חרדת טיסות – לא חייבים להמשיך לסבול…

חרדת טיסות (אירופוביה) מוגדרת כחרדה ספציפית או ייחודית השייכת למשפחת הפוביות (פוביה הקשורה לאירועים או מצבים ספציפיים – טיסה, נסיעה במנהרות, הימצאות במעלית ועוד).
רובנו עלולים להרגיש מתח ואי נוחות בעקבות חווית הטיסה. ברם, פוביה מטיסה היא מצב קיצוני של חרדה המוביל למצוקה רגשית קשה (התקף פאניקה לפני ובמהלך הטיסה) ולבעיית תפקוד משמעותית (סירוב לטוס לצרכי עבודה, מפגשים משפחתיים וכו').
בעידן הגלובליזציה המודרני, המאופיין  באפשרויות תעסוקה מעבר לים, נסיעות, טיולים ונדידה של קרובי משפחה בין היבשות, חרדת טיסות בהחלט עלולה להפוך למגבלה.
על פי מחקרים שבוצעו בתחום, חרדת טיסות פוגעת בכ-עשרה עד ארבעים אחוז מהאוכלוסייה.
עבור אותם אנשים הטיסה מהווה חוויה של "פחד מוות", הגורמת לגוף להיכנס למצב של "שיתוק" או "קיפאון".
הבשורה הטובה היא שניתן לטפל בחרדת טיסות ואף להתגבר עליה

מהם הגורמים לחרדת טיסה?

  • טראומות מהעבר – חוויה שלילית מטיסות קודמות (כיסי אוויר, סערות או חלילה, תאונות אוויריות) גורמת לטראומה ולחרדה מהתנסות חוזרת.
  • אירועי טרור אוויריים, חטיפת מטוס או פיגוע – אירועי טרור אוויריים, כדוגמת אירוע הטרור של ה- 11.9 יצר והגביר חרדה בקרב אנשים רבים בארץ ובעולם.
  • השפעת הסביבה הקרובה – חרדת הטיסה עלולה להתפתח, עוד מתקופת הילדות, כתוצאה מהפנמת הפחד של הסביבה הקרובה (בדרך כלל הורים).
  • פחדים עקיפים – לעיתים קרובות, חרדת טיסה היא חלק מבעיה פסיכולוגית או פחד אחר:
  • התקפי חרדה – אנשים הסובלים מהתקפי חרדה, פוחדים לשהות במקום, שלא יוכלו להיחלץ ממנו בקלות או לקבל בו עזרה מיידית. מטוס הוא אחד מהמקומות הללו, העלולים לעורר חרדה.
  • קלסטרופוביה –פחד מטיסה יכול להיות גם חלק מהפרעת קלסטרופוביה, שהינה פחד ממקומות סגורים. אנשים אלו יחששו מלשהות במטוס, בשל היותו מקום סגור. כמו כן, חרדת הטיסות יכולה לנבוע מאגורפוביה (פחד ממרחבים פתוחים וממקומות הומי אדם).
  • פחד מטביעה – ישנם אנשים שהפחד שלהם מטיסה, נובע בעצם מהפחד מהתרסקות, המסתיימת בטביעה אל תוך מימי האוקיינוס.
  • חוסר שליטה – לעיתים חרדת הטיסה נובעת מהמשמעות של היעדר שליטה במטוס (התחושה שאם הם היו מטיסים את המטוס, השליטה הייתה חוזרת אליהם והם לא היו מפחדים).

מהם הסימפטומים של חרדת טיסה?
פחד טיסה בא לידי ביטוי בחרדה קיצונית לפני טיסה, במהלך טיסה או בהימנעות מוחלטת מטיסה
האדם הלוקה בחרדה, עלול לפתח סימפטומים של מצוקה רגשית – זיעה קרה, דפיקות לב מואצות, כאבי ראש, סחרחורות, כאבי בטן, בחילות, הקאות, תחושת חנק, יובש בפה וכו'.

טיפול בחרדת טיסה – טיפול CBT:
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוכח מבחינה מחקרית ככלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות בכלל ובחרדת טיסה בפרט.
המטרה היא לשנות את דפוסי החשיבה, הקשורים לבעיה ולחשוף את המטופל, בהדרגה, למצבים מעוררי חרדה, על מנת שילמד להתמודד איתם ולהתגבר עליהם בטווח המיידי והרחוק יותר.
הטיפול מתחלק לשני שלבים חשובים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות והרגשות השליליים, שמעוררים את החרדה מטיסות ("טיסה היא דבר מסוכן מאוד", "בטוח יקרה לי משהו בטיסה" ועוד) ובהחלפתם במחשבות רציונאליות ותואמות את המציאות.
  • טיפול התנהגותי – טיפול התנהגותי נועד לחשוף את המטופל, בהדרגה (בהתאם ליכולות ולקצב האישי שלו) למצבים מעוררי חרדה, תוך כדי רכישת טכניקות יישומיות להתמודדות עם מצבים מאתגרים. כך, בהתחלה יתבקש המטופל לצפות בתמונות של מטוסים או בסרטים, לשהות בשדה תעופה, עד שיוכל להתמודד בפועל עם טיסות אמיתיות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם חרדת טיסה, הינו טיפול קצר מועד (עשר עד עשרים מפגשים), פרודוקטיבי, מכוון מטרה ובעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד.

דר' אוהד הרשקוביץחרדת טיסות – לא חייבים להמשיך לסבול…
עוד >>

צורך בשליטה – כיצד מתגברים עליו בצורה נכונה?

הצורך להיות בשליטה על חיינו, הינו צורך טבעי, אבל כשאנו מרגישים צורך גם לשלוט על האנשים מסביבנו ולכפות עליהם, פעם אחר פעם את דעתנו, אזי מדובר בהפרעה נפשית, שדורשת התערבות טיפולית.
ההפרעה הזו מזוהה פעמים רבות עם הפרעות נוספות, כדוגמת OCD (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית), פרפקציוניזם, הפרעות אכילה, הפרעות חרדה (חרדת נהיגה, חרדת טיסה וכו') התמכרות לעבודה (workaholic), קשיים ביצירת קשרים חדשים ועוד.

אחת הבעיות המרכזיות שמאפיינות אנשים עם צורך בשליטה היא הפחד להיפגע על ידי הסביבה. הם מאמינים שיוכלו להגן על עצמם אם יהיו בשליטה מלאה על כל תחומי החיים שלהם ובכל הקשרים שהם ייצרו עם סביבתם, כולל הקשר הזוגי והאינטימי. הם, כמובן, יפחדו לחשוף את נקודות התורפה שלהם.
ככל שהאדם מרגיש צורך גדול יותר בשליטה, כך יש לו יותר פחדים רגשיים.

כיצד מתפתח הצורך בשליטה בקרב אנשים?

  • היעדר חום ואהבה מהסביבה הקרובה (הורים) בתקופת הילדות יוצר תחושה של סכנה קיומית. הפחד הזה גורם להדחקה ולהימנעות מחשיפת רגשות ולבניית צורך תמידי בשליטה כדרך להתמודד עם "הסכנה הקיומית".
  • הפרעה של צורך בשליטה היא בדרך כלל תולדה של הפרעת חרדה. אדם עם צורך בשליטה מפחד מכישלונות בלימודים, בעבודה, במערכת היחסים ובכל תחום אחר בחיים. על מנת שהפחד לא יכריע אותו, הוא ינסה להיות בשליטה מלאה על כל האנשים הסובבים אותו.

אדם עם צורך בשליטה מסגל לעצמו תכונות אופי, המקשות על יצירת קשרים חברתיים, על כל גווניהן (קשרים בינאישיים, קשרי עבודה וכו') – הוא מפתח גישה בלתי מתפשרת, הוא לא מסוגל לנהל משא ומתן, הוא לא מקבל חולשות של אנשים אחרים והוא ביקורתי מאוד הן כלפי עצמו והן כלפי סביבתו.

צורך בשליטה – השלכות:
ההשלכות ותופעות הלוואי שעלולות להיגרם כתוצאה מההפרעה של צורך בשליטה באות לידי ביטוי, הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי:

  • צורך תמידי להיות בשליטה גורם לגוף להיות דרוך ומוכן לסכנה – המתחים המצטברים גורמים לכאבי שרירים, כאבי ראש, הפרעות במערכת העיכול ולבעיות בריאותיות נוספות.
  • צורך בשליטה גורם להתנהגות כפייתית, תבניתית ולא פרודוקטיבית.
  • אנשים עם צורך בשליטה הם אנשים בודדים, שלא מסוגלים ליצור קשרים חיוביים. יתרה מכך, אנשים נוטים להתרחק מהם, כיוון ששהייה בסביבתם מעוררת מתחים, חרדות ותחושות לא נעימות.
  • אנשים הסובלים מההפרעה אף פעם אינם מרוצים או מסופקים.
  • צורך בשליטה במצב מוקצן ובלתי פרופורציונאלי עלול לגרום להפרעות אכילה קשות, כדוגמת אנורקסיה או בולימיה, המסכנות חיים.

צורך בשליטה – איך מתמודדים?

  • בניית הערכה עצמית ומודעות עצמית מהווה את הבסיס לטיפול בהפרעה של צורך בשליטה.
  • קבלת השראה ממנהיגים מפורסמים ומוצלחים שניהלו בדרך שיתופית ולא פחדו להאציל סמכויות, תאפשר רכישת מיומנויות ניהול פרודוקטיביות יותר.
  • תרגילי נשימה והרפיה להרגעת הגוף והנפש יסייעו למיתון התגובות והתחושות השליליות, שמתעוררות באינטראקציה עם אחרים. (מומלץ לנסות לסגל דיבור איטי ומאופק שיסייע להתמודדות עם הצורך בשליטה)
  • הדרך היעילה והבטוחה להתמודדות עם ההפרעה היא קבלת טיפול מגורם מוסמך. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) נחשב לטיפול קצר מועד, אפקטיבי וממוקד מטרה. הטיפול מתמקד בשיפור הביטחון העצמי וההערכה העצמית ובהפחתה של הצורך בשליטה והנטייה לפרפקציוניזם. הוא מתחלק לשני שלבים:
  • טיפול קוגניטיבי – זיהוי המחשבות השליליות והמגבילות, המעוררות את הצורך בשליטה והחלפתן במחשבות חיוביות, המבוססות על ידע, דעות ורציונאל.
  • טיפול התנהגותי – בחינת ההשערות והמחשבות החדשות, הלכה למעשה. האם כדאי לפעול על פי ההיגיון או על פי הפחדים? האם הפחדים באמת מתממשים, מה המחיר של המצוקה הנפשית? וכו'. המטפל מסייע למטופל לרכוש דפוסי התנהגות סתגלניים גם באמצעות טכניקות הרפיה ודמיון מודרך.

צורך בשליטה הוא הפרעה נפשית, יחסית נפוצה, שפוגעת הן באדם שסובל ממנה והן בסביבתו הקרובה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יסייע בהתמודדות עם ההפרעה ובבניית אורח חיים בריא ופרודוקטיבי יותר.

דר' אוהד הרשקוביץצורך בשליטה – כיצד מתגברים עליו בצורה נכונה?
עוד >>

מהי חרדת נטישה? כיצד נטפל בה?

חרדת נטישה מוגדרת כפחד קיצוני ובלתי פרופורציונאלי מכל מה שקשור לפרידה או עזיבה של אדם משמעותי בחייו של האדם (אם, אב, בן זוג ואפילו בעל חיים או חפץ יקר).

למעשה, כולנו תלויים רגשית באובייקט מסוים וחשים פחד נטישה, באופן כזה או אחר, אך במידה ומופיעה חרדה קיצונית, הפוגעת בתפקוד, במערכות יחסים ובאיכות החיים, נדרשת התערבות טיפולית.
חשוב להפריד בין חרדת נטישה בגילאים שונים ובשלבים התפתחותיים שונים, שכן פחד מפרידה מהורים בגיל הרך (גיל 8 חודשים עד לגיל הגן) נחשב לתופעה נורמאלית לחלוטין.

מהם התסמינים של חרדת נטישה?

  • חרדה קיצונית שאינה קשורה לגיל או לשלב ההתפתחותי.
  • קושי להירדם לבד.
  • פחד להישאר לבד בבית או בכל מקום אחר.
  • סיוטים חוזרים ונשנים לגבי פרידות ונטישות של אנשים קרובים.
  • הימנעות ממשחקים משותפים עם חברים, עקב הפחד להיפרד מההורים (בקרב אוכלוסיית הילדים).
  • ילדים הסובלים מחרדת נטישה מפחדים שיקרה משהו קיצוני שיגרום להפרדה (חטיפה, הליכה לאיבוד וכו').
  • פחד קיצוני מפני סיטואציות של לינה זמנית מחוץ לבית.
  • סימפטומים פיזיים של חרדה כללית: דופק מואץ, כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי שרירים, בחילות ועוד.
  • על מנת שההפרעה תאובחן כחרדת נטישה, הסימפטומים אמורים להימשך לפחות ארבעה שבועות ברצף.
  • הסימפטומים יובילו לפגיעה משמעותית בתפקוד היום יומי (קריירה, זוגיות, לימודים, קשרים חברתיים וכו').
  • לעיתים חרדת נטישה מלווה בדיכאון.

מהם הגורמים לחרדת נטישה?

הפרעות חרדה בכלל וחרדת נטישה בפרט, אינן נובעות, בדרך כלל מסיבה אחת, אלא מאינטראקציה של כמה סיבות:

  • גורמים ביולוגיים – היעדר איזון כימי של סרטונין ונוראדרנלין במוח גורם להפרעות חרדה וביניהן, חרדת נטישה.
  • גורמים תורשתיים – מחקרים מלמדים כי ילדים ובני נוער להורים הסובלים מחרדת נטישה, נוטים לסבול יותר מההפרעה הטורדנית הזו.

 גורמים סביבתיים

  • ילדים שגדלו בצילם של הורים ביקורתיים או אסרטיביים מדי עלולים לפתח בבגרותם תלות בלתי פרופורציונאלית באובייקטים אחרים.
  • טראומה פיזית או נפשית בילדות ובבגרות (מוות של אדם קרוב, התעללות מינית, גירושים וכו') עלולים ליצור חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך, תלות רגשית והפרעת חרדת נטישה.
  • הורים הנוקטים בגישה קיצונית של דאגנות יתר כלפי הסביבה עלולים "להעביר" לילדיהם  את החרדות הבלתי פרופורציונאליות האלו.

טיפול בחרדת נטישה – טיפול CBT:

טיפול בחרדות בכלל ובחרדת נטישה בפרט, באמצעות CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) נחשב לאחד הטיפולים האפקטיביים והמוצלחים ביותר.
מטרת הטיפול היא להקנות כלים פרקטיים להתמודדות יעילה עם הפרעת החרדה, על מנת ליצור שינוי חיובי באופן מהיר ומיידי.
נקודת המוצא של הטיפול היא שההתנהגות של בני אדם נלמדת ומעוצבת ולכן ניתן לשנות אותה על ידי שינוי דפוסי החשיבה והרגשות.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה:

  • טיפול קוגניטיבי – הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות השליליות והלא רציונאליות, שמעוררות את התחושה של חרדת הנטישה, והחלפתן במחשבות חיוביות ומותאמות למציאות.
  • טיפול התנהגותי – הטיפול ההתנהגותי שם דגש על החלפת דפוסי ההתנהגות השליליים (הימנעות ממפגשים חברתיים ומיציאה מכותלי הבית, בניית מערכת יחסית תלותית וכו') בדפוסי התנהגות חיוביים וסתגלניים יותר. הטיפול כולל הקניית טכניקות הרפיה ודמיון מודרך להתמודדות יעילה עם החרדה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם בעיות חרדה בכלל וחרדת נטישה בפרט הינו טיפול קצר מועד, יעיל וממוקד מטרה. חשוב להדגיש שקצב הטיפול מותאם ליכולות האישיות של המטופל. מחקרים שבוצעו בתחום הוכיחו את יעילותו של הטיפול בכל מה שקשור להפרעות חרדה למיניהן.

דר' אוהד הרשקוביץמהי חרדת נטישה? כיצד נטפל בה?
עוד >>

טיפול בכעסים – כיצד עושים זאת?

סובל מהתקפי כעס וזעם?

מרגיש שהכעס מנהל לך את החיים?

טיפול CBT יאפשר לך למצוא דרכים לשלוט בכעסים, לנווט אותם ולנהל אורח חיים בריא ופרודוקטיבי יותר!

כולנו חווים כעס מידי פעם, אך כשהוא בלתי נשלט ובלתי פרופורציונאלי, הוא פוגע בכל תחומי החיים ומזיק הן לנו והן לסביבתנו הקרובה.

כעס בלתי נשלט עלול להופיע בשני אופנים:

  • התפרצויות זעם חוזרות ונשנות כלפי הסביבה – משפחה, עמיתים לעבודה, חברים, מכרים, נותני שירות וכו'. ההתפרצות הרגשית מתבטאת בצורה מילולית (צעקות חסרות פשר, קללות וכו') ובמקרים קיצוניים גם בצורה פיזית. במקרים כאלו, התפקוד של הסובל מהתקפי הזעם, נפגע באופן ניכר, בכל תחומי החיים: עבודה, יחסים בינאישיים, מעמד חברתי וכו'. בדרך כלל, הסביבה הקרובה אליו, תפעיל עליו לחצים לגשת לטיפול מקצועי.
  • הצטברות כעסים – ישנם אנשים, הבוחרים "להדחיק" את רגשי הכעס, על מנת לא לפגוע ביחסים עם סביבתם הקרובה. הצטברות רגשי כעס, לאורך זמן, עלולה להביא להתפרצות זעם בלתי פרופורציונאלית. יתרה מזו, ההדחקה גורמת לבעיות פיזיות ונפשיות, בקרב האדם הסובל מכעסים.

אנשים הסובלים מכעסים בלתי נשלטים, נוטים להאשים את סביבתם בכל הבעיות האישיות שלהם ובכל הדברים הרעים שמתרחשים בחייהם.

מהם הגורמים להתפרצויות כעס בלתי נשלטות?

  • פגיעה בכבודו של האדם, המלווה בהשפלה או זלזול
  • פגיעה מילולית, פיזית או נפשית באדם או בסביבתו הקרובה
  • ישנם אנשים המייחסים את תגובות הכעס שלהם לכוח ולעוצמה. הם משתמשים, למעשה, בכעס כאמצעי הגנה בזמן ריב או מתקפה
  • ישנם אנשים בעלי אגו מפותח, המשתמשים בכעס כביטוי לחשיבות עצמית יתרה ("אנשים צריכים להתנהג בדרך שלי, לענות לציפיות שלי…" וכו').
  • לעיתים קרובות, כעס מסווה רגשות אחרים, המזינים אותו – קינאה, חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך, חרדת נטישה, תסכול, בושה, עלבון, חוסר אונים, רגשי נחיתות ועוד. מובן שדרך זו, אינה מסייעת להתמודד עם הבעיות האמיתיות. נהפוך הוא, היא רק מגבירה אותן ויוצרת "כדור שלג" של הימנעות מהתמודדות עם שורש הבעיה.

מהן ההשלכות של התפרצויות הזעם הבלתי פרופורציונאליות?
להתמודדות שגויה עם ניהול כעסים יש השלכות שליליות בתחום הבריאותי, החברתי והסביבתי:

  • התפרצויות זעם חוזרות ונשנות, עלולות לפגוע במערכת החיסונית ולחשוף את האדם הסובל מהן ליותר מחלות. יתרה מכך, התפרצות זעם עלולה להעלות את לחץ הדם, את רמת הכולסטרול ולהגביר את הסיכוי לחלות במחלת לב או סוכרת.
  • כעס בלתי נשלט מוביל, בסופו של דבר, לפגיעה ביחסים המשפחתיים עם בן/בת הזוג ועם הילדים וכן, ביחסים עם החברים והסביבה הרחוקה יותר.
  • אדם הסובל מכעס בלתי נשלט, עלול לפגוע בקשריו עם המנהלים והעמיתים וכך לטרפד את סיכוייו להתקדם לתפקידים בכירים יותר. במקרים קיצוניים, הוא גם עלול לאבד את מקום עבודתו.
  • אדם שלא שולט בכעסיו מעביר ערכי חינוך שליליים לצאצאיו, העלולים לחקות את מעשיו ולהתנהג בצורה לא הולמת גם מחוץ לכותלי הבית.

טיפול בכעסים – טיפול קוגניטיבי התנהגותי:
באמצעות טיפול CBT קצר מועד ומכוון מטרה, ניתן להתגבר על כעסים בלתי נשלטים ולאמץ אורח חיים בריא ומתוקן יותר.
מטרת הטיפול היא להחליף את ההתנהגות האגרסיבית המזיקה בהתנהגות אסרטיבית, פרודוקטיבית וממוקדת מטרה.
הטיפול מתחלק לשני שלבים, המשלימים זה את זה באופן הרמוני:

  • טיפול קוגניטיבי, המתמקד בזיהוי המחשבות הלקויות, שמובילות להתפרצות הכעס ובהחלפתן במחשבות ריאליות ומותאמות לסיטואציה. לדוגמה : במקום המחשבה "הוא חייב לעשות את זה", הוא ילמד לחשוב –  "רצוי שהוא יעשה את זה" (אבל הוא לא חייב…..)
  • טיפול התנהגותי מתמקד בהחלפת דפוסי ההתנהגות. שלב זה כולל תרגול טכניקות פעולה להתמודדות יעילה עם מצבים, שעוררו בעבר כעס אצל המטופל. הטיפול גם כולל טכניקות הרפיה להפחתת רגשות שליליים.

כעסים בלתי נשלטים פוגעים בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים, הן של הסובלים מהם והן של סביבתם הקרובה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר, יעיל וממוקד, יאפשר התמודדות עם הרגשות השליליים וניווטם לדפוסי התנהגות פרודוקטיביים ומועילים יותר.

דר' אוהד הרשקוביץטיפול בכעסים – כיצד עושים זאת?
עוד >>

טיפול התנהגותי – כיצד הוא עובד?

טיפול התנהגותי מתבסס על ההנחה שדפוסי התנהגות שגויים ומעוותים הם, בין היתר, תולדה של הרגלי חיים לא נכונים וחוויות אישיות, רגשיות וסביבתיות מהעבר.
מטרת הטיפול היא לשנות את אותם דפוסי התנהגות, אשר מזיקים ופוגעים באיכות החיים ובתפקוד היומיומי של המטופל.
החלפת דפוסי התנהגות מזיקים בדפוסי התנהגות חדשים, פרודוקטיביים ומותאמים למציאות, נעשית בהדרגה, לפי יכולתו האישית של המטופל.

טיפול התנהגותי פסיכולוגי מבוסס על התיאוריה הביהביוריסטית, המונחית על פי העקרונות של התניה קלאסית והתניה אופרנטית (בהקשר הזה, חשוב להדגיש שהתיאוריה הפסיכולוגית של הטיפול ההתנהגותי, מתאימה את עצמה למציאות המודרנית ולכן היא גמישה יותר מהתיאוריה הביהביוריסטית המקורית).

דר' אוהד הרשקוביץטיפול התנהגותי – כיצד הוא עובד?
עוד >>