מלחמה מחרידה – איך מתגברים על הפחד מאזעקות?

המלחמה מעלה חששות בכל אחד מאתנו, אולם ישנם אנשים שאורח יומם נפגע במיוחד • אם החשש לביטחונכם האישי ולביטחון משפתכם מלווה אתכם לאורך כל היום ובכל פעם שנשמעת סירנה אתם מתמלאים בבהלה, ייתכן שאתם לוקים בחרדה – וכן, יש דרך לצאת ממנה

מאז התחילה המערכה הצבאית האחרונה אתם מרגישים שאתם פשוט לא אתם. כל אמבולנס שחולף ברחוב, כל פעם שאופנוע מאיץ ממרחק, אתם קופאים בן רגע במקום. הדופק מתגבר, המחשבות רצות להן בראש ואתם מתמלאים בחששות.

החיים בישראל מציבים בפני כולנו חוויות מתוחות ולא פשוטות. שיגורי הרקטות הגיעו כמעט אל כל בית בישראל, אליהם מתלווים אזעקה עולה ויורדת וצליל נפץ. הפחד בסיטואציה שכזו הוא טבעי, אולם ישנם אנשים שאורח חייהם נפגע משמעותית והם אינם מצליחים להמשיך ולתפקד כתוצאה מהלחץ.

אם אתם מרגישים בחרדה מתמדת לשלומכם ולשלום בני משפחתכם, המחשבות השליליות פשוט מסרבות להיעלם והגוף מגיב בכאב ובמתח, ייתכן שגם אתם לוקים בחרדה כתוצאה מהמלחמה.

מדוע אני נבהל כל פעם מחדש?

במוחכם, קשרתם בקונוטציה את צליל הסירנה לצורך במציאת מחסה. המתח אותו אתם חשים הוא חלק מתהליך ההכנה טבעי של הגוף להתמודדות גופנית עם האירוע המתרחש ובא, שעשוי להצריך את מציאת בני המשפחה ומעבר מהיר למקום מוגן.

כאשר אינכם מצליחים לנתק את ההקשר ולהוציא את גופכם ממצב הדריכות, אתם עלולים לסבול מסימפטומים של חרדה הקשורים גם הם בתקופת המלחמה: דיכאון, בלבול וריחוק רגשי. במקרים חמורים, ייתכן שמדובר אף בהפרעת דחק חריפה (ASD).

באילו מקרים כדאי שאפנה לטיפול?

תופעות החרדה עשויות ללוות אתכם לאורך כל יומכם. סממנים נפוצים אליהם צריך לשים לב, הם תחושת פחד בכל פעם שאחד מבני משפחתכם יוצא מהבית, הימנעות ממפגשים חברתיים ועיסוק מחשבתי טורדני במצב הביטחוני.

סממנים גופניים המסמנים צורך בטיפול הם דופק מואץ, כאבי גב ושרירים ושיבוש הרגלי האכילה והשינה.

מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם הלחץ?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), נחשב ליעיל ביותר בהתמודדות עם חרדות, גם בכאלה הנגרמות כתוצאה מאירוע ממוקד. בטיפול ממוקד וקצר מועד, תלמדו לזהות את דפוסי החשיבה הגורמים לפחדים אותם אתם חווים וכן תלמדו כלים מעשיים וטכניקות להפגת מתחים ולהתמודדות בריאה ויעילה.

בחיינו אנו זקוקים לעיתים לתמיכה וליווי אישי בכדי להתגבר בהצלחה על מצבים שונים, על כן מומלץ לשתף ולפנות לייעוץ כבר בשלבים מוקדמים.

בכדי ליצור שינוי אפקטיבי במטופל, יש צורך בשינוי בדפוסי החשיבה השליליים שלכם (כפי שמקובל בטיפול קוגניטיבי) לצד תרגול והקניה של כלים מעשיים לשינוי דרכי ההתמודדות (כפי שמקובל בטיפול התנהגותי).

CBT הינו טיפול הממוקד ב"כאן ועכשיו" – פתרון לקשיים, למצוקות ולדפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים שגורמים להפרעות רגשיות. CBT עוזר לפתח דפוסים והרגלים בריאים, באמצעות דרך תרגול מטלות טיפוליות שמטרתן הגברת הביטחון, הפחתת מחשבות חוזרות ומטרידות והקטנת הצורך בשליטה תמידית.

הכלים אותם תרכשו בטיפול קוגניטיבי התנהגותי לחרדה, ישפרו משמעותית את איכות חייכם ואת ההתמודדות העתידית שלכם בתחומים נוספים.

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץמלחמה מחרידה – איך מתגברים על הפחד מאזעקות?
עוד >>

כיצד תוכלו להשתחרר מהפחד לצאת מהבית כעת כשהסתיימה המלחמה?

המלחמה אמנם כבר הסתיימה, אולם ישנם אנשים המתקשים בחזרה לשגרה אינכם מצליחים לצאת מהבית מחשש לשלומכם? עם טיפול CBT קצר מועד וממוקד תוכלו להשאיר את החרדה מאחור

בכל פעם שאתם מתכננים לצאת מהבית משהו מיטלטל בכם בפנים. הדופק גובר, הראש מתמלא בתרחישים שליליים והפחד ממלא את גופכם ומונע מכם לעשות את הדברים שתכננתם.
החיים בישראל מלווים בחוויות מתוחות ולא פשוטות. במהלך המלחמה העדפתם להישאר תחת קורת גג הבית מחשש שהאזעקה תתפוס אתכם ללא אפשרות הגנה, אולם גם כעת, כאשר המערכה הצבאית נגמרה, המחשבות המפחידות אינן נותנות לכם מנוח ואתם נמנעים או דוחים יציאה מהבית ככל שביכולתכם.

מדוע החששות אינם חולפים?

כולנו השתתפנו המלחמה האחרונה, שיגורי הרקטות המלוות באזעקות הגיעו כמעט אל כל בית בישראל. כמו כולם, גם אתם נערכתם היטב מפני האיום, ותרגלתם כיצד תגנו על עצמכם והאנשים היקרים לכם מפני כל תרחיש.

ביתכם הוא מבצרכם. הבית נתפס בעינכם כמקום המוגן ביותר, כל פינה בו מוכרת לכם ואתם חשים חשים בו ביטחון ושליטה. בזמן המלחמה העדפתם להישאר בפנים ולא להתמודד עם אי הודאות שבמציאת מחסה במקום לא מוכר. כעת, גם כאשר אין חשש ממשי ביציאה מהבית, אינכם מצליחים להתנתק מהתחושה הקושרת בין החוץ לתחושת חוסר ביטחון.

מתי מומלץ לפנות לטיפול?

תחושות החרדה עשויות ללוות אתכם ולמנוע מכם חזרה לתפקוד כפי שהיה טרם המלחמה. אתם עשויים לחשוש לבני משפחתכם כשאינכם בקשר זמן מה, חייכם החברתיים נפגעים ואתם מתקשים להסביר לסביבתכם את התנהגותכם.
סממנים גופניים המאותתים כי יש צורך בטיפול, יכולים להיות: דופק מואץ הנלווה למחשבות על יציאה מהבית, כאבי גב ושרירים ושיבוש בהרגלי האכילה והשינה.

מה ניתן לעשות כדי להתגבר על הפחד?

כדי להתגבר על חרדה, עליכם לשנות את דפוסי החשיבה השליליים שפיתחתם בשבועות האחרונים ולהחליפם בדפוסים מועילים ופרודוקטיביים יותר. בו בעת, עליכם לשנות את הדרך בה אתם מתנהלים עם החרדה בזמן אמת, באמצעות תרגול הרגעה עצמית להגברת תחושת הביטחון.

התמודדות עם חרדות לבדנו אינה פשוטה. לעיתים אנו זקוקים לתמיכה וליווי אישי בכדי להתגבר בהצלחה על מצבים שונים, על כן מומלץ לשתף ולפנות לעזרה ולייעוץ כאשר אנו מזהים את הבעיה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), יעיל ביותר בהתמודדות עם חרדות. בטיפול ממוקד וקצר מועד, תלמדו לזהות את דפוסי החשיבה הגורמים לפחדים אותם אתם חווים וכן תלמדו כלים מעשיים וטכניקות להפגת מתחים ולהתמודדות בריאה ויעילה.

CBT הינו טיפול הממוקד בטיפול בבעיה מוגדרת – פתרון לקשיים, למצוקות ולדפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים שגורמים להפרעות רגשיות. CBT עוזר לפתח דפוסים והרגלים בריאים, באמצעות דרך תרגול מטלות טיפוליות שמטרתן הגברת הביטחון, הפחתת מחשבות חוזרות ומטרידות והקטנת הצורך בשליטה תמידית.

הכלים אותם תרכשו בטיפול קוגניטיבי התנהגותי לחרדה, ישפרו משמעותית את איכות חייך ואת ההתמודדות העתידית שלך בתחומים נוספים.

 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץכיצד תוכלו להשתחרר מהפחד לצאת מהבית כעת כשהסתיימה המלחמה?
עוד >>

פחד ממחטים/זריקות

פחד ממחטים או מזריקות (הידוע גם כאיכמופוביה)  מוגדר כפוביה ספציפית – פחד מתמיד בלתי סביר ומוקצן, המתעורר עקב הופעת אובייקט ספציפי, מצב ספציפי או כאשר קיים רמז או ציפייה להופעתו.

על אף העובדה שבקרב מרבית האנשים קיימת סלידה כלשהי מקבלת זריקה, התגובה (הפיזית והנפשית) של אנשים הסובלים מפחד ממחטים הינה חריפה וקיצונית יותר.
נתונים סטטיסטיים מצביעים על העובדה כי עשרה אחוז מהאוכלוסייה (בקירוב) סובלים מחרדה ממחטים ו/או מחפצים חדים.

פחד ממחטים – תסמינים:

  • אחד הסימפטומים הנפוצים של פחד ממחטים הינו "רפלקס ההתעלפות" (עילפון, אובדן חושים ואובדן תודעה). על פי מחקרים שבוצעו בתחום, כשבעים אחוז מהאנשים הסובלים מחרדת מחטים, מתעלפים ("אני מתעלפת כשאני רואה מחט או חפץ חד"). למעשה, התעלפות הינה תוצאה של נפילה פתאומית וחדה בלחץ הדם.
  • חרדה ממחטים ומזריקות מלווה בתסמינים פיזיים קשים נוספים: קצב לב מהיר, יתר לחץ דם, עלייה בהורמוני לחץ, סחרחורות, קוצר נשימה, בחילות, כאבי בטן, כאבים בחזה, רעידות בלתי רצוניות ועוד.
  • אנשים הסובלים מפחד ממחטים מדווחים לעיתים קרובות על עוצמה של כאב עקב קבלת זריקה או חיסון.
  • חרדה ממחטים מלווה בתגובות נפשיות, המונעות מהאדם הסובל ממנה, על פי רוב, לקבל אבחון ו/או טיפול רפואי, הכרוך בשימוש במחטים. כידוע, בדיקת דם הכרחית לקבלת אבחון רפואי וקבלת טיפול, בהתאם. הימנעות עלולה לגרום לבעיות שונות בתחום הרפואי, החברתי ואף המשפטי.

חוקרים סבורים כי פחד ממחטים נעוץ במנגנון אבולוציוני הישרדותי – בעבר הרחוק היו הרבה מקרי מוות אלימים כתוצאה מחדירה של חפצים חדים, כדוגמת חרבות, סכינים, גרזנים, חיצים ועוד. עובדה זו מסבירה מדוע חפצים חדים, כדוגמת מחטים מעוררים את רפלקס הרתיעה והפחד בקרב בני אדם מסוימים.

פחד ממחטיםטיפול CBT:

בשלב הראשון, חשוב לברר את המקור של הפחד – מראה המחט, רתיעה מדם, פחד מכאב, פחד מרופאים ומאחיות או חרדה מהליכים רפואיים, על מנת לבנות תכנית טיפול מתאימה.
טיפול בחרדות באמצעות CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוכח כמוצלח ויעיל ביותר.
מטרת הטיפול הינה להפחית בהדרגה את התגובה הרגשית לגורם, המעורר את החרדה, עד להיעלמות מוחלטת של התקפי הפאניקה.

הטיפול בגישה הקוגניטיבית התנהגותית מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – ההנחה של הטיפול הקוגניטיבי היא שבבסיס החרדות עומדות מחשבות טורדניות ומעוותות, המעוררות את החרדה ממחטים. מטרת הטיפול הינה לזהות את אותן מחשבות שליליות ("אני עלול להיפגע ממגע עם מחטים"), המעוררות רגשות שליליים ולהחליפן במחשבות חיוביות, ריאליות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי – טיפול התנהגותי מתמקד בזיהוי דפוסי התנהגות מקבועים ולקויים, המונעים חשיפה לשימוש במחטים והחלפתם בהרגלי התנהגות סתגלניים. חשוב לציין כי תכנית הטיפול הינה פרו אקטיבית (בשיתוף פעולה מלא עם המטופל) ונבנית בהתאם לקצב ולצרכים הייחודיים והאישיים של כל מטופל ומטופל. אחד היתרונות הדומיננטיים של הטיפול היא שהחשיפה לסיטואציות המעוררות את החרדה הינה הדרגתית, מתונה ומבוקרת. כך למשל, בשלב הראשון החשיפה תהיה לתמונות של מחטים, לאחר מכן למחטים או לדם בתוך כלי וכן הלאה.
    תרגול פרקטי בחדר הטיפולים ומחוצה לו, מאפשר למטופל להתמודד בהדרגה וביעילות עם סיטואציות הרלוונטיות לשימוש במחטים.
    בנוסף, מקבל המטופל כלים וטכניקות הרפיה והרגעה להפחתת הסימפטומים הפיזיים המתעוררים במצבי לחץ.

פחד ממחטים  נחשב לנפוץ, אך יחד עם זאת, חשוב לטפל בו, מבעוד מועד, כדי למנוע בעיות בריאותיות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד, תכליתי ומכוון במטרה מאפשר התמודדות יעילה עם חרדה והסימפטומים הנלווים לה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר. 



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץפחד ממחטים/זריקות
עוד >>

חרדה מבעלי חיים – כיצד מתמודדים איתה?

חרדה מבעלי חיים מוגדרת כפוביה ספציפית המתעוררת עקב חשיפה לחיות (כגון דבורים, חתולים וכלבים) וגורמת להתקפי פאניקה, שאינם פרופורציונאליים לגודל האיום האמיתי.  הגיוני שאנשים יחששו מחיה מסוימת (למשל מכלבים), אך נשאלת השאלה כיצד הם מפתחים חרדה מכלל החיות.

פוביה מחיה ספציפית עלולה להיגרם כתוצאה מהתנסות בחוויה רעה מהעבר. כך לדוגמה אם ילד נשרט מחתול, זה אך הגיוני שיפתח חרדה מחתולים לכשיגדל. כמו כן, החרדה עלולה להתפתח כתוצאה מחוויה שלילית של קרוב משפחה (תגובות מוגזמות של הורים לנביחות של כלבים) או אפילו מצפייה בסרט המציג את האובייקט כמאיים ומפחיד ("מלתעות").
לעיתים קרובות הפחד מועבר גם לאובייקטים אחרים (חיות אחרות) ונוצר תהליך של הכללת הפחד לכלל החיות. פחד כזה מבוסס על אמונות שווא ועל דפוסי חשיבה שליליים ומעוותים.

תחת הקטגוריה של חרדה מבעלי חיים ישנן תתי קטגוריות:

  • חרדה מחיות טורפות – התקפי פאניקה מטורפים ומחיות לא מוכרות מהווים מנגנון הישרדותי שטבוע בנו.
  • פחד מבעלי חיים מגעילים – לעיתים קרובות אנשים מגלים סלידה ואף חרדה כלפי בעלי חיים שנתפסים כ"מגעילים": עכבישים, ג'וקים, נחשים, עכברים ועוד.
  • פחד המבוסס על אמונות תפלות: במקרים רבים הפחד נוצר ממה שהחיה מייצגת (על פי אמונות תפלות) ולא מהחיה עצמה (לעיתים, ציפורים מייצגות את הסימן למוות).

ראוי לציין כי פחד מחיות מהווה שלב נורמאלי בתהליך ההתפתחות. לכן, מתייחסים לחרדה מחיות בקרב ילדים כבעיה המחייבת טיפול, רק אם היא נמשכת מעל שישה חודשים.

טיפול בחרדות מחיות – טיפול CBT:

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוכח מחקרית ככלי היעיל ביותר לטיפול בחרדה ספציפית.
שכן, במהלך הטיפול לומד המטופל להתמודד עם החרדה על ידי חשיפה הדרגתית ומבוקרת למושא האיום (דהיינו, חיות).

הטיפול מתחלק לשני שלבים המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – כאמור, התקפי פאניקה מחיות מבוססים במרבית המקרים על דפוסי חשיבה בלתי רציונאליים ועל הסתמכות על מידע שגוי או לא מדויק ("כל הכלבים מסוכנים ונושכים"). מטרת הטיפול בשלב זה היא לזהות את המחשבות השליליות הגורמות לחרדה הקיצונית מבעלי חיים ולהחליפן במחשבות חיוביות, רציונאליות ותואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מתמקד בחשיפה מתונה והדרגתית לסיטואציות מאיימות היוצרות את הפוביה הספציפית. בשלב הראשון החשיפה תהייה באמצעות תרגילים דמיוניים המונחים על ידי המטפל המקצועי ובהדרגה ייחשף המטופל לסיטואציה הממשית, עד שהפחד ייעלם כליל. בכל פעם שהמטופל מרגיש שהוא בשליטה, יוכל המטפל להגביר את עוצמת החשיפה. כך למשל, אדם המפחד מכלבים ייחשף אליהם בהדרגה – בהתחלה יצפה בהם בסרט (או בדמיון), אחרי זה יהיה בסביבתם, בשלב מאוחר יהיה קרוב אליהם יותר ואף ינסה לגעת בהם.
    חשוב לציין כי קצב ההתקדמות מותאם ליכולות ולצרכים הייחודיים של כל מטופל.

חרדה מחיות נחשב לפוביה ספציפית נפוצה. טיפול CBT קצר מועד, ממוקד ותכליתי יסייע בהתמודדות יעילה עם שורש הבעיה ועם הסימפטומים הנלווים לה, הן בטווח המיידי והן בטווח הרחוק יותר.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץחרדה מבעלי חיים – כיצד מתמודדים איתה?
עוד >>

התקפי חרדה – למה מומלץ דווקא CBT על פני טיפול דינמי?

הפרעות חרדה נחשבות להפרעות השכיחות ביותר מבין ההפרעות הנפשיות, הן בקרב אוכלוסיית המבוגרים והן בקרב אוכלוסיית הילדים.
הן מופיעות בדרגות חומרה שונות ולעיתים קרובות, פוגעות באיכות החיים ובתפקוד היום יומי התקין של החולים.
אם בעבר הגישה הפסיכו-דינאמית נחשבה לכלי הדומיננטי לטיפול בהתקפי חרדה, הרי שכיום יותר ויותר חולים פונים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), הודות ליתרונותיו היחסיים הרבים:



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץהתקפי חרדה – למה מומלץ דווקא CBT על פני טיפול דינמי?
עוד >>

עונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?

"חופשה" ו"חרדה",  לכאורה נתפסות כמילים מנוגדות. הרי מטרת החופשה להעניק לנו שלווה ולעזור לנו להתנתק (לתקופה מסוימת) מטרדות השגרה היום יומיים.
מסתבר כי חופשה או טיול חלומי עלולים לגרום לחרדה ולהתקפי פאניקה בקרב אנשים מסוימים.

חרדת חופשות – איך היא מתפתחת?
אדם בעל נטייה להפרעות חרדה עלול להיות טרוד במחשבות שליליות וקטסטרופליות גם לגבי חופשות וטיולים.
ניכר כי החרדה מחופשות באה לידי ביטוי בעיקר בטיסות לחו"ל, ליעדים לא מוכרים (אך לא רק)
החרדה נובעת ממחשבות אובססיביות וטורדניות לגבי דברים שעלולים להתרחש במהלך החופשה "המאיימת":

  • חרדת טיסה – הפרעת החרדה עלולה להתפתח כתוצאה ממחשבות שליליות לגבי אסון או תאונה מחרידה שעלולה להתרחש בזמן הטיסה ליעד המיוחל. בקרב אנשים מסוימים עלולה להתפתח חרדה מוקצנת שמא יעלו בטעות על הטיסה הלא נכונה (כתוצאה מחוסר התמצאות בשדה התעופה) וינחתו ביעד עוין.
  • הפחד להיות רחוק מהבית – אנשים הסובלים מחרדה מרגישים מאוימים כשהם נמצאים רחוק מהטריטוריה האישית והמוגנת שלהם – רחוקים מהילדים, מהחברים, מהעמיתים לעבודה, מחיות המחמד וכו'. תחושת אי הוודאות וחוסר הביטחון גורמים להתקפי פאניקה.
  • פחד משוד או גניבה – אמנם במקומות מסוימים נדרשים התיירים לפקוח עין ולשמור על חפציהם האישיים בשל החשש לגניבה, אך הסבירות למקרה היא עדיין נמוכה ואין סיבה ממשית להימנע מחופשה בגלל זה.
  • פחד לאבד את המטען – אנשים מסוימים עלולים לפחד, מבעוד מועד, שהמטען האישי שלהם ילך לאיבוד בטיסה וישבש את חופשתם.

מובן שההסתברות לכל התרחישים הנ"ל נמוכה, מה גם שמדובר בדברים שעלולים לקרות לנו בקרבת הבית.

סימפטומי חרדה:
פחד מחופשות ומטיולים עלול לעורר סימפטומי חרדה פיזיולוגיים: רעידות בגוף, דופק מואץ, הזעה קרה, כאבי ראש, כאבי בטן, בעיות במערכת העיכול, בחילות, סיוטים בלילה ועוד. במקרים קיצוניים, אנשים עם חרדת חופשות, עלולים להימנע מנסיעות

טיפול בחרדות:
מעגל ההימנעות רק מחריף את הבעיה ולא פותר אותה.
אחרי הכל, כולנו זקוקים לחופשה (בארץ או בחו"ל) כדי לאסוף כוחות ולחזור לשגרה בהרגשה טובה ונינוחה יותר.
טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נמצא יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדות חופשה בפרט.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והטורדניות לגבי טיולים וחופשות והחלפתן במחשבות ריאליות ורציונאליות יותר. שכן, הפרעות החרדה מתפתחות כתוצאה ממחשבות שליליות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי מאפשר חשיפה הדרגתית ומבוקרת למצבים שנתפסים כמאיימים בעיני המטופל, עד להיעלמות מוחלטת של ההתקפים.
    תכנון לוגיסטי מוקפד של החופשה ואיסוף מידע לגבי היעד הנכסף יאפשרו להתמודד טוב יותר עם חוסר הוודאות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה וכדאי להיעזר בו, מבעוד מועד, כדי להבטיח חופשה שלווה, רגועה ומהנה.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץעונת הטיולים בפתח – כיצד תתגברו על החרדות?
עוד >>

על סוגים שונים של חרדות נהיגה ודרכי טיפול

חרדת נהיגה מוגדרת כפוביה ספציפית המתפרצת בזמן הנהיגה או בהקשר של נהיגה.
מדובר בתופעה שכיחה, הפוקדת כחמישה עד עשרה אחוזים מן האוכלוסייה.
נתונים סטטיסטיים מראים כי החרדה שכיחה בעיקר בקרב נשים בגיל המעבר או בקרב אנשים שחוו חוויה שלילית וסובייקטיבית בעת נהיגה או נסיעה ברכב.
הפחד מנהיגה עלול להתפתח כחלק מתסמונת פוסט טראומטית (PTSD) הקשורה למעורבות (ישירה או עקיפה) בתאונת דרכים, כפחד משני לחרדה כללית (GAD) או כפוביה ממוקדת.
התקפי חרדה עלולים להופיע טרם הנסיעה או לחילופין תוך כדי נהיגה (באופן פתאומי).

לעיתים קרובות, חרדת נהיגה מתפתחת רק כשהאדם נמצא בסיטואציות ספציפיות:

פחד מגשרים בזמן נהיגה:
כיום, בכבישי הארץ יש יותר גשרים, מחלפים ומנהרות, המאפשרים מחד גיסא נהיגה במהירות גבוהה יותר ומאידך גיסא עלולים לעורר חרדת נהיגה בקרב אנשים מסוימים.

פחד מנהיגה בחושך:
וורסיה נוספת של חרדת נהיגה באה לידי ביטוי בפחד מנסיעה בחושך.
נהיגה בחושך מצריכה מיומנויות גבוהות יותר בהשוואה לנהיגה בשעות היום (יכולת ניווט גבוהה, הסתגלות לראייה בחושך, ערנות מוגברת, התמודדות עם סנוור מפנסי מכוניות בכביש ועוד)
התקפי חרדה עלולים להתפתח כתוצאה מהפחד לאבד שליטה בעת נהיגה בחושך.

פחד מנהיגה בגשם:
גם נהיגה בגשם דורשת מאיתנו מיומנויות מוטוריות וביצוע פעולות מסוימות – הפעלת מגבים, הדלקת פנסי ערפל, האטת מהירות וכו'.
העובדה כי נהיגה בכביש רטוב נחשבת למסוכנת יותר ודורשת שליטה גבוהה בהגה, גורמת להתקפי פאניקה בקרב אנשים, הסובלים מהפרעות חרדה או לחילופין בקרב אנשים שחוו טראומה בדרכים.

פחד מנהיגה בפקקים:
התקפי חרדה עלולים להתפרץ גם בעת נהיגה בפקקים ובכבישים עמוסים.
אנשים הסובלים מחרדת נהיגה מאמינים, בדרך כלל, כי אין להם את המיומנויות הדרושות להתמודד בסיטואציות מורכבות בכביש.

פחד מנהיגה בכביש מהיר:
חרדת נהיגה בכבישים מהירים מאוד נפוצה והיא מתעוררת עקב הפחד להתמודד עם קליטת האינפורמציה הנדרשת בנסיעה ולהגיב באופן מיידי.
אנשים כאלו יימנעו, מנהיגה בכבישים בינעירוניים ויצליחו לנהוג רק בתוך העיר.

פחד מנהיגה של אחרים:
במקרים קיצוניים חרדת נהיגה עלולה להתבטא בפחד מנסיעה עם אחרים (פחד לשבת ליד הנהג).
חרדה זו מתפרצת כתוצאה מחוויה פוסט טראומטית או כחלק מהפרעות חרדה (כללית או ספציפית).

חרדות נהיגה – טיפול CBT:
חרדת נהיגה, גורמת למעגל הימנעות ממצבי נהיגה וכפועל יוצא מכך פוגמת בתפקוד העצמאי ויוצרת תלות באנשים אחרים ובגורמים חיצוניים.
במקרים מסוימים היא אף עלולה לעכב התפתחות והתקדמות בקריירה המקצועית (באם קידום מקצועי דורש נסיעות תכופות או נהיגה למרחקים)

הבשורה הטובה היא שלא צריך להמשיך לסבול מהפרעות חרדה, הקשורות לנהיגה.
טיפול CBT קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה יאפשר לכל אחד מהסובלים מחרדת נהיגה לעלות על הכביש, בבטחה.

הטיפול מתחלק לשני שלבים:

  • טיפול קוגניטיבי המתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והלא רציונאליות, שמעוררות את החרדה והחלפתן במחשבות חיוביות, התואמות את המציאות
  • טיפול התנהגותי המאפשר חשיפה מתונה ומבוקרת (בהתאם לקצב ולצרכים האינדיבידואליים של המטופל) לסיטואציות נהיגה מעוררות חרדה, עד להכחדת הפחדים. במידת הצורך כולל הטיפול ליווי צמוד בשטח ו/או שימוש בסימולטור לביצוע תרגילי חשיפה. כמו כן, מקבל המטופל כלים וטכניקות לביצוע הרפיה בסיטואציות המעוררות חרדת נהיגה.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץעל סוגים שונים של חרדות נהיגה ודרכי טיפול
עוד >>

חרדה חברתית במקום העבודה

חרדה חברתית הינה חרדה המתעוררת עקב הימצאות באינטראקציה עם אנשים.
היא מתאפיינת בתחושה של לחץ, מתח ועצבנות יתר במקומות בהם הפרט חושש שאדם אחר בודק, מעריך או מבקר אותו.
הפוביה החברתית נובעת, לרוב, מהיעדר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך, חשש משיפוטיות, זלזול או דחייה.

פעולות שנראות שגרתיות עבור מרבית האנשים נחשבות כ"מאיימות" עבור אלו שסובלים מחרדה חברתית – הליכה למסעדה, השתתפות במסיבות, שיחות עם מכרים וזרים, אכילה בציבור ועוד.
הפרעות חרדה באות לידי ביטוי בדופק מואץ, רעד בידיים ובקול, הזעת יתר, בעיות במערכת העיכול, הסמקה, תחושת בלבול ובמקרים קיצוניים בדיכאון ובבעיות התמכרות (אלכוהול, סמים וכו')

נתונים סטטיסטיים מראים כי לפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית, בעוצמה כזו או אחרת.

חרדה חברתית – השלכות:
לפוביה החברתית השלכות מרחיקות לכת בתחום התעסוקתי.
היא עלולה לשבש את סיכויי הקבלה לעבודה אטרקטיבית ומכניסה כבר בשלב המיונים והראיונות. כמו כן, היא גורמת לתפקוד לקוי בשגרת היום יום בעבודה, שבאה לידי ביטוי בהיעדר שיחות עם עמיתים, בהימנעות מהשתתפות פעילה בדיונים ובישיבות, בחוסר אסרטיביות, בבידוד חברתי ועוד.
אנשים הסובלים מחרדה חברתית עלולים להגביל את עצמם למקומות עבודה, שאינם דורשים אינטראקציה עם אנשים או לחברות קטנות עם מעט עובדים.
באופן כללי, אנשים עם פוביה חברתית תופסים את הסביבה כמאיימת, בלתי תומכת וביקורתית ולכן, הם מבססים את ההחלטות לגבי התעסוקה המקצועית שלהם, על פי מידת האינטראקציה הישירה עם אנשים אחרים.
ההגבלות הללו מונעות מהם, למעשה, לממש את מלוא הפוטנציאל האישי שלהם בתחום הקריירה והקידום האישי והמקצועי.

חרדה חברתית – טיפול CBT:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדות חברתיות בפרט.
מחקרים שבוצעו בתחום מעידים על אחוזי הצלחה גבוהים ומעודדים במיוחד.

טיפול CBT הינו טיפול קצר מועד, תכליתי ומכוון מטרה. הוא נועד לעבוד על המחשבות של הפרט, תוך התייחסות ושימת דגש על הדרך בה המטופלים תופסים את עצמם, את סביבתם ואת האינטראקציה שלהם עם קבוצות אנשים שונות.

הטיפול מתחלק לשני שלבים חשובים, המשלימים זה את זה בהרמוניה:

  • טיפול קוגניטיבי – טיפול קוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות המעוררות מצבי חרדה חברתית ("כולם מסתכלים עלי", "כולם חושבים שאני טיפש" וכו') והחלפתן במחשבות חיוביות, פרודוקטיביות, התואמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – מטרת הטיפול ההתנהגותי הינה ליצור (בשיתוף פעולה של המטופל) דפוסי התנהגות סתגלניים ונורמטיביים.
    במהלך הטיפול נחשף המטופל, באופן הדרגתי ומתון (על פי קצב אישי וצרכים אינדיבידואליים) לאותם מצבים חברתיים  מאיימים, במטרה להפחית את עוצמת החרדה, עד להיעלמותה המוחלטת.

חרדה חברתית הינה תופעה שכיחה, הפוגעת באיכות החיים ובסיכויי ההצלחה של האנשים הסובלים ממנה. הבשורה הטובה היא שלא חייבים להמשיך לסבול!

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יעיל וממוקד, יאפשר להתגבר על הפרעות חרדה ולסגל דפוסי חשיבה והתנהגות גמישים וחיוביים יותר, המעלים את סיכויי ההצלחה במקום העבודה.



צור קשר

דר' אוהד הרשקוביץחרדה חברתית במקום העבודה
עוד >>