חרדה מבעלי חיים – כיצד מתמודדים איתה?

חרדה מבעלי חיים מוגדרת כפוביה ספציפית המתעוררת עקב חשיפה לחיות (כגון דבורים, חתולים וכלבים) וגורמת להתקפי פאניקה, שאינם פרופורציונאליים לגודל האיום האמיתי.  הגיוני שאנשים יחששו מחיה מסוימת (למשל מכלבים), אך נשאלת השאלה כיצד הם מפתחים חרדה מכלל החיות.

פוביה מחיה ספציפית עלולה להיגרם כתוצאה מהתנסות בחוויה רעה מהעבר. כך לדוגמה אם ילד נשרט מחתול, זה אך הגיוני שיפתח חרדה מחתולים לכשיגדל. כמו כן, החרדה עלולה להתפתח כתוצאה מחוויה שלילית של קרוב משפחה (תגובות מוגזמות של הורים לנביחות של כלבים) או אפילו מצפייה בסרט המציג את האובייקט כמאיים ומפחיד ("מלתעות").
לעיתים קרובות הפחד מועבר גם לאובייקטים אחרים (חיות אחרות) ונוצר תהליך של הכללת הפחד לכלל החיות. פחד כזה מבוסס על אמונות שווא ועל דפוסי חשיבה שליליים ומעוותים.

תחת הקטגוריה של חרדה מבעלי חיים ישנן תתי קטגוריות:

  • חרדה מחיות טורפות – התקפי פאניקה מטורפים ומחיות לא מוכרות מהווים מנגנון הישרדותי שטבוע בנו.
  • פחד מבעלי חיים מגעילים – לעיתים קרובות אנשים מגלים סלידה ואף חרדה כלפי בעלי חיים שנתפסים כ"מגעילים": עכבישים, ג'וקים, נחשים, עכברים ועוד.
  • פחד המבוסס על אמונות תפלות: במקרים רבים הפחד נוצר ממה שהחיה מייצגת (על פי אמונות תפלות) ולא מהחיה עצמה (לעיתים, ציפורים מייצגות את הסימן למוות).

ראוי לציין כי פחד מחיות מהווה שלב נורמאלי בתהליך ההתפתחות. לכן, מתייחסים לחרדה מחיות בקרב ילדים כבעיה המחייבת טיפול, רק אם היא נמשכת מעל שישה חודשים.

טיפול בחרדות מחיות – טיפול CBT:

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוכח מחקרית ככלי היעיל ביותר לטיפול בחרדה ספציפית.
שכן, במהלך הטיפול לומד המטופל להתמודד עם החרדה על ידי חשיפה הדרגתית ומבוקרת למושא האיום (דהיינו, חיות).

הטיפול מתחלק לשני שלבים המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – כאמור, התקפי פאניקה מחיות מבוססים במרבית המקרים על דפוסי חשיבה בלתי רציונאליים ועל הסתמכות על מידע שגוי או לא מדויק ("כל הכלבים מסוכנים ונושכים"). מטרת הטיפול בשלב זה היא לזהות את המחשבות השליליות הגורמות לחרדה הקיצונית מבעלי חיים ולהחליפן במחשבות חיוביות, רציונאליות ותואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מתמקד בחשיפה מתונה והדרגתית לסיטואציות מאיימות היוצרות את הפוביה הספציפית. בשלב הראשון החשיפה תהייה באמצעות תרגילים דמיוניים המונחים על ידי המטפל המקצועי ובהדרגה ייחשף המטופל לסיטואציה הממשית, עד שהפחד ייעלם כליל. בכל פעם שהמטופל מרגיש שהוא בשליטה, יוכל המטפל להגביר את עוצמת החשיפה. כך למשל, אדם המפחד מכלבים ייחשף אליהם בהדרגה – בהתחלה יצפה בהם בסרט (או בדמיון), אחרי זה יהיה בסביבתם, בשלב מאוחר יהיה קרוב אליהם יותר ואף ינסה לגעת בהם.
    חשוב לציין כי קצב ההתקדמות מותאם ליכולות ולצרכים הייחודיים של כל מטופל.

חרדה מחיות נחשב לפוביה ספציפית נפוצה. טיפול CBT קצר מועד, ממוקד ותכליתי יסייע בהתמודדות יעילה עם שורש הבעיה ועם הסימפטומים הנלווים לה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.

דר' אוהד הרשקוביץחרדה מבעלי חיים – כיצד מתמודדים איתה?
עוד >>

חרדה מג'וקים במקום העבודה

חרדה מג'וקים  נראית לכאורה בלתי מוצדקת ולא ראויה להתייחסות מעמיקה ויסודית. שכן, מדובר בחרקים, שאינם מהווים סכנה ממשית. אין להם ארס, הם לא נושכים ואפילו לא מאיימים עלינו בעקיצה טורדנית.

אך העובדה המוכחת היא שלפחות 11% מכלל האוכלוסייה סובלים מחרדה מג'וקים בפרט ומפוביה מחרקים בכלל.

בחרדה מג'וקים, בשונה מחרדות מצביות אחרות (חרדת טיסה, חרדת נהיגה, חרדה ממעליות וכו') רגשות פחד וגועל מתערבבים זה בזה ויוצרים פוביה ורתיעה.
בעוד שהפחד מכין את הגוף להתמודדות עם איום וסכנה חיצונית, תחושת הגועל מאותת שנשקפת לנו סכנה שמקורה בפגיעה פנימית זיהומית (ג'וקים מגיעים מהביוב ולכן מקשרים אותם באופן אוטומטי ללכלוך, זיהום ומחלות).

כיוון שמדובר בפחד כרוני, קיצוני ובלתי רציונאלי, חרדה מגו'קים במקום העבודה פוגעת באיכות חייו של העובד, בתפקודו התקין ובסביבתו. התקפי חרדה המופיעים בכל פעם שהוא יפגוש ג'וק (או יחשוב שהוא עומד לפגוש ג'וק) במסדרון, במעלית או במשרד, יגרמו לו להגיב באופן קיצוני ומוגזם – בריחה מהמקום, צעקות, ריסוס בצורה מוגזמת ועוד. תגובות אלו משבשות באופן משמעותי את איכות החיים במקום העבודה (ובכלל), פוגעות בתפוקות ובאיכות ביצוע המטלות, ולכן אסור להקל בהן ראש.

התקפי חרדה מג'וקים – סימפטומים:

מרבית התסמינים של פוביה מגו'קים זהים לתסמינים המאפיינים חרדות מסוגים אחרים, כאשר הגוף מגיב כאילו הוא בסכנת חיים ממשית:

  • הזעת יתר
  • דופק מואץ
  • נשימה מואצת
  • בחילות (המופיעות גם עקב תחושת הגועל מגו'קים)
  • רעידות בגוף
  • סחרחורת

 

חרדה מג'וקים – גורמים:

חוקרים רבים סבורים שקיים הסבר אבולוציוני לחרדה מג'וקים ומחרקים בכלל, הנעוץ בעובדה שבעבר הם היו ארסיים ומסוכנים. מדוע אם כן, חלק מהאנשים אינם נרתעים מהחרקים הבלתי אטרקטיביים הללו וחלקם מרגישים שהם מאיימים על חייהם ועל שלוותם? ההסבר נעוץ בעובדה שלסביבת האדם יש תפקיד חשוב בעיצוב חרדה מחרקים ומג'וקים. כך למשל, אם ההורים (או דמות אחרת בעלת השפעה) משדרים חרדה מג'וקים ליד ילדיהם, סביר להניח שגם הם יפתחו את הפוביה המעיקה והטורדנית הזו. יש גם חוקרים הסבורים כי פוביה מגו'קים עוברת בתורשה.

חרדה מג'וקים – טיפול CBT:

טיפול בחרדות בכלל ובפוביה מג'וקים בפרט באמצעות CBT, הינה אפקטיבית ובעלת אחוזי הצלחה גבוהים ומרשימים ביותר. מטרת הטיפול היא להעניק למטופל כלים שיאפשרו לו להתעמת עם פחדיו מג'וקים, להתגבר עליהם ולשפר את ההתנהלות והתפקוד במקום העבודה ובבית.

טיפול CBT מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  •     טיפול קוגניטיבי – המתמקד בזיהוי המחשבות הטורדניות, המעוררות את הרגשות השליליים כלפי גו'קים והחלפתם במחשבות ריאליות, חיוביות ותואמות למציאות.
  •     טיפול התנהגותי – המתמקד ברכישת טכניקות להתמודדות מעשית עם חרדה מג'וקים ובשינוי דפוסי התנהגות לא מועילים במקום העבודה.
    חשוב לציין כי החשיפה מתבצעת באופן הדרגתי ובהתאם לקצב ולצרכיו האישיים והייחודיים של המטופל.

אין ספק כי חרדה מגו'קים במקום העבודה פוגעת באיכות החיים ובתפקוד התקין של החולה. הבשורה הטובה היא שטיפול קוגניטיבי התנהגותי תכליתי, מכוון מטרה וקצר מועד יאפשר לו להתגבר על הסימפטומים ולשפר את איכות חייו באופן ניכר.

דר' אוהד הרשקוביץחרדה מג'וקים במקום העבודה
עוד >>

פחד קהל במקום העבודה

פחד קהל נחשב לפחד הנפוץ ביותר באוכלוסייה. על פי נתונים סטטיסטיים, למעלה מ- 30% מהאנשים סובלים, במידה כזו או אחרת, מפחד קהל, כאשר אצל חלקם, הפחד מוגבל לעמידה מול קהל בלבד ואילו אצל אחרים הוא חלק מחרדה חברתית, שבאה לידי ביטוי בתחומים נוספים (השתתפות באירועים, אינטראקציה עם אנשים זרים וכו').

ראוי לציין כי המושג "פחד קהל" הינו סובייקטיבי ומשתנה מאדם לאדם. בעוד שיש אנשים הסובלים מחרדה חברתית כתוצאה מאינטראקציה עם שני אנשים בלבד, ישנם אנשים שמפתחים פחד קהל רק כשהם נדרשים להרצות באולמות הומי אדם.

פחד קהל במקום העבודה עלול לפגום בתפקוד התקין של העובד ולמנוע ממנו להתקדם ולטפס בסולם הדרגות.
אנשים הסובלים מחרדה חברתית ברמה גבוהה, יימנעו מהצעות עבודה הכרוכות בהצגת פרזנטציות ודיבור מול קהל. פעמים רבות, שלבי המיון, הכוללים השתתפות במרכז ההערכה יהוו עבורם מחסום לקבלה למקומות עבודה רצויים.
במקרים כאלו, טיפול בחרדה הכרחי להתמודדות טובה ויעילה עם סיטואציות, המעוררות פחד קהל.

פחד קהל – סימפטומים:

  • הזעת יתר בגוף ובידיים
  • גלי חום
  • דופק מואץ
  • רעידות בגוף (וברגליים)
  • בחילות
  • הסמקה
  • גמגום
  • קשיי ריכוז, בלק – אאוט ובלבול


ככלל, אנשים עם נטייה לפרפקציוניזם ולביקורת עצמית גבוהה, עלולים לסבול מחרדה חברתית ומפחד קהל. השאיפה להציג נאום או פרזנטציה בצורה מדויקת ומושלמת והחשש שלא יצליחו לענות על שאלות כראוי, מעלה את מפלס החרדה וגורם לרגשות שליליים.
גם החשש שאנשים יזהו את הסימפטומים הנלווים לחרדה, תורם להגברת הפחד.

טיפול בפחד קהל בעבודה:

הכנה יסודית ומעמיקה לקראת הנאום ו/או הצגת פרזנטציה הינה המפתח להתמודדות יעילה ומוצלחת עם פחד קהל:

  • חשוב לתכנן בקפידה את המצגת, בכל שלביה, כולל פתיחה וסיום, ולתרגל את הצגתה. (אפשר להתאמן גם מול המראה).
  • מומלץ להתמקד, תוך כדי ההרצאה, בפרצופים המוכרים ובאנשים תומכים (עמיתים, מכרים וכו')
  • חשוב להרגיש תחושת ביטחון לגבי הידע האישי והמקצועי הרלוונטי להרצאה
  • כדי ליצור עניין, מומלץ להעביר מסר בסיפור רלוונטי למצגת (לאנשים קל יותר לזכור סיפורים עם מוסר השכל).
  • תרגולי נשימה לפני המצגת ונשימות עמוקות במצבים של לחץ, מסייעים להתמודדות עם חרדה חברתית ופחד קהל.

טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי

טיפול CBT נחשב לכלי אפקטיבי לטיפול בחרדה בכלל ולטיפול בפחד קהל במקום העבודה בפרט.
כיוון שמדובר בטיפול תכליתי ומכוון סימפטומים, הוא מאפשר להתגבר על מכשולים במקום עבודה בפרק זמן קצר.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות המובילות לרגשות השליליים הקשורים בחוויית העמידה מול קהל, ובהחלפתם במחשבות חיוביות, התואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי המתמקד בתרגול חשיפה לסיטואציות של עמידה מול קהל באופן הדרגתי ובהתאם לקצב האישי של המטופל (עבודה מול מצלמת וידיאו במטרה לזהות דפוסי התנהגות לא תואמים וכו'). במהלך הטיפול רוכש המטופל טכניקות הרפיה להתמודדות עם סימפטומים מעוררי חרדה (נשימה נכונה, הרפיית השרירים באזור השפתיים וכו')

אין ספק כי חרדה חברתית ופחד קהל פוגעים באיכות החיים ובסיכויי ההצלחה במקום העבודה. הבשורה הטובה היא שניתן להתגבר על ההפרעה ועל הסימפטומים הנלווים לה, באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי מכוון מטרה וקצר מועד.

דר' אוהד הרשקוביץפחד קהל במקום העבודה
עוד >>

התקפי חרדה – למה מומלץ דווקא CBT על פני טיפול דינמי?

הפרעות חרדה נחשבות להפרעות השכיחות ביותר מבין ההפרעות הנפשיות, הן בקרב אוכלוסיית המבוגרים והן בקרב אוכלוסיית הילדים.
הן מופיעות בדרגות חומרה שונות ולעיתים קרובות, פוגעות באיכות החיים ובתפקוד היום יומי התקין של החולים.
אם בעבר הגישה הפסיכו-דינאמית נחשבה לכלי הדומיננטי לטיפול בהתקפי חרדה, הרי שכיום יותר ויותר חולים פונים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), הודות ליתרונותיו היחסיים הרבים:

דר' אוהד הרשקוביץהתקפי חרדה – למה מומלץ דווקא CBT על פני טיפול דינמי?
עוד >>