה מישורים:

  • תסמינים פיזיים – תסמינים הזהים לתסמינים של חרדות אחרות: רעידות, הזעה מוגברת, דופק מהיר, קשיי נשימה, כאבי חזה, תחושת בלבול, קשיי אוריינטציה ועוד
  • תסמינים מחשבתיים – קשיי ריכוז, קשיי זיכרון ומחשבות קטסטרופאליות ("אני אעשה תאונה", "אני אתנגש במכונית אחרת", "אני אפגע במישהו"…. וכו').
  • תסמינים התנהגותיים – תסמינים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות קיצונית, העלולה לגרום לנזקים: סטיות חדות, בלימות פתאומיות וכו'. כמו כן, אנשים הסובלים מהחרדה נכנסים למעגל של הימנעות, שמחד גיסא, גורם רק לרגיעה זמנית ומאידך גיסא מחמיר את הבעיה עצמה.
    ההימנעות פוגעת באיכות החיים ובתפקוד היום יומי (קושי להגיע למקום העבודה, אי יכולת לנסוע למשפחה, לחברים, לטיולים וכו'). אנשים הסובלים מחרדת נהיגה מפתחים תחושת בושה ומבוכה ותלות מעיקה באנשים חיצוניים או בתחבורה ציבורית.

חרדות נהיגה – טיפול CBT:
הספרות המחקרית הוכיחה כי טיפול בחרדות בכלל ובחרדת נהיגה בפרט על ידי גישת ה- CBT נחשב ליעיל ביותר.
מטרת הטיפול היא להפחית את החרדה והסימפטומים הנלווים לה, עד שהמטופל יחזור לתפקד באופן עצמאי ונורמטיבי בכביש.
מדובר בטיפול קצר מועד, אפקטיבי ומכוון מטרה, המחולק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי – מתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות והשליליות, המעוררות חרדה במטרה להחליפן במחשבות חיוביות, התואמות למציאות
  • טיפול התנהגותי –כולל חשיפה הדרגתית ומבוקרת (על פי הצרכים והיכולות האינדיבידואליות של המטופל) למצבי נהיגה מעוררי חרדה. תכנית הטיפול נקבעת ביחד עם המטופל ומטרתה להפחית בהדרגה את תגובות החרדה, עד להיעלמותן המוחלטת.

אין סיבה להמשיך לסבול מחרדת נהיגה!
טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר, אקטיבי וממוקד, יאפשר לכל אחד ואחד מאיתנו ליהנות מנסיעה רגועה, שלווה ונטולת פחדים.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץתסמינים של חרדת נהיגה וגורמים להופעתה
עוד >>